כל הכבוד!!
רק כדי להשלים את הסיפור שלי:
יצאתי לבדי ביום שני, דווקא ביום עם מזג האוויר הגרוע ביותר. אילוצים של עבודה ומשפחה שלא איפשרו לי לרכב בשום יום אחר. את כל היום הזה ליווה אותי חוסר מזל.
זה התחיל בקטנה, עם רמזורים אדומים למכביר עד היציאה מפתח תקווה, ומשאית שכמעט עלתה עלי בקטע העבודות בכביש אחרי עינת. משוהם ועד בן שמן ירד עלי מבול. אחר כך קצת השתפר, והגעתי לצומת האלה בזמן סביר ובמצב רוח סביר, אבל אז, בקטע משריגים לקוממיות, תפסה אותי רוח פנים היסטרית. בדרך כלל זה קטע נינוח, במגמת ירידה שאני גומע במהירות (יחסית) ובלי יותר מדי מאמץ, ועם הרבה הנאה - זה אחד הכבישים היפים בארץ לרכיבה. הפעם זו היתה מלחמה של ממש. הגעתי לקוממיות מותש עם ברכיים כואבות כאשר את הקטע הזה רכבתי כמעט באותו הקצב של הרוכב הוירטואלי (רק שהוא לא מתעייף, אבל הוא היה עדיין מאחורי). קיוויתי שהמצב ישתפר קצת בהמשך, אבל הוא לא. המשכתי נגד הרוח כשהיא דורשת ממני מאמץ כאילו אני מטפס וכל זה בשביל להתקדם במהירות מגוחכת. הברכיים התחילו לכאוב, הראש התחיל לכאוב. כשהגעתי לצומת חלץ השיג אותי הרוכב הוירטואלי, אבל יותר מזה, כבר לא נהניתי מהרכיבה. המשכתי בקצב איטי עד שדרות, עליתי על רכבת וחזרתי הביתה.
