טיפים לצובה...

[spinner5]

טיפים לצובה...

שלום, מתכונן לעלות את צובה בקרוב בפעם הראשונה... אשמח לטיפים. 1.האם אפשר להשוות בין צובה לנס? 2.האם כסלון זאת סוף העליה? 3. אשמח לגרף העליה ממישהו... תודה אודי.

 

[gsprukt]

../images/Emo45.gifבהצלחה! קבל משהו שכתבתי פעם...

כנס לקישור... ובנוסף, כבונוס על הנחישות, קבל גרף טיפוס לצובה מנחשון דרך יער הנשיא. בהמשך, מצומת אשתאול עד צובה. ירידה לצומת כרם, טיפוס לברבהר וירידה חזרה דרך נס הרים. ומבית שמש, דרך צומת שמשון, חזרה לנחשון. לגבי הגרף: השפיץ הראשון הוא רמת רזיאל. השני הוא בר בהר. תהנה. גיא

 

[bike3]

איזו נוסטלגיה...

כבר חלפו 8 חודשים מאז שטיפסתי את צובה בפעם הראשונה (למעשה, באותו יום נזרעו זרעי הפורענות שבעתיד יהיו "הרכבת של ברוך" כי ברכיבה הזו פגשתי לראשונה את אייל, שהוא סגן היו"ר ואחראי על ההסעות ברכבת) וכמו שניתן לראות בהמשך השירשור שבלינק, לא הצלחתי לטפס את צובה. בפעם שהיה, כעבור כמה שבועות, טיפסתי עם יוסי (yossi113 לנצח!!) וחבורתו שוהגענו עד למעלה. הנצחון היה מתוק. כבר ברכיבה זו הרגשתי שצובה היא עליה קשה בעיקר בראש. ההתחלה תלולה ואם לא יודעים שזה אוטוטו נגמר אפשר להישבר (כמו שקרה לי בניסון הקודם), אבל לפחות עבורי צובה הרבה יותר קלה וכיפית מנס הרים, ככל הנראה ענין של מבנה גוף וסיג המאמץ שנדרש בכ"א מהעליות המיתולגיות שלנו. מאז טיפסתי את צובה פעמים רבות, לבד ובקבוצה וכל פעם נהניתי מחדש, בעיקר מהנוף! אני מניח שחברי לרכבת דודו ירצה להוסיף עוד קצת על חוויותיו בצובה. גם הוא הגיע די מבוהל (אחרי שמגיעים מעלה מבינים שהמיתוס של "צובה" קצת מוגזם) ועלה אותה בפעם הראשונה כמו גדול (טוב אבל יש לו S WORKS מקרבון...

) בהצלחה

 

[oferfi]

היי, אם כך יש לנו משהו במשותף...

גם לי ערך יוסי את "רכיבת הבתולין" שלי על אופני כביש - זו היתה רכיבה מצ. כרם לבר גיורא וחזרה, בלילה...אח, נוסטלגיה...(חצי שנה

) תדע לך שההודעה שלך בעיניין האכזבה שלך מצובה בפעם הראשונה (אני זוכר - הגעת ברכיבה מיבנה) ואח"כ השימחה בפעם השניה שהצלחת הפיחו בי תקוות - אני עוד לא הגעתי לעליות לירושלים, אבל עוד אגיע אי"ה

 

[דודו שלום]

קצת ממהר אבל לא יכול לא להגיב!!!

העליות לירושלים התחילו אצלי בפחד ענק כ שלושה חודשים אחרי שעליתי על הכביש. מבתק העליות ברוך היום נדבך חשוב מאד ברכבת של ברוך לקח אותי פעם ראשונה לעלות את נס הרים בלעדיו לא היתי מסיים לדעתי. בבר בהר הרגשתי כמו לאנס אמסטרונג אחרי הפעם הראשונה על הפודיום בפאריס. אחכ התחלתי לרכוב עם עומר רכיבה ראשונה שלנו יחד היתה בכיפור, עלינו לירושלים דרך 443 אחכ חזרה למרכז דרך כביש 1 כולל העליה המכונה "קסטל" אז כבר הבנתי שאפשר לבתק לסדוק ובעצם לטפס כל עליה מי מהר יותר או לאט יותר. מאז עלינו שוב פעם או פעמיים את נס הרים ולפני כחודש הרכבת בהרכבה הראשון דודו, עומר ,אייל וברוך עלינו את צובה. גם לצובה הגעתי מפוחד לא נעים לי להגיד אבל היה לי קל יותר מנס הרים פשוט יש יותר אפשרות למנוחה בדרך. המלצתי!!!!! תמיד אבל תמיד תן כבוד לעליה לכל עליה בטח ברמתה של צובה נס הרים מבטיח לך שתמיד גם תצליח לעלות אותה. כבוד כולל אוכל טוב לפני מיים לפני ותוך כדי וחשש. תהנה שם בהצלחה ובטח נפגש יום אחד שם

 

[ananp]

צובה או נס הרים בשבת

מישהו עושה את צובה או נס הרים בשבת? אני יודע שזו לא העונה המתאימה אבל אני מזדמן לאזור והייתי רוצה לעשות את זה.

 

[בועז שחר]

העלייה הכי קשה באזור

ויש כמה שיסכימו איתי בנושא הזה

, היא יער הנשיא בבוקר בתחילת הרכיבה

. כל פעם אני מקלל מחדש את כל העולם כשאני עולה לשם (ואני יודע שאפשר ומומלץ לעשות חימום לכיוון בקוע, אבל בסוף אני תמיד מוותר על הקטע הזה).

 

[gsprukt]

והירידה הכי קשה היא

מהמיטה בחמש וחצי בבוקר... ככל שהחורף תופס תחת, יותר ויותר קשה לי לרדת.

 

[spinner5]

תודה רבה...

 

[ItsikH]

הסברים... העליה מתחילה מיד בכניסה מאשתאול, בשיפוע די תלול כל הק"מ הראשון. אני לוקח ג'ל כמה דקות קודם - בעיקר פסיכולוגי... למעשה רוב הג'לים שלי שמורים לצובה. לקראת סוף הק"מ הראשון (מישהו עקר את השלט כבר מזמן ולא החזירו) יש סדרת פיתולים קטנים (שמאלה-ימינה-שמאלה-ימינה) ונראה כאילו העליה מתמתנת... כשבעצם בפיתולון האחרון ימינה נמצא הקיר העיקרי של העליה, אז לא זה המקום לנוח. אחרי הקיר העליה מתמתנת, עיקול שמאלה, במאגר המים עיקול ימינה ושוב קטע קצת תלול יותר אבל ממש לא כמו קודם, עיקול שמאלה ובסופו ימינה, השיפוע מתמתן והופך לירידה לקראת הכניסה ליער יהדות תימן 2.5 ק"מ מהתחלת העליה. עיקול שמאלה וימינה בכניסה לואדי - מומלץ להעיף מבט שמאלה חזק, הנוף בהמשך הערוץ מדהים. בתוך הואדי נוף מדהים לא פחות, במיוחד בבוקר חורפי הריחות משגעים. יש עליה קטנה בתחילתו, ירידה קטנה נוספת ומכאן והלאה רק עליה. ביציאה מהואדי הכביש פונה שמאלה, ימינה, ושוב שמאלה ושם לקראת הכניסה העליונה ליער הקדושים מחכה לנו הקיר השני והאחרון, קצת פחות תלול מהראשון. בסופו, בכניסה ליער, הכביש מתעקל ימינה והעליה נמשכת, עיקול שמאלה... ובעיקול הבא שמאלה מקיפים את השלוחה, השיפוע מתון מאוד ואפילו כמעט ירידה, עד לכיכר בכניסה לכסלון. כאן מתחילה העליה האחרונה, שהיא בעצם בכלל לא תלולה כמו הקודמות לה אבל אנחנו מגיעים אליה כבר די עייפים. בתחנת האוטובוס השיפוע מתמתן (זהירות מהכלב) וזה הזמן לספרינט הסיום עד לכניסה הראשית לרמת רזיאל שזה סוף העליה הרשמי.

 

[ItsikH]

...ורשמים... לכל מי ששואל מאיפה התאור המפורט כל כך... רק לפני כ-4 שנים שמעתי על צובה לראשונה. לא טיפסתי שום עליה משמעותית לפני כן - שום דבר יותר מ-5% וזה נראה לי הרבה. לא היה לי שמץ מושג מה מצפה לי... הגעתי לבד ברכיבה מכפר-סבא, ביום די חם, וברגע שהתחלתי לעלות היתה לי הרגשה שאני עושה טעות איומה... את הקיר הראשון עוד עברתי, וגם את הואדי, אבל בסוף הקיר בפניה ביער הקדושים נשברתי - בעיקר פסיכולוגית כי נדמה היה לי שזה הסוף וגיליתי את המשך העליה מולי. בשלב הזה כבר הייתי גמור, צנחתי מהאופניים ונשכבתי על הכביש מתנשף כמו כלב ביום חמסין. אספתי את שרידי כוחותי וחזרתי לאופניים רק בכדי לגלות שעיקר בעליה כבר היה מאחורי. מאז, משך כ-3 שנים, הקפדתי להגיע לצובה בערך פעמיים בחודש.

 

[ItsikH]

והשוואה לנסי יש רוכבים חזקים, שעבורם צובה פחות קשה כי "אפשר לנוח בין הקירות". לרוכבי סיבולת כמוני נס הרים פחות קשה כיוון שהשיפוע די אחיד ואפשר לעלות במאמץ קבוע.

 

[דודו שלום]

../images/Emo6.gifאך כמה שאנחנו אוהבים את צובה

רק מחפשים את התירוץ של השואל הראשון שקיים ומריצים שרשורים עד אין סוף האמת אין אין כמו צובה נסי ושכמותם כיבושו של כל גבר\רוכב ובעצם גם כיבושה של כל אישה\רוכבת

 

[gsprukt]

../images/Emo95.gif והפעם הראשונה שלי בצובה...

היתה בפעם הראשונה בחיי שעליתי על אופני כביש. שכרתי מארז זוג קנונדייל חבוטים, עם דאבל מקדימה וקסטה 23 מאחור ויצאתי למשולש מלא בביטחון עצמי שהיה מבוסס על נסיון די עשיר ברכיבת הרים, שבדיעבד היה שווה לתחת (אבל את זה גיליתי בדרך הקשה). ההתחלה היתה נחמדה - יצאתי לבדי מלטרון ובאזור נחשון פגשתי חבורה של רוכבים סימפטיים, די מבוגרים, מפדלים להם בניחותא, במעלה יער הנשיא. שאלתי, "אפשר להצטרף? ענו: "בכיף, למה לא..." "לאן?" אני שואל בתמימות... "צובה". אמרתי "למה לא, אני בא" (ולא היה לי מושג ירוק למה אני נכנס). הקיצר, אני, עם הדאבל מקדימה, ה-23 מאחור ואפס נסיון ברכיבת כביש, מגיע לקיר הראשון ואיכשהו מצליח לשרוד אותו. בקיר השני הרגלים פשוט נעצרו במקום. לא היה לי כוח לסובב את הפדלים. הסתובבתי עם הזנב בין הרגלים, מילמלתי משהו לחבר'ה וירדתי מושפל חזרה. מאז טיפסתי את צובה המון פעמים ואני נהנה בטירוף כל פעם מחדש, אבל לעולם לא אשכח את הפעם ההיא...הראשונה.

 

[דוק מ]

האם יש למישהו מפה של המסלול?

 

[Eyal Hershtik]

אך צובה ....

 

[Eyal Hershtik]

כאב קל

 

[Eyal Hershtik]

כאב כואב ../images/Emo13.gif

 

[Eyal Hershtik]

טנדם בצובה ../images/Emo140.gif

 

[spinner5]

צובהההההה...אההה

זהו, היום בבוקר יום רביעי, קמתי כרגיל ב 5 והחלטתי שהיום עולים, מכיוון שהסופ"ש צפוי להיות רטוב, לא היתה אופציה אחרת... התחלתי מנחשון עד אשתאול, ואז התחלתי לעלות... קירות מדהימים בהתחלה, כמעט ופעמיים החלטתי שאני לא יכול יותר, פשוט קשה לסובב את הפדללל אבל אז הגיעה הירידה הראשונה והעליות הקשות אחרי בקיצור לבסוף עם רגליים נפוחות הגעתי למעלה... אישית היה קשה יותר מנס הרים, חד יותר. אודי שמתכונן ל... מה עכשיו???