לעניות דעתי, התשובה די פשוטה:
סָב, סָבָא (קרוב אל שׂב, שֵׂיבָה) שורשו נראה מגזרת נע"ו, לכן אין בו דיגוש, גם לא בסָבְתָא. לעומת זאת רַבְּתָא (מארמית = גדולה, רַבָּה) שורשה הנו ר-ב-ב, וזה מסביר את הדיגוש בבי"ת. וראי גם את מֵרַב, מְרַבִּי (=מקסימלי) שבוע טוב ולהשומעת ינעם.