יש לי תחושה שגם הפעם תשובותיי לא תספקנה אותך...
אבל זה מה שאני יכולה להציע. ממליצה לך (או למי שזה חשוב לו) להפנות את הסוגיה לאקדמיה ללשון (שאיני יכולה לדבר בשמה, כמובן).
 
א. לא בדקתי את התאריך (מצריך נבירה בעיתונות ההיסטורית), אבל רובן ככולן מילים ותיקות, כלומר עשרות שנים.
 
ב. זו בדיוק הנקודה בכתיב מושרש: הוא... מושרש. אנשים רגילים אליו, זה מה שהם מכירים מימים ימימה, זה מה שהעין רואה והיד כותבת. כשקיימת התלבטות המשמעות היא לרוב שהכתיב אינו מושרש (האם לדעתך מישהו היה מעלה בדעתו לשאול על "פסטיוול"?
) ולכן "רלוונטי" (אני מניחה שזו מילה שהתאזרחה בשלב מאוחר יותר). אם עדיין לא בטוחים, מבררים, כפי שמבררים כתיב של כל מילה אחרת (או שאלות אחרות): שואלים בר סמכא, מציבים שאלה בפורום, פותחים מילון, בודקים באתר האקדמיה, מחפשים בגוגל...
 
ג. לא יודעת היכן בדקת; בחיפוש ב"מאגר המונחים" מופיעה לי "מוטיבציה" בלבד, למשל (וזה גם הכתיב המושרש המקובל; הגיוני ש"מוטיווציה" תהיה תקנית אך היא ממש צורמת לי לעין). אין לי כוונה לעבור מילה מילה, אבל אני לא חושבת שהמסקנה שהצגת היא האפשרית היחידה. אני רוצה להציע מסקנה אחרת, התואמת את דבריו של chello20: הכתיב המקובל כיום הוא בוי"ו, אך מאחר שמילים רבות כבר השתרשו בכתיב בבי"ת, האקדמיה
הוסיפה את האפשרות בוי"ו ולא ביטלה את זו בבי"ת. כלומר המגמה היא אכן לעבור יותר לוי"ו (כמו בתעתיק).
 
בשולי הדברים אציין כי ניתן לראות מעבר מבי"ת לוי"ו במקום נוסף: בעבר היה מקובל בעברית לתעתק את הדיפתונג au/eu לבי"ת (בחלק מהמילים) ולכן ניתן להיתקל עד היום בקשישים האומרים/כותבים "אבטובוס" (כך גם פסבדו- שכיום מקובל תחתיו פסאודו או פסודו).