רלוונטי או רלבנטי?

[iiDwolf1]

רלוונטי או רלבנטי?

ואם אפשר... למה?
תודה רבה
א.

 

[chello20]

רלוונטי,

&nbsp
התעתיק של V באמצע מילה כשהיא לא ליד חולם או שורוק הוא ו'.
וזה עם יוצא מן הכלל שמשום מה לא מצוין של מילים שמסתיימות ב'איבי', פסיבי וכד'.

 

[iiDwolf1]

תודה רבה על התשובה המהירה וההסבר

 

[חוכך בדעתו 2]

(בלי שום רצון להתנצח) התוכל לומר מהי האסמכתה לקביעתך זו.

 

[Assiduous]

מכאן...

http://hebrew-academy.org.il/2011/01/03/לשאלת-תעתיקם-של-שמות-מדינות/

 

[חוכך בדעתו 2]

צר לי, אך הקישורית שהבאת מובילה לתעתיק שמותיהן של מדינות,

ואין בדברים הנאמרים שם שום מחויבות לחלות על מילים לועזיות כלליות - שהן היו נשוא השאלה.

 

[Assiduous]

ועכשיו ברצינות >

"כללי התעתיק שלהלן מכוּונים לשמות של אנשים, של מקומות, של מוסדות וכיו"ב מלשונות זרות שאינן שמיות, והם אינם חלים בהכרח על מילים שאולות מן הלעז."

ראה כאן: http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/Transcription2_2.pdf

 

[trilliane]

כן, אבל תעתיק הוא תעתיק, כלומר חלים אותם כללים בגדול

ואין סיבה שיהיו שונים (למעט הבדלים מסוימים הנובעים מ"אזרוח" מילים, מסורת כתיב ועוד). מכיוון שלאקדמיה אין כללים מלאים ומפורטים כיצד לתעתק מילים (בשאילה ישירה) אלא רק שמות, זה המסמך המלא הקרוב ביותר שיש. מניסיוני אותה חוקיות (למעט נקודות מסוימות) משמשת גם במילים לועזיות.

 

[חוכך בדעתו 2]

דוגמאות (מהחיים, כלומר מאתר האקדמיה) לסתור:

מוטיבציה (וגם מוטיווציה), פסטיבל, פביליון (וגם פביליון), פרייבט, פרספקטיבה, פררוגטיבה.
ואם אתאמץ לבטח אמצא עוד.
סוף דבר, הרוצה ללכת בדרכי טריליאן - אהלן וסהלן, אולם לדעתי - אין כלל בדוק ופסוק בעניין זה, והמתעתק v ב-ב' אינו טועה (לפחות בחלק מהמקרים).

 

[trilliane]

אלה מילים עם מסורת כתיב...

זה נכון גם לתעתיק, לתשומת לבך

 

[חוכך בדעתו 2]

צר לי, אך לא הבנתי את דברייך.

 

[trilliane]

הכוונה שכיום כנראה היו כותבים אותן אחרת, אבל כבר יש מסורת

זה נכון גם לגבי שמות והדבר מצוין מפורשות בראשית כללי התעתיק.

 

[חוכך בדעתו 2]

זה מה שכתוב בעניין 'המסורת':

שמות שיש בהם מנהג כתיבה מושרש בעברית [ההדגשה שלי] אפשר לכתוב אותם כמנהגם (כגון ליטא, חלם, טשרניחובסקי).
א. מאימתי מוטיבציה (וגם מוטיווציה), פסטיבל, פביליון (וגם פביליון), פרייבט, פרספקטיבה, פררוגטיבה הן מילים שקיים לגביהן מנהג כתיבה מושרש בעברית לכתבן ב-ב' (ולא ב-ו')?
ב. איך יודע הכותב לתומו, הרוצה לכתוב מילה כגון זו שבה נפתח השִרשור, 'רלוונטי/רלבנטי', מה מידת מושרשות כתיבתה בדרך זו (ו'ו') או זו (ב')?
ג. אם תשימי לב, לגבי חלק מהמילים מוצעות (באתר האקדמיה!) שתי דרכי כתיבה בלא העדפה של זו על פני זו. ניתן להבין מכך שלא נתגבשה עדיין קביעה סופית לגבי תעתוק V, וזה תואם את דעתי־סברתי.

 

[trilliane]

יש לי תחושה שגם הפעם תשובותיי לא תספקנה אותך...

אבל זה מה שאני יכולה להציע. ממליצה לך (או למי שזה חשוב לו) להפנות את הסוגיה לאקדמיה ללשון (שאיני יכולה לדבר בשמה, כמובן).
&nbsp
א. לא בדקתי את התאריך (מצריך נבירה בעיתונות ההיסטורית), אבל רובן ככולן מילים ותיקות, כלומר עשרות שנים.
&nbsp
ב. זו בדיוק הנקודה בכתיב מושרש: הוא... מושרש. אנשים רגילים אליו, זה מה שהם מכירים מימים ימימה, זה מה שהעין רואה והיד כותבת. כשקיימת התלבטות המשמעות היא לרוב שהכתיב אינו מושרש (האם לדעתך מישהו היה מעלה בדעתו לשאול על "פסטיוול"?

) ולכן "רלוונטי" (אני מניחה שזו מילה שהתאזרחה בשלב מאוחר יותר). אם עדיין לא בטוחים, מבררים, כפי שמבררים כתיב של כל מילה אחרת (או שאלות אחרות): שואלים בר סמכא, מציבים שאלה בפורום, פותחים מילון, בודקים באתר האקדמיה, מחפשים בגוגל...
&nbsp
ג. לא יודעת היכן בדקת; בחיפוש ב"מאגר המונחים" מופיעה לי "מוטיבציה" בלבד, למשל (וזה גם הכתיב המושרש המקובל; הגיוני ש"מוטיווציה" תהיה תקנית אך היא ממש צורמת לי לעין). אין לי כוונה לעבור מילה מילה, אבל אני לא חושבת שהמסקנה שהצגת היא האפשרית היחידה. אני רוצה להציע מסקנה אחרת, התואמת את דבריו של chello20: הכתיב המקובל כיום הוא בוי"ו, אך מאחר שמילים רבות כבר השתרשו בכתיב בבי"ת, האקדמיה הוסיפה את האפשרות בוי"ו ולא ביטלה את זו בבי"ת. כלומר המגמה היא אכן לעבור יותר לוי"ו (כמו בתעתיק).
&nbsp
בשולי הדברים אציין כי ניתן לראות מעבר מבי"ת לוי"ו במקום נוסף: בעבר היה מקובל בעברית לתעתק את הדיפתונג au/eu לבי"ת (בחלק מהמילים) ולכן ניתן להיתקל עד היום בקשישים האומרים/כותבים "אבטובוס" (כך גם פסבדו- שכיום מקובל תחתיו פסאודו או פסודו).

 

[ohadcarrington]

במקרה ראיתי באתר האקדמיה:

http://hebrew-academy.org.il/2014/05/06/מילים-שוות-לכל-נפש/
&nbsp
שם כתוב גם מוטיווציה וגם מוטיבציה...

 

[חוכך בדעתו 2]

לגבי ג (מקור המילים שהבאתי), כדי "לא להשאיר את 'הנייר' חלק"

המילים שהבאתי לוקחו מאתר האקדמיה, מהמדור: "איך אומרים בעברית? חלופות עבריות למילים לועזיות".

לגבי יתר הסעיפים - תחושתך שברישה קלעה לאמת

, אבל תש כוחי מלטחון את הסוגיה.

בשולי שוליהם של דברים, על-פי האקדמיה, eu יש לתעתק כך:
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
ה. התנועה שמקורה ב־eu נכתבת בצירי מלא. למשל: אֵיקָלִיפְּטוּס, רֵימָטִיזְם, נֵירוֹלוֹגְיָה, נֵיטְרָלִי.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
כלל החל כמובן גם על psedo:
(העדבק ממאגר המונחים):
*********************************************
תַּפְטִיר מְדֻמֶּה, פְּסֵידוֹ מִיצֶלְיוּם
[מונחי תורת הקרקע: פרופילים, אופקים] pseudo-mycelium קרקע (תשכ"ו) , 1966
*********************************************

 

[trilliane]

זה כנראה לא מקור מוצלח, סתירות לעומת מאגר המונחים הרשמי

אולי אכתוב על כך לאקדמיה שיסדירו ויאחידו את המונחים, כי זה לא רציני (כמו גם מבלבל ומטעה).
&nbsp
לגבי eu אכן נכתב כיום ביו"ד; au בוי"ו (אבל שניהם תועתקו בעבר לא פעם לבי"ת, זו הייתה הנקודה).

 

[אבו זקן]

גוגלפייט

מוטיבציה: 100, מוטיווציה:1
פסטיבל: 100 , פסטיוול: 1
&nbsp
וגו'.

 

[אבו זקן]

כל חכמי האקדמיה לדורותיהם

ואין לי אלא כבוד גדול אליהם, לא ישכנעו אותי להקליד שתי אותיות במקום שאפשר להקליד אחת.

 

[Assiduous]

מה גם שמבחינה היסטורית ככל הנראה מדובר בשגיאה

כשמתעתקים את העיצור V כעיצור ו שבמקורו כפי הנראה היה מקביל לעיצור و הערבי שנשמע שונה לגמרי מהעיצור-V. הכי הגיוני מבחינתי הוא לתעתק את העיצור V כעיצור ב (בי"ת רפויה).