הכפלת ו'

[מני אה]

הכפלת ו'

תקווה, בוודאות
ו' באמצע מילה מוכפלת, בעבר לא היה כך. מאיפה זה בא?

 

[trilliane]

תגדיר "עבר"... זה בא מכללי האקדמיה שפורסמו לפני 25 שנה

הם נקראו "כללי הכתיב חסר הניקוד" ("הכתיב המלא" מאז העדכון בקיץ 2017, אבל הוא לא קשור לנקודה הזאת). ייתכן שההכפלה הייתה מקובלת גם לפני כן; לא בדקתי.

 

[איתי שלר]

וי"ו עיצורית מוכפלת

היא תופעה בתר-מקראית קדומה. כך במקומות רבים בכתבי היד של המשנה, המדרשים והתלמודים, וכך אף בכתובות ארכאולוגיות מהמאות הראשונות. ומאז והלאה לאורך הספרות בכל הדורות.
אלא שזה לא היה אז תקן וגם לא בהכרח עקבי.
הסיבה מובנת - על מנת להבדיל בין וי"ו המתפקדת כאם קריאה ובין וי"ו עיצורית.
התקן נקבע ע"י האקדמיה ללשון בכתיב חסר הניקוד, כפי שציינה טריליאן.

הערה: על פי תקן האקדמיה וי"ו עיצורית בראש מילה אינה מוכפלת. במקורות מצאנו הכפלה גם של וי"ו זו.

 

[מני אה]

לאיזה צורך?

לא הבנתי למה צריך את זה. שומעים ואומרים וו אחת. כשאתם אומרים אם קריאה יש בוודאות ו' אחת שמתפקדת במקום ניקוד ואחת שהיא עיצור נכון? אבל הב' לא צריכה את הו' אין O U I . לעומת למשל הווה, שהו' הראשונה עוזרת לה' הראשונה והשנייה מייצרת צליל משלה

 

[איתי שלר]

לא בטוח שהבנתי את השאלה עד הסוף

כשיש סימן גראפי שמייצג שני הגאים שונים או יותר, לפעמים מחפשים דרך לבדל ביניהם כך שיהיה פשוט יותר לפענח את הכתוב.
בזכות הכפלת הוי"ו אתה יכול לפעמים להבדיל.
לדוגמה:
ללא וי"ו כפולה: "הלכתי לשוק לשוק את הסחורה".
ולעומת זאת כשהוי"ו כפולה: "הלכתי לשוק לשווק את הסחורה".

 

[מני אה]

הבנת

אבל חשבתי שיש סיבות יותר טובות לתוספת של אותיות מאשר הבידול הזה. אבל המילה ודאות לא דומה לאחרות (כמו שוק שוק). וגם תקווה. למה שם צריך להוסיף?

 

[איתי שלר]

בהקשר מסוים היא דווקא דומה לאחרות

ללא הכפלה: הודאות הפכה לנחלת הכלל לאחר שהתקבלו הודאות מפורשות מפי החשוד.
עם הכפלה: הוודאות הפכה לנחלת הכלל לאחר שהתקבלו הודאות מפורשות מפי החשוד.

אבל לגופה של שאלתך, ההכפלה קיימת גם במילים שאינן יכולות להיקרא בשתי צורות בגלל הצורך באחידות, וכדי לא להטריח את הכותב לבדוק בכל פעם אם יש כפל משמעות בקריאה או אין כפל.
עם זאת, האקדמיה ללשון קבעה שבתחילת מילה לא תוכפל וי"ו עיצורית, משום שבמקרים אלה לעולם לא ייווצר כפל.

 

[מני אה]

תודה