הנה
"הרי" מופיעה כבר במשנה ובכתובות מצדה (שזמנן אמצע המאה הראשונה לספירה). המקור שלה לא ברור לגמרי, אבל נהוג להניח שהיא נשאלה מהארמית, וסביר שיש קשר בינה לבין המיליות הארמיות הקדומות "ארו", "ארי" ו"ארום", שמשמעותן דומה. מבחינת משמעותה "הרי" דומה ל"הלא" ול"הנה" שבמקרא. כל אלה הן מיליות הצגה, כלומר הן משמשות להציג משהו ולהפנות אליו תשומת לב, ולכן גם כדי להדגיש, לחזק, לבסס וכדומה.
