התמכרות לסרטים וסדרות - מסר מפורום אחר

התמכרות לסרטים וסדרות - מסר מפורום אחר


היום בעמוד הראשי של פורסמה הודעה מפורום "אוטיזם, אספרגר ו-PDD" של מישהו שמדבר על כך שהוא מרגיש שהוא מכור לסרטים וסדרות.
אתם יכולים לקרוא כאן:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/612/182934590


האם אתם הרגשתם לפעמים שטלוויזיה עבורכם היא התמכרות.

מה אתם חושבים על השורה שהוא כתב כאן:
"יש בי שילוב קטלני של תחושת בדידות ביחד עם רצון וצורך עז להיות לבד עם עצמי, והסרטים והסדרות הם כמו FAST JUNK FOOD שעונים על הצורך המורכב הזה, בצורה מאוד חזקה."

והאם הרגשתם כמוהו שהשקעת הזמן הזאת "גורעת את היכולת לצמיחה רוחנית"?


התגובות גם מעניינות, דווקא בגלל שהן לא ממש מסכימות איתו.
המגיב הראשון מדבר על הצד החיובי שבה תכנים טלוויזיוניים מספקים צורך מסוים והוא מדבר על כך שזאת אמנות מורכבת ששווה הערכה.

מה דעתכם?

 
המחשבות שלי בעניין (אולי עדיין לא מגובשות מספיק)

אישית אני בהחלט הרגשתי לפעמים בעבר שיש משהו מוגזם ולפעמים לא בריא במידת האהבה שלי לסדרות טלוויזיה. יש בזה משהו התמכרותי.
בעיקר הרגשתי שלפעמים הצורך שלי בסדרות טלוויזיה היה חזק במיוחד לא בגלל שהטלוויזיה סיפקה לי משהו שעונה על צורך, אלא כי הטלוויזיה סיפקה לי דרך לברוח מהעולם האמיתי.
לא שהייתי צריך לברוח מאיזה קיום נוראי או חיים קשים, אלא פשוט המורכבות הרגילה של החיים הייתה יורת מידי עבורי, בסדרות המורכבות ביותר אפילו אין מורכבות שלמה כמו שיש בחיים (ובכל מקרה היא לא מורכבות שלי).
&nbsp
חלק מהסיבה שהרגשתי שהצפיה שלי בטלוויזיה מוגזמת היא שגדלתי בבית שבו יחסית ממש מעט צופים בטלוויזיה. ההורים שלי בשום שלב לא נכנסו למדיום הזה. בכל השנים היו סדרות בודדות שבעצם תפסו את תשומת ליבם.
*אפילו כשאמא שלי הייתה לתקופות כמעט מרותקת לשפה בגלל מחלת הסרטן, וקיוויתי שסדרה טובה תוכל לעזור לה להעביר את הזמן בקלות ולהסיח את דעתה, לא יכלתי למצוא משהו שימשוך אותה.
&nbsp
&nbsp
יחד עם זה אני בהחלט חושב שיש בסדרות טלוויזיה (וגם סרטים) הרבה יותר ערך מאשר סתם ג'אנק פוד רוחני. כמו שנאמר שם בתגובות, זאת אומנות. וזאת אומנות מורכבת.
ואפילו כשזה לא אומנות מורכבת כמו שמגדירים את שובר שורות לדוגמה, יש ערך אמנותי גם בקומדיה מטופשת כמו נשואים פלוס. קומדיה בעצמה היא סוג של אומנות והיא טובה לנפש.
&nbsp
אני מרגיש שאני יכול להרחיב יותר, אבל אולי אחר כך.
קודם כל רציתי לציין שבאופן מעניין דווקא לאחרונה אני צופה בפחות ופחות טלוויזיה.
אונם זה במידה רבה כי אני עסוק יותר פתאום, אבל כבר היו תקופות שהייתי עסוק יותר. יש משהו בי בשבועות האחרונים שגורם לכך שפחות בא לי לצפות בטלוויזיה.
אז אם עבורי הצפיה בטלוויזיה היא סוג של התמכרות - וזה משהו שאני מקבל וגם אם זה נכון אני לא חושב שהוא דווקא דבר רע - אז אני כאילו פתאום בגמילה כלשהי.
 

panda0zombie

New member
האמת שאני מסכימה איתו חלקית

בעיקר בגלל שאני הייתי במקום הזה פעם.. עכשיו בגלל שיש לי פחות זמם להשלים סדרות וכאלה (בגלל עבודה, הגיוס הקרב וכו) אז אני פחות רואה את זה אבל כן בעבר בתקופת התיכון והחטיבה הייתי די ככה. זה היה די on and off אבל זה היה

הייתי בדיכאון, לא רציתי להיות עם אף אחד אז הייתי פשוט דוחפת לי סדרות ג'אנק למוח ועושה מרתונים לא אמיתיים. הייתי מבטלת הזדמנויות לצאת כדי להמשיך מרתון, הייתי מדמיינת לעצמי חיים שלמים לפי הסדרות למשל מה שנקרא בריחה.

אם הייתי מאזנת יותר את הצפייה שלי אז הייתי יכולה לשפר את עצמי זה בטוח

עכשיו הכל יותר טוב ואני רואה סדרות כדי להעביר את השעמום שלי אבל ככה היה בעבר.

אני כן מסכימה שיש דברים חיוביים בטלוויזיה אבל זה תלוי לאיזה מקום אתה לוקח את זה ומה המצב הנפשי שלך גורם לך לעשות.
 
אני שמח שאת במקום טוב יותר כיום

גם לי היו תקופות שהייתי שוקע במסך כתוצאה מדיכאון. זה עדיין מקום המפלט העיקרי שלי כשאני נכנס לדיכאון ממשהו, אבל אני שמח שזה כבר פחות משהו של תקופות ארוכות.
 

panda0zombie

New member
כן

היו תקופות שהייתי נועלת את עצמי בחדר לכמה ימים טובים רואה סדרות נונסטופ (בתקופה הזאת סיימתי 5 עונות בערך של יומני הערפד באיזה שבוע). ההורים שלי בזמנו קראו לזה התמכרות בדיעבד זה היה יותר כמו שאמרת.. מקום בריחה כזה. לשמחתי הרבה אני באמת במקום יותר טוב
 

noamlah

New member
הייתי אומר שזה יותר אינטרנט ופחות הטלוויזיה

טלוויזיה נותנת איזה שהוא סוג של משמעת
אם יש סדרה שאתה אוהב אז יש אותה בשעה מסויימת ביום מסויים ואז אתה מכוון את עצמך להיות מוכן לסדרה בשעה הזאת
עכשיו כשיש את האינטרנט יש לנו את הפרויווילגיה להשיג כל תוכן שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים וסביר להניח שרובינו צורכים הרבה יותר ממה שנכון לנו וגם הצורך שלנו בהם גדל
אפשר לאמר שמה שהאינטרנט עשה לטלוויזיה זה קצת כמו מה שהפורנו עשה למיניות

אני לא חושב שאני משתמש בסדרות כדי להישאר לבד ומצד שני לא להרגיש בדידות, אם כבר הפורומים השונים נותנים לי הרבה יותר מוצא מכך

אם מדברים על פתרונות בריחה שסדרות נותנות אז הייתי אומר שתוכן לא מורכב נותן מן תחושה של וודאות, חברים זו דוגמה מצויינת לכך וזו גם הסיבה שהיא עדיין בתודעה גם אחריי 14 שנה שנגמרה, בגלל זה אפשר לצפות בהם בלי סוף
כי הנה, למרות שהחיים נראים קשים ויש לחץ להתקדם אני יכול להדליק את הטלוויזיה ולראות את אותו בית קפה ואותם אנשים שישבו שם לפניי 10 שנים, אומרים את אותם בדיחות ואותם שורות קליטות שאני מכיר והנה, שום דבר בעצם לא השתנה והזמן לא דוחק בנו

תוכן מורכב לעומת זאת מפצה על תחושה של חיים לא מורכבים, משעממים, ההפתעות הלא צפויות שקורות שם וההתרגשויות מהם גורמים לאשלייה של עניין בחיים של הבן אדם
 
כןןן!!! יש לי מליון סדרות וסרטים ואני לא מספיקה לצפות

בהכל...
אין מספיק שעות ביממה לכל זה, לעבודה, ללימודים (תודה לאל נגמר בקרוב...), משפחה, חברים...
&nbsp
בקיצור...איפה מתאשפזים?...
 
מה הייתם עושים בלי מסכים?

כשהיינו ילדים לא היו מסכי דיגיטל -אינטרנט, טלפונים ניידים, נכון היו טלוויזיות אבל הם לא תפסו כזה מקום בחיינו כמו שהיא תופסת היום.
אנשים חיו את חייהם במקום לצפות בחיים של אחרים..

מחר המסכים (טלוויזיה ,פלפון ואינטרנט )נעלמים מחייכם.

מה הייתם עושים בכל הזמן הפנוי?
מה יהיה השינוי הכי משמעותי בחייכם?
 

dory141

New member
זאת שאלה גדולה

כשאין לי מסכים מול העיניים אני מתעמל, כפי שציינתי בתגובה הראשית. אגב, בהמתנה אני רואה הרבה אנשים (בעיקר בנות), שמעבירים את הזמן עד לשניה האחרונה. אני מעדיף לאוורר את העיניים ולכן בולט במוזרותי בכך. אני גם אחד הבודדים שמכבדים בכך את חוקי המקום ולא מכניס סלולרי לאולם (נשאר נעול בלוקר).
אני גם קורא ספר בכל שבת, 1-2 פרקים. אני מאוד אוהב לראות סדרות, אבל אקריב כל צפייה שהיא בטלוויזיה, אם יש אירוע כלשהו (יש לקוות שחיובי, כמו יום הולדת).
 

snier 1991

New member
אני חושב שחדר הכושר אוסר על שיחות טלפון

פחות על קיומם של אייפונים, ולו כי תרבות הלשמוע מוזיקה ולצפות במסכים בחדרי כושר היא מאד מתקדמת.
 

dory141

New member
בחוגים עצמם זה ממש לא ככה

אפשר לראות הרבה מאוד אנשים הולכים לבדוק את המכשירים, תוך כדי אימון. שיחות, הרבה פחות. הייתה לנו מדריכה שהייתה מתהפכת לה הקריזה, אם הייתה שומעת צלצול כלשהו והיא הייתה מאיימת בהוצאה החוצה מהשיעור.
 

noamlah

New member
היום, דיי בבעיה למען האמת

גם בלי קשר לטלוויזיה כשיש אירוע כלשהוא שמתקיים לרוב אני שומע עליו בפייסבוק או מחברים בוואץ אפ

כשאני רוצה לבדוק את זמני האוטובוסים אני בודק באינטרנט או באפליקציה
כשאני רוצה לנהוג, משתמש בווייז

עכשיו, נכון שעיתונים יכולים להחליף את זה אבל מישהו יכול להחזיק כמות עיתונים שתספק מידע כמו גוגל או פייסבוק?
מישהו רואה את עצמו מחפש עבודה במדור דרושים או מקבל תוכן בדואר?
ואני אישית בחיים לא הייתי יכול לנהוג עם מפה אז כנראה בעולם בלי מסכים הייתי נשאר רוב הזמן בבית ועובד במקום ממש קרוב כדי לא להסתבך

מסך הוא כלי דיי הכרחי בעידן שלנו
 
האמת, חייםיותר מאשר לצפות באחרים עושים את זה...

אם הייתי לומדת או עובדת בכל השעות האלה..המשכורת שלי הייתה הרבה יותר גבוהה והייתי יותר חכמה חחח
למרות שבטחהייתי מבלה יותר עם משפחה וחברים..
 

dory141

New member
לדעתי את חכמה מאוד גם כיום

בלי קשר, בדר"כ משהו בא על חשבון משהו אחר. אולי תחליטי על "יום ללא טלויזיה" (כמו מיטלס מאנדיי), אם זה יעזור לך. רק לאחרונה, לא ראיתי כלום 3 ימים ברצף מרצוני החופשי וחייתי גם אח"כ.
 
צריך להפריד את זה משימושים פרקטיים

כי להיות בלי נייד זה פשוט מקשה דברים רבים. אפשר באותה מידה לשאול מה הייתה עושה אם מכונות כביסה ומכוניות יעלמו מהחיים.
&nbsp
לגבי השימוש במסך הנייד בזמן הפנוי שלי זה לא היה משפיע עלי כל כך. אני לא נכנס לפייסבוק או אינסטגרם בזמני הפנוי. במקסימום אם אני תקוע רק עם הטלפון ושום דבר אחר לעשות אז אני לפעמים אשחק freecell בטלפון. היו לי בעבר עוד משחקים אבל כל אחד שובר אותי מעצבים לאחר זמן מה (כי הם ממכרים).
אם לטלפון שלי מסך זה היה הרבה פחות נוח מכל מיני סיבות, אבל זה לא היה עושה אותי משועמם.
&nbsp
לעומת זאת אם הטלוויזיה והמחשב היו נעלמים (או אפילו אם המחשב היה נשאר, אבל בלי אינטרנט) אז אולי הייתי מתחרפן קצת.
כמובן שהייתי קורא הרבה יותר (אני כרגע קורא מקינדל, אבל לא תהיה לי בעיה לעשות את המעבר חזרה לספרים רגילים) אבל לא נראה לי שהייתי יכול למלא את כל הזמן הזה בספרים.
אולי הייתי לומד לעשות משהו כמו אריגה למלא את הזמן הפנוי שלי.
 

Lhuna1

New member
אני חושבת שהשינוי העיקרי אצלי היה יותר שעות שינה

אין לי מושג איך הייתי ממלאת את זמני הפנוי, כלומר די בטוח שקוראת יותר, אבל עדיין היה נשאר יותר מידי זמן ללא תחליף.
אולי הייתי סופסוף לומדת לבשל?

מנקה יותר את הבית?
(נהה לא נראה לי)
נצטרך לחכות בסבלנות לאפוקליפסה ולגלות.
 
אני מאוד לא אוהב את הזילות במושג "התמכרות" שמשליכים אותו

היום כמעט על כל דבר, בעוד שיש מסוממים שבאמת סובלים בצורה נוראית כשהם מנסים לצמצם את השימוש בסמים.
&nbsp
גם אני לכאורה לפי התיאורים המקובלים "מכור" למסכים, ובכל זאת לפני זמן מה הייתה אצלנו הפסקת חשמל שנמשכה כמה ימים ובמהלכה לא יכולתי להשתמש בשום מסך, ולא הרגשתי שום בעיות גמילה ולא סבלתי לרגע, ובקלות מצאתי לעצמי הרבה עיסוקים חלופיים בזמן שבדרך כלל הייתי מקדיש למסכים.
 
למעלה