zacharowicz
New member
זמן של אש ושל קרח
עלו בי כמה תהיות בנוגע לקוסמולוגיה של העולם של מרטין, בפרט עניין חלוקת הזמן. אני לא זוכר אזכורים רבים לכך בספרים אבל אולי תכירו כמה עובדות או השערות מעניינות.
הדבר שהכי מעניין אותי הוא החלוקה בספרים לשנים ביחס לחלוקת העונות. האם בעולמו של מרטין הייתה תקופה ארכאית שבה נדחסו ארבעת העונות לשנה אחת? כי אם לא, אז מה פשר מניין הזמן בשנים? בעולם המודרני השנה היא הקפה של כדור הארץ סביב השמש, אך בתקופות היסטוריות (שמתאימות יותר לעולמו של מרטין) השנה הייתה יחידת זמן שכוללת ארבע עונות (לא שזה שונה כל כך מהקפה של כדור הארץ סביב השמש, אבל בימינו אנחנו יותר מדייקים). כל יחידות הזמן שאנחנו משתמשים בהם הם יחידות טבעיות (יממה היא הקפה של כדור הארץ סביב עצמו, חודש הוא התקופה שבין מולד ירח אחד לאחר) או שהן הכפלה או חלוקה של יחידה קבועה כלשהי על סמך עקרונות כלשהם (שעה היא חלוקה של מחצית היממה ל-12 בתרבות שסופרת על בסיס 12, שבוע הוא שבע יממות כאשר שבע הוא מספר רב משמעות מסיבות "מדעיות"). על פי זה, במידה ושנה היא לא יחידת זמן ארכאית שבה היו פעם ארבע עונות, למה מודדים זמן על פי שנים? הרי שנה לא יכולה להיות חלוקה של עונה כי אורכי העונות לא קבועים והיחס היחיד שיש לה ליחידה קבוע אחרת הוא לימים (ומה מיוחד במספר 365 בעולמו של מרטין, או כל מספר אחר שעשוי להוות את מספר הימים בשנה?)
עוד תהייה היא העניין של השבוע, שעד כמה שאני זוכר אין לו שום זכר בספרים, למרות ששבע הוא מספר קדוש בווסטרוז.
באותו עניין גם שאלתי את עצמי בנוגע ללילה הארוך. האם השם הזה, "הלילה הארוך", הוא רק כינוי לתקופת חורף כל כך קיצוני שהשמש לא נגלתה מבין העננים במשך שנים ארוכות (בדומה למצב בצפון הרחוק) או שמדובר באמת בלילה ממושך? כי אם זה לילה ממושך, מתעוררת בעיית ה-עונות:שנה בנוגע ל-יום-ולילה:יממה. אם זה המצב, יש תיעוד לעוד שרירותיות באורך היממה?
אני אשאיר את התהיות שלי בנוגע לאקלים לפעם הבאה. אבל בינתיים סתם השערה להמשך - האם השם של הספר השביעי מעיד על כך שבניגוד לאמונה העממית, החורף הנוכחי (=סוף הספר החמישי) יהיה קצר בהרבה מהקיץ שקדם לו?
עלו בי כמה תהיות בנוגע לקוסמולוגיה של העולם של מרטין, בפרט עניין חלוקת הזמן. אני לא זוכר אזכורים רבים לכך בספרים אבל אולי תכירו כמה עובדות או השערות מעניינות.
הדבר שהכי מעניין אותי הוא החלוקה בספרים לשנים ביחס לחלוקת העונות. האם בעולמו של מרטין הייתה תקופה ארכאית שבה נדחסו ארבעת העונות לשנה אחת? כי אם לא, אז מה פשר מניין הזמן בשנים? בעולם המודרני השנה היא הקפה של כדור הארץ סביב השמש, אך בתקופות היסטוריות (שמתאימות יותר לעולמו של מרטין) השנה הייתה יחידת זמן שכוללת ארבע עונות (לא שזה שונה כל כך מהקפה של כדור הארץ סביב השמש, אבל בימינו אנחנו יותר מדייקים). כל יחידות הזמן שאנחנו משתמשים בהם הם יחידות טבעיות (יממה היא הקפה של כדור הארץ סביב עצמו, חודש הוא התקופה שבין מולד ירח אחד לאחר) או שהן הכפלה או חלוקה של יחידה קבועה כלשהי על סמך עקרונות כלשהם (שעה היא חלוקה של מחצית היממה ל-12 בתרבות שסופרת על בסיס 12, שבוע הוא שבע יממות כאשר שבע הוא מספר רב משמעות מסיבות "מדעיות"). על פי זה, במידה ושנה היא לא יחידת זמן ארכאית שבה היו פעם ארבע עונות, למה מודדים זמן על פי שנים? הרי שנה לא יכולה להיות חלוקה של עונה כי אורכי העונות לא קבועים והיחס היחיד שיש לה ליחידה קבוע אחרת הוא לימים (ומה מיוחד במספר 365 בעולמו של מרטין, או כל מספר אחר שעשוי להוות את מספר הימים בשנה?)
עוד תהייה היא העניין של השבוע, שעד כמה שאני זוכר אין לו שום זכר בספרים, למרות ששבע הוא מספר קדוש בווסטרוז.
באותו עניין גם שאלתי את עצמי בנוגע ללילה הארוך. האם השם הזה, "הלילה הארוך", הוא רק כינוי לתקופת חורף כל כך קיצוני שהשמש לא נגלתה מבין העננים במשך שנים ארוכות (בדומה למצב בצפון הרחוק) או שמדובר באמת בלילה ממושך? כי אם זה לילה ממושך, מתעוררת בעיית ה-עונות:שנה בנוגע ל-יום-ולילה:יממה. אם זה המצב, יש תיעוד לעוד שרירותיות באורך היממה?
אני אשאיר את התהיות שלי בנוגע לאקלים לפעם הבאה. אבל בינתיים סתם השערה להמשך - האם השם של הספר השביעי מעיד על כך שבניגוד לאמונה העממית, החורף הנוכחי (=סוף הספר החמישי) יהיה קצר בהרבה מהקיץ שקדם לו?
