"פרופ' ערן סגל עשה את התואר הראשון שלו באונ' תל-אביב ואת הדוקטורט בסטנפורד במחלקה למדעי המחשב. בשלב כלשהו הקריירה האקדמאית שלו קיבלה טוויסט והוא עבר להתעסק עם ביולוגיה, חיידקים ותזונה. מחקריו הוכיחו קשר סיבתי בין סוכר לסוכרת ואף מראים שעתיד התזונה הוא בהתאמה אישית, שמבוססת (גם) על אוכלוסיית החיידקים שחיה בתוך כל אחד מאיתנו.
על מה דיברנו:
חיידקים, סוכר, תזונה, מחקרים אקדמאיים, מכון ויצמן, חברת DayTwo, פליאו, דיאטות, פחמימות, שומנים"
https://geekonomy.net/2018/05/08/geekonomy199/
האזנתי להֶסְכֵּת (פודקאסט) בהנאה ובעניין, ואני ממליצה גם לכם. ניתן להאזין לו באתר, בְּיוטיוב, ב-SoundCloud או פשוט להוריד את הקובץ (mp3) להאזנה לא מקוונת (בטלפון החכם, במחשב או בנגן מוזיקה).
הנקודה המעניינת ביותר שהעלה סגל הייתה לגבי המדד (אינדקס) הגליקמי. לדבריו הנתונים המפורסמים נמדדו ע"ס מדגם של עשרה-עשרים אנשים. הבעיה בכך היא שהם מפרסמים את הממוצע אך לא את סטיית התקן (המרחק מהממוצע של הנדגמים) ומכיוון שבמחקר שלהם הם גילו פערים גדולים מאוד בין עליית הסוכר בדם בקרב אנשים שונים, הממוצע הזה בעייתי מאוד.
הוא סיפר, לדוגמה, שאכילת שלגון "מגנום" לא מעלה לו כלל את הסוכר בדם (יש כמובן אחרים שאצלם כן). באופן דומה יש אנשים שאכילת תמרים משפיעה על רמות הסוכר שלהם לעומת כאלה שלא (וכמובן, ההשפעה עצמה יכולה להשתנות במידתה). הוא הוסיף ואמר ששילובים שונים יכולים לעזור, למשל אכילת פחמימות עם שומן. כלומר יש מאכלים שאכילתם בפני עצמם תעלה את הסוכר בדם, אבל בארוחה משולבת דווקא לא. ע"ס שילובים כאלה הם מציעים ארוחות מומלצות בהתאמה אישית.
לגבי המלצות התזונה בהתאמה אישית של DayTwo: מתברר שהם כבר לא מספקים מדבקה למדידת סוכר רציפה. לדבריו של סגל, הם אספו כבר נתונים רבים כדי לבנות אלגוריתם שמזהה את הפרופיל התזונתי של כל אחד בדיוק מספק ע"ס שאלון + דגימת צואה (למיפוי גנטי של חיידקי המעי). גם זה אורך זמן כי הם קצת מוצפים בפניות בעקבות הכתבה של גיא זוהר "אפקט החיידק" (טרם צפיתי בה).
