שאקירה תופיע בישראל ביולי הקרוב

[מיכאל לנג]

שאקירה תופיע בישראל ביולי הקרוב

https://www.mako.co.il/news-israel/entertainment-q2_2018/Article-2ae8767df513361004.htm

 

[עוקר סלעים]

יש צפי באיזה ציוד הגברה מיוחד ישתמשו במופע שלה?

 

[מיכאל לנג]

עוד הגברה

שלום
בשישי, סניף ק.אתא של בורגר סאלון חגגו יומהולדת. עשו מבצע של 1+1 על המבורגר והוציאו שוחנות וכיסאות לרחבת החניה של המתחם, גידרו אותו, הקימו במה ושמו הגברה!
כאשר החנתי בצידו השני של מגרש החניה, הבאס היה כ"כ חזק, שגרמו לכאב בתוך הרכב. יצאתי והלכתי לראות במה מדובר (במסעדה).
כאשר התקרבתי, במרחק הישיבה במתחם העוצמה הייתה בלתי נסבלת בעליל. בטח שלא למי שחשב לשבת שם ללא מגיני אוזניים. לילדים ופעוטות: נזק תמידי.
לעובדים (האסורים במשמרת) אין ברירה אלה לשהות בסביבה הזו כל המשמרת!
לדעתי העצמה עברה את ה-120dB ואולי אפילו יותר קרוב ל-140dB!
אני זוכר הרצות של מנועי סילון בח"א או המראות, וזה נשמע יותר חזק!
כולה שמו 4 רמקולים לצד.
ברחתי משם כל עוד נפשי בי.
אני מניח שברעש היה גורם לרבים שלא לבקר גם בחנויות ועסקים סמוכים.
מוזר לי מי נתן לדבר כזה רשיון?

 

[הטכנאי קרמר]

הגברה

בעל עסק או תקליטן או זמר . שרוצה לקוחות שיגיעו כמה שיותר . השמיעה שלו נחלשת . והוא לא שומע . מה ששומעה אדם שיושב או עובר . לכן הוא פותח כמה שיותר חזק . כי מול האוזניים שלו רואים רק $$
יש גם תופעה של זמרים מתחילים . ששרים עם אקו . וכול מילה נישמעת פעמיים . שזה מתמתם את המוח .

 

[מ ש ה 53]

זו לא רק שאלה של עצמה אלא גם מהי רמת העיוותים של המגבר...

 

[הטכנאי קרמר]

זה קורה כאשר

הספק המגבר הא חלש . ופותחים עד הסוף את העוצמה . להגביר מקסימום
אז הצליל זוועה

 

[מיכאל לנג]

רמת העיוותים

שלום
זה מאוד חשוב, כאשר עצמת הרעש ברמת נזקים בלתי הפיכים, במיוחד לילדים ופעוטות, ולכל העובדים במשמרת, שאין להם מסכנים ברירה! אם לא הובנתי מספיק, מדובר במפגע. למרות שמר אריאלי הבין גם הבין מצויין.
אז לדעתך, זה בדיוק המצב שבו חשיבות יכולות הציוד מבחינת FR, THD, SNR וכו' מכרעת?

 

[מ ש ה 53]

אזכירך, שהשמיעה שלנו היא לוגריתמית. לכן, מגבר של 100W יישמע
לנו כהגברה שעצמתה היא פי 2 ממגבר של 10W.
סביר מאד להניח, שהמגבר ששמעת (למורת רוחך) לא היה מגבר אדיר עצמה.
אז למה אתה מתלונן? כי צלילי הלוואי "הפרזיטיים", אלה שבאים בעקבות העיוותים השונים של המגבר, מגיעים לאוזניך בעצמות צורמות ומעיקות, עד כי נאלצת לאטום את אוזניך ולברוח מהמקום מהר ככל האפשר.
האם זו אשליה? לא! זה אמיתי. אפשר לבדוק צורת גל כניסה ויציאה באוסצילוסקופ, ואז אתה מבין עד כמה ה"אסון" הוא נורא.

 

[הטכנאי קרמר]

צודק אבל ...

במגבר יש וסת עוצמה (פוטונציומטר ) לוגריטמי כך שהוא מעלה את העוצמה 1 10 100

 

[מ ש ה 53]

יופי. אבל כשאתה על 100 במגבר של 100W זה יהיה פי 2 מ-10
או פי 2 ממגבר של 10W שמופעל ב"פול ווליום"

 

[מיכאל לנג]

לא נכון

מגבר של 100W ישמע פי 10 יותר חזק ממגבר של 10W
לפי הנוסחה: Electric Power level שבקישור הבא: http://www.sengpielaudio.com/calculator-db.htm

פי 2 זה 3dB
פי 4 זה 6dB
ופי 10 זה 10dB

ואיך זה קשור לעיוותים שרשמת שהם חשובים, או לנזק מרעש אקוסטי?
ואיך בדיוק אתה אמור למדוד את זה בסקופ דו ערוצי? תחבר פרוב אחד לאוזן ואת השני לרמקול...
נראה לי שאתה לא בדיוק זוכר את החומר...

 

[מ ש ה 53]

אז תסביר לי בבקשה, איך זה מסתדר עם זה? (הועתק מויקיפדיה)
דציבל (באנגלית: Decibel) היא יחידת מידה חסרת ממדים המשמשת להשוואה בין שני משתנים פיזיקליים, לדוגמה רמות הספק. שם היחידה נגזר מהתחילית "דצי" (מ-decimus, בלטינית: עשירית) ו"בל", על שם אלכסנדר גרהם בל. את הדציבל מסמנים באותיות dB. יחידת המידה הזו היא יחסית, והיא משווה שתי רמות הספק בסקאלה לוגריתמית לפי בסיס 10, כלומר, מודדת את הלוגריתם לפי בסיס 10 של היחס בין שני הספקים. גידול של בל אחד פירושו לפיכך גידול של פי 10 בהספק.
בל היא יחידת מידה גדולה למדי לרוב השימושים, ולכן מקובל יותר השימוש בדציבל, השווה לעשירית הבל: עלייה של 10 דציבלים (בל אחד) בהספק שקולה לגידול של פי 10. עלייה של 20 דציבל משמעה הגברת ההספק פי 100, של 30 דציבל פי 1,000 וכן הלאה.

לצערי, לא ניתן להעתיק לכאן בצורה נכונה את הנוסחאות, והנה הקישור.
https://he.wikipedia.org/wiki/דציבל

 

[מיכאל לנג]

הנה למה זה מסתדר

לפי הקישור שלך בויקי, הנוסחה היא:
dB=10log(10)(p1/p2
לכן במקרה של P1=100 ו-P2=10, לוג (לפי בסיס 10) של 10 זה 1 וכפול 10 זה 10! (אילו הינו מדברים במתח, המכפיל היה 20 ולא 10).

אתה כתבת: "אזכירך, שהשמיעה שלנו היא לוגריתמית. לכן, מגבר של 100W יישמע לנו כהגברה שעצמתה היא פי 2 ממגבר של 10W".

אתה כותב: "גידול של בל אחד פירושו לפיכך גידול של פי 10 בהספק".
אז כמה זה "גידול של פי 10 בהספק", משה, אחד או 2?
או שתי התשובות לא נכונות! ואכן אף תשובה אינה נכונה...
ברם אני למדתי שהכפלת ההספק זה 3dB, או חצי ההספק זה 3dB-.
וכמו שכתבתי לך לגבי פי 4 זה 6dB, ופי 10 זה 10dB.
העסק מתחיל להיות יותר דרמטי ב-20dB שזה פי 100 או 30dB שזה פי 1,000.
מה שמדהים שכדי להיות צודק אתה כותב הכל, גם אמיתות וגם לא...
למשל:
עלייה של 10 דציבלים (בל אחד) בהספק שקולה לגידול של פי 10. עלייה של 20 דציבל משמעה הגברת ההספק פי 100, של 30 דציבל פי 1,000 וכן הלאה. נכון. אז איך קודם גידול של פי 10 בהספק היו 2dB ו-1dB?
אם אתה מחפש הגיון, אז תספור את מספר האפסים ביחסי ההספק:
למשל פי 1,000 זה 3 אפסים לכן זה 30dB,
פי 100 זה 2 אפסים לכן זה 20dB
ופי 10 זה אפס אחד (1) וזה 10dB.

דציבל היא מידה שמתארת יחס בין 2 ערכים (במקרה שלך הספקים:10W ו-100W). צר לי, אולי ב-TV אתה מבין יותר, אבל פה ביסודות לא תקבל ציון עובר.

 

[הטכנאי קרמר]

משה יש משהוא בדברך

יש מגברי אנטנה . 115DB זה מגבר סטנדרתי
מגבר 120DB זה כבר מגבר חזק עם צלעות קרור אחת
מגבר 123DB זה מגבר רב עוצמתי עם צלעות קרור גדולות
הכול זה יציאות הספק מקסימום
כך ש7DB הפרש בהספק זה המון . יש לי טבלה איי שם. כמה DB זה בW
אין לי סבלנות לחפש .

 

[מ ש ה 53]

האמת שאני חייב להתרענן קצת בחישובי הנוסחאות ובכך אני מודה.
למרות זאת, יהיה תמוה בעיניי המשפט שהעתקתי: עלייה של 10 דציבלים (בל אחד) בהספק שקולה לגידול של פי 10. עלייה של 20 דציבל משמעה הגברת ההספק פי 100, של 30 דציבל פי 1,000 וכן הלאה. מה שלא ברור לי, מה ההשפעה של עלייה בדציבל אחד או שניים (או 6) ביחס להגדלת ההספק הדרוש לשם כך.

 

[הטכנאי קרמר]

נחפש את הטבלה

הייתי מישתמש בה הרבה במגברים לאנטנות . בערה נאתר אותה
מה שאתה כותב באדום זה נכון . הפרש של 8DB במגברי אנטנה . זה המון בהספק . ובמחיר המגבר . DB =לW ולא לV

 

[אריאל אריאלי]

בלים ודציבלים

השימוש בסולם ה- dB נעשה בעיקר במצבים אשר דורשים סקאלה גדולה מאד.
הסולם הוא אכן סולם גאומטרי (כל איבר גדול "פי" מהאיבר שלפניו) ובמקרה שלנו מדובר בסקאלה אשר כל שנתה שלה גדולה פי עשר מהשנתה הקודמת.
השימוש בסולם זה, בא לבטא יחס בין גדלים ולא ערך מוחלט. אבל, אם ידוע הערך אליו מתייחס הסולם, ניתן בקלות לתרגם את המספר (שהוא יחס) למספר אבסולוטי.
למשל:
סולם השמע מתבסס על עוצמת הסאינד הנמוך ביותר הנשמע ע"י האוזן האנושית (הממוצעת) והוא שווה ל- מיליונית מיקרו-וואט למטר מרובע (10 בחזקת מינוס 12 של וואט).
זהו הערך אליו מתייחסים במדידות שמע.
מאחר ומשתמשים בסולם גאומטרי שבו כל שנתה גדולה פי עשר מקודמתה, הרי שנוח להשתמש בשנתות הממוספרות לפי מעריך החזקה לפי בסיס עשר של היחס .
למשל:
להספק הגדול פי מיליון מסף השמע, החזקה של עשר בחזקת 6 והשנתה תמוספר בספרה 6.
להספק הגדול פי מיליון מיליונים מסף השמע נשתמש בשנתה ה-12 כאשר המספר 12 הוא מעריך החזקה של עשר ליחס של מיליון מיליונים.
מכיוון שאנו מדברים על סולם השמע, כיבדו את השנתות בסולם ע"ש אלכסנדר גרהם בל, מי שנחשב לממציא הטלפון.
ולפיכך, כל מספר ע"ג הסולם הוא מספר ה"בלים" (Bell) המתאר את יחס ההספקים בין הערך הנמדד (ליד אותה שנתה) לבין סף השמע.
המרווחים האמיתיים בין שנתה לשנתה על פני הסולם, גדלים והולכים ככל שעולים במעלה הסולם ואז, הרזולוציה אינה מספיק טובה.
לכן, חילקו כל מרווח של בל לתת-חלוקות של עשיריות בל ולכל מרווח כזה קוראים "עשירית בל" או dB. (יש לשים לב כי האות B גדולה, כי היא האות הראשונה בשם של אדם ואילו האות d היא אות קטנה מפני שהיא סתם ביטוי).
כאשר אנו רוצים לבטא באופן כללי יחס בין גדלים (הספקים) באמצעות סולם ה- dB, נוכל לחשב באופן הבא:
המספר ב- dB שווה לעשר פעמים הלוג (מעריך החזקה של עשר) של היחס בין ההספקים.

(N(dB) = 10 x log (P1 / Pref​

אם הספק הייחוס קטן מההספק הנמדד, הביטוי יהיה חיובי ואם הספק הייחוס גדול מההספק הנמדד, המספר יהיה מספר שלילי.
כאשר מבטאים יחס בין מתחים חשמליים (או לחצים) המספר ב- dB יהיה עשרים פעמים לוג היחס בין הגדלים.
אם המתח הנמדד גדול פי אלף ממתח הייחוס, יחס ביניהם ב-dB יהיה עשרים כפול לוג אלף או 60dB.
מקווה שעזרתי להסביר את הנושא.
אריאל אריאלי

 

[מ ש ה 53]

תודה רבה! את זה פחות או יותר הבנתי גם קודם.
אבל בוא ונגיד... שנותרו לי מספר שאלות תם וברשותך אשאל:
1. אתה הזכרת מכפלה שלמה, דהיינו, 60 dB. אבל מה קורה, כשאנחנו מנסים להתעסק עם חלקים קטנים? נגיד... 64dB או 78 כאלה... אני משער, שככל שהמספר יהיה גבוה יותר, כך היחס לואטים יגדל, או שההפרשים בואטים יישמרו קבועים לאורכו של כל הטווח?
2. לא ממש אותו נושא, אבל גם צלילים... טון במרחק של אוקטבה שלמה, הוא מכפלה של פי 2 מתדר הטון באוקטבה הקודמת לו. נכון? יופי. אז באוקטבה יש 12 חצאי טונים, אבל נראה שהמרחק בהרצים בין חצאי הטונים יהיה נמוך יותר בחלקה התחתון של האוקטבה מאשר בחלקה העליון?
3. דיברנו על dB. אבל גם, ככל שזכור לי, כשאתה מדבר על תדרים גבוהים, משרעת "גורם" הצליל קטנה ככל שעולה התדר. איך תופעה זו "מסתדרת" עם סולם הדציבלים? ועובדה... בפסנתר, ככל שהצליל עולה, כמות המיתרים עולה. בנמוכים - מיתר יחיד. בתדרי הביניים היותר גבוהים - 2 מיתרים ובתדרים הגבוהים, 3. אני מניח שזאת ע"מ ליצור אפקט עצמת צליל שתשתווה לאפקט ה"נמוכים"?
תודה מראש!

 

[אריאל אריאלי]

אנסה לענות

1. כאשר נתונים שני גדלים, ורוצים לחשב את היחס ביניהם ב-dB מחלקים את הגודל הנמדד בגודל הייחוס. מתקבל מספר כלשהו. מוצאים את הלוג שלו (מעריך החזקה של עשר, שיתן את אותו המספר. למשל: לוג של 2 שווה 0.3 בקירוב. לוג של 3 שווה בקירוב 0.5 . לוג של 20 שווה 1.3. לוג של 250 שווה 2.4 בקירוב וכו'). אם מדובר ביחס בין שני הספקים, כופלים את הלוג בעשר. אם מדובר ביחס בין מתחים, כופלים את הלוג בעשרים.
וכמו שכתבתי בפוסט הקודם, אם המספר הנמדד גדול ממספר הייחוס, התוצאה חיובית ואם המספר הנמדד קטן ממספר הייחוס התוצאה שלילית.
לדוגמא: אם ההספר הנמדד 250 וואט והספק הייחוס 10 וואט אזי היחס בד"ב יהיה עשר כפול לוג של 25 (לוג 25=1.4) יהיה 14 ד"ב. אם המספר הנמדד שווה 10 וואט ומספר הייחוס שווה 50 וואט, לוג היחס הוא בקירוב 0.7 כפול 10 שווה 7 אך מכיוון שמספר הייחוס גדול מהמספר הנמדד, הרי שהיחס בד"ב הוא מינוס 7 ד"ב.
2. כפי שאמרת. אוקטבה היא יחס 2 בין תדירויות של שני צלילים (בעלי אותו השם - רה לרה, פה לפה וכו'). גם סולם הטונים במוסיקה הוא טור גאומטרי כך שהתדר של כל תו גדול פי מספר קבוע מהתו שלפניו. מכיוון שבסולם המושווה ישנם שנים עשר תווים וסה"כ, לאחר שעוברים על כולם מגיעים לתו האחרון שתדירותו גדולה פי שתיים מהתו הראשון שבאוקטבה, הרי שמדובר במרווחים כאלו שכל מרווח הוא מכפלה קבועה בזה שלפניו ובסה"כ שנים עשר מרווחים, מה שנותן כי תדר של כל תו גבוה פי שורש 12 של שתיים = 1.0595 . אם התדר של הלה האמצעי הוא 440 הרץ, התדר של סי במול (התו שאחריו, בסולם 12 הטונים) יהיה 440 כפול 1.0595 = 466.164 הרץ והתדר של סי, יהיה 493.9 הרץ וכן הלאה.
3. המשרעת של התנודה המכאנית של המיתר תלויה באורכו. ככל שאורכו של המיתר גדול יותר, יש מקום למשרעת גדולה יותר וככל שהמיתר קצר יותר, אורך המהלך של התזוזה לצדדים של המיתר קטנה יותר - וזהו ענין מכאני.
ישנו גורם פסיכואקוסטי המשנה את העוצמה הסוביקטיבית (מה שאנחנו מפרשים במוח כעוצמת הצליל) ושם כבר יש קשר בין העוצמה לגובה.
מקווה שעניתי.
אריאל אריאלי

 

[מ ש ה 53]

תודה רבה. בהחלט סיפקת את הסחורה!
ולסיכום, אם הבנתי נכון, הרי שלגבי שאלה 3, אתה טוען, שהמוח האנושי מפרש עצמה לאו דווקא עפ"י משרעת המיתר, אלא (גם) עפ"י התדר שלו. ד"ע, מד דציבלים יציג בפנינו תוצאה "מפתיעה" כלפי מטה, ככל שנעלה בתדר. מעניין!
מה שעוד מפתיע אותי במידת מה, זה הקטע שהזכרתי בנוגע להכפלת כמות המיתרים הקצרים בפסנתר. כי... לפסנתר יש בסך הכל תיבת תהודה גדולה, ובכל זאת, נוצר הצורך להכפיל או לשלש מיתרים ככל שעולה התדר. והנה, בכינור, יש לנו למעשה תיבת תהודה די קטנה, ובכל זאת, במיתר הדק (מי), שאפשר לטפס עליו גבוה מאד ולקצרו במאד, אנו שומעים היטב את צליליו. אבל במחשבה שניה, אולי דווקא תיבת התהודה הקטנה של הכינור מסייעת לנו בהגברת הטונים הגבוהים, בו בזמן, שהתיבה הענקית של הפסנתר, מסייעת בעיקר לטונים הנמוכים ובד בבד, היא משבשת את הגברת הטונים הגבוהים. האם כך?
לאור זאת, אני מעריך, שגם פיזור המיקרופונים על בימת המופע תהיה מושפעת מכל אלה, ועל כן, דרושים ידע וניסיון רבים כדי למקם נכון את אותם "תחליפי אוזניים"...