DAMPING FACTOR

[מיכאל לנג]

DF זה לא בולמי זעזועים כי אם טורק של המנוע

מקדם הריסון בהקשר שלנו, הכי דומה לטורק של המנוע. ככל שזה גבוהה (או DF גבוהה) כך המנוע מעביר באופן מיטבי את הכח לגלגלים (המגבר את האות לרמקול).
אין קשר בין DF לאקוסטיקה של החדר. אבל שום קשר! אתה מתעקש שיש, וחבל.
אם יש לך חלל גרוע, חבל שתשקיע במע', ללא קשר בנתון ה-DF. קנה אוזניות.

 

[M AO R]

נכון. אין קשר מאחר שDF הוא יחס בין ערכים קבועים.

זה נתון אובייקטיבי. אבל מבחינת התוצאה, כלומר איכות ההאזנה חשוב שהחלל יהיה אקוסטי לא פחות מאשר השקעה במגבר בעל DF גבוה. לזה אני מתכוון.

 

[מיכאל לנג]

חשיבות

כן, זה חשוב, אבל לא רק...
חשוב הרמקול,
חשוב סף הרעש בסביבה (דירה בעיר סוענת, מול מרתף בבית בודד)
איכות ייתר הציוד, כולל הכבילה
איכות ההקלטות שמשמיעים
ועוד.
למה לקשור לזה דווקא את ה-DF עם האקוסטיקה של החדר? לא ברור לי.

 

[Ron W]

הכשל הלוגי שלך בקשר בין יכולת שליטה בממברנה לאקוסטיקה

DF מסתיים בהשפעתו בפני הממברנה - הוא לא משתלט על גלים
חוזרים מהקירות (למעט אלו שפוגעים ברמקול שכמובן בטלים בשישים)
החשיבות גם מופרזת כי לרמקול עצמו יש התנגדות אוהמית מסוימת
הן במסננת והן בסליל עצמו ובתכנון טוב יש עכבה יציבה יותר מאשר
לדרייבר נטו. ככל שהעכבה יציבה התנגדות המוצא משחקת פחות.

לגבי אוזניות זו דוקא דוגמא מצוינת לבחינת השפעת מקדם הריסון
שהרי ברסיברים רבים היציאה ממומשת עם נגד טורי גדול 100-200
כך שמקדם הריסון ירד ל 50%
ניתן להשוות למגבר אוזניות יעודי או ליציאה ללא נגד טורי
שנועד להגן על האוזניות ממתח גבוה מדי ההבדל ממש לא דרמטי.
בחלקו נובע כנ״ל מעכבה יציבה של האוזניות עצמן.

 

[מיכאל לנג]

50%?

אם אתה משווה את הנגד הטורי (בד"כ סביב 150 אוהם) לעומס, אז אולי כן.
אבל אם אתה משווה אותו לרסיבר ממוצא, עם DF של 40 (0.2 אוהם) אז 150 אוהם בטור ל-0.2 זה לא 50%!

כיום מקובל למי שחפץ לשמוע עם אוזניות איכותיות, להצטייד גם במגבר אוזניות יעודי. הקטע של הצליל ה-"לא משהו" ברסיבר, כבר כולם יודעים. מגברי אוזניות הם שוק בפני עצמו, ובחלקם שולבו גם DAC ואפילו קדם מגבר אלמנטרי.
יש מוצרים כגון נגנים או קדם מגברים שיש להם מוצא אוזניות מוגבר יעודית.

 

[Ron W]

ברור שלעומס, הנגד הטורי הוא חלק ממוצא המגבר לאוזניות

אגב יש אוזניות בטווח התנגדויות רחב מ 30-600 ועוד מהיקרות שבהן
גם ביציאת אוזניות של קדם מגבר טוב לא נדיר למציא נגד טורי של כמה
עשרות אוהם .

 

[מיכאל לנג]

בוא נעשה סדר

הנגד הטורי ביציאת האוזניות, היא Extension של ה-DF (נגד המוצא במגבר (Ro).
לעומס אין כמעט משמעות פה.
אז אם ה-DF = 40 נגד המוצא (Ro) מחושב ל-0.2 אוהם.
לכן הנגד של 150 אוהם מקלקל אותו בסדר גודל של 200!
אם נשווה את ה-DF של מגבר עם הנגד, לעומסי אוזניות, הרי שעבור 32 אוהם (הכי נמוך) זה DF של 0.21.
ואם זה עומס של 600 אוהם (הכי גבוהה) זה DF של 4.
רחוק למדי ממה שהיתי מצפה לראות.
ברם באוזניות בד"כ אין מסננת, והכ"א האלקטרו מניע קטן מאוד...

 

[Ron W]

ודאי שלעומס יש משמעות - אחרת אין הגיון במגבר אוזניות

אין טעם לפרק את עכבת המוצא של המגבר מזו של הנגד הטורי
אלא לראות בהם נגד אחד - לגבי יציאת האוזניות של אותו מגבר.

 

[M AO R]

חברים, אני אומר דברים פשוטים ולא טיעונים פילוסופיים ...

וגם אינני טוען טיעונים טכנים המתבססים על ידע פיזקאלי או אלקטרוני מעמיק בנושא אודיו כמוכם - למרות שעובדה היא שגם אתם ביניכם מתווכחים פה ושם....

אסביר :

אני מקבל שאין קשר מתמטי ישיר בין DF לחוויית הצליל ה"נכון". כבר כתבתי זאת יותר מפעם אחת.
אני מדבר על דבר אחר לגמרי, והוא העובדה שעבור מי שחוויית ה"צליל הנכון/היפה והנעים" חשובה לו מאד, רצוי שידע שלהשגת הצליל ה"נכון", יש שורה ארוכה של פרמטרים ש- DF הוא רק אחד מהם, וגם אתה וגם מיכאל הזכרתם אותם. אני בחרתי להזכיר את האקוסטיקה כי היא דבר קל וזול יחסית ליישום, הרבה יותר קל וזול מלרכוש זוג רמקולים איכותיים מאד מאד שמחירם יכול להגיע לעשרות או מאות אלפים, והרבה יותר זול מרכישת מגבר איכותי בעל DF גבוה במיוחד, ואפ' יותר זול מרכישת כבילה איכותית מאד ( במיוחד בהנחה שהמרחק מהמגבר לרמקולים גדול ). גם אם רוכשים אלמנטים מסחריים שמיוצרים מתוך מגמה לשפר את האקוסטיקה בחדר תוך מתן הדגשים ספציפיים בכפוף לנתוני החלל, עדיין ניתן להגיע לכך במחיר "שווה לכל נפש" אם הקונה מעוניין באיכות צליל. אני עצמי עמדתי פעם בפני רכישה של כמה "מפרשים" כאלה שמתקינים בכמה נקודות בחלל שמחירם פעוט לעומת התועלת האקוסטית שלהם ... כלומר, זה שמתקיים ריסון של אנרציית הרמקול ובכך יש מגמה של שיחזור הצליל "המקורי", עדיין אין כל הבטחה שבנוסף למספר הסתמי המאפיין את המגבר יש גם בטוי באוזן ממש, אם האקוסטיקה גרועה.
לכן אם אני הייתי בעל חנות שנכנס אליה אדם סתום בכסף שמוכן להשקיע עשרות אלפים במגבר משובח הייתי מפנה אותו בהערה "חברית" קודם כל לכך שישקיע לא פחות בחלל אקוסטי. מותר לכם לחלוק עלי כמובן עם כל מיני הערות סופר מקצועיות אבל כל זה איננו מפריך את הטענה שלי ואין בה שום כשל לוגי גם אם היא רק חלק משלל הפרמטרים הקובעים את איכותי של הצליל הנשמע באוזן.

מקווה שהבהרתי את עצמי.

 

[מיכאל לנג]

איך להרכיב מערכת, זה דיון אחר...

ולגבי המוכר בחנות, צר לי לאכזב אותך, לרוב הוא לא מבין בזה בכלל. הוא ממליץ ומפזר אמירות בידענות: כן. הוא יודע על מה הוא מדבר: לא. אם זה מוכר זה טוב.
חזרה לאיך מריכיבים מערכת, הגברה חשובה אך הרמקול, האקוסטיקה והמיקום של הרמקול חשובים יותר.
מבחינתך, מה אכפת לך מ-DF? אתה מחפש משהו שישמע טוב. אז למה לך לקרוא בנתונים?

 

[M AO R]

אגיד לך ...

אשמח להימצא בחדר עם אקוסטיקה "סבירה" ולהאזין לאותו הדיסק דרך מערכות שונות ולהשוות ביניהן ( אם אצליח ) ... ולהיווכח שאותו מגבר בעל ה-DF הגבוה גם יישמע לי טוב יותר. אם זה יקרה, לפחות אבין למה, וזאת לאחר ההסברים שקיבלתי כאן. מה רע בלשאול על מושג ולהבין את משמעותו ?

 

[אריאל אריאלי]

עלות טיפול אקוסטי

עלות הטיפול האקוסטי היא פונקציה של משתנים רבים: גודל החדר, מימדיו וצורתו, רמת בידוד הקירות שלו, ומה נמצא בתוך החדר.
בישראל, עלות הטיפול תלויה גם ביכולת הלקוח לעשות את העבודה בעצמו, או להעזר בקבלן.
להלן נערכה זהירה לגבי חדר סטנדרטי במידות 5 מטר אורך, 4 מטר רוחב ושלושה מטר גובה (שימו לב כי אלו מידות "קלאסיות", שאינן מכפלות שלמות אחת של האחרות).
עלות ייעוץ אקוסטי יכולה לנוע בין 1500 לכשלושת אלפים ש"ח (אני, בדרך כלל לוקח עד 1500 ש"ח).
עלות החומרים יכולה לנוע בין 2000 ל4000 ש"ח
עלות הביצוע - תלוי האם עושים לבד או קבלן. DIY = מחייב חיתוך לוחות דיקט והכנת "חיצוניות" אחרות. יכולה להגיע עד 1000 ש,ח.
עלות קבלן יכולה לנוע בין 2000 ש"ח לכעשרת אלפים - תלוי באיכות העבודה ובמקצועיות הקבלן.
בסה"כ, מדובר בכמחצית עלות זוג רמקולים מעולים (לא מוגזם) ובכשישית מערכת טובה.
אבל, אין ספק כי לתנאים האקוסטיים בסביבת ההאזנה, יש חשיבות מז'ורית.
אריאל אריאלי

 

[M AO R]

כן. מסכים בהחלט.

לפני שנים התייעצתי בעניין שיפור האקוסטיקה עם כמה גורמים, ואחד מהם גם ביקר בביתי והתרשם במקום. הבעייה העיקרית היא חלל שבחלקו הוא בעל תקרה משופעת. קיבלתי עצות שונות, החל מתליית "מפרשים" שונים בזוויות ובקירות ועד חיפוי של כל התקרה ע"י חברת סונקס. לצערי היתה במשפחה התנגדות להפיכת הסלון ל"אולפן" והתפשרנו על אלמנטים קונבנציונאליים כגון ריהוט, שטיחים ווילונות וכד'. התברר לי גם, שמשחק עם מיקום הרמקולים מניב תוצאות שונות ... וכך לאחר סידרה של ניסויים הגעתי לאיזו פשרה סבירה בעלות נמוכה. מבין כל החברים ובני המשפחה שבאים מדי פעם אין לאיש שום רגישות לנושא, במובן זה אני עוף מוזר ואני מניח שכך הוא לגבי רוב אזרחי העולם שרק קומץ מהם נגוע באודיופיליה.

 

[מיכאל לנג]

פעם התקיים פה דיון על שכיחות התחביב בקרב האוכלוסיה

והאבן בוחן הייתה תפוצת הירחונים. אני זוכר שבשנות ה-80, בחנויות ספרים (במיוחד בשדות תעופה) היו 2-3 חוברות בנושא: Stereo Review, Audiophile, Hi Fi Stereo וכו'.
חלקם אולי מצוי אך לא מגיע לחנויות הללו, פשוט מפני שאין מספיק ביקוש. במקומם, תמצא ירחונים על רחפנים (שאז לא היו) וכדומה.
כן, לרוב בני האדם, ותוכם רוב הנשים, לא אכפת להן איך שומעים.
לא ברור מדוע השם Audiophile זכה למקום של כבוד בין השמות האחרים שנגמרים ב-phile, כמו פדופייל או נקרופייל...
מבין אילו שכן חשוב להם איך שומעים, הרוב לא טרחו להתעמק ולהבין במה מדובר. לחלקם פשוט ה-$ מצוי בשפע והם מתאימים את המערכת בסלון ליגואר שבחניה, או לתכשיטים של האישה. והאחרים, רוכשים את הפריטים ביד-2 בחצי מחיר.
זהו שוק הולך ונעלם. כמות הצעירים בו קטנה, ותראה את חתך הגילאים בתערוכה בעוד 4 ימים. תערוכה זו, צנועה מאוד ביחס לתערוכות גדולות, כמו ברלין או ווגאס.
משהו יחסי ליכולות של הציבור הישראלי, במדינה שהמחירים עדין ביחס של 1:10 בין $ לשקל בציוד אלק.

 

[מ ש ה 53]

המגמה הרווחת כיום היא ללכת על מערכות קולנוע ביתי, שאין בינן
לבין מערכות אודיופיליות כל קשר.
כמות מבקשי מערכות סטריאו באיכות גבוהה נמוכה, ולדעתי גם הולכת ויורדת.
אז... זה בערך המצב, ועל כן, קשה גם למצוא ספרות שתספק את הביקוש.

 

[M AO R]

כן, ועוד ....

את "איכות" השמע של "היום" אתה שומע כמעט בכל אולם שמחות. בדרך כלל זו זוועה.
העולם של המאזין הדיגיטאלי הרווח מאופיין בווליום ולא באיכות הצליל. המוסיקה לא זוכה להקשבה אלא מתנגנת לה ברקע כשכל המסובין משוחחים, בדרך כלל בקול רם, כך שאיכות הצליל לא חשובה ממילא.
אני משער שחלק מהתופעה קשור לכך שתרבות המוסיקה ה"קלאסית" הולך ומתמזער, ורבים מאלה שיש להם עניין באיכות צליל קשורים איכשהו בעברם למוסיקה קלאסית.
וכן, אני מכיר מתקין מערכות שמספר לי על פרוייקטים במחיר של מליון שקל ויותר והם בד"כ לא דווקא אניני טעם, אלא בעלי ממון.

חוץ מזה - ואת האגוז הזה עוד לא הצלחתי לפצח - יש תקליטורים שמוקלטים באיכות גבוהה ומספקים חווייה סטראופונית משובחת וגם רמת הווליום של תקליטורים אלה גבוה יחסית לאחרים, ויש כאלה שהצליל מרוח והעוצמה חלשה. אלה גם תקליטורים שבתערוכות למיניהן משמיעים אותם להדגמה. אז למה בעצם ? זה לא מאפיין דווקא תקליטורים מז'אנר מסויים, ולהציב עוד מיקרופון או שניים מעל הבמה זה לא כזה סיפור ...

ולצערי גם הורדת מוסיקה בסמארטפון לא תמיד איכותית.

חג שמח.

 

[מיכאל לנג]

לא מסכים עם אף מילה

הרעש שמושמע באולמות של שמחות בארץ, אינו דוגמה או אפילו רמז לאיך נשמע צליל של מערכת Hi End. הציוד שבאולמות מתקשר יותר לנישא שנקרת PA או Public Adress. אם זה מה שאתה הולך לשים בסלון ביתך, כנראה שלא כאן מקומך להתעניין בציוד הנ"ל.

לגבי התקליטורים שהוקלטו טוב ונשמאים טוב, אומרים שאודיופיל מקשיב למשהו כמ 10 תקליטורים, וגם מהם לא יותר מרצועה או 2 כ"א. זו הדבקות לצליל ולא למוסיקה.
צריך לחפש את התקיטורים שיש בהם את המוזיקה שאנו אוהבים, וגם מוקלטים טוב. יש כאלו! יש אפילו ספר של 1000 התקליטורים To Die for.

 

[u r i el]

מוזר ביותר

 

[M AO R]

אם אתה סבור

שאני באמת שייך לאלה שרעשי האולמות מהנים אותם משמע שלא הבנת כלל מה שכתבתי לעיל. זה מופרך מכל וכל. קרא שוב.

 

[מ ש ה 53]

רגע רגע. ממש לא הבנתי אותך. אשמח להסבר מנומק יותר...
על איזה אולמות אתה מדבר כאן? על אולם שמחות, או על אולם קונצרטים מושקע?
כשאתה מחפש הקלטה "איכותית", אתה מתכוון לשיחזור של קונצרט קלאסי, או שאתה
מתכוון להקלטה אולפנית, שנעשתה בתהליכים שמנסים להתקרב לשלמות טוטאלית?
והלוא מן הידועות, שאם הסולן או התזמורת "זייפו", אפשר להקליט שוב קטע כלשהו,
ו"להדביק" את התיקון כ"טלאי", על הרצף התקין שהוקלט עד לאותו תיקון וממנו.

ברור שלא אתווכח אתך על כך, שרוב האודיופילים הם אנשים שבאו מהרקע הקלאסי,
אם כנגנים ואם כחובבי מוסיקה "שגדלו" על האזנה לכזו.
מי שמלגלג על מאזיני הקונצרטים והאופרות, לא יחפש מערכות יקרות, אלא אם הוא
סתם איזה נובוריש, שרוצה להתפאר בחדר ההאזנה שהקים בעלות של...
את אלה איני סופר.