מספרם הרב של עורכי הדין

[עוד יוסף פנדריך]

מספרם הרב של עורכי הדין

לא מטריד אותי. זכותו של כל אדם לבחור בכל מקצוע שנראה לו, בתנאי שהוא עומד בדרישות.

אבל מה שמטריד הוא הבורות הנוראה של עורכי הדין.

נכנסתי עכשיו לאתר מסוים שמציע יעוץ של עורכי דין. סניגורית שמציגה עצמה כמומחית בת סמכא במשפט פלילי, עונה לשואלים. אחד שואל אותה אם כדאי לו לבקש שינוי עילת סגירה של תיק פלילי שנפתח נגדו או להמתין למחיקת הרישום. ומה עונה לו "המומחית"?

אין התיישנות ברישום פלילי.

לפני כמה שנים החוק תוקן וכיום רישום פלילי מתבטל מעצמו לאחר מספר שנים. למה היא לא יודעת את זה?

 

[zukik]

התחושה שלי

שלא מדובר בבורות ....
אלא שמדובר בנסיון לעשות כסף על גבו של האזרח המסכן
הוא רצה לחכות שהרישום ימחק
ואחרי התשובה שלה הוא יצטרך ללכת לעורך דין (אולי אפילו אליה כי היא גם מומחית בתחום) לטיפול בנושא .......

 

[הטכנאי קרמר]

צודק . כמו שקרה לי לרא למטה

 

[עופר בן אברהם]

בורות של עורכי דין וביטול רישום משטרתי

אכן, לא מעט מתשובותיהם המקצועיות לכאורה של כמה עורכי דין מגלות בורות או, למצער, רשלנות. כתבתי על כך בעצמי לא אחת.
אך לגבי הנושא המסוים שהעלית, תיקון קל:
רישום משטרתי (לא פלילי) בדבר תיק סגור יתבטל אוטומטית רק אם הוא על חשד לעבירה שאינה פשע ורק אם הגורם המוסמך במשטרה לא יורה אחרת (ראה סעיף 1(ה) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים וכן תקנה 6 ו- 7 לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה)).

 

[רייקי2]

פעם כשאנשים קנו עיתונים

היתה כתבה, נדמה לי בשבע ימים, בנושא ריבוי עורכי דין והראו
איור של עו"ד יושב על הרצפה כמו קבצן ולפניו מונחת קופסה
לאיסוף מטבעות... בלי לפגוע בכבודם של עורכי דין.

לענין בורות אין לי מושג בנדון. הם אמורים להיות חכמים.

 

[prizman]

מאז שנפתחו המכללות

החוכמה נדחקה לשוליים. הכסף הוא הקובע.

 

[ב ר ז י ל י]

אתה בטוח שיש קשר

ראיתי בסטטיסטיקה של ההצלחה בבחינות לשכת עורכי הדין שלא כל האוניברסיטאות "משיגות" את כל המכללות

 

[prizman]

מכיר את הסטטיסטיקות

ולמעשה בבחינות הלשכה האחרונות לראשונה המובילה הייתה מכללה, הבינתחומית אני חושב,
אני לא טוען שאי אפשר להיות גם עשיר וגם חכם אלא שבעידן המכללות הצורך בחוכמה פוחת.
אבל ממילא רוב מקבלי ההסמכה לא עוסקים במקצוע.

 

[הבולאי 2]

ו'ד לא אמור להיות חכם אלא שחקן ובעל יכול שכנו

כסוכן בטוח.
מאידך אם עורכי הדין רבים כל כך אפשר לסגור לעשר שנים את הפקולטות אבל אז אלה החותמים על המודעה או חבריהם יפסידו שכר כמלמדים.
כעקרון,ללמוד משפטים זה הכי קל.אין צורך אפילן לחשוב.

 

[עופר בן אברהם]

וחמורה מזו

יש פורומים, שבהם תשובות מתקנות נמחקות, או שמלכתחילה אינן ניתנות לפרסום (הפורומים מנוטרים), וגם ברדיו ובטלוויזיה יש שמתעלמים ממכתבי תגובה, המתקנים טעויות שפורסמו במשדריהם.
לדעתי, עורך דין, המותיר ביודעין את תשובתו השגויה על כנה וחוסם את האפשרות לתקנה, קרי: המנסה להגן על יוקרתו במחיר הטעיית השואל (וגולשים אחרים), עובר עבירת משמעת לפי סעיף 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין (פגיעה בכבוד המקצוע) או לפי סעיף 61(3) לחוק (כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין).

 

[עופר בן אברהם]

אני מניח שהתכוונת לתשובה שבצילום

 

[עופר בן אברהם]

הנה דוגמה נוספת

המאששת את הדעה, שמנהלת פורום רישום פלילי באתר Lawguide, עו"ד יערה רשף, אינה מודעת לאפשרות ביטול אוטומטי של רישום משטרתי, על-פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, והתקנות שהותקנו על פיו.

 

[goldy]

הוא נמחק לחלוטין כאילו מעולם לא התקיים,

או שמוספת ההערה "נמחק" וצריך לעבור דרך בית משפט בשביל דף חלק?

האם יש הבדל בין 'סתם' חקירה להרשעה בבית משפט; מבחינת מחיקת הרישום?

 

[עופר בן אברהם]

ביטול רישום משטרתי

1. הרשעה שהתיישנה ואף זו ש"נמחקה" רישומה אינו נמחק מהמרשם הפלילי, אולם מספר הזכאים לקבל מידע עליה פוחת לאחר ההתיישנות, והוא מצטמצם יותר לאחר ה"מחיקה" (ראה סעיף 14, 16, 19 ו- 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים).
2. לדעתי, רישום משטרתי בדבר תיק סגור, שבוטל לפי סעיף 1(ד) או 1(ה) לחוק הנ"ל, אמור להימחק לגמרי מהמרשם, ולמיטב ידיעתי, הוא לא יופיע, לא בתעודת מרשם פלילי (“תעודת יושר" בלשון העם) ואף לא בתדפיס המידע הפלילי המלא, הנמסר למבקש שהמידע נוגע לו. עם זאת, לפי תקנה 8 לתקנות המרשם הפלילי (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), שאיני בטוח שתעמוד במבחן בג"ץ, במרשם עצמו נותר זכר כלשהו לרישום, שכן התקנה קובעת: “לא תהיה גישה למידע על מועד ביטול הרישום אלא לצורך החלטת הגורם המוסמך לפי סעיף 1(ד) או (ה) לחוק, ולשם תחזוקה מונעת, תיקונים, הוספות ועדכונים טכנולוגיים של מערכות המחשוב של המרשם הפלילי". תקנה זו סותרת, לכאורה, את כוונת המחוקק במונח "ביטול" שבחוק עצמו.
3. סעיף 62(ב) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] קובע, כי "תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה". סביר להניח, שבמקרה כזה המחיקה מוחלטת.

 

[עוד יוסף פנדריך]

תוספת

למיטב ידיעתי אין פסיקה מהו "העדר אשמה" בסעיף 62 לחסד"פ.

הפרקליטות נוהגת לפי הנחיות פרקליט המדינה ולפיהן העדר אשמה פירושו אי ביצוע העבירה.

לדעתי פירוש זה איננו נכון.

חוק יש לפרש לפי כוונת המחוקק, וחזקה על המחוקק שהתכוון להשיג תוצאה צודקת.

נקודת המוצא של המחוקק בסעיף 62 הנ"ל שהרישום הפלילי מכתים את שמו של אדם גם אם לא הועמד לדין.

כוונת המחוקק במקרה דנן היתה לנקות לגמרי את שמו של החשוד באותם מקרים בהם הצדק מחייב שלא ידבק בו רבב.

לפיכך גם כאשר אדם ביצע עבירה אבל יש לזכותו מחובת הצדק, יש למחוק את רישומו בגין העדר אשמה, גם אם לא הועמד לדין. לדוגמא- אדם שנפתחה נגדו חקירה פלילית, למרות שהובטח לו שלא ייחקר, והוא שינה את מצבו בעקבות ההבטחה.

ביתר פירוט- נניח שהיועמ"ש מבטיח שאזרח שימסור ציוד צבאי שברשותו לתחנת המשטרה הקרובה, לא יישאל שאלות ולא יינקטו נגדו הליכים (והיו דברים מעולם).

אדם שמחזיק אקדח "ששכח" להחזיר בתקופת השירות הצבאי, בא לתחנת המשטרה בתום לב כדי להחזירו בעקבות ההבטחה, אבל המשטרה פותחת לו תיק פלילי. לדעתי תהיה לו הגנה מן הצדק בביהמ"ש והתיק נגדו צריך להסגר בעילה של העדר אשמה.

אני מפנה לפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בענין וסאל. באותה פרשה זיכה ביהמ"ש אדם שהועמד לדין למרות שהובטח לו שלא יעמוד לדין. הוא זוכה על בסיס ההגנה מן הצדק.

הנחיות פרקליט המדינה עומדות בסתירה לחוק ודינן להיפסל.

 

[ghost07]

סתם השגה

כפי שכתבת, מספר הזכאים לקבל, וכנראה גם אפשרויות השימוש במידע, מצטמצמות, לאחר "מחיקה". זה הגיוני.
"תקנה 8", לגביה הבעת ספק, עוסקת, כפי שהבנתי, בהיבטים טכניים (של מערכות ממוחשבות).
וזה גם הגיוני, למקרה שמתברר, לאחר זמן, ש"מחיקה" התבצעה בגלל טעות, או "תקלה טכנית", או "תקלה טכנית יזומה".
בדומה לרישומים בבנק, זה לא מספיק ש"חשבון מאוזן". במקרה שעולה חשד שהיו שנויים "לא-כשרים", צריך שתהיה אפשרות (כנראה רק לחוקרים מיוחדים) לברר מי בצע, מתי, ו"מה בדיוק" שונה, באותם רישומים.

 

[עופר בן אברהם]

מדובר במינוחים שונים לגבי רישומים שונים

1. סעיף 1 בתגובתי הקודמת מתייחס לרישום פלילי בדבר הרשעה. החוק קובע, כי בחלוף תקופה ההרשעה תתיישן, וכעבור תקופה נוספת ההרשעה (לא הרישום) "תימחק”, אך גם מובהר בחוק עצמו (בסעיפים שציינתי קודם) מה פירוש ה"מחיקה", וברור שהכוונה אינה למחיקה ממשית של הרישום, אלא למעשה להתיישנות ההרשעה בדרגה עמוקה יותר. המונח "מחיקה" בהקשר זה פשוט אינו מתאים, אך לפחות משמעותו מובהרת בדיוק בחוק.
2. סעיף 2 בתגובתי הקודמת מתייחס לרישום משטרתי בדבר תיק שנסגר (לא מחוסר אשמה). לגבי זה לא נקט את המחוקק את המונח "מחיקה", אלא את המונח "ביטול", בלי לתת לו פירוש מיוחד, השונה ממשמעותו המקובלת. על כן המסקנה צריכה להיות, שהמחוקק התכוון לביטול כפשוטו, קרי: למחיקה מוחלטת של הרישום ממחשב המשטרה. מבחינה זו, דומה שתקנה 8 נועדה לעקוף את החלטת המחוקק ולהותיר בכל זאת את הרישום במחשבי המשטרה, אף שמתקיימים התנאים לביטולו. ושים לב שתקנה זו אינה מתייחסת רק לפן הטכני, אלא גם להחלטת הגורם המוסמך לפי סעיף 1(ד) או (ה) לחוק (אולי הכוונה להחלטת הגורם המוסמך אם לבטל רישום נוסף שיש על אותו אדם, שלגביה עליו להביא בחשבון את מועד ביטול הרישום הקודם).
3. סעיף 3 בתגובתי הקודמת מתייחס אף הוא לרישום משטרתי בדבר תיק שנסגר, אבל מחוסר אשמה. ביחס לזה נקט המחוקק את המונח "מחיקה" (לא “ביטול”), בלי שום הסבר או פירוש חריג. על כן, לפחות לגבי רישום כזה מותר להניח, כמעט בוודאות, שהמחיקה אכן מוחלטת.