דרישת תשלום עבור הסרת פרטים מפסק דין
1. סעיף 3 ל
חוק-יסוד השפיטה קובע, כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק”.
הכלל הוא אפוא, שמותר לכל אחד לפרסם פסק דין, למעט במקרים חריגים.
2. כמה מהחריגים מפורטים בסעיף 70(ד) ל
חוק בתי המשפט [נוסח משולב]:
“בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על ביטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם".
מכאן שאת זכאית לבקש מבית המשפט צו שיאסור את פרסום שמך ופרטים מזהים אחרים בפסק הדין, אם את סבורה שנגרמת לך פגיעה חמורה בפרטיות עקב הפרסום. סוגיה זו נותחה בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בערעורים אזרחיים 2319/08 ו- 2321/08,
פלוני נגד פלונית (ראי סעיפים 19 - 39).
3. הנחתך, ש"אף אחד לא יצא נגד זה" (קרי: נגד הדרישה לתשלום עבור הסרת הפרטים המזהים) מוטעית. נגד חברת חשבים, המפעילה את מאגר תקדין, הוגשה תובענה ייצוגית בעניין זה, אך לצערי איני יודע מה עלה בגורלה (ראי הכתבה
כאן והמקושרים אליה).
4. יש גם
הצעת חוק לאסור ציון שמות בפסקי דין.
