ספק אם "חוק הטכנאים" חל על איחור להתקנה
ניתחתי את הסוגיה בפורום זה ב- 20 בינואר 2009 וטרם מצאתי פסיקה חדשה שתבהיר אותה. ראה
כאן וראה גם
כתבה מהיום בנושא באתר Ynet.
ובאשר לציטוט מאתר המועצה הישראלית לצרכנות:
ראשית, מדובר בו ב
פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, שכמובן אינו מהווה תקדים מחייב;
שנית, לא מדויק האמור באתר, ש"בית המשפט קבע כי 'חוק הטכנאים' חל במקרה של ניתוק הממיר והחזרתו לחברת הוט". בית המשפט, קרי: השופטת אנה שניידר, לא קבע את זה. השופטת פשוט ראתה זאת כמובן מאליו, בלי שדנה בשאלה (אם החוק אמור לחול על איחור לנתק), מן הסתם משום שהצדדים לא העלו אותה, והיא (השופטת) לא קראה את החוק בעיון, ולראיה טעויות נוספות שלה:
(א) השופטת מסתמכת כביכול על סעיפים 18ג ו- 18ד ל
חוק הגנת הצרכן (סעיף 10 לפסק הדין), וצריך להיות: סעיף 18א(ג) ו- 18א(ד), כלומר: סעיפי המשנה (ג) ו-(ד) של סעיף 18א;
(ב) השופטת כותבת בסעיף 11 לפסק דינה: "יצוין כי 'בחוק הטכנאים' [אגב, מיקום המירכאות הפותחות צריך להיות אחרי הב': ב"חוק הטכנאים", ולא "בחוק הטכנאים", עב"א] נקבע כי זמן ההמתנה לטכנאי לא יעלה על שעתיים מעבר למועד שתואם עמו, ואם הופרה ההוראה האמורה - יהא זכאי הצרכן לפיצוי כספי שאינו תלוי בנזק בסכום של 300 ש"ח אם זמן ההמתנה חרג בחצי שעה, ובסכום של 600 ש"ח אם זמן ההמתנה חרג בשעה". ובכן, במקום "חצי שעה" ו"שעה", צריך להיות "שעתיים" ו"שלוש שעות" בהתאמה, כאמור בסעיף 18א(ד)(1) לחוק (הנתונים "חצי שעה" ו"שעה" נלקחו כנראה מהצעות שלא התקבלו בסופו של דבר).
אגב, פסק הדין ניתן ב- 21 בינואר 2009, יום אחד אחרי שנכתבה תגובתי המקושרת לעיל, מה שמוכיח, שהשופטת אנה שניידר אינה גולשת (על כל פנים, לא גלשה אז) בפורום זה (אנה אנו באים?).