עוד יוסף פנדריך
Member
השליש של קצב
כידוע עומדת ועדת השחרורים לדון בבקשתו של קצב להפחית שליש מתקופת מאסרו. נשמעות התנגדויות מצד כל מיני גורמים לקיצור תקופת המאסר בנימוק שקצב לא הודה במעשי האונס שביצע.
לדעתי אין לועדה סמכות להתחשב בנתון הזה. מותר לאסיר להתמיד בכפירתו באשמה גם אחרי שהורשע ונתון זה לא צריך לעמוד לחובתו בדיון בועדה.
ראשית, אין בחוק שחרור על תנאי ממאסר, הוראה שמסמיכה את הועדה לקחת בחשבון את העובדה שהאסיר ממשיך לטעון לחפותו.
שנית, דרישה כזאת גם אינה הגיונית. אין מקום לדרוש מאסיר להודות בביצוע העבירה שבגינה נשלח לכלא. הדרישה שאדם יודה בביצוע עבירה איננה חוקתית. היא מזכירה במשהו שיטות משפט עתיקות בהן היו מענים אנשים עד שהיו מודים במיוחס להם.
אומרים לנו שאם האסיר לא מודה הוא מוכיח שהוא לא השתקם. לא נכון. אם אין חשש האסיר יחזור על המעשה שבגינו נאסר, הוא משוקם.
זאת ועוד-ידועים המקרים שאדם זוכה במשפט חוזר, לאחר שכבר ריצה עונש מאסר ממושך. לעתים דווקא הכפירה המתמשכת היא זאת שמעוררת ספק באשמתו וגורמת לשחרורו המוקדם.
לסיכום אדם יכול לטעון לחפותו גם לאחר שהורשע ואין בכך כדי להשפיע לרעה על סיכוייו לשחרור על תנאי.
כידוע עומדת ועדת השחרורים לדון בבקשתו של קצב להפחית שליש מתקופת מאסרו. נשמעות התנגדויות מצד כל מיני גורמים לקיצור תקופת המאסר בנימוק שקצב לא הודה במעשי האונס שביצע.
לדעתי אין לועדה סמכות להתחשב בנתון הזה. מותר לאסיר להתמיד בכפירתו באשמה גם אחרי שהורשע ונתון זה לא צריך לעמוד לחובתו בדיון בועדה.
ראשית, אין בחוק שחרור על תנאי ממאסר, הוראה שמסמיכה את הועדה לקחת בחשבון את העובדה שהאסיר ממשיך לטעון לחפותו.
שנית, דרישה כזאת גם אינה הגיונית. אין מקום לדרוש מאסיר להודות בביצוע העבירה שבגינה נשלח לכלא. הדרישה שאדם יודה בביצוע עבירה איננה חוקתית. היא מזכירה במשהו שיטות משפט עתיקות בהן היו מענים אנשים עד שהיו מודים במיוחס להם.
אומרים לנו שאם האסיר לא מודה הוא מוכיח שהוא לא השתקם. לא נכון. אם אין חשש האסיר יחזור על המעשה שבגינו נאסר, הוא משוקם.
זאת ועוד-ידועים המקרים שאדם זוכה במשפט חוזר, לאחר שכבר ריצה עונש מאסר ממושך. לעתים דווקא הכפירה המתמשכת היא זאת שמעוררת ספק באשמתו וגורמת לשחרורו המוקדם.
לסיכום אדם יכול לטעון לחפותו גם לאחר שהורשע ואין בכך כדי להשפיע לרעה על סיכוייו לשחרור על תנאי.