שיתוף בפייסבוק של פוסט שיש בו לשון הרע

רמי אב

New member
שיתוף בפייסבוק של פוסט שיש בו לשון הרע

האם זה מותר?
אם זה אסור אז איך מי שפרסם ראשון את ההודעה הזאת לא קיבל דרישה למחוק את ההודעה שלו?
השאלה היא בעקבות המקרה הזה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4882544,00.html
ופה יש הקלטה של מי שפרסם ראשון את ההודעה.
https://www.facebook.com/ronny.rahav1/posts/1860209420857809
אז לפי דעתכם, אם הנושא הזה עובר לבית המשפט אז זה בטוח שמי ששיתף את הפוסט הזה ינצח במשפט הזה?
אם זה לא בטוח שהוא ינצח במשפט הזה, אז מאיזו סיבה?
תודה לעונים.
 
חזרה על לשון הרע שפורסמה

ב- 4 באוגוסט 2016 פסק שופט השלום עודד מאור, כי שיתוף בפייסבוק של פרסום המכיל לשון לא ייחשב כפרסום נוסף, לאמור: המשתף את הפרסום המקורי, בלחיצה על "שתף" או על "אהבתי", אף כי הוא חוזר למעשה על הפרסום המקורי ומגביר אותו, לא יישא באחריות לפרסום לשון הרע (ת"א [שלום, ת"א] 19430-03-14, נידיילי תקשורת בע"מ נ' שאול ואח').
עם כל הכבוד, דעתי היא, שפסק הדין הזה שגוי, שכן הוא מתעלם מסעיף 19(1) לחוק איסור לשון הרע (שאני התייחסתי אליו יותר מפעם אחת בפורום זה ובאחרים):
"בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי [לא חייב, עב"א] בית המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה:
"(1) לשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך".
מנוסח הסעיף ברור, כי חזרה על לשון הרע שפורסמה אינה פוטרת את החוזר מאחריות לאותה לשון הרע, אלא עשויה להיות עילה להקל בעונש או להפחית את הפיצוי בלבד.
 

רמי אב

New member
השאלה היא האם במקרה כזה

זה נראה צודק
שרק מי ששיתף את ההודעה הזאת אשם ולא גם מי שפרסם אותה ראשון?
אני עד עכשיו לא מבין למה במקרה הזה העדיפו להאשים את המשתף ולא את כותב הפוסט הראשון?
האם כי מבחינה משפטית זאת אסטרטגיה נכונה לתבוע רק את מי שקשה לו להוכיח שזה פרסום אמת שיכול להועיל להרבה אנשים, כי הוא רק משתף את ההודעה הזאת?
אם כן, אז לפי דעתי, בהנחה וזה נכון שמי שכתב את ההודעה הזאת ראשון הודיע שאותו לא תבעו על אותו פרסום הודעה.
שבמקרה הזה שמי ששיתף את ההודעה הזאת לא יואשם בבית המשפט בפרסום לשון הרע שאסור, כי אם זה באמת פרסום לשון הרע שאסור, אז גם הפרסום לשון הרע שנכתב ראשון שממנו שותף הפרסום הזה, צריך היה להמחק או שגם למי שרשם אותו היה צריך לקבל דרישה למחוק את הפרסום הזה.
 
הגיוני לתבוע קודם כל את המפרסם המקורי

אך לפעמים זה קשה עד בלתי אפשרי, למשל, כי הוא מפרסם מחוץ לארץ או אפילו מארץ אויב.
מה השיקולים המנחים את עורך דינו של ראש הממשלה איני יודע (מנין לך שהוא מתכוון לתבוע רק את המשתף או רק על שיתוף לשון הרע?).
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
השיקולים המנחים עורך דין

עורך הדין פועל בשם מרשו - ולכן השיקול המנחה אותו הוא הנחיה שקיבל ממרשו לעשות זאת
 
זה לא נכון

כשלקוח פונה לעורך דין עם בעיה או מצוקה מסוימת, עורך הדין צריך לסייע לו (כמיטב ידיעתו את החוק ואת המקצוע) למצות את זכויותיו.
לעורך הדין יש שיקול דעת רחב מאוד. שיקול הדעת של עורך הדין מכריע בקבלת רוב ההחלטות בתיק.
לקוחות שמטופלים על ידי, לרוב לא מתערבים בהחלטות שלי. אני מתווה את הדרך, מחליט מה לעשות ומקבל את אישורם לצורך הזה. במקרים מסוימים הלקוח לא מסכים שאפעל בדרך X אז אני מציע לו את דרך Y או שבמקרים נדירים מאוד, נאלץ לסיים את הטיפול בתיק ולהשיב אותו ללקוח.
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
אפשר הסבר איך זה מתקשר למקרה הנדון

מישהו בפייסבוק שיתף פוסט של מישהו אחר, פרטי הכותב המקורי ופרטי המשתף גלויים ובאותה קלות ניתן להגיע לשניהם.
עורך דין הגיש תביעה בשם מרשו כנגד המשתף
והשאלה
האם יתכן, בעיקר כשאנחנו יודעים מי הוא "מרשו" שעורך הדין הגיש את התביעה ללא ידיעת ואישור המרשה? האם עורך הדין היה רשאי להציג מישהו כ"מרשו" לעניין זה על דעת עצמו ובלי שהוסמך לכך?
ולאחר ההסבר נשארה השאלה - מה בדיוק לא נכון בהסברי (ביחס למקרה הנדון) שהמרשה הנחה את עורך הדין לטפל בעניין זה (וכמובן בצורה משפטית שאחרת לא היה נזקק לעורך דין)?
 
למעלה