מהי העראכה המתאימה

model77

New member
מהי העראכה המתאימה

כדי לתבוע עלות תיקון נזק על התקרה בדירה שנוצר עקב חלחול מי גשמים עקב אי זיפוט הגג בידי ועד הבית: לכאורה חשבתי שהמפקח על המקרקעין, האם האם מוסמך הוא לדון בנזיקין? האם תביעות קטנות ? ואם אני מגיש למפקחת בקשה דחופה לזיפוט הגג, האם אפשר תחת אותו הליך לדרוש גם נזיקין ? בתודה.
 
סמכות המפקח על רישום מקרקעין לפסוק פיצוי

1. ככלל, למפקח אין סמכות לדון בתביעות נזיקין, למעט הסגת גבול (סעיף 72 לחוק המקרקעין).
2. חריג לכלל עשוי לנבוע מסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], הקובע: “הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר". סמכות נגררת זו נתונה גם למפקח נוכח סעיף 74 לחוק המקרקעין, הקובע: “למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית".
לדוגמה: אם נציגות (ועד) הבית תובעת בעל דירה בשל אי-תשלום דמי ועד, ובעל הדירה טוען, שדירתו ניזוקה, משום שהוועד התרשל בחובתו לזפת את הגג, יכול המפקח להכריע בשאלת הפיצוי המגיע לאותו בעל דירה, כדי לקזזו מהחוב הנטען.
דא עקא, עיון בפסיקה מלמד, שהפירוש לחריג הזה אינו אחיד. יש מקפידים על החוק כלשונו ויש גורסים, כי בעניין שהמפקח רשאי לחייב בו לעשות מעשה, הוא רשאי גם לפסוק פיצוי בגין נזק ישיר, שהיה נמנע, אילו נעשה אותו מעשה; זאת כדי למנוע פיצול הדיון בפני ערכאות שונות.
ראה למשל החלטות השופטת עידית וינברגר בעניין מיכאלי נגד גונן ובירן נגד מיוסט. שתיהן דנות בבקשות לצו עשה ולפיצוי כספי בשל נזקי רטיבות, שנגרמו לדירה בשל ליקויים בדירה שכנה. בשתי ההחלטות הסבירה השופטת, כי היא מוסמכת לדון בתביעה הכספית בלבד, ואילו הדיון בצו מקומו אצל המפקח, וכך הבהירה: “אף אחד מענפיה של התביעה אינו יכול להיחשב עניין שבגררא, בבחינת טפל ההולך אחר העיקר, כמשמעו בסעיף 76 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) הנ"ל, שכן הכרעה בתביעה לצו עשה אינה נדרשת לצורך הכרעה בתביעה הכספית, ולהיפך".
וראה גם החלטת המפקח אורן סילברמן בתיק 75/14, קוזי ואח' נגד דסטגר ואח', שבה הוא כותב (בעמוד 3): “ויודגש, המפקח מוסמך להורות על מתן צווי עשה, שעניינם חיוב בביצוע תיקונים בשל נזקי רטיבות מכוח הוראות התקנון המצוי. צו כנ"ל לא נתבקש בהליך דנן, ובכל מקרה אין בסמכות זו להקנות למפקח את הסמכות לפסוק פיצויים נזיקיים, אף אם אלו קשורים בנזקי רטיבות".
אולם בהמשך מסייג המפקח את דבריו ומדגיש, כי "אף אם ייטען, כי קבלת פיצוי בגין נזקי רטיבות כמוהו כמתן צו עשה לתיקון הליקויים, הרי שבהליך דנן נתבעים סעדים נזיקיים נוספים, שאינם רק בגין תיקוני רטיבות" (כלומר, אילו נתבע הפיצוי רק בשל נזקי רטיבות, היה המפקח שוקל לפסקו).
לעומת אלה, ראה פסק דינו של המפקח הבכיר פנחס לוי בתיק 156/05, משה (ז"ל) ואליסה כהן נגד נציגות הבית המשותף, שבו הוא מחייב את הנציגות גם לאטום את גג הבית וגם להחזיר לתובעים את עלות סיוד וצביעת דירתם, שנפגעה בשל רטיבות, שהייתה נמנעת אלמלא התרשלות הנתבעת.
 

model77

New member
תודה על התגובה המפורטת

קראתי בעיון, לא ידעתי שנושא תחום הסמכות
הוא כל כך סבוך, אך מה יעשה אדם מן הישוב,
הרי גם המפקח וגם בית משפט רגיל יכול
להצביע על ערכאה אחרת: בית משפט אזרחי
יכול לטעון שמדובר בסכסוף על רכוש משותף
ולא בנזיקין, והמפקח יכול להגיד שזה לא
בסמכותו, בכל זאת אם להגיע למסקנה
כלשהי (תקן אותי אם אני טועה) אז בתביעת
פיצוי על נזק עדיך שלא לפנות למפקח אלא
לתביעות קטנות או שלום ? אני מסיק נכון ?
 
אתה מסיק נכון

דרך המלך לתבוע פיצוי על נזק רטיבות, שנגרם לדירה מדירה שכנה או מהרכוש המשותף, היא הגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות (עד 33,400 ש"ח נכון לעכשיו) או לבית משפט השלום.
בלתי סביר בעיניי, שבית המשפט יקבע, כי תביעה כזו אינה בסמכותו, אך אם כך יקרה, ובית המשפט יחליט להעביר את התביעה למפקח, להערכתי, ייאלץ המפקח לדון בה אף אם יסבור כי ההחלטה שגויה, בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]:
“(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
“(ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד".
עם זאת אדגיש, כי אני מביע כאן את דעתי בלבד, ואין בדבריי אלה עצה או המלצה כיצד לנהוג.
 
למעלה