משפט הקופים ומשפט המעגלים

aetzbarr

Member
משפט הקופים ומשפט המעגלים

אני מחפש עצה : האם אפשר לתבוע את וויקיפדיה.
מטרת התביעה:
לשנות ערך המוצג כאמת שאין עליה עוררין,
לערך שהוא בגדר תיאוריה בלתי מוכחת.

המתמטיקאים מאמינים במספר יחיד המתאים לכל המעגלים.
הם גם מאמינים שיש הוכחה מתמטית לרעיון המספר היחיד.
מספר יחיד זה מאפשר מעבר, מאורך הקוטר של כל מעגל, לאורך ההיקף שלו.
האמונה של המתמטיקאים במספר יחיד קיימת מאז ימי יוון הקדומה.
את אמונת המספר היחיד מלמדים כאמת מדעית, שאין עליה עוררין.
המתמטיקאים קבעו כי ערכו של המספר הזה הוא בין 3.1415 ל 3.1416

במשך שנים אני מנסה להציג רעיון אחר, הזוכה להתנגדות גורפת ופסילה על הסף..
הרעיון אומר כי לכל מעגל יש מספר ייחודי, בהתאם לגודל הממשי שלו.
ככל שהמעגל קטן יותר, המספר הייחודי שלו גדול יותר.
אינסוף המספרים הייחודיים האלה, נמצאים בתחום צר מאוד, בין 3.14 ל 3.16

את רעיון אינסוף המספרים הייחודיים אפשר להוכיח בעזרת ניסוי מעשי.
הניסוי נערך עם מכשיר מדידה מכני חדשני שאינו מוכר למדע. שם המכשיר "היקפן" והוא מבצע מדידה מדויקת מאוד, המוכיחה כי לכל מעגל יש מספר ייחודי משלו.
ניסוי ההיקפן מופיע בסרטון מצורף, ומופיעה בו תגובת מכון דווידסון סרטי מדע, הטוענת שניסוי ההיקפן אינו מדויק, וקיימת הוכחה מתמטית לרעיון המספר היחיד.
הזמנתי את מומחי מכון דווידסון לבוא ולצפות בניסוי ההיקפן , אך לא נעניתי.

הניסיון לימד אותי שהמתמטיקאים לא ישנו את דעתם, וימשיכו לדבוק ברעיון המספר היחיד.
וויקיפדיה מציגה את רעיון המספר היחיד, כאמת שאין עליה עוררין.

לכן נשארה לי דרך המשפט, שיחייב את וויקיפדיה להציג את רעיון המספר היחיד, כתיאוריה
בלתי מוכחת. ( יש דמיון מה למשפט הקופים , משנת 1925)

משפט המעגלים אמור לקבוע למי להאמין, למתמטיקאים או לניסוי המעשי.
משפט המעגלים אמור לקבוע, כי לא קיימת הוכחה מתמטית לרעיון המספר היחיד.
משפט המעגלים אמור לקבוע כי הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע.
משפט המעגלים אמור לקבוע כי לכל מעגל יש מספר ייחודי משלו.

אני מקווה שמשפט המעגלים יאתגר מוסד מדעי מכובד ( מכון ויצמן, הטכניון, וכו')
מוסד זה אמור לחזור על ניסוי ההיקפן, ולקבל תוצאה שתפריך את רעיון המספר היחיד.
כך תיסלל הדרך לגיאומטריה חדשה, שתיכנס אל עולם המדע.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
השאלה היא אם מערכת המשפט יכולה להתערב בסוגיה מדעית ולהכריע

 
לא החרוט הכי מחודד...

בודאי שצוחקים עליך. בצדק גמור. לא בגלל שאתה מערער על דעה מדעית מקובלת - זה לגיטימי לחלוטין, ומי שמצליח זוכה בתהילת עולם.
הסיבה היא שאין לך מושג על מה אתה מדבר. אולי כדאי שלפני שאתה מדבר על פאי כ"דעה" או "אמונה", תלמד קודם מה פירוש המושג "הוכחה מתמטית". ואולי אפילו תרצה ללמוד כמה מהשיטות לחישוב פאי. כולן נותנות אותה תוצאה. אגב, אף אחת מהן אינה מסתמכת על קוטר ספציפי.
אם תצליח למצוא טעות בשיטות, שמשום מה חמקה מעיני כל המתמטיקאים מאז ארכימדס, אז יש לך קייס.
&nbsp
בינתיים, מה שאתה מצליח להוכיח, זה שהמכשיר שלך לא מדויק, ושבאובססיביות שלך, אתה מתעלם מהכשלים הברורים שבו, שכל ילד בחוג מדע היה רואה.
&nbsp
והטענה שאתה גילית את התמסורת ע"י חיכוך - נו באמת. אין גבול כמה אתה מוכן להביך את עצמך?
 

aetzbarr

Member
בוודאי שיש טעות בכל השיטות

השיטות כלל לא מטפלות בקווים עגולים סגורים ( קווי מחוגה ) , אלא בקטעי קו ישר של מצולעים משוכללים רבי צלעות. ( קו הסרגל)
בכך המתמטיקה מודה שהיא לא מסוגלת לטפל ישירות בקו עגול סגור..
למען האמת יש אינסוף קווים עגולים סגורים , ולכל אחד מהם יש צורה אחידה ייחודית משלו.
למרבה הפלא, צורה אחידה ייחודית זו , קשורה לגודל הממשי של הקו העגול הסגור.
הביטוי המתמטי לצורה אחידה ייחודית, הוא מספר יחס ייחודי של פאי.
אני מקבל בהבנה מלאה את ההתנגדות לרעיון פאי המשתנה.
אלפי שנים הוא קבוע, ומה פתאום שהוא ישתנה ?
אבל זאת האמת, ובבוא הזמן יכירו בה.
משפט המעגלים יכול לעזור בגילוי אמת מדעית.
כל מוסד מדעי יכול לבנות היקפן, ולקבל תוצאה מדהימה.
אני מציע ניסוי מדעי, שאפשר לחזור עליו תמיד.

א.עצבר
 
אוי הבורות הבורות...

הנה לך שאלה במתמטיקה שקשורה לעניין: אתה צריך ללכת מהאוטו לדלת הבית. מרחק של, נניח 10 מטר. כדי לעבור את המרחק אתה צריך לעבור את חצי הדרך (5 מטר). כשהגעת לשם, כדי להגיע לדלת אתה צריך לעבור גם את חצי הדרך שנותרה (2.5 מטר). ולאחר מכן את חצי הדרך שנותרה (1.25) וכן הלאה עד אין סוף.
כלומר שאתה צריך לעבור אין סוף קיטעי דרך, שלכל אחד יש אורך בגודל ממשי. אם כך, איך יתכן שתצליח להגיע הביתה? כמה זמן יקח לך לעבור אין סוף קיטעי דרך?
&nbsp
אחרי שתבין את זה, ותדע לחשב את זה, אז תוכל (אולי) להבין את חישוב פאי.
 

aetzbarr

Member
הגעתי אל הפורום הזה כדי לקבל ייעוץ משפטי

האם אפשר לתבוע את וויקיפדיה, כדי שתציג את פאי יחיד כתיאוריה בלתי מוכחת, ולא כאמת מוחלטת.
אין טעם בתגובתך זו כיוון שאינסוף הוא מושג ספרותי, ואינו מושג מתמטי כמותי.
צא מתוך הנחה שניסוי ההיקפן מצליח.
ואם הניסוי ייכשל, הכישלון כולו שלי.

א.עצבר
 
ששש... אל תגיד את זה בקול רם

אל תספר לכולם שאינסוף אינו מושג מתמטי. אתה ממוטט ענף שלם של של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, שכולו מבוסס על עיסוק באינסוף.
וגרוע מזה - רוב ענפי המדע וההנדסה מבוססים על החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. כך שאם יוודע ברבים שאינסוף אינו מושג מתמטי, בניינים יתחילו להתמוטט, מטוסים ולווינים יפלו והחשמל יפסיק לזרום.
&nbsp
אגב, גם פאי מעורב חזק מאוד בכל התחומים, בלי שום קשר להיקף המעגל. אתה עלול להרוס במחי יד את האלקטרוניקה, הפיזיקה הקלאסית והמודרנית ועוד ועוד. לא חבל שיתברר שכל הטכנולוגיה המודרנית לא עובדת?
&nbsp
שיכנעת אותי שכדי לגבש דעה מוצקה על נושאים ומושגים מדעיים, לא צריך להבין אותם. מספיק שתהיה תחושה עמומה, ולקרוא חצאי דברים בויקיפדיה. סך הכל הגיוני. אבל חשוב על ההשלכות.
&nbsp
והנה כמה מילים על "טעות מדידה", שהיא שורש הטעות שלך.
http://www.google.com/url?sa=t&rct=...printout.doc&usg=AOvVaw31Ex0yanpG0cli4Wzql5Fk
&nbsp
כדי להסביר את הטעות המדידה שלך, מספיק אי דיוק של 3 מיקרון בקוטר הציר הקטן. וכמובן שיש אי דיוקים נוספים ומצטברים גם מהגלגל הגדול, מהמיסבים, משטחי המגע וזוית הצירים. וכל אי הדיוקים מוכפלים בסיבובים שאתה עושה.
&nbsp
מה מידת הדיוק שיש לך? מה גודל השגיאה הצפויה ממנה?
 

אמירמל

New member
ביקשת עצה, אז הנה

טרחנים מתמטיים מקבלים רק קיתונות של בוז.
טרחנים משפטיים עלולים גם להיות מחוייבים לשלם הוצאות, לכן מוטב שתישאר בתחום הטרחנות המתמטית שאתה כה מצטיין בו.
 

קלייטון.ש

Well-known member
לדעתי התשובה לשאלה אם אפשר לתבוע את וויקיפדיה בנושא שהעלית

היא שלילית.
הסיבה לכך היא שלמעשה וויקיפדיה היא אתר תוכן-גולשים. כמו פייסבוק או תפוז. וויקיפדיה מעמידה לרשות הגולשים מערכת המאפשרת להם להביע את דעותיהם, השקפותיהם, והבנותיהם, בנושאים שונים. אמנם הנושאים מאורגנים בתבנית "אנציקלופדית", ואמנם לקהילת הגולשים בוויקיפדיה יש עקרונות וסגנון התבטאות "אנציקלופדים", אבל עדיין מדובר בתוכן גולשים.
וויקיפדיה עצמה כאתר לא אחראית לתוכן הגולשים, לכן אותה אין מה לתבוע. וויקיפדיה עצמה לא חיברה את הערכים אלא רק מספקת אפשרות לפרסם אותם באינטרנט.
אפשר אולי לתבוע את הגולשים אבל הם עומדת להם זכות חופש הביטוי, וככל שההתבטאות שלהם לא מפירה חוקים כלשהם, לא ניתן לתבוע הסרה או שינוי של ההתבטאות.
 
למעלה