חברים. ארוחה לבשרניים ביום שישי..

[ו אולי]

אורז עם גזר ועלים של אייל שני

אני מכינה לעיתים קרובות את האורז לפי מתכון של אייל שני שהופיע בהארץ לפני די הרבה שנים. הכנתי אותו לליל הסדר והוא קיבל תגובות טובות גם מאוכלי בשר.
אני מעדיפה לוותר על הפלפל החריף ולפעמים מחליפה את הקשיו/פיסטוק בשקדים חתוכים גס

 

[ו אולי]

מנסה שוב לצרף את הלינק

 

[יוספה 51]

לא הצלחתי להגיע ללינק, אשמח להפניה נוספת אם

אפשר. תודה.

 

[ו אולי]

נסיון נוסף

אני לא מצליחה להעלות את הלינק, אולי לתפוז יש בעיה עם הפנייה לקבצי word.
חפשי בגוגל: אורז אייל-שני
וכנסי ללינק: אורז מלא- איל שני - Ynet
זה אחד הלינקים הראשונים שמתקבלים בחיפוש.

(במתכון בהארץ היה בצל ירוק, פטרוזיליה ושמיר, חלק מהלינקים בגוגל מפנים למתכון אחר של אייל שני לאורז עם כוסברה ונענע)

 

[יוספה 51]

תודה. יש מספיק פרטים, בטח אמצא.

מעניין למה לא ראיתי את המתכון, גם אני קוראת הארץ.

 

[Ofericko]

אורז מלא - אייל שני

אורז מלא- איל שני

ל-6 סועדים:
סיר פלדה כבד בקוטר 24 ס"מ
5 גזרים בינוניים, קלופים ומגוררים דק
1/4 כוס שמן זית
500 גרם (2 1/2 כוסות) אורז עגול מלא

יוצקים את השמן לסיר, מוסיפים את הגזר המגורר, מעלים על להבה בינונית ומאדים, תוך ערבוב בכף עץ, עד שצבע הגזר נעשה כתום-זרחני וטיפות שמן שטוחות וגדולות באותו צבע צובעות את קרקעית הסיר.

מי שחושב שקצת אבק יהרוס את הבריאות ואת טעם האורז שישטוף ויסנן. מי שלא, לא. משהו בהיגיון אומר שהאורז שלם יותר כשהוא עטוף בסביבת חייו, לשטוף אותו זה להסיר שכבה עדינה ושברירית המכילה את אופיו של המקום בו גדל.

מוסיפים את האורז לסיר, מגבירים את עוצמת הלהבה ומערבבים עד שהאורז מתלהט אך לא נחרך. ריח עמוק של חום עולה מהסיר, מזכיר את ריחם של מצעי כותנה שאווררו על אדן החלון ביום שטוף שמש. עכשיו כל גרגר הוא יחידה עצמאית מלאה בחום והוא מתבשל מתוך עצמו, בהתאם למבנהו וליכולותיו האישית, חום המים שיתוספו אליו בהמשך רק יתמוך בחום הפנימי שלו.

מוסיפים מים רותחים (רצוי מים מינרלים) עד לכיסוי פני האורז, לא יותר מכך. מערבבים. לא ממליחים. המלח מפריע לאורז להתבשל, ומבטל את מרבית טעמיו. כשיגמר הבישול נוסיף לו סויה שתמליח בעדינות את מעטפתו בלא שתתערב ותעמעם את טעמיו הפנימיים.

מכסים את הסיר במכסה, מעבירים ללהבה הקטנה ביותר, ומבשלים כ-50 דקות. ריח עדין של קרמל מתוק, שמוצאו בסוכרי הגזר יעלה מהסיר. מסירים את המכסה, נועצים מזלג עד לקרקעית הסיר, שם צריך להרגיש שהאורז קצת נדבק ונחרך, הגרגרים שלמים ומרקמם רך אך קפיצי ולעיס. זה הזמן לסיים את הבישול. מכסים את פתח הסיר במגבת מטבח, ומעליה מניחים את המכסה, ממתינים כ-15 דקות.

מסירים את המכסה ואת המגבת, מפרידים בעדינות את גרגרי האורז בעזרת מזלג. עד כאן בישלנו אורז מלא, פה עוצרים רוב האנשים ואוכלים אותו, אבל הנה הטעות ביחסי הציבור של האורז המלא: בשלב זה טעמו מתאים להגדרה של אוכל בריאות והוא פונה לקהל צר, שוחר בריאות שסגפנות מאשרת את קיומה. אבל בריאות אמיתית מתקיימת רק בתוך תענוגות, ואין כמו התוספות הבאות כדי להוכיח זאת:

35 מיליליטר (2 1/3 כפות) שמן זית
מוסיפים את השמן לסיר ומערבבים היטב, עכשיו הגרגרים עטופים בשמן שמגן על טעמם הצנוע והמופלא מפני הפולשים עזי הטעם שיתוספו מיד:

זרעים סחוטים משתי עגבניות גדולות ובשלות
70 מיליליטר (4 2/3 כפות) סויה "קיקומן"

מוסיפים לסיר ומערבבים היטב, הסויה תמליח את האורז, אך שמן הזית שעוטף את האורז ימנע ממנה להשחיר אותו. זרעי עגבנייה יעניקו עסיסיות וחמצמצות עדינה.

150 גרם (3/4 כוס) אגוזי קשיו או פיסטוקים, קצוצים גס
חבילת בצל ירוק, קצוץ דק, הלבן והירוק
זר קטן של פטרוזיליה, קצוצה דק
זר קטן של שמיר קצוץ דק
1 פלפל ירוק חריף בינוני, קצוץ דק
מוסיפים את כל אלה לסיר ומערבבים.

כוס ועוד 2 כפות יוגורט (סה"כ 18 כפות)
מלח אטלנטי גס
2 עגבניות גדולות בשלות

נוטלים 6 צלוחיות קטנות ועמוקות, ולכל אחת מהן יוצקים 3 כפות יוגורט ומעליהן זורים מעט גבישי מלח ים אטלנטי וסוחטים בלחיצה קלה זרעים מעגבנייה בשלה.

חופנים מן האורז בשתי כפות הידיים (טמפרטורת האורז חמימה, לא לפחד) ומניחים בכל צלוחית מעל שלולית היוגורט בגבעה. מזליפים מעט שמן זית, מפרידים זוג צ'ופסטיקס ואוכלים.

מה שנשאר בסיר מעבירים לקערה ועוטפים בניילון נצמד. למחרת מוציאים מן המקרר, מתבלים בעוד קצת סויה ומניחים להתחמם במיקרו. לפני ההגשה חוזרים על שלב הצלוחית והשלולית. יש כאלה שחושבים שהאורז טעים יותר ביום שלמחרת.

 

[יוספה 51]

תודה. איזה יופי. מוכשר אתה.

 

[Ofericko]

Copy-Paste...

 

[יוספה 51]

אבל איכות הקופי והפייסט, תענוג לעיניים.

 

[Ofericko]