שדה התעופה הבא של ישראל הוא... היא...
רמת דוד
כמובן שום דבר לא סופי.
נחזור קצת אחורה,
בנובמבר 2017 הוגש למועצה הארצית לתכנון ובנייה סקר אתרים
למציאת שדה משלים לנתבג, מצורף לינק למסמך.
ממליץ (ואף מפציר לקרוא את כולו).
http://www.noairport.org.il/wp-content/uploads/2018/03/דוח-שפרן-דוח-מנהל-התכנון.pdf
בינתיים תקציר
ב-7.10.2014
החליטה ממשלת ישראל על הקמת שדה תעופה אזרחי
לטיסות בינלאומיות כשדה משלים לנתב"ג,
שיוקם ויופעל באמצעות המגזר הפרטי.
כמו כן הוחלט כי יוקם צוות היגוי בהובלת משרד התחבורה לקידום תכנון
והקמה של שדה התעופה המשלים.
בסיפא של ההחלטה נאמר כי אין בהחלטה כדי לגרוע מהוראות חוק התכנון
והבניה ואין בו כדי לפגוע
בשיקול דעתם של מוסדות התכנון, לרבות בחינת חלופות ככל שתידרש על ידם.
ב-6.9.2016
דנה המועצה הארצית לתכנון ובניה בנושא והחליטה כי הליך בחינת החלופות ילווה על ידי ועדת עבודה
ופורום התייעצות ויובא בסופו למועצה הארצית במטרה לקבל את ברכת המועצה לאיתור הנבחר.
צוות התכנון הציע מתודולוגיה הכוללת מספר שלבים עד לבחירת החלופה המועדפת. שלבי העבודה שהוצעו הם:
החלופות שהועלו, תוך כדי הדיונים היו:
חלופת אפס- לא לקדם שדה נוסף.
נתב"ג ימשיך לשמש כשדה התעופה היחיד של ישראל.
חלופה זו נפסלה בעיקר בשל הצורך האסטרטגי בשדה נוסף
ומשיקולים סביבתיים.
שדה מתחרה- מקביל בהיקף וביכולות של נתב"ג
מבחינת טווחי טיסה וטיפול במטענים.
חלופה זו נפסלה משיקולי "עלות-תועלת" שכן מדובר בשטח גדול ,
שרובו נדרש לצורך אחוז קטן מאד מהפעילות.
שדה משולב- שיכלול שדה בינלאומי עם תעופה כללית–
חלופה זו נפסלה על הסף שכן אינה עומדת בדרישות בטיחות תעופה.
שדה משלים- שיהווה מענה לטיסות לטווחי
הביניים (עד חמש שעות), עם התמחות בטיסות חסך (low cost).
החלופה שנבחרה היא חלופת השדה המשלים. לאחר ההחלטה על חלופה זו, גובשו הנחות יסוד.
הנחות היסוד שאושרו בפורום ההתייעצות הן:
יעד טיסה- עד 5 שעות
מטוס קריטי- צר גוף בקטגוריה C
שנת היעד- 2050
מספר נוסעים לשנת היעד- 20 מיליון נוסעים
לצורך איתור החלופות גובשו תנאי סף קרקעיים
על בסיס פרוגרמה וסקירות ידע תעופתי רלוונטיות:
אורך מסלול– קטגוריה 4( 3,300 מי–ברוטו);
שטח קרקע– כ-3,000 ד';
מחוץ ל- TMAשל נתב"ג,
טופוגרפיה מישורית
צוות התכנון גיבש רשימת אתרים פוטנציאליים.
הרשימה כללה
את כל החלופות שהוצעו בעבר בתכניות השונות, בסיסי ח"א
וכן איתורים שהוצעו על ידי צוות התכנון.
האיתורים נקבעו על ידי סריקה מדוקדקת של השטח בגבולות
מדינת ישראל, תוך חיפוש מרחב פנוי.
לצורך החיפוש הוחלט לגרועאזורים עם טופוגרפיה הררית.
סך הכל איתר צוות התכנון 21 חלופות.
בשלב זה נפסלו 3 חלופות: תל-נוף המצוי במרחב האוירי של נתב"ג,
כורזים בשל הטופוגרפיה הלא מישורית
וחיפה בשל מגבלות מהותיות על הארכת המסלול לים
וחוסר אפשרות להגדיל את שטח השדה לצורך הנדרש.
לאחר שנותרו 18 חלופות, החליט פורום התכנון החליט
לבצע הליך בדיקה רב שלבי.
בשלב הראשון נבחנו החלופות בבדיקת המאקרו בתחום האווירי
על בסיס חמישה תתי תבחינים:
מרחב אווירי גבוה; הצטרפות נפרדת למערך
הנתיבים הבינלאומיים; מרחב אווירי נמוך ומניעת הפרעות לשדות תעופה
קיימים; מידת הקירבה אל גבולות בינלאומיים; טופוגרפית הסביבה.
בשלב זה נפסלו חלופות נוספות:
אפיק–בשל קירבה לגבולות בהליכי נחיתה/ המראה;
בקעת יבנאל– בשל קירבה לגבולות וטופוגרפיה,
תבור– בשל הפרעה אפשרית לבסיס רמת דוד ושיקולים טופוגרפיים,
מגידו– בשל חדירהלמרחב אווירי של בסיס רמת דוד,
תענך– קונפליקט חמור עם בסיס רמת דוד;
רמת כוכב– קירבה לגבולות והפרעה לרמת דוד;
חצור– מעבר דרך איזורי אימונים, שילוב במערך הנתיבים הקיים והעמוס, קונפליקט עם בסיס תל נוף;
עוזרד– מעבר דרך איזורי אימונים, שילוב במערך הנתיבים הקיים והעמוס, קונפליקט עם בסיס תל נוף, חלופת מזרח מערב קרובה לגבול;
מצדה– נתיב תנועה עמוס והפרעה לאזורי אימונים קיימים;
ציקלג1+2–שימוש בנתיבי אוויר קיימים ומאוכלסים בצפיפות כבר היום,
חציית אזורי אימונים–לרבות בקרבת בית ספר לטיסה של ח"א;
חצרים- שימוש בנתיבי אוויר קיימים ומאוכלסים בצפיפות כבר היום
וכן שילוב עם בי"ס לטיסה שעלול להוות סכנה בטיחותית.
בתום הבדיקה האווירית נותרו 6 חלופות:
עמק זבולון, רמת דוד, בקעת נטופה, נבטים, תמנע ועובדה.
חלופות אלו נבחנו בקריטריוני מאקרו נוספים על בסיס תתי-תבחינים.
קרקעי: התאמה למדיניות תכנון, פגיעה בזכויות בנייה בתחום
הגבלות הבנייה של השדה.
כלכלי: מזעור מרחק מאזורי ביקוש, תרומה לפיתוח האזור.
תשתיות: נגישות תחבורתית, פגיעה תשתיות על.
סביבה: מזעור פוטנציאל למפגעי רעש, מזעור פוטנציאל לפגיעה בערכי טבע,
נוף ומורשת.
בשלב המאקרו נפסלו ארבע חלופות:
תמנע ועובדה– בשל ריחוקן מאזורי הביקוש,
עמק זבולון– בשל פגיעה מהותית בזכויות בנייה בתחום הגבלות הבניה של השדה.
ובקעת נטופה בשל פגיעה בערכי טבע ונוף.
בשלב זה נותרו שתי חלופות: נבטים ורמת דוד. לגבי חלופות אלו נערכה בחינת מיקרו הכוללת קריטריונים נוספים.
לצורך הכרעה נערך דיון במכלול נתונים לגבי שתי החלופות (מאקרו ומיקרו). הקריטריונים הנוספים שנבחנו הם:
אווירי: היתכנות להגדלת קיבולת אווירית, בטיחות טיסה–בהקשר
של סכנתבע"ח (ציפורים)
קרקעי: אפשרות לתוספת מסלול וצרכים תעופתיים נוספים,
ביסוס מסלולים בתנאי הקרקע השונים
כלכלי: עלות תשתיות תחבורתיות תומכות,
התועלת המשקית המתקבלת מהקמת השדה, פוטנציאל טיסות פנים.
סביבה: משמעות סביבתית מבחינת רעש של הגדלת שדה"ת,
השפעות הידרולוגיות ורדיוסי מגן.
לרמת דוד עדיפות מובהקת בתחום האווירי והכלכלי,
לנבטים מגבלות אוויריות אך עדיפות מבחינת השפעה סביבתית
בהיבט רעש.
מכיוון שטיפול ברעש הוא נושא פתיר,
ההמלצה היא לקדם בשלב ראשון תכנית מפורטת לשדה
משלים ברמת דוד.
רמת דוד
כמובן שום דבר לא סופי.
נחזור קצת אחורה,
בנובמבר 2017 הוגש למועצה הארצית לתכנון ובנייה סקר אתרים
למציאת שדה משלים לנתבג, מצורף לינק למסמך.
ממליץ (ואף מפציר לקרוא את כולו).
http://www.noairport.org.il/wp-content/uploads/2018/03/דוח-שפרן-דוח-מנהל-התכנון.pdf
בינתיים תקציר
ב-7.10.2014
החליטה ממשלת ישראל על הקמת שדה תעופה אזרחי
לטיסות בינלאומיות כשדה משלים לנתב"ג,
שיוקם ויופעל באמצעות המגזר הפרטי.
כמו כן הוחלט כי יוקם צוות היגוי בהובלת משרד התחבורה לקידום תכנון
והקמה של שדה התעופה המשלים.
בסיפא של ההחלטה נאמר כי אין בהחלטה כדי לגרוע מהוראות חוק התכנון
והבניה ואין בו כדי לפגוע
בשיקול דעתם של מוסדות התכנון, לרבות בחינת חלופות ככל שתידרש על ידם.
ב-6.9.2016
דנה המועצה הארצית לתכנון ובניה בנושא והחליטה כי הליך בחינת החלופות ילווה על ידי ועדת עבודה
ופורום התייעצות ויובא בסופו למועצה הארצית במטרה לקבל את ברכת המועצה לאיתור הנבחר.
צוות התכנון הציע מתודולוגיה הכוללת מספר שלבים עד לבחירת החלופה המועדפת. שלבי העבודה שהוצעו הם:
- מדיניות ומתודולוגיה
- שדה תעופה גנרי ופרוגרמה כללית
- רשימת אתרים לבחינה
- תבחינים לבחינת החלופות
- בחינת החלופות
- בחירת אתר מועדף
החלופות שהועלו, תוך כדי הדיונים היו:
חלופת אפס- לא לקדם שדה נוסף.
נתב"ג ימשיך לשמש כשדה התעופה היחיד של ישראל.
חלופה זו נפסלה בעיקר בשל הצורך האסטרטגי בשדה נוסף
ומשיקולים סביבתיים.
שדה מתחרה- מקביל בהיקף וביכולות של נתב"ג
מבחינת טווחי טיסה וטיפול במטענים.
חלופה זו נפסלה משיקולי "עלות-תועלת" שכן מדובר בשטח גדול ,
שרובו נדרש לצורך אחוז קטן מאד מהפעילות.
שדה משולב- שיכלול שדה בינלאומי עם תעופה כללית–
חלופה זו נפסלה על הסף שכן אינה עומדת בדרישות בטיחות תעופה.
שדה משלים- שיהווה מענה לטיסות לטווחי
הביניים (עד חמש שעות), עם התמחות בטיסות חסך (low cost).
החלופה שנבחרה היא חלופת השדה המשלים. לאחר ההחלטה על חלופה זו, גובשו הנחות יסוד.
הנחות היסוד שאושרו בפורום ההתייעצות הן:
יעד טיסה- עד 5 שעות
מטוס קריטי- צר גוף בקטגוריה C
שנת היעד- 2050
מספר נוסעים לשנת היעד- 20 מיליון נוסעים
לצורך איתור החלופות גובשו תנאי סף קרקעיים
על בסיס פרוגרמה וסקירות ידע תעופתי רלוונטיות:
אורך מסלול– קטגוריה 4( 3,300 מי–ברוטו);
שטח קרקע– כ-3,000 ד';
מחוץ ל- TMAשל נתב"ג,
טופוגרפיה מישורית
צוות התכנון גיבש רשימת אתרים פוטנציאליים.
הרשימה כללה
את כל החלופות שהוצעו בעבר בתכניות השונות, בסיסי ח"א
וכן איתורים שהוצעו על ידי צוות התכנון.
האיתורים נקבעו על ידי סריקה מדוקדקת של השטח בגבולות
מדינת ישראל, תוך חיפוש מרחב פנוי.
לצורך החיפוש הוחלט לגרועאזורים עם טופוגרפיה הררית.
סך הכל איתר צוות התכנון 21 חלופות.
בשלב זה נפסלו 3 חלופות: תל-נוף המצוי במרחב האוירי של נתב"ג,
כורזים בשל הטופוגרפיה הלא מישורית
וחיפה בשל מגבלות מהותיות על הארכת המסלול לים
וחוסר אפשרות להגדיל את שטח השדה לצורך הנדרש.
לאחר שנותרו 18 חלופות, החליט פורום התכנון החליט
לבצע הליך בדיקה רב שלבי.
בשלב הראשון נבחנו החלופות בבדיקת המאקרו בתחום האווירי
על בסיס חמישה תתי תבחינים:
מרחב אווירי גבוה; הצטרפות נפרדת למערך
הנתיבים הבינלאומיים; מרחב אווירי נמוך ומניעת הפרעות לשדות תעופה
קיימים; מידת הקירבה אל גבולות בינלאומיים; טופוגרפית הסביבה.
בשלב זה נפסלו חלופות נוספות:
אפיק–בשל קירבה לגבולות בהליכי נחיתה/ המראה;
בקעת יבנאל– בשל קירבה לגבולות וטופוגרפיה,
תבור– בשל הפרעה אפשרית לבסיס רמת דוד ושיקולים טופוגרפיים,
מגידו– בשל חדירהלמרחב אווירי של בסיס רמת דוד,
תענך– קונפליקט חמור עם בסיס רמת דוד;
רמת כוכב– קירבה לגבולות והפרעה לרמת דוד;
חצור– מעבר דרך איזורי אימונים, שילוב במערך הנתיבים הקיים והעמוס, קונפליקט עם בסיס תל נוף;
עוזרד– מעבר דרך איזורי אימונים, שילוב במערך הנתיבים הקיים והעמוס, קונפליקט עם בסיס תל נוף, חלופת מזרח מערב קרובה לגבול;
מצדה– נתיב תנועה עמוס והפרעה לאזורי אימונים קיימים;
ציקלג1+2–שימוש בנתיבי אוויר קיימים ומאוכלסים בצפיפות כבר היום,
חציית אזורי אימונים–לרבות בקרבת בית ספר לטיסה של ח"א;
חצרים- שימוש בנתיבי אוויר קיימים ומאוכלסים בצפיפות כבר היום
וכן שילוב עם בי"ס לטיסה שעלול להוות סכנה בטיחותית.
בתום הבדיקה האווירית נותרו 6 חלופות:
עמק זבולון, רמת דוד, בקעת נטופה, נבטים, תמנע ועובדה.
חלופות אלו נבחנו בקריטריוני מאקרו נוספים על בסיס תתי-תבחינים.
קרקעי: התאמה למדיניות תכנון, פגיעה בזכויות בנייה בתחום
הגבלות הבנייה של השדה.
כלכלי: מזעור מרחק מאזורי ביקוש, תרומה לפיתוח האזור.
תשתיות: נגישות תחבורתית, פגיעה תשתיות על.
סביבה: מזעור פוטנציאל למפגעי רעש, מזעור פוטנציאל לפגיעה בערכי טבע,
נוף ומורשת.
בשלב המאקרו נפסלו ארבע חלופות:
תמנע ועובדה– בשל ריחוקן מאזורי הביקוש,
עמק זבולון– בשל פגיעה מהותית בזכויות בנייה בתחום הגבלות הבניה של השדה.
ובקעת נטופה בשל פגיעה בערכי טבע ונוף.
בשלב זה נותרו שתי חלופות: נבטים ורמת דוד. לגבי חלופות אלו נערכה בחינת מיקרו הכוללת קריטריונים נוספים.
לצורך הכרעה נערך דיון במכלול נתונים לגבי שתי החלופות (מאקרו ומיקרו). הקריטריונים הנוספים שנבחנו הם:
אווירי: היתכנות להגדלת קיבולת אווירית, בטיחות טיסה–בהקשר
של סכנתבע"ח (ציפורים)
קרקעי: אפשרות לתוספת מסלול וצרכים תעופתיים נוספים,
ביסוס מסלולים בתנאי הקרקע השונים
כלכלי: עלות תשתיות תחבורתיות תומכות,
התועלת המשקית המתקבלת מהקמת השדה, פוטנציאל טיסות פנים.
סביבה: משמעות סביבתית מבחינת רעש של הגדלת שדה"ת,
השפעות הידרולוגיות ורדיוסי מגן.
לרמת דוד עדיפות מובהקת בתחום האווירי והכלכלי,
לנבטים מגבלות אוויריות אך עדיפות מבחינת השפעה סביבתית
בהיבט רעש.
מכיוון שטיפול ברעש הוא נושא פתיר,
ההמלצה היא לקדם בשלב ראשון תכנית מפורטת לשדה
משלים ברמת דוד.