חידה ספרותית בצד חידת רנ"ז

[DoronModan]

בקשר לגרמנית

פדוט ליהנות ממלאכת התרגום. בכל זאת זו קפה שאת יודעת.
קראתי את דאר ההסברים ולמדתי ואין לי מה להעיר. רק נדמה לי דצבע האמייל הוא סוג מסוים של צהוב חיווריין או משהו אחר, שאופייני לעלה נושר （?）אולי לא...

 

[מיכי 10]

הבנתי הכל, למרות כל התקלדות הקטנות.

יתכן שאתה צודק. לי לא זכור שום כלי אמייל בצבע צהוב. אני זוכרת כלי אמייל בעיקר בצבעים עזים של כתום, אדום, כחול, ירוק, לבן, זהב ובעבר הרחוק, היה גם לבן עם כתמים כחולים קטנים, ואפילו תכלת מוזר, בקערות בגדלים שונים.
אבל צהוב? דווקא לא פגשתי. אולי קשה יותר להתיך את האבקה שלו. אולי הוא יקר, ומשתמשים בו רק כתוספת צבע בקעריות קטנטנות לקישוט או בתכשיטים.

כלי האמייל היחיד שיש לי, הוא קערית נוי קטנטנה, שיָּרשתי מאמא שלי.
רק עכשיו, אחרי שצילמתי אותה, ראיתי שכתוב שהיא made in Germany, ושזה:
Echt Cobalt

זאת אומרת שזה ציפוי קובלט (עם או בלי אבקת זכוכית? לא יודעת). בכל אופן, כמי שכתבה עבודת גמר בכימיה בכיתה י"ב על המתכת קובלט, וכמי שעסקה בציור, אני יודעת שצבע הקערית, הוא בדיוק מה שנקרא צבע קובלט.

 

[DoronModan]

אף פעם לא חשבתי על צבע קובלט

בקושי ידעתי מה זה. גם על אמאייל אף פעם לא חשבתי מי יודע מה. אפשר לתרגם אמאיל כזיגוג? אולי אולד מתכוון שהצבע הצהוב הוא הזיגוג שחל על העלה, שלא בטובתו, ושבמקור היה ירוק?

 

[מיכי 10]

אמייל הוא סוג של זיגוג.

בדרך כלל הוא מזגג מתכות וקרמיקה.
אגב, במילון די ישן שלי, מגרמנית לעברית, כתוב:
Email, Emaille - אֶמָל, תַּזְגִיג
לא הכרתי את הצורה 'תזגיג', וכרגע לא בא לי לחפש באבן שושן. אבל כמו 'זיגוג', זה מזכיר את מקור החומר של המיפוי: זכוכית (זגוגית).

לי אין שום ספק שאולד לא התכוון לזיגוג על העלה. הרי לא קורה לעלה כלום, חוץ מזה שהוא מתייבש ולכן מצהיב ובהמשך גם משחים. הוא לא מקבל שום תוספת, אלא רק הפסד: מחסור גדל והולך במים שהיו בו קודם, כשהיה עלה ירוק מחובר אל העץ שלו.
(בחו"ל בעיקר, ורק מעט מאד בארץ, יש לעלי השלכת מנעד גדול יותר של צבעים: צהוב, כתום, אדום, חום וגווני ביניים).

לעניות דעתי, אולד השתמש במילה emajla אך ורק כי חיפש (או שבאה לו בהשראה) מילה שהתאימה לו למילה kaj. מה שהחשבת בצדק, כצלילים חוזרים.

אני לא רואה כל אפשרות הגיונית אחרת לבחירה במילה זו, בתיאור של עלה שלכת שנושר מעץ. אפילו ההשוואה לצבע חולני, של מוות, אין לה לדעתי שום קשר לאמייל.

 

[DoronModan]

באופן מטאפורי אפשר לומר שהעלה קיבל זיגוג צהוב

כמו שאפשר לומר שהאדמה קיבלה ציפוי לבן של שלג.
מה הצבע של הזיגוג עצמו: שקוף לגמרי? או שהוא צהבהב?

 

[מיכי 10]

ההשוואה אינה נראית לי.

אתה יכול לומר שבאופן מטפורי העלה קיבל זיגוג צהוב (דבר שבעיניי אין לו אפילו שמץ של משמעות או היגיון, גם לא מטפורי).
אבל לומר על האדמה שהיא קיבלה ציפוי של שלג, זה אולי ניסוח מוזר (בעיניי), אבל העובדה נכונה, ואינה מטפורית בכלל.

כך שלדעתי אין לעשות השוואה כזאת, ושוב אני מפנה אותך להסבר שכתבתי בתחתית השרשור, ואני לא יודעת אם קראת אותו בכלל, ואם לא - למה?
כלומר, חוץ מההסבר על מהות הזיגוג, כתבתי שם את דעתי על השימוש של המשורר במילה אמייל.

וכשאתה שואל על צבע הזיגוג עצמו:
כפי שכתבתי לפני כמה ימים, לי אין שום ניסיון בציפוי אמייל על כלי מתכת ועל תכשיטים.
במה שכן יש לי ניסיון לא מבוטל, זה בזיזוג כלי קרמיקה רבים שיצרתי בעצמי (במוֹ ידיי, וללא אבניים). האבקה היא לבנה, ובהתכה על הכלי בתנור, היא מתקבלת כזיגוג שקוף ומבריק, אשר דרכו רואים את צבעו הטבעי של החומר = הקרמיקה.

לעומת זאת, אם רוצים צבע, מוסיפים צבעים לאבקת הזיזוג, ואז מקבלים לאחר שריפת הכלי בתנור, זיגוג צבעוני של הכלי.

הו ווה, לא שמתי לב לשעה המאוחרת. אשלח דוגמאות ברורות אחה"צ.

 

[מיכי 10]

טעיתי ביום, אז אני לא ממהרת, והנה תמונות של כלים קטנים.

(שמתי עט ליד עבודות הקרמיקה, שישמש כקנה מידה).

בכלים השתמשתי בכמה טכניקות שונות, גם בהכנת הכלים, וגם בעטור ובזיגוג שלהם.

יש צבעים שנקראים צבעי אַנְגוֹבּ. הם דומים בשימוש בהם לצבעי מים. מציירים על החומר לפני השריפה הראשונה שלו בתנור.
בשלב השני, אם רוצים, אפשר לכסות את הכלי בזיגוג (= גלזורה) שקוף, ו/או בזיגוג צבעוני, בצורות שונות של הנחת הזיגוג, ולשרוף שנית את הכלי, בטמפרטורה גבוהה יותר.
לא אכנס לפרטים, כי בכל זאת, זה לא פורום לקרמיקה וציור.

בהגדלה, התמונות נראות הרבה יותר ברורות, כמובן.

 

[מיכי 10]

עם כל הכבוד לוויליאם אולד ולשיר הקצר שלו, לא בא לי ללמוד

בע"פ את השיר (העצוב). אז כדי למצוא את הצלילים החוזרים, אעתיק את השיר לכאן, ואדגיש בתוכו:

Lante falanta
flava foli'
takte baraktas
en agoni';

kaj la emajla
flava mort-farb'
ŝminkos la ringan
piedon de l' arb'.

 

[DoronModan]

יפה מאוד

פרטתי חלק (ואת אפילו עוד יותר) לפני שקראתי את הודעתך הנ"ל. כי מה שראיתי בכותרת זה 'עם כל הכבוד לוויליאם אולד... לא בא לי'.
מה שאני הוספתי - זה את הקשר בין הצלילים למשמעות. כי לא בעיה אפילו למחשב לכתוב שיר עם מצלולים כאלה ואחרים. החוכמה היא לרתום את המצלולים כדי להעביר הלך נפש לקורא. אפילו בתת ההכרה. אדם שקורא takte baraktas ואפילו אם הוא לא יודע את השפה בכלל, שומע מאבק, מילים שנשמעות כמו חצץ.
לעומת זאת falanta flava foli משדרות, שוב, אפילו למי שבכלל לא יודע את השפה, משהו רך.

 

[מיכי 10]

תודה! ועם זאת, מקווה שזה ילמד אותך

לא להחליט דברים לפי כותרת בלבד, או לפי שורות ראשונות בלבד.
אלא תמיד לתת קרדיט לכותב, ולקרוא בסבלנות עד הסוף.
זאת לא פחיתות כבוד לקורא, וזה לא מבזבז זמן כפי שאולי נראה על פניו. להיפך, זה חוסך זמן, שמתבזבז על אי-הבנות (לפעמים אפילו מביכות), שנגרמות בגלל החיפזון הלא מְכַבֵּד.

 

[DoronModan]

קראתי את ההודעות כסדרן

לא התכוונתי לדלג, אלא לקרוא לפי הסדר וכל פעם להגיב על ההודעה שאני קורא. אני לא אמור לקרוא את כל ההודעות של כותב מסוים לפני שאני מתחיל להגיב על כל הודעה בנפרד.

 

[מיכי 10]

ברור לך בוודאי שלא לכך התכוונתי.

זה בסדר גמור לענות על כל הודעה בנפרד, מבלי לקרוא תחילה את כל ההודעות. ברור!

אבל להסיק מהכותרת בלבד, ולהתייחס אליה בלבד בתגובה אחרת, לפני שנכנסים אל ההודעה פנימה - זו הבעיה. ולכך התכוונתי.

 

[DoronModan]

אבל גם את יכולה ללמוד מזה משהו

לכותרת דווקא יש תפקיד. היא נועדה לעזור לקורא לסכם או לרמוז על התוכן שבפנים.

 

[מיכי 10]

כן, יש בזה משהו.

אבל לא תמיד זה מסתדר לי בכתיבה.

 

[DoronModan]

אולי באמייל כוונתו

לאמייל （זגוגית ）השן. זה בעצם מה שחשבתי בהתחלה, לפני שנתוודעתי לטכניקת האמייל בהודעות.שלך.
באמת מענין מה עניין האמייל לכאן...

 

[מיכי 10]

לי לא נראה שזאת היתה כוונת המשורר.

אבל אני רחוקה משירה.
עכ"פ, אמייל המזגג את השן, אמור להיות לבן, מלכתחילה.

אבל חבל שכנראה לא הבחנת בשלוש התגובות שלי המוקדמות יותר, המתייחסות לתרגום השיר לגרמנית. טרחתי עליהן לא מעט:

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/181/184321431/

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/181/184321474/

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/181/184321495/

 

[DoronModan]

יפה עם הצבעים. רק להעיר:

בחזרה על צלילים התכוומתי למצלול, ובחרוז אמנם צלילים חוזרים, אבל זה לא מצלול. מצלול זה במילים סמוכות, וחרוז מעצם הגדרתו נמצא בסופי שורות, כך שסמוך ממש הוא לא יכול להיות.

 

[מיכי 10]

תודה. כן, רציתי להבליט את הצלילים החוזרים גם בצורה חזותית.

תודה, הבנתי. כיוון שאינני עוסקת בשירה, גם לא עסקתי במצלול ובצלילים חוזרים, אבל מבינה את כוונתך.
עכשיו נכנסתי לגוגל, ומצאתי בוויקיפדיה את ההגדרה של מצלול:
"מִצְלוֹל הוא שם כולל לכל האמצעים בשירה ובפרוזה המבוססים בעיקר על צליל של מילה או מילים ולא על משמעותן. מבחינה טכנית, הגדרה זו כוללת גם את תחום החריזה, אך בשל ההתפתחות הנפרדת של החריזה ושל אמצעים צליליים אחרים, רוב העוסקים בתחום אינם כוללים את החריזה כסוג של מצלול."

ובהמשך קראתי שם (וזה מעניין מאד) על סוגי מצלול שונים, שכולם מוכרים לי. רק את המילה "אליטרציה" כנראה לא פגשתי לפני כן. אבל דוגמאות של אליטרציות אני כן מכירה, כמובן.
אופס, הצצתי לרגע שוב בגוגל, ועכשיו אני מבינה שאליסטרציה זה בדיוק מה שאתה קראת "צלילים חוזרים", ובזה עסקנו. באמת מעניין! אז למדתי דבר חדש בשירה.

אז בטח גם הפסוק "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל", שייך לאחד מסוגי המצלול. אבל עכשיו מאוחר לי מדיי מכדי לבדוק לאיזה מהם.

 

[מיכי 10]

השקעתי בהסבר בעניין אמייל בכלל, ואצל אולד בפרט

כאן:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/181/184324129/