לימודי דוקטורט בחינם- מקבלים מלגה?

[מלכה לוין]

לימודי דוקטורט בחינם- מקבלים מלגה?

זה נכון שלאורך כל לימודי דוקטורט מקבלים מלגה חודשית של 4000 שקלים?

 

[אוליב י]

לא, זה לא נכון.

יש דוקטורנטים שמקבלים מלגה ויש כאלו שלא.
מבין אלו שמקבלים, גובה המלגה משתנה בין מוסדות ובין תחומים ותלוי במידה רבה גם במנחה.
&nbsp
אני לא קיבלתי מלגה כלל.

 

[tibia2014]

לא נכון בכלל

ממש לא.
כמו שהעירה אוליב האמירה הזאת ממש לא נכונה.
ולא רק שלא כולם מקבלים מלגה, ישנם דוקטורנטים שמשלמים שכ"ל עבור הדוקטורט.

תגובה כללית לאימרות כוללניות:
א. כל מקרה נבחן לגופו.
ב. המידע הכי טוב נמצא במזכיריות השונות, כי לכל מוסד ישנה מדיניות ולוח זמנים שונה.

לדוגמא, חברה מסרה לי שמבפקולטה למדעי הרוח בעברית, מבין כל הדוקטורנטיות הרשומות, רק בערך 20% מקבלות מלגה כלשהי.
"כלשהי" יכול להיות בין 2500 שח בחודש למשך שנה אחת לבין 7000 ש"ח בחודש פלוס משרת הוראה לארבע שנים.

הממוצע היום במדעי הרוח נע סביב 5000 ש"ח בחודש באוניברסיטאות השונות לפני גישה למשאבים אחרים (דמי מחקר, מלגות נסיעה להצגה בכנסים וכו').

המקורות העיקריות למלגות במח"ר (מדעי רוח וחברה), הן מלגות פקולטטיות (לרוב מכונות נשיא), תקציבי מנחים או הצטרפות לקבוצות מחקר, חלקן יכולות להיות חוץ אוניברסיטאיות (כגון המכון לדמוקרטיה וכיו"ב).
מקור הכנסה אחר לדוקטורנטים הוא משרות הוראה באוניברסיטאות ובמכללות (לא נפוץ, אך קיים).
ישנן אוניברסיטאות, כמו בר-אילן, שבהן לא נהוג שדוקטורנטים במדעי הרוח מקבלים משרות הוראה.

עוד שתי הערות פרטניות לגבי השואלת (אם אני מבינה נכון את מעמדה מבין השורות)..
- קבלת מלגה במהלך לימודי ההשלמה הוא נדיר ביותר.
- הרבה מן המלגות, תקציבי מחקר ומשרות הוראה מחולקות לתלמידות שכבר נמצאות במערכת ויש להן לובי ורוח גבית ממנחה או חברת סגל אחרת שמכירות אותן מספיק זמן (מעבר לרף הצטיינות אקדמית). זה לא הכי הוגן, אבל זה המצב.

 

[מלכה לוין]

אז בשביל מה אנשים משקיעים בדוקטורט כל כך הרבה שנים

אם הם לא מקבלים שום מלגה? בשביל סיכוי אפסי להיות באקדמיה?
&nbsp

 

[אף35]

זו שאלת השאלות שצריך לשאול בתחילת הדרך

הסיבות לכך הן אישיות ורבות. החל באתגר אישי או מקצועי, הגשמה עצמית, אהבת הנושא, אהבת המחקר ועוד אלף סיבות נוספות.

היות ומדובר במסע ארוך, כפי שכתבתי לך בעבר בשרשור אחר, מחוייבת המציאות שנושא המחקר יהיה מהנה ואהוב.

אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שכתב פרופ' שיזף רפאלי Why not PhD
[URL]http://gsb.haifa.ac.il/~sheizaf/ResearchMethods/WhyNotPhd.doc[/URL]

בנוסף, אני שב וממליץ שתדברי עם כל מי שאת מכירה שלמד, לומד, התחיל ללמוד והפסיק, שקל והחליט שלא לגבי לימודים לתואר שלישי. כל אחד מהם יכול להאיר לך נקודות חדשות.

בהצלחה

 

[d a p h n a]

אנשים עושים דוקטורנטים מכל מיני סיבות

בשביל הכבוד, בשביל הכיף, בגלל שהם עוסקים בתחום שבו יש משרות לדוקטורים גם מחוץ לאקדמיה, בשביל הטבות שניתנות לבעלי תואר דוקטור בסוג מסויים של משרות, וגם בשביל הסיכוי להתברג לעבודה באקדמיה. כל אחד והסיבות שלו.
&nbsp
אבל האמת היא פשוטה: הסיכוי היום לקבל משרה אקדמית הוא נמוך. בתחומים רבים הוא נמוך מאוד. ולעשות דוקטורט זה קשה. זה דורש הרבה רצון והתמדה והשקעה.
&nbsp
לכן, זה בסדר גמור לרצות לעשות דוקטורט מכל אחת מהסיבות שרשמתי למעלה (או כולם), אבל כשבוחרים לעשות דוקטורט כדאי לקחת בחשבון שיש סיכוי טוב מאוד שהוא לא ישתלם מבחינה תעסוקתית וכלכלית. ולכן, למרות שאפשר לשאוף לדברים אחרים, רצוי מאוד שהסיבה האמיתית לעשות דוקטורט תהיה רצון כן ואמיתי לעסוק במחקר מעמיק בתחום מסויים.
&nbsp
במילים אחרות, לדעתי האישית כדאי להרשם לדוקטורט היום אך ורק אם החוויה של הדוקטורט עצמו (עיסוק במשך כמה שנים במחקר אינטנסיבי ומעמיק על נושא מסויים) נראית לך שווה ובעלת ערך בפני עצמה, גם אם לא תקבלי ממנה שום דבר מעבר לכך.

 

[קיפי סגול]

זאת שאלה שאת צריכה לשאול את עצמך

- למה את רוצה לעשות דוקטורט? יש הרבה סיבות למה לא. אם עוד לא קראת, זה הזמן לקרוא את "למה לא לעשות דוקטורט" של שיזף רפאלי
http://gsb.haifa.ac.il/~sheizaf/
בפינה למטה מימין ללחוץ על why not PhD (פותח קובץ וורד).

סיפרתי פה פעם על המנחה שלי שהיתה שואלת את הסטודנטים שלה את השאלה ואז מספרת שהיא עשתה דוקטורט כדי שאביה יפסיק לחשוב שאחיה יותר חכם ממנה, ואז היתה מוסיפה: "ונחשו מה? זה לא עזר. גם אחרי שקיבלתי דוקטורט הוא המשיך לחשוב שאחי יותר חכם". חפשי את הסיבות העמוקות לכך שאת רוצה לעשות דוקטורט- ולא, זה לא בשביל לקבל משרה באקדמיה (למרות שאם מצליחים זה נפלא) שכפי שהבנת הסיכוי לכך נמוך.

 

[מלכה לוין]

משכנע מאוד ומובן מאוד תודה רבה. אתה צודק

בכל מה שרשמת. עשית לי הרבה הרבה סדר. זה באמת לא פר למנחה שסטודנט שלא מוכן לתת את כל כולו יכנס לתהליך ויפרוש באמצע.

 

[tibia2014]

כן.

אם כל מה שמעניין את הדוקטורנטית הוא לקבל משרה אקדמית תקנית באחת מן האוניברסיטאות בישראל, אז בהצלחה. בתחום שלי במדעי הרוח מבין אלו שסיימו דוקטורט בחמש עשרה שנים האחרונות, פחות מ-10% קבלו תקן (וזה מצב טוב).

אבל.... יש בדוקטורט כל כך הרבה מעבר למשרה אדמית- ישנן כאלה שמתשלבות בבהוראה במכללות, ישנן כאלה שמעוניינות להשכיל ולהתמקד במחקר ולפתח יכולות מחקר. השירות הציבורי כיום צועד למצב בו מכרזים למשרות רמות במשרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות מוצב דוקטורט כתנאי סף או יתרון מהותי בהתמודדות. ניתן להשתלב במכוני מחקר שונים או אפילו חברות פרטיות-עסקיות.

"משרה באקדמיה", או "השתלבות באקדמיה" לעיתים דורשות הגדרה גמישה של עיסוק במחקר ובהוראה.

הערה שונה לחלוטין. אם באמת כל מה שמעניין אותך זה להשתלב באקדמיה, אז כמה דברים צריכים להיעשות, ומהר (אני מסכמת תגובות קודמות שנכתבו לדברים שכתבת).

דבר ראשון להפסיק להתבכיין, יש מצב מסויים, את לבד לא תוכלו לשנותו, אם את רוצה להצליח, הורידי את הראש, נשמי עמוק, שנסי מתניים, הפשילי שרוולים, צללי למים ותתחילי לעבוד.

דבר ראשון, קראי קו"ח של חוקרות שהשתלבו באקדמיה, ראי מה המסלול אותו הן עברו, אילו מלגות הם קבלו, מתי והיכן הן פרסמו מאמרים, באילו כנסים הן הציגו את פירות מחקרם ועל אילו מענקי מחקר הן נסמכו. זה יעזור לך לזהות נקודות חולשה בקו"ח שלך שדורשות חיזוק.
טווי קשר עם חוקורת וחוקרים אחרים, אל תגבילי עצמך לאקדמיה הישראלית, קראי הרבה והיי מעודכנת.

מעל לכל- היי נכונה להשקיע, להשקיע הקרבה. זמן, מאמץ ו-כסף, הרבה כסף. מעבר לירידה בהשתכרות בקבלת המלגה (שאין לך, כי עדיין לא עברת את הסף לגשת לאחת, כי עדיין לא התארגנת על תוכנית השלמה לשנת לימודים שמתחילה עוד שלושה חודשים!), היי נכונה לבלות זמן בלי שכר/ מלגה בכלל, לנסוע לכנסים או השתלמויות לחו"ל על חשבונך, לשלם עבור המחקר מכיסך (צלומים, נסיעות, עריכה, ארכיונים, מאגרי מידע, שאלונים, עוזרי מחקר ועוד).

שמרי את הכבוד בדלת, האזרי בענווה. זה מועיל להבין מה את לא יודעת, מה עוד אפשר ללמוד, ממי אפשר ללמוד ואיך. זה כולל לשאול שאלות מטומטמות ולהתפדח מול קבוצה, זה כולל להודות בפה מלא ומול חדר מלא באנשים שכל מטרתנו היא להרשימם: "איני יודעת, אינני מכירה, לא קראתי, לא חשבתי על זה".

והתנאי הכי חשוב למי שחלומה הוא רק להיות חוקרת לספרות בקולג' בנברסקה (יש כאן רפרנס)- ישראל היא מקום קטן, חו"ל זה מקום גדול. יש יותר סכוי (וסכון) להשתלב באקדמיה העולמית מאשר בישראל.

אבל מה לא נעשה בשביל להגשים חלום?

וזכרי תמיד, כל הנ"ל הוא רק תנאי הסף, מעבר לכך תמיד צריך מזל. לחלק יש, לחלק אין. הוגן? לא! אבל זה המצב.

 

[קוף מקליד]

את מתקרבת למסקנה שעדיף להניח לזה?

מקריאת הפוסטים האחרונים שלך בפורום נראה לי שאת לא נמשכת במיוחד למחקר (הדבר היחיד כמעט שדוקטורנטים עושים), שהמערכת האקדמית מעצבנת אותך מהמון בחינות ושאת מצפה ממנה לדברים שלא סביר שתקבלי. התהליך לא משתלם מהמון בחינות, ולעומת זאת כבר יש לך תואר שני בלי תזה בציון מעולה. אולי זה פשוט לא בשבילך?
למה בעצם את רוצה לעשות דוקטורט?

 

[אוליב י]

יש בחיים עוד מוטיבציות...

אני עשיתי כי זה עניין אותי וכי היה לי חשוב לעסוק בנושא המחקר שלי.
לא תכננתי להגיע למשרה קבועה באקדמיה וזה שאני שם כיום קרה מבחינתי בהפתעה.
לא לקחתי מלגה כי היא נמוכה משמעותית מהמשכורת שלי, שהיתה חיונית לנו. אז גם עבדתי.

יש לאנשים הרבה סיבות. השאלה היא מה הסיבה שלך.

 

[חייבתלהגיב]

אני עשיתי דוקטורט כי זו הייתה הדרך היחידה

שבה יכולתי להתחיל לבצע את המחקר שרציתי לבצע. אני נמצאת בתחום ניסויי, ואין אפשרות לבצע ניסויים כמו שאני רוצה לבצע מחוץ לאקדמיה. הדוקטורט היה באוניברסיטה בחו"ל, והיו שנים שבהן קיבלתי מלגה גבוהה במיוחד, ושנים שבהן לא קיבלתי גרוש. דוקטורט זו לא עבודה כשכיר, ולא נכנסים לעניין הזה בשביל הכסף - נראה לי סביר שרוב גדול מבין אלה שעושים דוקטורט מפסידים כסף בשנים שבהן הם עושים דוקטורט (כלומר, לעומת השכר שהיו מרוויחים באותן שנים לו היו עובדים מחוץ לאקדמיה במקום לעשות דוקטורט).

 

[סיסטר גרים]

משהו על הכסף

אני מתרשמת שהמלגות בישראל לא משהו/בקושי קיימות, אבל מי שעושה את הדוקטורט שלו באוניברסיטאות מובילות בחו״ל מקבל מלגה יפה (איפשהו בגראד קפה מסתובב מסמך אקסל שמתעדכן פחות או יותר בקביעות). יש איזשהו אתוס גם בסביבת המגורים שלי שגראד סטודנטס משתכרים משכורת רעב, שאני לא מסכימה איתו. בשנה הראשונה ללימודים חסכתי יותר מ-10% ממשכורת הברוטו שלי, ולדעתי היה אפשר יותר (בשנה השניה עברתי ל״דירת פאר״ והוצאתי הכול, בשנה השלישית אני חוזרת להרגליי הטובים

). אסייג שאין לי משפחה או צרכים מיוחדים אחרים, אבל פשוט חשוב לי לומר שאפשר לחיות טוב ולחסוך במהלך תכנית דוקטורט, לפחות בתכניות מסוימות.

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל "חו"ל" זה לא מקום אחד.

באוניברסיטה שבה אני למדתי מלגה לא הייתה מובטחת, ולעומת זאת צריך היה לשלם שכר לימוד.
דבר שני, ההשוואה הייתה לשכר שאותו אדם יכול היה להרוויח בחוץ באותו זמן - וכאמור, לדעתי לרוב הוא גבוה יותר (אם ניקח את הקריטריון שלך - היית מצליחה לחסוך יותר אם לא היית בדוקטורט) - אם כי ברור שזה לא בלתי תלוי בתחום.

 

[סיסטר גרים]

נכון שחו״ל זה לא מקום אחד,

אבל התרשמתי שזה המצב באוניברסיטאות מובילות בארה״ב ובבריטניה (לא בקנדה). בבריטניה כמובן קשה לקבל מלגות למי שאינו אזרח. לגבי יעדים אחרים שאטרקטיביים לישראלים (אוסטרליה, ניו זילנד...) אני באמת פחות מכירה.
&nbsp
ההשוואה לכסף שאפשר לעשות ״בחוץ״ באמת תלוית תחום, אני לא בטוחה שעם תואר ראשון בספרות הייתי מרוויחה יותר. חברים שלי שעושים דוקטורט במקצועות STEM -- כנראה שכן. אמנם גם עשיתי משפטים, אבל אחרי ההתמחות היה לי ברור שבמקצוע הזה, לפחות בשבילי, שכרי היה יוצא בהפסדי.

&nbsp
אז נראה לי שיש אנשים שעבורם דוקטורט יכול להיות החלטה כלכלית טובה למהלך שנות המלגה. גם אז כמובן אפשר לדבר על עלויות הזדמנות אחרות (הנסיון שיכלו לצבור באותן השנים במקום אחר), אבל אני רוצה להראות שלא בהכרח מדובר בשנים של עוני והפסדים.

 

[קוף מקליד]

מסכימה. לולא קיבלתי מלגה לא הייתי נכנסת לדוקטורט

ובאנגליה מלגת הקיום + שכ"ל מספיקה לגמרי לכל צרכינו הצנועים ויחד עם העבודה של בן זוגי מכלכלת בנחת את משפחתנו וילדינו. אבל אנחנו כאמור חיים בצניעות ומלגה כזאת לא קל לקבל בכלל (בכל המחלקה הגדולה שלי היו 3 כאלה).
בכל מקרה, מבחינתי הדוקטורט הוא דווקא שדרוג מבחינת הכנסה וביטחון תעסוקתי: אחרי תקופה כעצמאית יש לי חוזה לעבודה ל-3 שנים ואני אפילו לא משלמת על ההכנסות שלי מסים. ברגע שייסגר ברז המלגה, כמובן, מי יודע מה טומן בחובו העתיד. אבל אני לא מתחרטת לשנייה על הרפתקת הדוקטורט המלהיבה הזאת, גם ברגעים שבא לי לדפוק את הראש בקיר.

 

[אף35]

זה גובה מלגת הנשיא בבר אילן

בנוסף למה שכתבו הכותבות מעלי, הסכום שציינת הוא גובה "מלגת הנשיא" בבר אילן. הוא מחייב, בין היתר, לא לעבוד ולסיים את המחקר בארבע שנים. (אני לא מילגאי ומשלם שכ"ל) בהצלחה

 

[מלכה לוין]

למה אני רוצה לעשות דוקטורט?

1. אוהבת ללמוד דברים חדשים
2. תחושת הישג ולנפנף שאני דוקטורנטית
3. לעבוד באקדמיה בסטטוס גבוה
4. לא סגורה על עצמי אם בשביל ה- 3 נקודות שרשמתי הנל שווה להשקיע 4 שנים ומעלה... (-:

תודה לכם על היעוץ!!!

 

[tibia2014]

את אופטימית

א. (לתפיסתי,) העיקר בדוקטורט, מעבר ל"דברים החדשים" הוא ללמוד כיצד להוציא לפועל מחקר עצמאי. במסלול שלי, שעדיין לא הסתיים, אני חושבת שבעיקר למדתי איך ללמוד וכיצד להציב מטרה מחקרית ולהגיע אליה בצורה הטובה ביותר.
לומר לך שאני בהכרח יודעת יותר בגלל הדוקטורט? כן, אבל זה בעיקר שנחשפתי לחומר שלא התעסקתי איתם מקודם. זו לא היתה המטרה.
יש לי שאלות מחקר- ויותר חשוב מכך שגיליתי מה התשובה לשאלות היא שגיליתי כיצד הנתונים שלי מובילים לתשובות.

ב. אין הישג בלהיות דוקטורנטית. צר לי. ההישג הוא בהשגת מלגה, גרנט, הכנסת מאמר לכ"ע, הצגה בכנס והכי חשוב סיומו של הדוקטורט. במעמד הדוקטורנטית אין הילה אם הוא לא מכוון מטרה.

ג. השגת תקן אקדמי היא אכן סמל סטטוס. אבל המחיר והסכון, הו המחיר והסכון. ישנם סמלי שטטוס יותר פשוטים להשגה (סתם זה שקר, כל סמל ססטוס כרוך במחיר, השקעה וסכון).

ד. הלוואי עלייך ארבע שנים. ארבע שנים זה אפילו לא קצה הקרחון.

את תצטרכי בין שנה לשנתיים השלמה. לאחר מכן שנה (אני אופטימית) לכתיבת הצעת המחקר ואישורה, לאחר מכן שלוש-ארבע שנים להגשת העבודה (היא עדיין לא אושרה, כן?). ואז נניח יש לך מזל והתקבלת לפוסט [בחו"ל] בזמן שהדוקטורט בשיפוט, הנה עוד שנה-שנתיים. אבל היי, זה רק הפוסט הראשון. צריך לחזור ארצה לעוד פוסט, ורצוי יוקרתי ועל הדרך ללמד במכללה ולצבור נסיון. ואחרי שהפוסט השני (המכובד( נגמר צריך ללקט מהגורן ומהיקב ואז אולי מקבלים משרה.

מינימום עשר שנים למסלול שעדיין לא התחלת, השעון מתקתק ואוטוטו את מפסידה עוד שנה.

לא מאמינה? עברי על קו"ח של חוקרים בתחום וראי מה המסלול אותו הם עברו.

בהצלחה!

 

[Gidi Shemer]

מלכה, מדוע את רוצה לעשות דוקטורט?