דלקת בדרכי השתן ותינוק שלם - זקוקה להתייעצות

[Preg me]

דלקת בדרכי השתן ותינוק שלם - זקוקה להתייעצות

כבר בהריון החלטתי שאני לא מלה את התינוק בגלל לחץ חברתי (שכן איננו אנשים מאמינים). החודש הראשון צלח בהצלחה למרות הלחצים מצד המשפחה/חברים. ואז הגיעה דלקת בדרכי השתן שכללה אשפוז ואנטיביוטיקה. עברנו את זה. עכשיו הוא כבר בן 3 חודשים ובביקורת נפרולוגית (רופאת כליות) מומחית היא ציינה בסיכון ביקור כי *המלצתה הרפואית* (!) היא על ברית מילה שכן שכיחות הדלקות גבוהה יותר אצל מי שאינו נימול.
ואני תוהה, האם כל תינוק עם דלקת בארהב/אירופה נשלח לעשות ברית מילה? איך זו המלצה רפואית אם הייתה דלקת חד פעמית שטופלה?

מה אתם הייתם עושים?

 

[חדשה31]

אבן הבוחן בעיני היא מה קורה עם בנות:

אני הייתי בהחלט שואלת את הנפרולוגית הנכבדה אם היא הייתה ממליצה לי על (ברית?) מילה גם לו היה מדובר בבת.
שהרי גם לבנות יש עורלה, וגם הן לוקות בדלקות בדרכי השתן (אפילו יותר מבנים, עד כמה שידוע לי...)
אם זה פתרון ראוי, אז למה לא לבנות? למה שהן תסבולנה?

או בקיצור - בבהחלט הייתי מתנגדת לפתור בעיה שיש לה פתרון שלא כולל הסרת איבר/ים וניתוח/ים
ע"י הסרת איבר/ים. אם יש פתרון לא רדיקלי שלא פוגע בשלמות הגוף ונותן מענה הולם -
אין שום סיבה שלא להשתמש בו.


בכל מקרה - אני לא יודעת מה קורה באירופה או ארה"ב.

מאחר ולמיטב ידיעתי, באופן כללי באירופה כמעט ולא מלים בנים ו/או בנות, ודלקות בדרכי השתן הן ממש לא נדירות בתינוקות וילדים -
אני מנחשת שבאירופה מרפאים דלקות בדרכי השתן אצל בנים בדיוק כפי שמרפאים אצל בנות....

לגבי ארה"ב - אני ממש לא יודעת למה לצפות לגבי המדינה הזאת.
לא אופתע אם שם רופאים מציעים מילה כפתרון לדלקות בדרכי השתן.

 

[Preg me]

כל כך מתוסכלת

לא היה רופא אחד שלא הטיף לי על ברית המילה מאז הלידה, אבל מהנפרולוגית ציפיתי ליותר. הרג אותי שזו המלצתה הרפואית.

 

[חדשה31]

לפעמים יש לי "תשובה ציונית הולמת" -

אבל רק בדיעבד.

אם לא עניתי את "תשובת המחץ" או לא שאלתי את השאלה שהייתה מציפה את הצביעות שבמילת בנים
(פותרים דלקות בדרכי השתן ע"י מילת בנים בלבד? צביעות שזועקת לשמיים!),
אני פשוט אומרת לעצמי שלא נורא - אז הפעם לא הצליח, אבל אולי בפעם הבאה.
הרי אני לא באה לתווכח או "לחנך" את הרופאים.
בשורה התחתונה - אני רוצה טיפול לילד ומאחר ולי זה ברור שאין שום צורך בהסרת עורלה -
אז זה לא יקרה נקודה. (אולי אני לא רופאה - אבל בהחלט גם לשיקול דעתי יש מקום בהחלטות רפואיות שנוגעות לי ו/או לבני!)

אז אולי גמגמתי את עצמי עד שקיבלתי את הטיפול שלא כולל הצקה מיותרת לילד ולעורלתו ולא הייתי אסרטיבית ומתוחכמת כמו שהייתי רוצה להיות, אבל העיקר שהילד נשאר שלם, ושהבעיה טופלה באופן היותר סביר ופחות רדיקאלי (ויש שאף יאמרו - נורמלי).

הנ"ל היתה כמובן דוגמא היפותטית למצבים האלה שאנחנו נותרים ללא מענה הולם ברגע האמת,
ומוצאים אותו רק בדיעבד כשזה כבר לא רלוונטי.

לי אישית זה לא באמת קרה: אני לשמחתי לא קיבלתי הטפות מרופאים (בינתיים) -
אבל לו כך היה, אני מניחה שגם לי היו מקרים שהייתי יוצאת מאוד מתוסכלת מהסיטואציה ומרגישה שלא מיציתי את המעמד.
(וודאי שזה לא פשוט "להכות את המומחה"...)

בשורה התחתונה - מה שהכי חשוב הוא שלמרות ההטפות ובורות הרופאים - את בכ"ז שומרת על הבן שלך.

 

[trilliane]

 

[שלי שלי שלי]

 

[18 פאולה]

הסטטיסטיקה גם מתהפכת

מסכימה לחלוטין עם מה שענתה לך חדשה31.
רציתי גם להוסיף, שממה שאני קראתי, הבנתי שאחרי השנה הראשונה לחיים הסטטיסטיקה מתהפכת ודווקא לאלה הנימולים יש סיכוי גבוה יותר לחלות בדלקות בדרכי השתן.
לצערנו בארץ גם הרופאים שבויים במיתוסים המפורסמים על ברית המילה... (גם לי רופאת הילדים שהופתעה לראות שלא מלנו אמרה - ״אבל יש סיבות נוספות לעשות, את יודעת... למנוע איידס וכאלה״, שזה פשוט מופרך בעיניי שהיא אשכרה הוציאה את המשפט הזה מהפה בתור רופאה...).
אני בטוחה שיש כמה שיטות הרבה פחות פולשניות והרבה יותר מוצלחות כדי להמנע מדלקות עתידיות, ובכל מקרה, גם כשיש דלקת, הטיפול הוא בטוח הרבה פחות נורא מלכרות איבר לילד....

 

[Preg me]

איפה ניתן לראות את הסטטיסטיקות הללו?

 

[kestrel]

הנה מספר מחקרים שמראים איך מילת זכרים מעלה את

הסיכון לדלקות בדרכי השתן

* מחקר מישראל שמראה עליה בדלקות בתקופה שלאחר הניתוח

* לתינוקות זכרים סיכון של 1% לחלות ב UTI בעוד שלכריתת העורלה שיעור סיבוכים ישירים של 2%

* סיכום עם סטטיסטיקה שמראה שאין קשר בין מילה ל UTI (אם כבר ההפך הוא הנכון) ולמה המחקר הבודד של Wiswell מ 1982 הוא שגוי מיסודו (זה המחקר שעליו מתבססת כל המיסקונספציה שמילה מפחיתה דלקות בדרכי השתן)

בנוסף, אני רוצה לחזק אותך מול הדברים השערוריתיים שרופאים אמרו לכם, בעיקר הנפרולוגית! פשוט שערוריתי, והייתי שואלת מה היא הייתה ממליצה לבנות, שאצלן שיעור הדלקות גבוה פי כמה !! זה רק מראה שרופאים, לא משנה כמה הם מומחים ומנוסים, הם כאחד האדם וסובלים מאותו קיבעון מחשבתי חברתי-תרבותי
גם באמריקה רופאי ילדים חולים באותה מחלה שאובחנה יפה על ידי עמיתיהם הארופאים:

http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2013/03/12/peds.2012-2896

 

[ציפור לבנת כנף]

מהמילון שלנו

http://www.tapuz.co.il/forums2008/terms/default.aspx?forumid=202&d=196&t=15508

למיטב זכרוני המחקר הוא אמריקאי, והביקורת עליו היא שבמדינה ובזמנים שרוב התינוקות בה היו נימולים, השלמים קיבלו "טיפול יתר" בפין, משיכות, הפשלות, ניקויים מיותרים ועוד, וזה מה שגרם להם יותר דלקות.

הרבה בריאות מעכשו

 

[Preg me]

תודה רבה

 

[valeta]

אני אפריד את התשובה שלי למישור מעשי ומישור

עקרוני

מבחינת ההיבט הפרקטי: אני מניחה שאירוע של דלקת בדרכי השתן לתינוק כל כך צעיר זו חוויה מפוקפקת, גם לו וגם להורים. למזלי לא היה לאף אחד מילדיי בגילאים כאלה, כי אני מניחה שזה מבהיל וגם שובר לב. אינני יודעת מה בעצם את צריכה לעשות עכשיו, האם הומלץ על מעקב? האם את צריכה לבוא לביקורת כל כמה זמן? מה קורה במקרה של אירוע חוזר? אני מציינת את כל זה כדי להציע לך למצוא רופא טוב שלא ימליץ על ברית מילה כברירת מחדל, ואני משוכנעת שיש כזה אחד. גם אם תאלצי ללכת פרטי או לעבור קופה (כן כן! זה לא כל כך קיצוני כמו שזה נשמע). תנסי לקבל המלצה על נפרולוג/אורולוג טוב מומחה לתינוקות וילדים שדעתו על עורלות לא נגועה בבורות. אולי מישהו בפורום יוכל להמליץ? אולי בקה"ל? פעם דיברתי עם רופאה מקסימה ונהדרת מקה"ל שעזרה לי באיזשהו עניין ואולי לה המלצה? במילים אחרות: צרי קשר עם רונית מקה"ל, ובמקביל תבררי על רופאים, ותבדקי אצלם. תלכי לביקור ותראי מהי גישתם.

במישור העקרוני:
האם זהו בנך הבכור? אני שואלת כי בעצם, מעכשיו, יצא לך לראות די הרבה רופאים, כי ככה זה עם ילדים קטנים, הרי רצים על כל שטות (אני ככה גם היום). וזה הזמן להתחיל להתייחס לדברים באופן מאוד תכליתי ולא אמוציונלי: את מן הסתם תפגשי בין השאר רופאים לא סבלנים, לא נעימים, שיפוטיים, או סתם לא רציניים, לצד רופאים טובים ויסודיים ונפלאים. תנסי לא להלחץ ולהסתכל על זה כעל שוק פתוח שבו את צריכה לבחור עבורך את נותן השירות הטוב ביותר. הרופא לא נעים לך מאיזושהי סיבה? תחליפי. חבל להתעכב על זה בכלל. לשמחתי אני יכולה לומר לך שבשנים האחרונות אני מרגישה שהרופאים שמטפלים בילדיי הם ממש לרוחי. וברגע שאני נתקלת במישהו בעייתי בעיני - אני לא חוזרת אליו יותר. לא מזמן הייתה לנו חוויה מגעילה אצל רופאת עיניים, שדווקא התייחסתי ברצינות לדבריה, אבל הלכתי איתם לרופא אחרוהתייעצתי איתו לאור האבחנה שלה. אבל אליה אני לא חוזרת גם אם האבחנה שלה 100% נכונה (והיא לא, אגב). אצלי הגישה הזו מצמצמת את האכזבה והעצבים. פשוט ללכת הלאה, בקור ובנחישות, ואני מבטיחה לך שתמיד אפשר למצוא אדם שהתקשורת איתו טובה ויש כבוד והבנה הדדיים. אז הנפרולוגית אמרה.... תמצאי נפרולוגית שלא תגיד. והיא בטוח קיימת.

 

[trilliane]

 

[Preg me]

כמה תשובות

ההמלצות כללו - וזה ציטוט:
1. ברית מילה.
2. המשך מעקב במרפאה נפרולוגית בכל 3 חודשים.
3. תרבית שתן בכל עליית חום מעל 38.5.

שימי לב לסעיף הראשון והמקומם.
זו רופאה בבית חולים ולא בקופה. אליה מפנים מכל הקופות. ואין מבחר נפרולוגים לילדים.

במקרה שבו חס וחלילה יהיה אירוע חוזר, יערכו בירור פולשני יותר. יש נוהל שמצוין גם פה במילון הפורום. לא משהו ייחודי. בגדול, יבדקו אם מדובר בריפלוקס.

וכבר נתקלתי ברופאים סתומים, אבל בגלל שהיא נפרולוגית מומחית, ציפיתי ליותר. ברור שאני מתעלמת ואף החלפתי רופאים שהעירו הערות לא לגיטימיות על העורלה. אני לא מתרגשת ולא מתעקשת על רופא לא קשוב. לי לי ובטח שלא לילד שלי.
הבעיה היא, שוב, כשמדובר במומחים בבית חולים. מה? לחפש בית חולים במחוז אחר? לשלם אלפי שקלים על טיפול פרטי? למה?! זה ממש מכעיס ומתסכל.

וכן, שלחתי מייל לקהל כבר הבוקר

 

[valeta]

אני אספר לך משהו מתחום רפואי אחר:

לפני כמה זמן היינו בביקור בקשר לעניין רפואי הנוגע לבתי. הרופא, מומחה "עם קבלות" לתחום המליץ באופן חד משמעי (ולא מאוד סבלני) על ניתוח. ההמלצה שלו כללה אזהרות ונבואות יום הדין (חלון הזדמנויות שיוחמץ, זה מה שצריך לעשות ואם את לא מקשיבה לי אז זו הפקרות וכו'). גם כמו בנפרולוגיה - אין הרבה מומחים לילדים בתחומו והוא אחד הנחשבים.
אז מה עשיתי?
חיפשתי מומחה אחר. ממש כך. לא בגלל שאני חושבת שהוא בהכרח טעה, אלא כי בנושא כל כך משמעותי אני בהחלט רוצה עוד ועוד דיעות ולדעת כמה שיותר על הנושא, ובאמת - הדבר שהבנתי לגבי רפואה הוא שפשוט אין אמת אחת. ממש בניגוד לתדמית של הרפואה כמדע טהור, זה לחלוטין לא נכון. ויכול להיות שבסוף אומר שהמומחה הראשון צדק, אבל לא לפני שאני אמצא את כל האפשרויות. ולא קל למצוא מומחים אחרים, והתעקשתי, ומצאתי. והפעם - דיעה אחרת, כזו שלוקחת בחשבון את הנאמר קודם, אבל מציעה כיוון אחר של התנהלות.
ומה רציתי לומר?
את כותבת על ההמלצה המקוממת לברית מילה. אני מסכימה איתך (הרי ברור שבאירופה למשל, לא תומלץ מילה לתינוק שסובל מדלקת בדרכי השתן, אלא שכאן ממליצים לך על מילה מתוך התנייה תרבותית שמעורבב לרופאה בראש עם הצד הרפואי). תחשבי כמה מקומם לקבל המלצה על ניתוח, שהוא הרבה יותר מסובך מניתוח מילה, השלכותיו הרבה יותר קשות, בזמן שיש גם אלטרנטיבה, שהמומחה ההוא לא היה מוכן אפילו לדבר עליה. אז זה מה שניסיתי להגיד לך - תנטרלי את עניין המילה ותחשבי קר ורציונלי - קיבלת המלצה שנראית לך שגויה או בעייתית, והרופאה ההיא לא לטעמך - אז כן - תחפשי נפרולוגית אחרת.
את שואלת מה לעשות והאם צריך ללכת פרטי? לדעתי לפעמים כן. החיים לא הוגנים, ואנחנו נתמרן בתוך אי הצדק הזה בשביל שלנו יצא הכי טוב. אני לא מציעה לך אגב פרטי. אני מציעה לך לבדוק היכן יש עוד נפרולוגים (היא בוודאי לא היחידה בארץ, גם אם היא בין היחידות), ותנסי להגיע למישהו אחר. גם קופות החולים נותנות היום הפניות לכל מיני מקומות, הרבה תלוי באיך שתתמרני את הדברים. את צריכה ללמוד את הפרוצדורות הנהוגות בקופה, ולמצוא דרך לתמרן אותן לצרכיך. כולל הפניית בקשה מיוחדת ל"דיעה נוספת" היות ומדובר בתינוק בן 3 חודשים. שתפי את רופא הילדים, תאמרי לו שאת מעוניינת להגיע לנפרולוג אחר - ותראי מה הוא אומר בנושא. בקיצור אין מנוס מאסרטיביות ועמידה על שלך. הניסיון הפרטי שלי הוא שתמיד ניצחתי. ממש תמיד. מי שנחוש ומודע לזכויותיו - מקבל, גם אם זה כרוך בסרבול והשקעת זמן. כולל אמירה מפורשת לרופא הילדים שאליה את לא חוזרת.
ולא, לא תמיד יהיו מאבקים ולא תמיד תצטרכי להתעסק בדברים כאלה. היה לכם מזל רע - גם הדלקת בדרכי השתן וגם שנפלת על נפרולוגית כזו. אני יכולה לומר לך שלנו היה רופא ילדים במשך שנים שממש מתנגד למילה. זה ממש דבר לא רגיל במחוזותינו, והנה - קרה שדווקא אנחנו נפלנו על רופא כזה (שהוא גם רופא בחסד, שהרבה אנשים מתים להתקבל אצלו). אז יהיו גם הפתעות לטובה, ובעצם, רוב הזמן, את לא תתעסקי בכלל בעורלה. הבן שלי בן 8 והיה לנו רק פעם אחת מקרה של נפיחות ואודם - שכמובן לא היה לו שום קשר לעורלה, אלא אטופיק דרמטיטיס שהופיע גם באיבר המין ונעלם עם משחה סטריאודית...

 

[whimsical me]

כשאחד הבנים שלי היה בן שנתיים (!!!)

היתה לו איזו אפיזודה מוזרה שהתנפח לו הפין. הגענו איתו למיון, הכניסו אותנו להיסטריה גמורה, נתנו לו אנטיביוטיקה לוריד (!!!), ושחררו אותו עם המלצה חמה לברית כי זה עלול לחזור.
מאז, עברו יותר משנתיים, זה לא חזר על עצמו.
מה שכן, יש לו לפעמים אודם בערלה. אנחנו עושים לו אמבטיה עם קצת שמן אמבט טבעי לתינוקות וזה עובר מייד.
כמה חודשים אחכ נשבר לו המרפק ומולו עבר הכירורג שהמליץ לנו בחום (תוך שהוא מתייחס אלינו כפסיכים הזויים) על מילה. הייתי ממש קרובה לשאול אותו אם לא כדאי לכרות לילד את הילד שמא היא תשבר שוב (הרי ידוע שעצם שנשברה מועדת להשבר שוב).

 

[Preg me]

אגב, איזה בית חולים?

גם אנחנו היינו עם ברונכיטיס ומייד הטיפו לנו על ברית. כאילו יש קשר.

 

[whimsical me]

סורוקה

 

[שונצו]

לכרות לילד את הילד?.... נראה לי שהתכוונת את

היד.....

 

[marx04]

אין צורך בברית מילה - שיתוף מניסיוני

שלום לך,

הצטערתי לקרוא על כך שבנך סבל מדלקת בדרכי השתן.
זה מאד לא נעים, במיוחד החום הגבוה והאשפוז (אגב, האם הוא קיבל אנטיביוטיקה לוריד ?)

אני כותב לך מניסיוני כאב לילד שלם שסבל אף הוא מדלקת בדרכי השתן בגיל 10 חודשים.
בני אושפז למשך כשבוע שבמהלכו קיבל אנטיביוטיקה לווריד.
זה היה מאד מפחיד (בעיקר החום המאד גבוה, וגם פעמים בהם הטמפרטורה שלו צנחה לתת-חום) ומעייף (שבוע בבית חולים זה קשה גם להורים).

אבל, לאחר הטיפול הרפואי הטוב, בני החלים לחלוטין, ומאז הכל בסדר (והוא עדיין שלם).
היום הוא בן שנתיים ומאז לא הייתה לא כל בעיה בדרכי השתן.

באשר להמלצות שקיבלת (אני מעתיק מהודעתך):
1. ברית מילה.
2. המשך מעקב במרפאה נפרולוגית בכל 3 חודשים.
3. תרבית שתן בכל עליית חום מעל 38.5.

המלצות 2 ו-3 הן מצוינות וחשובות.
לגבי המלצה 3, ההמלצה שאנחנו קיבלנו הייתה לערוך תרבית שתן בכל מקרה של חום גבוה (מעל 38.5 ) שאינו ניתן להסבר במחלה אחרת (למשל: אם יש לו דלקת בגרון או אם הוא חולה בשפעת אין הכרח לעשות לו תרבית שתן גם אם יש חום גבוה). אני ממליץ לך להרים טלפון לנפרולוגית או לדבר עם רופא/ת הילדים ולבדוק אתם אם ההמלצה המצומצמת מקובלת עליהם.
לגבי המלצה 2 - סביר להניח שאחרי גיל שנה, בהנחה שהכל יהיה תקין, לא תיזדקקו להמשיך בביקורת.

כמו כן, האם עם השחרור מהאשפוז בוצע אולטרה-סאונד של הכליות ו/או דרכי השתן ? הבדיקה נועדה לבדוק שאין לו בעיה אנטומית באגן הכליות. אם לא בוצעה, כדאי לשאול בנושא את הנפרולוגית.

לגבי המלצה 1, הרשי לי לגחך.
מה תמליץ הנפרולוגית אם וכאשר בנך יסבול מדלקת באוזניים ? או בגרון ? אני מקווה שהיא תסכים להשאיר את ראשו של בנך במקומו.

לסיכום, החלק הקשה מאחוריך. זה לא נעים ולא קל לצפות בבנך הרך והקטון סובל בבית החולים.
אבל עשית נכון כשהשארת אותו שלם, והטעם לכך נותר בעינו גם לאחר שאיתרע מזלו והוא לקה בדלקת בדרכי השתן.
אגב, הסטטיסטיקה מתהפכת בגיל שנה, שאז הסיכון לבעיות ולכל מיני חולירעות אצל נימולים גדול יותר מאשר אצל ילדים שלמים.

בברכה (ורק בריאות),

אורי.