מנסה לתת ביקורת ראשונה אובייקטיבית ולא מושפעת 1:
1. Consideration - ללא ספק אחת הרצועות החזקות שמשלימות את האלבום, כששמעתי את ההצצה שדלפה אתמול בלילה כ''כ הופתעתי לטובה ושמחתי, כי חשבתי שזה סגנון שתפור עלי לאהוב. לא רציתי להתבאס על ריהאנה ועל האלבום הזה. השיר הזה מעט קצר מדי כמו הרבה שירים כאן (02:41 דקות). השת''פ עם SZA מצוין כי הקטעים שלה נהדרים ומוסיפים נפח לשיר, למרות שאני לא בטוח אם ריהאנה לא הייתה יכולה לשיר את השורות הללו בעצמה. יש בזה קצת יותר נשמה מבדרך כלל, היא גם נותנת ביצוע משכנע ומקסים. אני לא בטוח עד כמה השיר הזה מתאים לפתוח אלבום, חייב לומר.
2. James Joint - עוד בחירה קצת תמוהה לטראקליסט של האלבום הזה. מדובר באינטרלוד לכל דבר באורך של 01:12 והטראק היחיד מהסט ששמענו עוד ב- 2015. אני אוהב את הקטע הזה. לא הייתי מתנגד לזה כשיר מלא, ההפקה קסומה ונעימה וסקסופון תמיד קונה אותי. בכל אופן הייתי שם אותו בתור אחת מהרצועות שסוגרות את האלבום. יש בנגינה הזו ובלחן משהו קצת על-זמני שאני לאחרונה מחפש במוזיקה שאני שומע. קלאסי כזה.
3. Kiss It Better - עדיין לא החלטתי אם מדובר באחד משיאי הקריירה של רירי שלנו, אבל אין ספק שמדובר בשיא מובהק בסט הנוכחי וברגע מופלא וחד פעמי. שיר שמסמל את הבגרות של ריהאנה כאמנית וכזמרת, אני אוהב את האופן בו הוא מרגיש רב- שכבתי ולא רפיטיטיבי ונדוש. הנגינה מדהימה. לחלוטין סינגל עתידי. לא מצליח לדמיין את האלבום בלעדיו.
4. Work (feat. Drake) - אז אחרי ששמעתי את האלבום אני יכול להבין למה הוא נבחר לשמש כסינגל הראשון מתוכו. אני חושב שריהאנה הייתה צריכה להקליט או לכלול באלבום עוד ''להיט'' או לפחות במונחים שלה - משהו קליט וטוב שנגיש לקהל הרחב ולוותר על האפשרות לשחרר את Work כ- lead single. לא בגלל שזה שיר רע, הוא אפילו גדל עלי ומצליח להיות נסבל לחלוטין וכיפי, אבל אני קצת חושש מאיך שהוא יתקבל. כמו שעומרי אמר, לה ולדרייק היו טובים יותר. הוא לא הכי טוב באלבום והיא יודעת את זה - הוא פשוט הכי instant ורפיטיטיבי אז זו הייתה בחירה קלה בשבילה. לא יורה גבוה מספיק עם הסינגל הזה.
5. Desperado - מתחיל עם אותו מנגינה כמו ב- Waiting Game של בנקס בדיוק. הפזמון הראשון לוקה בחסר וזה מבאס אבל ככל שהשיר נמשך הפזמונים תופסים קצת תאוצה וההפקה פה חזקה דיו ואיימתית כמו שאני אוהב. היא שרה כאן בטון נמוך ו''מרוח'' לאורך כל השיר וזה מוסיף לתחושה ולאווירה שהוא מנסה להביא. אחלה סה''כ. גם סינגל פוטנציאלי להמשך.
6. Woo - ביט מעצבן ושיר מאוד הארד-קורי ונותן בראש. בשניות הראשונות הוא היה נשמע לי כמו תאונה לא נעימה במיוחד אבל אני פשוט אוהב את ההפקה החזקה הזו והיא תפורה לשירים כאלה, כך שבסופו של דבר אני מת על זה. ושלא אתחיל לדבר על האוטו-טיון. יש לי חולשה לזה כשזה עשוי כמו שצריך (קנייה סטייל) ובאלבום הזה היא נוגעת בזה שוב. בקטנה אמנם, אבל נוגעת. קטע טוב בהחלט שרק ''true music lovers'' יעריכו עם הזמן |ביוניק|.
7. Needed Me - בסופו של דבר חרף הזילות והמיחזור אני אוהב כמעט את כל ההפקות של DJ Mustard. השיר הזה לא יוצא דופן. אני אוהב את המוזיקת רקע ה- Banksית (שוב) בפזמון ובסופו של דבר אחד היותר מדבקים באלבום ובעיני יעבוד לה כסינגל אורבני. בכלל, אני מרגיש כאילו Pour It Up מאנאפולוג'טיק התחיל סוג של מגמתיות בשבילה והיא סוג של מצאה את הסאונד שהיא הכי נהנית להשתמש בו. אחלה.
8. Yeah, I Said It - והנה מגיע ה- R&B jam האיטי והחושני של האלבום. הפקה של Timbaland. טראקים בסגנון לעולם לא יבלטו באלבומים של ריהאנה, אבל זה יפה כי דווקא אותם לומדים לאהוב עם הזמן והם בולטים בד''כ למעריצים שעוקבים אחרי האלבומים. שיר יפה סה''כ, קצר וקולע, בהחלט לא בולט בנוף השירים השחורים והבולטים שהיא הכניסה לכאן.
