שאלה בנוגע למתנת חתונה

שאלה בנוגע למתנת חתונה


שלום.

שאלה שפחות מתאימה לפורום חתונות שלא ממש פעיל:

אני מוזמן לחתונה של ביתו של חבר טוב של שנים רבות.

לפני כשנה אותו חבר היה בחתונתי ונתן סכום יפה למרות שהגיע בגפו. גם אני מתכוון ללכת בגפי לחתונת ביתו.

ההיכרות איתו היא ארוכת שנים, אבל את ביתו פגשתי פעם בחיים למשך דקה וחצי "על הדרך", כלומר, אני מוזמן שלו.

האם במקרה כזה אני צריך לתת סכום סטנדרטי לחתונת הבת, או לתת את אותו סכום שהוא נתן לי

אין במנועי חיפוש תשובה לזה, כי לא ברור לי מה הנוהג במקרה כזה...
 
אהלן דניאל


הגעת למקום הנכון בזמן הנכון כי בדיוק גם אני מתחבטת בשאלה הזאת.
לגבי שאלתך,
זה לא משנה כמה זמן אתה מכיר את בתו ואם ראית אותה בכלל. מה שחשוב הוא מערכת היחסים ביניכם וכמובן הסכום שהוא הביא לחתונה/אירוע שלך. בדרך כלל נהוג "להחזיר" את אותו הסכום שקיבלת, במיוחד עכשיו כשאין אינפלציה כמו שהיה בזמני והיינו צריכים להכפיל או לשלש את סכום המתנה. אנחנו הולכים לאירועים של חברים שאין לנו מושג איך נראה אפילו החתן או הכלה. לפעמים אין ברירה וחייבים ללכת.
גם אני בדיוק מתלבטת עכשיו באותה סוגייה.
הנכד של אחותי מתחתן ולמרות שאני ממש לא חייבת לו שום מתנה, אני חייבת ללכת ולתת צ'ק מכובד כדי לכבד את אחותי. כן, זה עושה חור בארנק אבל אין מה לעשות. הקטע הוא שהילדים שלי לא רוצים לבוא כי ממש לא בא להם להוציא עכשיו סכום כסף על אירוע שלא בא להם ללכת אליו. אני אמרתי לבן שלי שהוא חייב לבוא
כי זה לא נעים מאחותי ולגבי הצ'ק הוא לא צריך לדאוג, אני אתן גם בשבילו.
אז אין ברירה,
לפעמים מוכרחים להחזיר בדיוק את אותו הסכום שקיבלת לאירוע שלך.
 
מסכים איתך כשמדובר באותו חבר, אבל

הרבה פחות כשמדובר בחתונה של בן משפחה (זו לא בר מצווה, שהכף הולך ישירות לאותו הורה שהגיע אלי לחתונה).

אני אמנם מוזמן שלו לחתונה, אבל אין לי שום קשר לזוג שמתחתן. שממש לא יזהו אותי אם אשב מולם באוטובוס.

לטעמי (וגם לכיסי), המצב הוא שונה כשמדובר באותו חבר שמתחתן לבין בין המשפחה שלו (בדיוק מו שעשיתי בעבר, לפני שהתחתנתי).
 
לי אין בעיה כזו

התחתננו ברבנות, כך שאני לא חייב שום שיקול לאף אחד, ומאידך אני לא הולך לחתונות (למעגל הקרוב ביותר כן, הבן והבת ואולי בקרוב הנכדה...) כמו לא ללוויות.....
 
תשמע, זו אכן סוגיה לא פשוטה

וגם אני מתחבטת בה לא פעם ולא פעמיים.
תראה, כשהבת שלי התחתנה, אנשים הביאו צ'קים והצ'קים האלו לא הגיעו אליי אלא לבת שלי ולבעלה. כשאני הולכת לאירועים של החברים, הצ'ק שלי לא מגיע לחברים שלי אלא לבן או לבת שלהם, על אחת כמה וכמה כאשר לדוגמא אח של בעלי מחתן כבר את הנכדים שלו שאני אפילו לא מכירה וצריכה לתת להם צ'ק.
כמובן שזה כבר נתון לשיקול דעתך ולקירבה שלך לאותו חבר. לפעמים חוששים לבייש את החבר ולא רוצים שהבת או הבן שלו יגידו משהו כמו 'החבר הקמצן שלך הביא צ'ק עלוב'... אבל אם הקירבה היא לא באמת מי יודע מה ואתה יכול בהחלט להסתפק בצ'ק כפי שמקובל בזמנים אלו למי שבא לבד משהו בין שלוש מאות לארבע מאות ש"ח בלבד.
 
השיקול הנכון הוא לתת מתנה בשווי המנה הסבירה.....

בשום אופן לא בשווי המנה של חתונת החברה של שרה נתניהו עם המליונר הזקן.....
 
כן, זה מה שמקובל בדרך כלל אבל אני לא חייבת לממן את השף

אחי חיתן את הבן שלו במקום שבו רושפלד הוא השף ונתתי לו צ'ק בהתאם למה שהוא הביא לי, וגם עכשיו יש לי עוד כמה שבועות חתונה שגם שם יש שף ידוע אבל אני לא מתכוונת לממן את השף.
 
אז כמו שאמרתי, יש לך שתי אפשרויות

או לתת לו את הסכום שקיבלת ממנו לחתונתך, ואם זה היה סכום גבוה מאוד, ולא בא לך להוציא כל כך הרבה, אז תעשה חישוב של המנה ושלום על ישראל...
 

prizman

New member
סתם שאני אבין,

מה ההבדן בין לקבל 500 ולתת 500 ש"ח ובין לקבל 0 ולתת 0?
הרי בשני המקרים זה נגמר ללא רווח או הפסד.
כל המנהג הזה של מתן שיקים לחתונות מגוחך מה גם שאני לא
בעד הליכה לחתונות ולחתונה שלי לא הזמנתי אף אחד אם כי
להבדיל משפירא לא התחתנתי ברבנות אלא בעיריה.
למעשה אני חושב שרוב חברי לא יודעים שהתחתנתי בכלל.
 

prizman

New member
בחיי אדוני ובספר התורה. לא מבין.

אבל גם לי לא נראה שמישהו יצליח להסביר לי.
זה שככה נהוג לא משכנע אותי. יש די הרבה דברים נהוגים שאני לא עושה ולהפך.
 
פריזמן ידידי, מרבית האנשים עושים אירועים והולכים לאירועים

אפילו אני שלא התחתנתי בדרך הרגילה אלא בנישואים אזרחיים ולא קיבלתי מתנה מאף אחד אפילו לא מהאחים שלי, הלכתי לאירועים של אחרים, חברים ומשפחה ונתתי צ'ק או מתנה כמו כולם.
עקרונית אתה צודק. במידה ואנשים לא היו מתחתנים, לא עושים אירועים ולא מצפים למתנות. מאז שאני זוכרת את עצמי, אנשים עושים אירועים ואנשים מביאים מתנות ומקבלים מתנות וככה זה נהוג בכל העולם.
 

prizman

New member
מתוך 3 אחים שיש לי הייתי רק בחתונה של אחד

ולא בברית של אף אחד מהילדים שלהם.
גם בחתונה שכן הייתי לא הבאתי שיק או מתנה ולמעשה הלכתי רק בגלל שזה יה טקס רפורמי
שידעתי שימשך רק 5 דקות ובחוץ.
לא זוכר אם פה כתבתי את זה שכשעבדתי הלכתי לחתונות כי זה היה חלק מהעבודה, מאז שפרשתי
לא הייתי בשום חתונה או טקס מעין זה. אני סובל מהדברים האלה ולא מוצא /שום סיבה
לעשות משהו שאני לא נהנה ממנו.
העובדה שאחרים כן עושים את זה לא מחייבת אותי.
 
בוודאי שאתה עושה מה שאתה מרגיש ורוצה לעשות

ואינך עושה את מה שאינך אוהב לעשות. אבל אל תשכח שמעטים הם האנשים שדומים לך או מתנהלים כמוך.
עכשיו עם הבן שלי יש לי את אותה הבעיה. הוא לא רוצה לבוא לחתונה של הבן של הבת דודה שלו למרות שהוא מכיר אותו היטב והיה להם קשר טוב כשהיו ילדים, הוא אומר שנמאס לו כבר להוציא כסף על חתונות ולגווע ברעב (הוא טבעוני) ובסך הכל הוא ממש סובל בחתונה. הוא כבר לא נהנה מחתונות כמו פעם.
עכשיו, הבעיה היא שלי. הבת כבר הודיעה לי מראש שהיא לא מגיעה. יש לה תכנונים קודמים, ועכשיו גם הבן אומר לי שהוא לא רוצה לבוא. אז מה עושים? לא נעים לי מאחותי. היא מצידה אמרה לי שכל אחד יעשה מה שהוא מרגיש ואין לי מה להרגיש שלא בנוח עם זה. אבל אני ממש ממש מתייסרת עם הקטע הזה למרות שהילד צודק. הוא לא חייב ללכת לכל אירוע שמזמינים אותו גם אם זה במשפחה, ואילו אני תמיד לא נעים לי מכל העולם ואשתו
אני חושבת שאני צריכה לעבור סדנה בנושא "לא נעים לי"
 

prizman

New member
האנשים שסובלים לפחות בחלק מהחתונות הם לא מעטים.

יש בהחלט רבים שסובלים ובכל זאת הולכים.
רק השבוע כתבת שאת מתכוונת לאלץ את הבן ללכת לחתונה הזו ועכשיו את כותבת שהוא צודק.
איך זה מסתדר יחד?
הוא אמור לסבול כי לך לא נעים מאיזו בת דודה?
 
אתה צודק

אני באמת חשבתי על זה והחלטתי לתת לו את הבחירה ולא לאלץ אותו לבוא לחתונה שיש מצב שהוא יסבול ממנה...
תראה, אני בכלל מבינה אותו בקטע הזה כי הוא לא עושה שום אירוע, הוא לא מתחתן, הוא לא עושה בריתות לילדיו והוא רק מוזמן כל הזמן לאירועים של חברים קרובים וחברים לעבודה וגם בני משפחה. נשבר לו כבר לממן את החתונות של כל העולם. אני בהחלט מבינה אותו.
 

prizman

New member
פעם הייתי צעיר אבל כבר עבדתי.

במקום העבודה שלי היו לא מעט אנשים ובגילאי 22-25 בערך.
כל הזמן כולם התחתנו ומאחר שגם העובדים התחלפו הייתה חתונה פעם בחודש בממוצע.
אז זה היה הגיל הממוצע לנישואים, לא יודע איך זה כיום, זה מן הסתם גם משתנה מאיזור לאיזור.
היו בערך פעם בשבוע כינוסי עבודה ואז בישרו לנו מי מתחתן וביקשו לשלם.
הכסף לא ממש הטריד אותי, אני לא ממש מתעניין בכסף, אבל פעם אחד תהיתי בקול
מדוע בעצם אני אמור לממן חתונות כאשר אף אחד לא משלם עבור הגלולות למניעת הריון
של זוגותי או עבור הקונדומים שלי.
כולם צחקו אבל תשובה לא הייתה לאף אחד. הם ידעו שיתחתנו תוך שנה או שנתיים.
כן המשכתי לשלם, אף אחד לא שילם לי מעולם על הגלולות, אני לא יודע כמה הן עולות גם,
אבל את ההיגיון בזה אני לא מצליח להבין.
ממה שכתבת אני מבין שגם את לא מתחברת ממש לטקסים ההמוניים האלו.
את הפעם האחרונה שהייתי בטקס שכזה אני זוכר מצויין למרות שזה היה לפני 15 שנה.
בת מצווה.
היו שם רקדניות בטן, כל מיני זמרים ואוכל שתימחרו אותו כנראה יותר ממה שהיה אמור לעלות.
הלכתי לשם מסיבות דומות לאלו שלך כנראה. זה חבר קרוב שלי והוא היה נפגע אם לא הייתי בא.
אבל בפעם הבאה ניהלתי שיחה יותר רצינית עם חבר אחר שבנו התחתן.
אמרתי לו את האמת, שמעולם לא הכרתי את הבן כך שאני לא מרגיש צורך להיות בחתונה שלו.
הוא אמר גם את האמת שלו גם.
מה שהוא אמר היה שהוא היה מוותר על כל זה אבל אין לו ברירה והוא מבין אותי.
 
אכן הנושא הזה הפך להיות למשהו מעיק והרבה מדברים על זה

בינתיים מדברים על זה רק בחדרי חדרים, כי עדיין לא נעים לצאת בראש חוצות ולהגיד שנמאס לנו ללכת לחתונות, אבל אני כבר הודעתי לאיש שלי שאין לי שום
כוונה ללכת לאירועים שאני לא חייבת חייבת חייבת ללכת אליהם. אין לי תקציב מיותר לכל האירועים האלה. אני מקווה שעם הזמן הנוהג הפסול הזה ישתנה ויתחילו להפיק אירועים הרבה יותר צנועים ואנשים יסתפקו במתנות לחתונה כמו שהיה נהוג פעם.
סטים של צלחות, סיפולוקס, סטים של כוסות, מערכות סכו"ם, מפות שולחן, מצעים וכולי. תאמין לי, ככה היה הכי טוב.
 

prizman

New member
אני מנסה לחשב את הזמנים.

הבת של זוגתי בגיל 19 או 20 כרגע.
לחתונה שלה ייתכן שאלך, היא תהיה בעוד 5 שנים לפחות להערכתי, אבל זה תלוי היכן זה יהיה
אם בכלל. אם זה בכפר זה בסדר מבחינתי כי זה עשוי להיות מעניין., אם בעיר שהיא גרה בה אז לא,
זו תהיה חתונה דומה לחתונה ישראלית וזה לא משהו שאני מחבב. בינתיים המידע שלי לגביה די מועט.
אני מסתפק בעובדה שאנחנו כבר כן מצליחים לתקשר, זו המשימה שהצבתי לעצמי וזה עובד.
אני מבין מה אתם אומרים על ילדים ואני שמח שזה מצליח לי עם הנערה.
כל פעם שהיא מחליטה לבוא אלינו משמחת אותי גם בגלל שהיא פוגשת את אמא שלה
וגם בגלל שהיא יודעת שאכפת לי ממנה.
 
למעלה