ורגע לפני שהשבוע החגיגי הזה מסתיים

ורגע לפני שהשבוע החגיגי הזה מסתיים


אני נאחזת לעוד כמה רגעים בערב יום העצמאות, בטקס הבלתי נשכח שבטח ידברו עליו עוד שנים רבות, ומביאה את דבריו של דן שילון ואולי כדבריו, אנחנו אלו שלא בסדר ומסרבים לקבל את המציאות החדשה.
וכך הוא כותב:

"חלפו יומיים, ואני עדיין שואל את עצמי:
רק אצלי בסלון נחזה אירוע כה אינפנטילי וסר טעם?...
אך דמיוני הקודח צפה במשהו, שהיה מפאר כול מדינה חשוכה?...
ותמונותיהן של מירי רגב ושרה נתניהו מצחקקות ומתחבקות בקהל, לא אשררו, שאין זה אלא חזיון תעתועים שלי בלבד?...
תשואות הקהל הקצובות, נפנוף הדגלים ההמוני, והמחמאות שהורעפו על נשגבותו ומרהיבותו של האירוע, רק העצימו את תחושותיי האובדניות.
היה ברור, שרק אותי יאשפזו.
אבל עכשיו גיליתי, שלא לגמרי בודד אני באובדני, וכמוני עוד כמה בעלי טורים, זקוקים לאשפוז דחוף.
כמו סימה קדמון ב"ידיעות אחרונות": "שרת התרבות יושבת לצידה של אשת ראש הממשלה, והן כרוכות זו בזו כמו שרוך בנעל, מצחקקות ומתחבקות לא מגודל השעה, אלא מהצלחת המזימה. כי אין דרך לתאר את מה שהתרחש בטקס הדלקת המשואות של שנת ה-70 לישראל אלא כמזימה נכלולית, שהיו שותפים לה שתי נשים שמובילות (שלא לומר באף) את נתניהו, וראש הממשלה עמו, ששיתוף הפעולה שלו(שלא לומר חולשה) – מאפשר את כל זה".
או רוגל אלפר ב"הארץ": "המופע הזה היה ספקטקל שמקומו במדינות רודניות, שבהן תכלית הפרט לשרת את המדינה... הסיפור היה כולו קיטש לאומני דביק, ששייך לטלוויזיה הצפון קוריאנית. עם שלם מאונן על עצמו בשידור חי...".
או גדעון לוי ב"הארץ": שילוב של בת שבע לעניים ופיוניאנג לעשירים, קצת רוסיה הסובייטית וקצת לאס וגאס, לאומנות מרהיבה על סטרואידים..."
או בן כספית ב"מעריב": "הממלכתיות הישראלית נקברה ביום העצמאות ה-70 קבורת חמור... הגברת רגב ניפצה השבוע את כל שיאי השפל המביכים ביותר שנראו כאן."
או רוני דניאל בליל שבת,
או יוסי ורטר ב"הארץ": לא בכל יום מזדמן לעם ישראל לצפות בשידור חי ובשעת צפיית שיא במעשה נוכלות רם דרג, בוטה וחסר בושה. כמו שני שודדים בלילה מימשו נתניהו ורגב את תכניתם להפקיע את טקס הדלקת המשואות מיו"ר הכנסת ולנכסו לראש הממשלה ורעייתו".
ולמען הסר ספק, אני אוהב את הארץ הזאת... מאוד אוהב אותה... חולה עליה... ולא שרה נתניהו ולא מירי רגב, ואפילו לא בנימין נתניהו, יצליחו להפחית כהוא זה את אהבתי אליה...
אלא שלאחר הטקס המצמרר, אני מגלה, שאיתי, באגף הסגור, יאושפזו עוד כמה סהרוריים, שבאמת חולים על הארץ הזאת..."

אז כן, גם אני חולה על הארץ הזאת,
ואפילו הדגים שלי קיבלו שיח כחול לבן לכבוד יום העצמאות.

שבוע טוב ונפלא שיהיה לכולם!

והשיר מוקדש באהבה למדינה!



 
נו, מה באמת את חושבת שאני באמת חושבת?


את מכירה אותי מספיק שנים כדי לדעת מה אני חושבת באמת
 

sashalola

Well-known member
זאת האופציה הממלכתית


לבלוע את הצפרדע ולהגיד שהרוטב היה טעים.
 
כן אני זוכרת אותה עוד ממזמן


פשוט בגלל שהבן שלי טבעוני והחבר שלו גם אז דמיינתי לעצמי אותם במערכון הזה וזה הצחיק אותי נורא למרות שהנושא באמת לא מצחיק, אבל הם עושים את זה כל כך טוב שאי אפשר להתאפק
 

דינהמית

New member
מצטערת, אבל מי שמאמין למילה שיוצאת מפיו של נתניהו

שיבוא בטענות רק לעצמו.
יולי אדלשטיין האמין כשאמרו לו שנתניהו רק "ישא ברכה"? זבש"ו
 

dory141

New member
אני מקווה שהוא כבר ינקום בו, אבל "נקמה קרה"

למשל, לעודד הפרת משמעת בתוך הקואליציה ולגרום להפלת הממשלה. אדלשטיין אדם נבון ואני סומך עליו שיציל את הדמוקרטיה מביבי המושחת.
 

דינהמית

New member
נתניהו מעוניין בהפלת הממשלה, חברי הקואליציה לא מאפשרים לו

אם אדלשטיין יעשה תרגיל שיפיל את הממשלה (לדעתי אין סיכוי לתרחיש כזה) הוא יעשה לנתניהו טובה.
&nbsp
לעומת זאת אם הוא יעשה לנתניהו תרגיל שאיזשהו חוק שחיתות חדש כדוגמת חוק ההמלצות אז האזרחים הישרים של מדינת ישראל ירוויחו. אני מקווה שהוא יחכה לנתניהו בפינה
 
נתניהו אף פעם לא יודע מה הוא רוצה מלבד שקט ושלווה .

ואדלשטיין יכול לחכות בפינה ולחכות ולחכות ולחכות ולחכות ולחכות ולחכות ולחכות ולחכות
 
אדלשטיין הוא מזל אריה ואלה הם תמיד ה-BITCH של מאזניים

כמו בגין ופרס אצל ד.ב.ג
כמו פרס , אובמה , קלינטון אצל נתניהו
וכעת תורו של אדלשטיין.................מסכן שלא מבין איך זה קרה לו
 
לכל שבת יש מוצאי שבת


פתאום קם אדם במוצאי שבת ומתחיל ללכת...
והם הולכים שפופים. הגב כבר לא מה שהיה פעם. נושאים שלטים, דגלים, סירים, כפות, והם שרים ומתופפים. מתופפים והולכים. הם לא צעירים. השיער לבן והרגליים כבדות. הם הולכים. הולכים ושרים. מתופפים על פחים ושורקים במשרוקיות.
מרבית ההולכים הם אנשים שראו דבר או שניים בחייהם. הם לא צעירים. אנשים שנתנו כבר את כל מה שיכלו לתת. והם הולכים לאט.
מדי פעם בפעם השירה מתחלפת בקריאות קצובות. ביבי תוריד את הידיים מבג"צ.
ושוב חוזרת השירה והתמונות מחממות את הלב.
אני מתבוננת בהם בעין שמאל ובעין ימין צופה בטלוויזיה במשדר המרכזי שהעלה באוב את הזמרים ששרים עכשיו בגן עדן. והם הולכים. וויתרו על המשדר המרכזי.
ויתרו על הלחם והשעשועים שחותמים את המשדרים של יום העצמאות השיבעים למדינת ישראל ובאו למחות. ללכת ולמחות. למחות למען המדינה והחיים.
אני מתבוננת בהם. מצטערת בליבי שאיני שם איתם. גאווה. איש קשיש עם מקל הליכה, שיער לבן, גו כפוף, נשען על המקל והולך. זה ממלא אותי תקווה. עוד לא אבדה תקוותנו. התקווה בת שנות אלפיים, מה זה עוד שנתיים? עוד שלוש? עוד חמש? המשיח בוא יבוא. עם ישראל חי וקיים.
הללויה.

https://www.facebook.com/eldad.yani...1lrA2cQ-MIwsQ69cDaSWfHRr2XKiddPStxLWbq9kzrl5o

לילה טוב!

 
למעלה