Desslok of Gamilon
New member
פוסט ארוך על חיפוש עבודה
אז קצת על הרפתקאותי מחיפוש העבודה האחרון בגיל 45 כמעט (עוד חודשיים...)
רקע כללי עלי:
- כ 20 שנות נסיון בפיתוח תוכנה, מתוכן שני שליש ב RT/Embedded ושליש אחרון בפיתוח Backend של אפליקציה פופולרית, רובן הגדול בתפקידי פיתוח hands-on.
- לא הייתי בראיונות עבודה כבר 14 שנים. את מקום העבודה הנוכחי השגתי ללא ראיון עקב כך שהיזם/מנכ"ל הכיר אותי ממקום מוקדם יותר והוא זה שלמעשה פנה אלי. יוצא מכך שהפעם העבודה שהתראיינתי היה בקבלה למקום שלפניו, וזה היה בשנת 2005.
שיטת החיפוש:
החלטתי בשלב הראשון לא להפיץ קו"ח לחברות השמה, על מנת לא להיות מוצף בפניות לא רלוונטיות. היות ועבדתי בשלוש חברות סטארט-אפ שפשטו רגל והעובדים נפוצו בכל רחבי ההיי-טק הישראלי, יש לי קשרים בהמון חברות. אלו לא קשרים קרובים, לא אנשים שאני נפגש איתם לבירה בערב (אני לא שותה בירה, ולא טיפוס חברותי באופן כללי), אבל כיום בעידן הלינקד-אין והפייסבוק אין בעיה לחדש קשרים ולפנות דרך מכרים.
כצעד ראשון בחרתי לנסות לפנות לארבעת החברות שנחשבות למובילות בעולם: גוגל, אמאזון, אפל, פייסבוק. לינקד אין גילה לי שבכולן יש לי קשרים טובים, עמיתים לשעבר לעבודה או ממונים לשעבר שנמצאים בתפקידי פיתוח או ניהול בכל אחת מהחברות הללו.
במקביל נענתי גם לשתי פניות שקיבלתי במקרה מחברים תוך כדי החיפוש (לא פניות ממגייסים זרים, אלא רק פניות מאנשים שהכרתי אישית), פניה אחת היתה מסטארט-אפ ופניה שניה מסניף מקומי של חברה אמריקאית גדולה אחרת, לא אחת מאלו שכבר פניתי אליהן.
שלבי הראיונות
הראיונות בחברות הגדולות הדהימו אותי. שיטת הראיונות השתנתה ללא הכר: אף אחד יותר לא שואל שום דבר עליך, על הרקע שלך, על מה פיתחת או עשית, או על איזה בעיות פתרת. הראיונות היום הם רק על פתרון חידות אלגוריתמיות, כאשר יש לך בדיוק 45 דקות לשאלה, ללא הארכת זמן, כאשר בזמן הזה מצופה ממך לנהל דיאלוג עם המראיין על הבהרת השאלה, למצוא פתרון אלגוריתמי, להוכיח את נכונותו, להוכיח את הסיבוכיות שלו, לקודד אותו בצורה מלאה על גבי מחשב (אדיטור פשוט ללא קומפיילר וללא חומר עזר) או על נייר לרמה של קוד מלא ועובד, שמכסה את כל מקרי הקצה ונקי מבאגים, בכל שפת תכנות לבחירתך, ולבדוק אותו על הנייר על מספר דוגמאות. כל זה חוזר חלילה, חמישה ראיונות כאלו ברצף. טירוף מוחלט, אם תשאלו אותי.
שלא תבינו לא נכון, אני עובד בכתיבת קוד במשרה מלאה כבר 20 שנה, ויודע לכתוב היטב, ועדיין: קוד שנכתב ב 15 דקות בלחץ, ייראה כמו קוד שנכתב ב 15 דקות בלחץ ולא כמו משהו שהייתי מעלה ל production לשרת אמיתי. כמעט בכל המקרים מצאתי את התשובה האלגוריתמית, ידעתי לנמק אותה, וידעתי מה צריך לכתוב ברמת הקוד, והצלחתי לכתוב קוד סביר. לא בכל המקרים הספקתי לכתוב עד הסוף למרות שהיה ברור לי ולמראיין מה צריך להיות ההמשך.
נסיון קודם לא נספר כלל לטובתך בחברות האלו. אוקיי, אני מקבל את זה שאדם בינוני או גרוע יישאר בינוני או גרוע גם אחרי 20 שנות נסיון, ולכן נסיון קודם כשלעצמו אינו מדד לאיכות. אבל אני כן טוען שנסיון יכול להיות ללמד את החברה הרבה על המרואיין אם בודקים מה הוא עשה באותן שנים: אם הוא לקח על עצמו חלקים משמעותיים במערכת, אם הוא הוביל טכנית, אם הוא יודע לתאר, להסביר ולנמק בחירות שנעשו במקומות עבודה קודמים, אם יש הצלחות מוכחות שהוא חתום עליהן, אם הוא נחשב "גורו מקומי" בעבודה הנוכחית שלו, אם אנשים שעבדו איתו מעידים שהוא היה כוכב בחברה. כל זה צריך להיות לפחות שווה משקל לאם הוא יכול לקודד ב 15 דקות ללא קומפיילר פונקציה לאלגוריתם לצביעה של גרף. ברוב החברות הגדולות לא מסכימים עם זה, ושיטות הראיון מבוססות באופן בלעדי על החומר של הקורס האוניברסיטאי משנה ב' "מבני נתונים" (אותו למדתי בשנת 1997) ועל קידוד היסטרי במהירות הסילון.
- הגיל שלי והותק שלי שיחקו לרעתי בנקודה אחת: בגלל שהתראיינתי למשרות של "מפתח בכיר", רמת הציפיות ממני היתה גבוהה. באחד המקומות נרמז לי ע"י המגייסים שאם מישהו צעיר היה עונה את אותן תשובות כמוני הוא היה מתקבל בלי בעיה, אבל "בשביל רמת ה seniority שלך ציפינו ליותר".
במבחן התוצאה
מתוך ארבעת החברות הגדולות, אחת מעולם לא יצרה קשר, למרות המלצה חזקה מבפנים ולמרות שהרקע שלי מתאים לדרישות המשרה במדויק. לא עברתי אפילו את שלב קורות החיים, ולא זומנתי לראיונות כלל, אפילו לא שיחת טלפון.
בשלושת הגדולות האחרות זומנתי לימים שלמים של ראיונות, והתוצאה הסופית היתה שתי דחיות וקבלה אחת
במקביל, התקבלתי גם לשתי החברות הנוספות שפנו אלי מיוזמתן (סטארט אפ אחד וחברה אמריקאית גדולה אחרת)
כלומר בשורה התחתונה השגתי הצעה אחת מארבע המובילות, ועוד שתיים מתוך שתיים מהחברות המשניות. לא הייתי מגדיר את זה ככישלון, אבל זו הצלחה פחותה ממה שציפיתי כשהתחלתי את התהליך. לא המשכתי בחיפוש מעבר לכך ולא ביררתי על תפקידים נוספים בחברות אחרות. אחרי שכבר סגרתי הגיעו עוד כמה טלפונים שנאלצתי לסרב להם.
במקביל, מקום העבודה הנוכחי ניסה להשיב מלחמה ולהציע לי תפקידים חדשים ותוספות כלכליות על מנת שאני אשאר, אבל קשה להשאיר מישהו שכבר התלבט כמה חודשים, וביצע החלטה כזו על סמך כל הנתונים.
אז זהו, חתמתי הבוקר בחברה המובילה (אחת מהארבע המפורסמות), ועוד חודש אתחיל במקום החדש.
אז קצת על הרפתקאותי מחיפוש העבודה האחרון בגיל 45 כמעט (עוד חודשיים...)
רקע כללי עלי:
- כ 20 שנות נסיון בפיתוח תוכנה, מתוכן שני שליש ב RT/Embedded ושליש אחרון בפיתוח Backend של אפליקציה פופולרית, רובן הגדול בתפקידי פיתוח hands-on.
- לא הייתי בראיונות עבודה כבר 14 שנים. את מקום העבודה הנוכחי השגתי ללא ראיון עקב כך שהיזם/מנכ"ל הכיר אותי ממקום מוקדם יותר והוא זה שלמעשה פנה אלי. יוצא מכך שהפעם העבודה שהתראיינתי היה בקבלה למקום שלפניו, וזה היה בשנת 2005.
שיטת החיפוש:
החלטתי בשלב הראשון לא להפיץ קו"ח לחברות השמה, על מנת לא להיות מוצף בפניות לא רלוונטיות. היות ועבדתי בשלוש חברות סטארט-אפ שפשטו רגל והעובדים נפוצו בכל רחבי ההיי-טק הישראלי, יש לי קשרים בהמון חברות. אלו לא קשרים קרובים, לא אנשים שאני נפגש איתם לבירה בערב (אני לא שותה בירה, ולא טיפוס חברותי באופן כללי), אבל כיום בעידן הלינקד-אין והפייסבוק אין בעיה לחדש קשרים ולפנות דרך מכרים.
כצעד ראשון בחרתי לנסות לפנות לארבעת החברות שנחשבות למובילות בעולם: גוגל, אמאזון, אפל, פייסבוק. לינקד אין גילה לי שבכולן יש לי קשרים טובים, עמיתים לשעבר לעבודה או ממונים לשעבר שנמצאים בתפקידי פיתוח או ניהול בכל אחת מהחברות הללו.
במקביל נענתי גם לשתי פניות שקיבלתי במקרה מחברים תוך כדי החיפוש (לא פניות ממגייסים זרים, אלא רק פניות מאנשים שהכרתי אישית), פניה אחת היתה מסטארט-אפ ופניה שניה מסניף מקומי של חברה אמריקאית גדולה אחרת, לא אחת מאלו שכבר פניתי אליהן.
שלבי הראיונות
הראיונות בחברות הגדולות הדהימו אותי. שיטת הראיונות השתנתה ללא הכר: אף אחד יותר לא שואל שום דבר עליך, על הרקע שלך, על מה פיתחת או עשית, או על איזה בעיות פתרת. הראיונות היום הם רק על פתרון חידות אלגוריתמיות, כאשר יש לך בדיוק 45 דקות לשאלה, ללא הארכת זמן, כאשר בזמן הזה מצופה ממך לנהל דיאלוג עם המראיין על הבהרת השאלה, למצוא פתרון אלגוריתמי, להוכיח את נכונותו, להוכיח את הסיבוכיות שלו, לקודד אותו בצורה מלאה על גבי מחשב (אדיטור פשוט ללא קומפיילר וללא חומר עזר) או על נייר לרמה של קוד מלא ועובד, שמכסה את כל מקרי הקצה ונקי מבאגים, בכל שפת תכנות לבחירתך, ולבדוק אותו על הנייר על מספר דוגמאות. כל זה חוזר חלילה, חמישה ראיונות כאלו ברצף. טירוף מוחלט, אם תשאלו אותי.
שלא תבינו לא נכון, אני עובד בכתיבת קוד במשרה מלאה כבר 20 שנה, ויודע לכתוב היטב, ועדיין: קוד שנכתב ב 15 דקות בלחץ, ייראה כמו קוד שנכתב ב 15 דקות בלחץ ולא כמו משהו שהייתי מעלה ל production לשרת אמיתי. כמעט בכל המקרים מצאתי את התשובה האלגוריתמית, ידעתי לנמק אותה, וידעתי מה צריך לכתוב ברמת הקוד, והצלחתי לכתוב קוד סביר. לא בכל המקרים הספקתי לכתוב עד הסוף למרות שהיה ברור לי ולמראיין מה צריך להיות ההמשך.
נסיון קודם לא נספר כלל לטובתך בחברות האלו. אוקיי, אני מקבל את זה שאדם בינוני או גרוע יישאר בינוני או גרוע גם אחרי 20 שנות נסיון, ולכן נסיון קודם כשלעצמו אינו מדד לאיכות. אבל אני כן טוען שנסיון יכול להיות ללמד את החברה הרבה על המרואיין אם בודקים מה הוא עשה באותן שנים: אם הוא לקח על עצמו חלקים משמעותיים במערכת, אם הוא הוביל טכנית, אם הוא יודע לתאר, להסביר ולנמק בחירות שנעשו במקומות עבודה קודמים, אם יש הצלחות מוכחות שהוא חתום עליהן, אם הוא נחשב "גורו מקומי" בעבודה הנוכחית שלו, אם אנשים שעבדו איתו מעידים שהוא היה כוכב בחברה. כל זה צריך להיות לפחות שווה משקל לאם הוא יכול לקודד ב 15 דקות ללא קומפיילר פונקציה לאלגוריתם לצביעה של גרף. ברוב החברות הגדולות לא מסכימים עם זה, ושיטות הראיון מבוססות באופן בלעדי על החומר של הקורס האוניברסיטאי משנה ב' "מבני נתונים" (אותו למדתי בשנת 1997) ועל קידוד היסטרי במהירות הסילון.
- הגיל שלי והותק שלי שיחקו לרעתי בנקודה אחת: בגלל שהתראיינתי למשרות של "מפתח בכיר", רמת הציפיות ממני היתה גבוהה. באחד המקומות נרמז לי ע"י המגייסים שאם מישהו צעיר היה עונה את אותן תשובות כמוני הוא היה מתקבל בלי בעיה, אבל "בשביל רמת ה seniority שלך ציפינו ליותר".
במבחן התוצאה
מתוך ארבעת החברות הגדולות, אחת מעולם לא יצרה קשר, למרות המלצה חזקה מבפנים ולמרות שהרקע שלי מתאים לדרישות המשרה במדויק. לא עברתי אפילו את שלב קורות החיים, ולא זומנתי לראיונות כלל, אפילו לא שיחת טלפון.
בשלושת הגדולות האחרות זומנתי לימים שלמים של ראיונות, והתוצאה הסופית היתה שתי דחיות וקבלה אחת
במקביל, התקבלתי גם לשתי החברות הנוספות שפנו אלי מיוזמתן (סטארט אפ אחד וחברה אמריקאית גדולה אחרת)
כלומר בשורה התחתונה השגתי הצעה אחת מארבע המובילות, ועוד שתיים מתוך שתיים מהחברות המשניות. לא הייתי מגדיר את זה ככישלון, אבל זו הצלחה פחותה ממה שציפיתי כשהתחלתי את התהליך. לא המשכתי בחיפוש מעבר לכך ולא ביררתי על תפקידים נוספים בחברות אחרות. אחרי שכבר סגרתי הגיעו עוד כמה טלפונים שנאלצתי לסרב להם.
במקביל, מקום העבודה הנוכחי ניסה להשיב מלחמה ולהציע לי תפקידים חדשים ותוספות כלכליות על מנת שאני אשאר, אבל קשה להשאיר מישהו שכבר התלבט כמה חודשים, וביצע החלטה כזו על סמך כל הנתונים.
אז זהו, חתמתי הבוקר בחברה המובילה (אחת מהארבע המפורסמות), ועוד חודש אתחיל במקום החדש.
