דוגמאות למה אני לא סומך על מכון התקנים...
לא ממש בא לי לענות לטענות של אחרים, ובפרט בסיגנונם, כשחלקם לא הבינו מה שכתבתי, וחלקם לא טרחו לקרוא לעומק.
אבל אם הזכרת מכון התקנים, אענה לך ישירות בדוגמאות למה אני לא סומך על מכון התקנים...
1. לפני כ 15 שנה השתתפתי כמשקיף בוועדה מסויימת של מכון התקנים.
המשמעות של משקיף שאפשר להשתתף, להגיב, אבל אי אפשר להצביע על החלטות בקביעת התקן.
הסיבה להשתתפות כמשקיף בלבד - מקום העבודה ששלח אותי לוועדה לא שילם את התשלום הנדרש.
מבלי להיכנס לפרטי הנושא, ולתוצאות שהתקבלו, כיצד הן נקבעו? אני משאיר לך לנחש... רמז: הכסף קבע.
מה קורה אם מדובר בארגונים שאין להם כסף, או במתנדבים שאף אחד לא ישלם על זמנם...
2. האם הכתוב לעיל חד פעמי? כיצד נקבעים תקנים?
בשביל זה צריך שישלמו למכון התקנים... וזה נאמר בדיון בכנסת. ..
ציטוט רלבנטי יחד עם סאגה שלמה המתוארת במכתב המברר את קיומו של תו תקן למכשיר הלייזר של המשטרה...
http://www.planetnana.co.il/4x4xm/LTI_20-20/dov1.htm
3. האם השימוש היחידי של מכון התקנים זה רק כתיבת תקנים? לא רק.
לפעמים , כמו במקרה *אי יישום הדלקן האוניברסלי, מכון התקנים משמש ככלי לנקיטת סחבת בידי משרד ממשלתי...
(*הערה: מדובר בחוק מ 1998 שעל פיו היה אמור להיות מיושם דלקן אוניבסלי, שהיה יכול להוזיל לכולנו את הדלק בהרבה עשרות של אגורות לליטר, ולחסוך למדינת ישראל ואזרחיה מיליארדי שקלים. מאז החוק לא יושם, והמרויחות הגדולות הן 3 חברות הדלק הגדולות.
מדובר בסקנדל ש'מגמד בהליכה' את הולילנד... מבקר המדינה כתב על זה, שאליתות בכנסת וחוק נוסף ליישום החוק שלא יושם, ואז , אחרי שוועדת הכלכלה ביקשה וקיבלה ממקורות חיצוניים למשרד התשתיות, הצעות ליישום הדלקן האוניברסלי מהר יותר, מצאו פתרון גאוני במשרד התשתיות: להזמין תקן ממכון התקנים... תוכלו לקרוא, וזה שווה, שווה קריאה... אם יש לכם סבלנות את הפרוטוקול בדברי ימי הכנסת:
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2011-02-14.html
חבל שהכתבים הכלכליים, למרות שנכחו בדיון, פחדו לסקר אותו. "הם מ-פ-ח-ד-י-ם..." זרחיה ברח באמצע...
(תשאל איך אני יודע...)
4. כסף הזכרנו כבר, אבל לפעמים גם כשלא רואים אותו, אפשר לראות החלטות הזויות כמו תקנים בלתי בטיחותיים. דוגמאות:
א. שקי המלט-נושא שעלה לפני שנים בטלויזיה בתוכנית בולדוג/בולדוזר:
התקן לשקי מלט מחייב משקל אחיד ויחיד - רק 50 ק"ג. ואם אני צריך פחות?
אז תקנה ותזרוק את השאר תוך זיהום הסביבה, או תקנה מחנויות שקונות בתפזורת או שקים, ואורזות מחדש -מפצלות אותם לאריזות קטנות יותר.
בכל מקרה שקי המלט אחראים להרבה גבות שבורים אצל השיפוצניקים. בטיחותי? לא! מזהם? כן! מבזבז? כן? מי מרויח? מלט נשר...
ב. מיטות הקומותיים:
התקן הישראלי מחייב במיטה העליונה גובה המעקה לפחות 15 סמ בין הקצה העליון של המזרון וקצה המעקה.
הבעיה שזה לא מספיק. ילדים נוטים להתיישב מתוך שינה, 'לנקר', להסתובב ימינה ושמאלה, ולהישכב. לא תמיד הם נשכבים במיטה אלא לפעמים מעבר למעקה הנמוך-ולמי שלא הבין: נופלים למטה תוך סיכון. בעבר קנינו מיטה מיובאת של FLEXA. שם המרווח הוא 29 סמ וזה כבר מספיק.
במקרה כזה מקסימום מכה קלה בראש מהמעקה שיכוון את הגוף בכיוון המזרון ולא הרצפה.
המיטות האלה כבר לא מיובאות לארץ. הן יקרות. התקן השגוי ניצח את היבואנים....
ג. ומכיון שיש כאן חשמלאים, אני מזכיר להם מה אומרים בחברת חשמל ומכבי האש לגבי השימוש במפצלים (ובפרט כאלו בלי כבל גמיש לחיבור לקיר-) להימנע מזה! כמה חשמלאים כבר אמרו לי שכנראה שהמפצלים האלה , בחיבור הישיר בלי הכבל, זה קומבינה שלא היתה אמורה להיות מאושרת...
5. וכל זה עוד לפני שהגענו לנושא הסיליפוס:
מי שקרא בדיון בקפה את התגובות של מכון התקנים ומשרד הבריאות, וטרח להבינם יכול היה להבין שמה שקורה כאן זה מקרה רמדיה מספר II:
משרד הבריאות מגלגל את הכדור למכון התקנים, ומכון התקנים מגלגל את הכדור למשרד הבריאות...
רק שכנראה התוצאות פחות ברורות ומידיות מאשר מקרה רמדיה.
אני מצטט:
מחד "נושא הסיליפוס איננו כלל בחלות התקן ועל כן איננו רלוונטי לאישור שהמכון נתן. באופן כללי לגבי סיליפוס, כמו לגבי חומרים רבים אחרים יש צדדים לכאן ולכאן. יש מחקרים המראים שרמות גבוהות מאד של סיליפוס אינן בריאות ומאידך יש מחקרים הסותרים זאת. כיום אין הגבלה של משרד הבריאות על שימוש בסיליפוס ועל כן השימוש בו מותר. " ומאידך "החומר סיליפוס הוא פוליפוספט. קיים ת"י 5438 של מכון התקנים לפוליפוספט. דרישות משרד הבריאות הופנמו בת"י וכל סיליפוס שיש לו תו תקן כנ"ל אינו מסוכן למשתמש."
6. ובהמשך: אזכרתי שמכון התקנים דורש כסף לכל דבר...
גם התקנים שכבר נכתבו, ובכספי ציבור ובעלי עניין, הם 'סודיים' לעניין שאי שאפשר לקרוא בהם בבית, באינטרנט מבלי לשלם עוד סכום למכון התקנים. אז אני מצטט מדף ההזמנה של התקן ת"י 5438 חלק 19:
כותרת התקן בעברית: כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליפוספטים
http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1054381900
תקציר התקן:
"תקן זה חל על כלל הפוליפוספטים המשמשים לטיפול במים המיועדים לשתייה, כגון: נתרן סידן פוליפוספט, נתרן תלת-פוספט, אשלגן תלת-פוספט, נתרן פוליפוספט. התקן קובע את הדרישות ושיטות הבדיקה המתאימות עבור המוצר. "
מישהו רוצה להגיד שמכון התקנים בדק בעצמו את כל הסיליפוסים האחרים? כן בטח, כמו שבדק את הממל"ז של המשטרה (לעיל)...
