סגירה של תחנת באר שבע מרכז בסופ"ש הקרוב

מצב
הנושא נעול.

aryeri

Member
סגירה של תחנת באר שבע מרכז בסופ"ש הקרוב

סגירה של תחנת באר שבע מרכז בסופ"ש הקרוב
מישהו יודע מהי סיבת הסגירה?
אני רואה שהקו לדימונה כן יעבוד, אז אני לא מצליח להבין אילו עבודות מתוכננות בקטע שבין התפצלות המסילה לדימונה לבין תחנת באר שבע מרכז...

דבר נוסף - גם אצלכם האפליקציה של רכבת ישראל לאנדרואיד לא מראה הודעות ועידכונים בטאגליין שלמעלה ומאפשרת רק תכנון מסלול נסיעה?
 

aryeri

Member
ומישהו יודע למה לא בונים כבר קשת מסילה מ

סגירה של תחנת באר שבע מרכז בסופ"ש הקרוב
מישהו יודע מהי סיבת הסגירה?
אני רואה שהקו לדימונה כן יעבוד, אז אני לא מצליח להבין אילו עבודות מתוכננות בקטע שבין התפצלות המסילה לדימונה לבין תחנת באר שבע מרכז...

דבר נוסף - גם אצלכם האפליקציה של רכבת ישראל לאנדרואיד לא מראה הודעות ועידכונים בטאגליין שלמעלה ומאפשרת רק תכנון מסלול נסיעה?
ומישהו יודע למה לא בונים כבר קשת מסילה מ
מהמסילה לדימונה לכיוון באר שבע מרכז? זה יכול להעלות את כמות הנוסעים בקו העלוב לדימונה ויאפשר גם לרכבות פרווריות מערד, ירוחם ואילת שלא ממשיכות למרכז הארץ להכנס לבאר שבע מרכז ולא לנסוע לבאר שבע צפון-אוניברסיטה.

כמו שאמרו פה כבר בפורום - הנסיעה של הרכבת מדימונה לבאר שבע צפון-אוניברסיטה לא יעילה ולא משכנעת את הדימונאים לנטוש את האוטובוסים של אגד לטובת הרכבת. אם יהיו קווי קו-רציף יעילים לתחנה בדימונה והרכבות יסעו לבאר שבע מרכז - בטוח שזה יהיה טוב לדימונאים וטוב לרכבת.
 

Bus Nerd

Active member
לא חושב שיש בב"שמרכז מספיק רציפים להיות תחנת קצה של קו לאילת

ומישהו יודע למה לא בונים כבר קשת מסילה מ
מהמסילה לדימונה לכיוון באר שבע מרכז? זה יכול להעלות את כמות הנוסעים בקו העלוב לדימונה ויאפשר גם לרכבות פרווריות מערד, ירוחם ואילת שלא ממשיכות למרכז הארץ להכנס לבאר שבע מרכז ולא לנסוע לבאר שבע צפון-אוניברסיטה.

כמו שאמרו פה כבר בפורום - הנסיעה של הרכבת מדימונה לבאר שבע צפון-אוניברסיטה לא יעילה ולא משכנעת את הדימונאים לנטוש את האוטובוסים של אגד לטובת הרכבת. אם יהיו קווי קו-רציף יעילים לתחנה בדימונה והרכבות יסעו לבאר שבע מרכז - בטוח שזה יהיה טוב לדימונאים וטוב לרכבת.
לא חושב שיש בב"שמרכז מספיק רציפים להיות תחנת קצה של קו לאילת
וכמו שאני מכיר את הפופוליזם הישראלי, הקו לאילת לא יתחיל ממקום שהגיוני לו להתחיל בו (ב"ש) אלא מקריית שמונה או משהו כזה, רק כדי שיוכלו להגיד "חיברנו את הצפון לדרום" או משהו כזה מטופש
 
בשביל זה קימת מפת השירות הרכבתי המתוכנן לשנת 2040:

לא חושב שיש בב"שמרכז מספיק רציפים להיות תחנת קצה של קו לאילת
וכמו שאני מכיר את הפופוליזם הישראלי, הקו לאילת לא יתחיל ממקום שהגיוני לו להתחיל בו (ב"ש) אלא מקריית שמונה או משהו כזה, רק כדי שיוכלו להגיד "חיברנו את הצפון לדרום" או משהו כזה מטופש
בשביל זה קימת מפת השירות הרכבתי המתוכנן לשנת 2040:
כשיש מפה שמרמזת על תוכניות עתידיות אין צורך לעסוק בספקולציות לא מבוססות.

 

aryeri

Member
תודה על שהעלית את המפה שוב!

בשביל זה קימת מפת השירות הרכבתי המתוכנן לשנת 2040:
כשיש מפה שמרמזת על תוכניות עתידיות אין צורך לעסוק בספקולציות לא מבוססות.
תודה על שהעלית את המפה שוב!
צריכים לסייג את המפה:

קודם כל - קו מאוד חיוני חסר פה - קו ירושלים - באר שבע.

בתוכנית נתיבי ישראל מצויים תכנון קווי נוסעים ומטענים מירוחם ומערד. השאלה היא האם הקווים הללו אמורים להסתיים בבאר שבע או להמשיך צפונה לתל אביב.

אבל הקווים פה לא מופיעים במפה, בניגוד למסילת גדרה וכביש 4 שכן מופיעה במפה. השלב התכנוני של המסילות לירוחם ולערד במצב הרבה יותר מתקדם ממסילת כביש 4, ושתי המסילות הללו מופיעות בתמ"א 23 למסילות ברזל.

השאלה שלי בכל מקרה היא לטווח הרבי יותר קרוב... למה לא יוצרים קשת מסילה מהמסילה לדימונה למסילה לבאר שבע מרכז. כמה זה כבר עולה באופן יחסי לכל פרוייקטי הענק המסילתיים שבונים ועתידים לבנות. אני מדבר על הקו לדימונה. הקיים, עוד לפני אילת, ערד וירוחם. לא חבל על מערך IC3 בודד או קטר וקרון ניהוג DD בודד שנוסעים רק שלוש פעמים ביום לדימונה וכן בכיוון ההפוך, ועם כמות מגוחכת של נוסעים?
 
הקו מערד מתוכנן להגיע עד באר שבע

תודה על שהעלית את המפה שוב!
צריכים לסייג את המפה:

קודם כל - קו מאוד חיוני חסר פה - קו ירושלים - באר שבע.

בתוכנית נתיבי ישראל מצויים תכנון קווי נוסעים ומטענים מירוחם ומערד. השאלה היא האם הקווים הללו אמורים להסתיים בבאר שבע או להמשיך צפונה לתל אביב.

אבל הקווים פה לא מופיעים במפה, בניגוד למסילת גדרה וכביש 4 שכן מופיעה במפה. השלב התכנוני של המסילות לירוחם ולערד במצב הרבה יותר מתקדם ממסילת כביש 4, ושתי המסילות הללו מופיעות בתמ"א 23 למסילות ברזל.

השאלה שלי בכל מקרה היא לטווח הרבי יותר קרוב... למה לא יוצרים קשת מסילה מהמסילה לדימונה למסילה לבאר שבע מרכז. כמה זה כבר עולה באופן יחסי לכל פרוייקטי הענק המסילתיים שבונים ועתידים לבנות. אני מדבר על הקו לדימונה. הקיים, עוד לפני אילת, ערד וירוחם. לא חבל על מערך IC3 בודד או קטר וקרון ניהוג DD בודד שנוסעים רק שלוש פעמים ביום לדימונה וכן בכיוון ההפוך, ועם כמות מגוחכת של נוסעים?
הקו מערד מתוכנן להגיע עד באר שבע
אני מניח שהסיבה שהוא לא מופיע היא שבעת הכנת המפה עדיין לא הוחלט סופית האם זה יהיה קו רכבת כבדה או רכבת קלה (אני גם לא בטוח שהיום יש החלטה סופית שזו תהיה רכבת כבדה).
על הקו מירוחם חבל לבזבז כעת מילים.
 
יהיה קו רכבת כבדה

הקו מערד מתוכנן להגיע עד באר שבע
אני מניח שהסיבה שהוא לא מופיע היא שבעת הכנת המפה עדיין לא הוחלט סופית האם זה יהיה קו רכבת כבדה או רכבת קלה (אני גם לא בטוח שהיום יש החלטה סופית שזו תהיה רכבת כבדה).
על הקו מירוחם חבל לבזבז כעת מילים.
יהיה קו רכבת כבדה
התכנית כבר זמינה אונליין (אם כי עדיין בהליכים).
 
זה המקום של התחנה המרכזית הנוכחית

נראה שלפחות בערד תחנת הרכבת תהיה קרובה למרכז העיירה
שזה טוב מאוד.
זה המקום של התחנה המרכזית הנוכחית
כחלק מהתכנית, התחנה המרכזית תוזז כמה מטרים מערבה.

התחנה תהיה בקצה הדרומי של השדרה המרכזית של העיר. מדרום לתחנת הרכבת מקדמים פרוייקט לפארק היי-טק.

בגודלה הנוכחי של העיר, כ-80% מהתושבים נמצאים במרחק של עד 15-20 דק' מהתחנה (תלוי בכושר ההליכה). כשהעיר תתפתח צפונה ומערבה האחוז הזה יפחת, אבל לדעתי עדיין כ-50% יהיו במרחק הליכה מהרכבת. בכל מקרה השכונות החדשות מתוכננות להיות יותר מותאמות לתח"צ מהשכונות הוותיקות.

למעשה יש לי רק שתי הסגות על התוכנית:
1. היה עדיף שבתחנה יהיה רציף אי ולא רציפי צד. ככה הנוסעים לא יצטרכו לבדוק מראש מאיזה רציף יוצאת הרכבת הבאה.
2. התכנון של התחנה המרכזית החדשה (מחוץ לקו הכחול של התב"ע הזו ולכן לא מחייב) מופיע בנספחים כסקיצה ונראה עקום מאוד. אין רציף הורדה נוח והחיבור של אל/מכביש 31 נראה קצת מסורבל. זה יחייב תכנון מפורט חכם יותר בעתיד. לפחות אמורים להיות שמונה רציפי קליטה בתחנה, וזה מעיד על חשיבה לטווח ארוך עבור עיר עם אוכלוסיה כפולה פלוס.
 

aryeri

Member
שים לב שהתחנה תהיה תת קרקעית...

זה המקום של התחנה המרכזית הנוכחית
כחלק מהתכנית, התחנה המרכזית תוזז כמה מטרים מערבה.

התחנה תהיה בקצה הדרומי של השדרה המרכזית של העיר. מדרום לתחנת הרכבת מקדמים פרוייקט לפארק היי-טק.

בגודלה הנוכחי של העיר, כ-80% מהתושבים נמצאים במרחק של עד 15-20 דק' מהתחנה (תלוי בכושר ההליכה). כשהעיר תתפתח צפונה ומערבה האחוז הזה יפחת, אבל לדעתי עדיין כ-50% יהיו במרחק הליכה מהרכבת. בכל מקרה השכונות החדשות מתוכננות להיות יותר מותאמות לתח"צ מהשכונות הוותיקות.

למעשה יש לי רק שתי הסגות על התוכנית:
1. היה עדיף שבתחנה יהיה רציף אי ולא רציפי צד. ככה הנוסעים לא יצטרכו לבדוק מראש מאיזה רציף יוצאת הרכבת הבאה.
2. התכנון של התחנה המרכזית החדשה (מחוץ לקו הכחול של התב"ע הזו ולכן לא מחייב) מופיע בנספחים כסקיצה ונראה עקום מאוד. אין רציף הורדה נוח והחיבור של אל/מכביש 31 נראה קצת מסורבל. זה יחייב תכנון מפורט חכם יותר בעתיד. לפחות אמורים להיות שמונה רציפי קליטה בתחנה, וזה מעיד על חשיבה לטווח ארוך עבור עיר עם אוכלוסיה כפולה פלוס.
שים לב שהתחנה תהיה תת קרקעית...
אני אישית לא מבין למה רק שני רציפים ולא שלושה. למה לא חושבים על העתיד? יהיה קשה להרחיב את המנהרה אחר כך.
הרי דיברו כבר על רכבת מערד לתל אביב שתשרת גם את העיר החרדית כסיף בתחנת כסייפה. לציבור החרדי יש פוטנציאל גדול מבחינת התרחבות, וזה יבוא לידי ביטוי כנראה גם בכסיף. אז למה לא חושבים מראש וחושבים על רציף שלישי? כלומר רציף צד ורציף אי?
 
עם שני רציפים בתחנת קצה אפשר לקיים גם תדירות של ארבע רכבות

שים לב שהתחנה תהיה תת קרקעית...
אני אישית לא מבין למה רק שני רציפים ולא שלושה. למה לא חושבים על העתיד? יהיה קשה להרחיב את המנהרה אחר כך.
הרי דיברו כבר על רכבת מערד לתל אביב שתשרת גם את העיר החרדית כסיף בתחנת כסייפה. לציבור החרדי יש פוטנציאל גדול מבחינת התרחבות, וזה יבוא לידי ביטוי כנראה גם בכסיף. אז למה לא חושבים מראש וחושבים על רציף שלישי? כלומר רציף צד ורציף אי?
עם שני רציפים בתחנת קצה אפשר לקיים גם תדירות של ארבע רכבות
בשעה בכל כיוון. ראה ערך תחנת הוד השרון סוקולוב.
מתי אתה מעריך יהיה צורך בערד וכסיף גם יחד תדירות של יותר מארבע רכבות בשעה בכל כיוון?
 
כסיף לא תקום בקרוב

שים לב שהתחנה תהיה תת קרקעית...
אני אישית לא מבין למה רק שני רציפים ולא שלושה. למה לא חושבים על העתיד? יהיה קשה להרחיב את המנהרה אחר כך.
הרי דיברו כבר על רכבת מערד לתל אביב שתשרת גם את העיר החרדית כסיף בתחנת כסייפה. לציבור החרדי יש פוטנציאל גדול מבחינת התרחבות, וזה יבוא לידי ביטוי כנראה גם בכסיף. אז למה לא חושבים מראש וחושבים על רציף שלישי? כלומר רציף צד ורציף אי?
כסיף לא תקום בקרוב
החרדים לא מעוניינים בה, אלא בתוכנית "קריית גת מערב" באדמות עוזה (אני מציע לקרוא לה "פרץ עוזה" בהתאם לשם המקראי ולאופי היישוב כ"פריצה" עירונית מחוץ לתחום היישוב הקיים).
 

aryeri

Member
פרץ עוזה זה שם שניתן על ידי עם ישראל למקום כזיכרון לאסון

כסיף לא תקום בקרוב
החרדים לא מעוניינים בה, אלא בתוכנית "קריית גת מערב" באדמות עוזה (אני מציע לקרוא לה "פרץ עוזה" בהתאם לשם המקראי ולאופי היישוב כ"פריצה" עירונית מחוץ לתחום היישוב הקיים).
פרץ עוזה זה שם שניתן על ידי עם ישראל למקום כזיכרון לאסון
האסון שמתואר בספר שמואל ב' הוא שעוזה נגע בארון הברית מרוב שמחה וריקודים על זה שמחזירים את הארון מהשבי אצל הפלישתים לירושלים (אפשר להקביל את זה לזה שהיום אנשים רוצים לגעת ולנשק ספר תורה). כתוצאה מזה שעוזה נגע בארון הוא מת במקום על ידי אלוקים, כי יש איסור מהתורה לגעת בארון הברית בגלל קדושתו הרבה. (הארון הזה הוא זה שהיה בקודש הקודשים במשכן ובבית המקדש הראשון.) כדי להנציח את זכר האירוע קראו למקום הזה "פרץ עוזה", על שם התפרצותו של עוזה לעבר הארון או על שם "התפרצות" אלוקים על עוזה בכך שהוא הרג אותו. אני מניח שמה שהיה בפרץ עוזה זה מין יד או אנדרטה לזכר עוזה, ולא גרו שם אנשים.

כיום יש את היישוב עוזה עצמו. כשם שלא מנציחים למשל את מותם של נופלים בשמות יישובים שליליים כך: "מות הל"ה" או "הרוגי הגטאות", אלא מנציחים את הנופלים עצמם או את מעשי גבורתם כך: "נתיב הל"ה" או "לוחמי הגטאות" - כך לא נראה לי שראוי להנציח את שמה של קריית גת מערב כ"פרץ עוזה".
 

aryeri

Member
הבהרה חשובה

פרץ עוזה זה שם שניתן על ידי עם ישראל למקום כזיכרון לאסון
האסון שמתואר בספר שמואל ב' הוא שעוזה נגע בארון הברית מרוב שמחה וריקודים על זה שמחזירים את הארון מהשבי אצל הפלישתים לירושלים (אפשר להקביל את זה לזה שהיום אנשים רוצים לגעת ולנשק ספר תורה). כתוצאה מזה שעוזה נגע בארון הוא מת במקום על ידי אלוקים, כי יש איסור מהתורה לגעת בארון הברית בגלל קדושתו הרבה. (הארון הזה הוא זה שהיה בקודש הקודשים במשכן ובבית המקדש הראשון.) כדי להנציח את זכר האירוע קראו למקום הזה "פרץ עוזה", על שם התפרצותו של עוזה לעבר הארון או על שם "התפרצות" אלוקים על עוזה בכך שהוא הרג אותו. אני מניח שמה שהיה בפרץ עוזה זה מין יד או אנדרטה לזכר עוזה, ולא גרו שם אנשים.

כיום יש את היישוב עוזה עצמו. כשם שלא מנציחים למשל את מותם של נופלים בשמות יישובים שליליים כך: "מות הל"ה" או "הרוגי הגטאות", אלא מנציחים את הנופלים עצמם או את מעשי גבורתם כך: "נתיב הל"ה" או "לוחמי הגטאות" - כך לא נראה לי שראוי להנציח את שמה של קריית גת מערב כ"פרץ עוזה".
הבהרה חשובה
בשום אופן ובשום צורה אינני בא להשוות כמובן בין מות עוזה לבין נפילתם של שלושים וחמישה הגיבורים שניסו לעלות לעבר גוש עציון לפני 69 שנה כדי להציל אותו ואת יושביו במלחמת השחרור; וכמובן שאני גם לא משווה את עוזה ללוחמי הגטאות הגיבורים. לא בימים הרגישים הללו ולא באף יום בשנה.
אני רק ניסיתי לתת דוגמה להנצחת נופלים במדינת ישראל בשמות יישובים כיום בדרך חיובית ולא את הנצחת מותם הכואב.
 

aryeri

Member
מה זאת הדרך המהירה בתוואי כביש 25 באזור ערערה בנגב?

יהיה קו רכבת כבדה
התכנית כבר זמינה אונליין (אם כי עדיין בהליכים).
מה זאת הדרך המהירה בתוואי כביש 25 באזור ערערה בנגב?
file:///C:/Users/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7/Downloads/Index_465-8-06.pdf
בצד ימין למטה...

זה מופיע גם בתמ"א 3... סימון של דרך מהירה ממחלף נבטים בכבישים 6/25 עד צומת רותם בכבישים 25/206. עוקפת את דימונה מצפון במנהרה תחת ההר.

זאת זרוע חדשה של כביש 6? זה יעזור למישהו? הרי זה יעודד נסיעה ברכב לאילת על פני הרכבת...

 
אכן זרוע חדשה של כביש 6

מה זאת הדרך המהירה בתוואי כביש 25 באזור ערערה בנגב?
file:///C:/Users/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7/Downloads/Index_465-8-06.pdf
בצד ימין למטה...

זה מופיע גם בתמ"א 3... סימון של דרך מהירה ממחלף נבטים בכבישים 6/25 עד צומת רותם בכבישים 25/206. עוקפת את דימונה מצפון במנהרה תחת ההר.

זאת זרוע חדשה של כביש 6? זה יעזור למישהו? הרי זה יעודד נסיעה ברכב לאילת על פני הרכבת...
אכן זרוע חדשה של כביש 6
ואכן מדובר בכביש מהיר מקביל למסילה המהירה ומתחרה בה.

אצלנו מתכננים את כל האופציות, ואז בוחרים מה לתקצב ולבצע. יש לזה יתרונות וחסרונות.
לדעתי הכביש הזה יהיה מיותר ברגע שתהיה רכבת לאילת. ראשית, הרכבת תהיה אמצעי תחבורה מהיר יותר (אבל גם יקר יותר) ולכן הביקוש לתנועת מכוניות לאילת תצדיק לכל היותר את הרחבת כביש 25 וכביש הערבה עם מחלפים במקומות "מועדים" (צומת ערוער, כניסות ליישובים גדולים וכו'). שנית, כל זמן שהזרוע הזו עוקפת את דימונה היא לא רלוונטית לתושבי דימונה וירוחם, שעדיין מהווים חלק מהותי מנפח הנסיעה הכולל בכביש.
בקיצור, ביום שהרכבת הראשונה תגיע לתחנה באילת, הזרוע הזו תיזרק לפח.
 
כביש עוקף דימונה זו תוכנית ישנה מאד

אכן זרוע חדשה של כביש 6
ואכן מדובר בכביש מהיר מקביל למסילה המהירה ומתחרה בה.

אצלנו מתכננים את כל האופציות, ואז בוחרים מה לתקצב ולבצע. יש לזה יתרונות וחסרונות.
לדעתי הכביש הזה יהיה מיותר ברגע שתהיה רכבת לאילת. ראשית, הרכבת תהיה אמצעי תחבורה מהיר יותר (אבל גם יקר יותר) ולכן הביקוש לתנועת מכוניות לאילת תצדיק לכל היותר את הרחבת כביש 25 וכביש הערבה עם מחלפים במקומות "מועדים" (צומת ערוער, כניסות ליישובים גדולים וכו'). שנית, כל זמן שהזרוע הזו עוקפת את דימונה היא לא רלוונטית לתושבי דימונה וירוחם, שעדיין מהווים חלק מהותי מנפח הנסיעה הכולל בכביש.
בקיצור, ביום שהרכבת הראשונה תגיע לתחנה באילת, הזרוע הזו תיזרק לפח.
כביש עוקף דימונה זו תוכנית ישנה מאד
בת יותר מ- 30 שנה, אבל סביר ביותר שעלויות הפיתוח לעומת היקף המשתמשים, יבטיחו שהכביש לא ייסלל לעולם.
 

aryeri

Member
הקו לירוחם מופיע באתר נתיבי ישראל,

הקו מערד מתוכנן להגיע עד באר שבע
אני מניח שהסיבה שהוא לא מופיע היא שבעת הכנת המפה עדיין לא הוחלט סופית האם זה יהיה קו רכבת כבדה או רכבת קלה (אני גם לא בטוח שהיום יש החלטה סופית שזו תהיה רכבת כבדה).
על הקו מירוחם חבל לבזבז כעת מילים.
הקו לירוחם מופיע באתר נתיבי ישראל,
ולא זו בלבד - מתוכננת שם מסילה כפולה ולא בודדת.

אבל קח בחשבון שירושחם הולכת בערך להכפיל את עצמה. תראה את Google Earth בתצלום הלוויין הכי עדכני ותבין שירוחם לא הולכת להיו שונה מערד... בונים שם בשטחים גדולים. ירוחם תהפוך ממועצה מקומית לעיר באיזשהו שלב לא רחוק...
 
להכפיל את עצמה,כלומר: מכעשרת אלפים תושבים לכעשרים אלף תושבים

הקו לירוחם מופיע באתר נתיבי ישראל,
ולא זו בלבד - מתוכננת שם מסילה כפולה ולא בודדת.

אבל קח בחשבון שירושחם הולכת בערך להכפיל את עצמה. תראה את Google Earth בתצלום הלוויין הכי עדכני ותבין שירוחם לא הולכת להיו שונה מערד... בונים שם בשטחים גדולים. ירוחם תהפוך ממועצה מקומית לעיר באיזשהו שלב לא רחוק...
להכפיל את עצמה,כלומר: מכעשרת אלפים תושבים לכעשרים אלף תושבים
יש בישראל עיר של יותר משבעים אלף תושבים כשמסביב לה עוד ערים ויישובים שביחד עוברים את המאתיים אלף תושבים ואין לה תחנת רכבת.
יש בישראל ערים של שלושים, ארבעים, חמישים ושישים אלף תושבים ללא תחנת רכבת.

ועיר או מועצה מקומית לא אומר הרבה. יש בישראל ערים עם פחות מעשרים אלף תושבים ומועצות מקומיות עם יותר מעשרים אלף ואף יותר משלושים אלף תושבים.
המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור, למשל, גדולה מהרבה ערים בישראל.

באתר נתיבי ישראל מופיעים הרבה פרויקטים, זו לא ערובה לכך שהם יתממשו בקרוב.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה