מה בין סאדו-מזוכיזם והתעללות-תרגום
SM vs. Abuse by Jay Wiseman סאדו מזוכיזם לעומת התעללות מאת ג'יי וויסמן תרגום - ערגה [email protected] http://www.greenerypress.com/articles.htm משחק סאדו-מאזוכיזם שונה מהתעללות ברבות מהדרכים בהן שונה קרב ג'ודו ממעשה שוד. קחו בחשבון את ההבדלים הבאים: 1. משחק סאדו-מזוכיסטי הוא תמיד בהסכמה (על פי הגדרת ההסכמה בסוף התרגום .) התעללות אינה בהסכמה. 2. שחקנים סאדו-מזוכיזם מתכננים את פעילויותיהם על מנת להפחית למינימום את סכנת הפגיעה ברווחתם הגופנית והנפשית. 3. מתקיים משא ומתן מקדים במשחק סאדו-מאזוכיזם ומגיעים להסכמות. אין הדבר כך בהתעללות. 4. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להעצים את מערכת היחסים בין המשתתפים. ההתעללות לא יכולה לעשות זאת. 5. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להיות משוחק בנוכחות אנשים תומכים, אפילו במסיבות הנערכות למטרה זו. התעללות דורשת בידוד וסודיות. 6. למשחק סאדו-מזוכיסטי חוקים אחראיים ומוסכמים. להתעללות אין חוקים שכאלו. 7. המשחק הסאדו-מזוכיסטי יכול להיות מבוקש ורצוי עד מאוד על ידי הנשלט. אף אחד לא מבקש לעבור התעללות, למרות שאנשים בעלי נטיות להרס עצמי עלולים לעתים לנסות לעורר אותה. 8. סאדו-מזוכיזם מבוצע בהסכמה למטרות ההנאה הארוטית ו/או לצמיחה אישית של שני או כל המשתתפים. התעללות לא. 9. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להיפסק באופן מיידי, בכל רגע ומכל סיבה שהיא כשהנשלט משתמש במילת הביטחון. הקורבן אינו יכול להפסיק את המתעלל בו בדרך זו. 10. במשחק סאדו-מזוכיסטי, הדומיננט תמיד שומר על רגשותיו תחת שליטה. רגשותיו של המתעלל יצאו משליטה. 11. לאחר משחק סאדו-מזוכיסטי הנשלט חש לעתים תכופות הכרת תודה. הקורבן לעולם לא יחוש הכרת תודה על ההתעללות. 12. המשתתפים במשחק הסאדו מזוכיסטי אינם מרגישים בעלי זכויות מהותיות, כחלק מתכונות הג'נדר (מין) שלהם, הכנסה או מרכיבים חיצוניים אחרים לשלוט בהתנהגות השותפים להם. מתעללים פעמים רבות כן חשים כך. אותות אזהרה: ככל שמתקיימים יותר מהסימנים הבאים במערכת היחסים שלך, כך סביר להניח שהיא כבר כוללת התעללות או שתהפוך לכזו. 1. שימוש מופרז באלכוהול או בסמים. 2. בידוד, קשר הולך ופוחת עם בני משפחה או חברים. השתמשתי באמירה הבאה שנים רבות: " אם היא הולכת (מערכת היחסים) להתקלקל, היא בדרך כלל מתקלקלת בבידוד". היזהרו במיוחד מאדם שאינו קורא ספרים, שלא ישתתף בסדנאות, או ישתתף בפגישות חברתיות, ושאינו רוצה שאתם/ן תעשו כל זאת. (ישנם אנשים שימנעו מהשתתפות באירועים מפאת פרטיותם; זהו עניין אחר.) הם עשויים לדעת שמקורות אלו יכללו דיונים בנוגע לבטיחות, הסכמה, משא ומתן, אתיקה וגבולות – ושמיעת כל אלו תחשוף את מידת הפגיעה וההתעללות שלהם. 3. אבטלה ו/או בעיות כספיות חמורות. 4. רגשות חזקים של קנאה ורכושניות. חשדות בלתי מוצדקים לגבי פלרטוט או ארגון פגישות חשאיות. 5. היסטוריה של עימותים אלימים עם חברים, בני משפחה, קולגות ואחרים. 6. היסטוריה משפחתית של מכות או אלימות מסוגים אחרים. (אלימות הנה, בדרגה גבוהה, התנהגות נלמדת. הם היו חייבים ללמוד אותה במקום כלשהו) 7. פתרון בעיות במערת היחסים על ידי הצבת איומים לגבי מה יקרה אם בעיה נתפסת כלשהי תצוץ שוב. (משחק בעונשים שנידון מראש כחלק מהמערכת יהיה יוצא דופן.) 8. פגיעה מילולית, שלא הסכימו עליה מראש, המתרחשת על בסיס תכוף ולא נוח, בפרט כשהיא אינה מאוזנת על ידי הרבה תמיכה וחיבה. דוגמאות יכולות לכלול: סרקזם," חקירות" חדות של מוטיבים או התנהגויות, זלזול בנוכחות אחרים, "הקנטה" תכופה או עלבונות "תוך כדי משחק". 9. אלימות רהיטים. זהו דגל אדום מאוד מודגש. אם רהיטים ניזוקים במהלך התפרצות, אנשים עלולים להיות הניזוקים במהלך ההתפרצות הבאה. מעגל האלימות אמת בסיסית במערכות התעללות היא שההתעללות בדרך כלל מחריפה בתוך מה שבעלי הסמכות בנושא קוראים לו "מעגל האלימות". רגשות מגיעים לנקודת הרתיחה ומתרחשת התעללות. בעקבות ההתעללות, המתעלל חש צער כן ומבקש סליחה. בקשה זו תלווה פעמים רבות בהבטחה להשתנות. למרבה הצער, בדרך כלל אין המתעלל מסוגל להשתנות ללא עזרה חיצונית. פעמים רבות לאחר תקריות התעללות תופיע "תקופת ירח דבש" של אושר יחסי. למרבה הצער, הלחצים שגרמו להתעללות המקורית בדרך כלל עדיין שם, והלחץ נבנה מחדש באיטיות. לא יעבור זמן רב בטרם תתרחש שוב התעללות. נקדוה עיקרית היא שהתעללות לרוב הופכת חמורה יותר ומתקצר הזמן בין מקרה למקרה. לבסוף יתרחש הרס כללי, אפילו מוות של קורבן ההתעללות ו/או המתעלל. יש לשבור את מעגל האלימות מוקדם ככל שאפשר. המפתח לשבירת המעגל פשוט: השיגו עזרה חיצונית! אדם נוסף שלישי חייב להיות מעורב, ושני הצדדים חייבים לדעת מכך. אדם שלישי זה צריך להיות בעל הכשרה מקצועית בטיפול במקרי התעללות, כגון רופא, פסיכולוג או יועץ דתי. (שימו לב: אנשי מקצוע מסוימים טובים מאחרים בטיפול בהתעללות, יוצא מכך מציאת עזרה יעילה יכולה לערב יצירת קשר עם יותר מאדם אחד.) עירוב חברים בעלי כוונות טובות או בני משפחה עלול להחריף את המצב. לדוגמה, איומים על ידי חברי הקורבן כלפי המתעלל לגבי מה יקרה "אם הוא אי פעם יעשה זאת שוב" בדרך כלל לא יעזרו מלבד למשוך תשומת לב, ואולי אפילו לעורר עימות גורלי. אסור לאנשים המעורבים להשלות עצמם בכך שדפוסי התנהגות מתעללים הם דבר שיוכלו לפתור בינם לבין עצמם. בפרט, אסור לקורבנות ולמתעללים לחשוב כי "התנהגות טובה יותר" של הקורבן תמנע התעללות עתידית. במידה ויותר מתקרית התעללות אחת התרחשה, זה הזמן להשיג עזרה מבחוץ. במידה ותקרית אחת בלבד עירבה פציעה גופנית, זה הזמן לקרוא למשטרה. נקודה חיובית אחת: התעללות היא התנהגות נלמדת במידה רבה יותר ממה שחושבים רוב האנשים. מתעלל אינו בהכרח חלש או זדוני, אולם הם צריכים לראות כי ההתנהגות המתעללת שלהם פוגעת במערכות היחסים שלהם ומרחיקה מהם אנשים. עוזר לראות את המתעלל כמישהו שצריך ללמוד דרכים חלופיות להתמודדות יעילה עם תסכולים וכעס. לכל הקהילות מקורות זמינים לסיוע הן למתעללים והן לקורבנות. בספר הטלפונים, בפרט בחלק הקדמי שלו ישנה רשימה של מקורות מקומיים. * אני משתמש בהגדרת ההסכמה שנוסחה על ידי המטפל ומחנך ה-SM Dossie Easton (דוסי איסטון): "שיתוף פעולה אקטיבי למען טובת, רווחת והנאת כל המעורבים". דן - קפ, תודה על הסבת תשומת ליבי למאמר והיעוץ המתמיד שלך הכולל סבלנות אין קץ )). ערגה. ===== תרגום המאמר פורסם על ידי ערגה באתר אחר, ומובא כאן ברשותה.
SM vs. Abuse by Jay Wiseman סאדו מזוכיזם לעומת התעללות מאת ג'יי וויסמן תרגום - ערגה [email protected] http://www.greenerypress.com/articles.htm משחק סאדו-מאזוכיזם שונה מהתעללות ברבות מהדרכים בהן שונה קרב ג'ודו ממעשה שוד. קחו בחשבון את ההבדלים הבאים: 1. משחק סאדו-מזוכיסטי הוא תמיד בהסכמה (על פי הגדרת ההסכמה בסוף התרגום .) התעללות אינה בהסכמה. 2. שחקנים סאדו-מזוכיזם מתכננים את פעילויותיהם על מנת להפחית למינימום את סכנת הפגיעה ברווחתם הגופנית והנפשית. 3. מתקיים משא ומתן מקדים במשחק סאדו-מאזוכיזם ומגיעים להסכמות. אין הדבר כך בהתעללות. 4. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להעצים את מערכת היחסים בין המשתתפים. ההתעללות לא יכולה לעשות זאת. 5. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להיות משוחק בנוכחות אנשים תומכים, אפילו במסיבות הנערכות למטרה זו. התעללות דורשת בידוד וסודיות. 6. למשחק סאדו-מזוכיסטי חוקים אחראיים ומוסכמים. להתעללות אין חוקים שכאלו. 7. המשחק הסאדו-מזוכיסטי יכול להיות מבוקש ורצוי עד מאוד על ידי הנשלט. אף אחד לא מבקש לעבור התעללות, למרות שאנשים בעלי נטיות להרס עצמי עלולים לעתים לנסות לעורר אותה. 8. סאדו-מזוכיזם מבוצע בהסכמה למטרות ההנאה הארוטית ו/או לצמיחה אישית של שני או כל המשתתפים. התעללות לא. 9. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להיפסק באופן מיידי, בכל רגע ומכל סיבה שהיא כשהנשלט משתמש במילת הביטחון. הקורבן אינו יכול להפסיק את המתעלל בו בדרך זו. 10. במשחק סאדו-מזוכיסטי, הדומיננט תמיד שומר על רגשותיו תחת שליטה. רגשותיו של המתעלל יצאו משליטה. 11. לאחר משחק סאדו-מזוכיסטי הנשלט חש לעתים תכופות הכרת תודה. הקורבן לעולם לא יחוש הכרת תודה על ההתעללות. 12. המשתתפים במשחק הסאדו מזוכיסטי אינם מרגישים בעלי זכויות מהותיות, כחלק מתכונות הג'נדר (מין) שלהם, הכנסה או מרכיבים חיצוניים אחרים לשלוט בהתנהגות השותפים להם. מתעללים פעמים רבות כן חשים כך. אותות אזהרה: ככל שמתקיימים יותר מהסימנים הבאים במערכת היחסים שלך, כך סביר להניח שהיא כבר כוללת התעללות או שתהפוך לכזו. 1. שימוש מופרז באלכוהול או בסמים. 2. בידוד, קשר הולך ופוחת עם בני משפחה או חברים. השתמשתי באמירה הבאה שנים רבות: " אם היא הולכת (מערכת היחסים) להתקלקל, היא בדרך כלל מתקלקלת בבידוד". היזהרו במיוחד מאדם שאינו קורא ספרים, שלא ישתתף בסדנאות, או ישתתף בפגישות חברתיות, ושאינו רוצה שאתם/ן תעשו כל זאת. (ישנם אנשים שימנעו מהשתתפות באירועים מפאת פרטיותם; זהו עניין אחר.) הם עשויים לדעת שמקורות אלו יכללו דיונים בנוגע לבטיחות, הסכמה, משא ומתן, אתיקה וגבולות – ושמיעת כל אלו תחשוף את מידת הפגיעה וההתעללות שלהם. 3. אבטלה ו/או בעיות כספיות חמורות. 4. רגשות חזקים של קנאה ורכושניות. חשדות בלתי מוצדקים לגבי פלרטוט או ארגון פגישות חשאיות. 5. היסטוריה של עימותים אלימים עם חברים, בני משפחה, קולגות ואחרים. 6. היסטוריה משפחתית של מכות או אלימות מסוגים אחרים. (אלימות הנה, בדרגה גבוהה, התנהגות נלמדת. הם היו חייבים ללמוד אותה במקום כלשהו) 7. פתרון בעיות במערת היחסים על ידי הצבת איומים לגבי מה יקרה אם בעיה נתפסת כלשהי תצוץ שוב. (משחק בעונשים שנידון מראש כחלק מהמערכת יהיה יוצא דופן.) 8. פגיעה מילולית, שלא הסכימו עליה מראש, המתרחשת על בסיס תכוף ולא נוח, בפרט כשהיא אינה מאוזנת על ידי הרבה תמיכה וחיבה. דוגמאות יכולות לכלול: סרקזם," חקירות" חדות של מוטיבים או התנהגויות, זלזול בנוכחות אחרים, "הקנטה" תכופה או עלבונות "תוך כדי משחק". 9. אלימות רהיטים. זהו דגל אדום מאוד מודגש. אם רהיטים ניזוקים במהלך התפרצות, אנשים עלולים להיות הניזוקים במהלך ההתפרצות הבאה. מעגל האלימות אמת בסיסית במערכות התעללות היא שההתעללות בדרך כלל מחריפה בתוך מה שבעלי הסמכות בנושא קוראים לו "מעגל האלימות". רגשות מגיעים לנקודת הרתיחה ומתרחשת התעללות. בעקבות ההתעללות, המתעלל חש צער כן ומבקש סליחה. בקשה זו תלווה פעמים רבות בהבטחה להשתנות. למרבה הצער, בדרך כלל אין המתעלל מסוגל להשתנות ללא עזרה חיצונית. פעמים רבות לאחר תקריות התעללות תופיע "תקופת ירח דבש" של אושר יחסי. למרבה הצער, הלחצים שגרמו להתעללות המקורית בדרך כלל עדיין שם, והלחץ נבנה מחדש באיטיות. לא יעבור זמן רב בטרם תתרחש שוב התעללות. נקדוה עיקרית היא שהתעללות לרוב הופכת חמורה יותר ומתקצר הזמן בין מקרה למקרה. לבסוף יתרחש הרס כללי, אפילו מוות של קורבן ההתעללות ו/או המתעלל. יש לשבור את מעגל האלימות מוקדם ככל שאפשר. המפתח לשבירת המעגל פשוט: השיגו עזרה חיצונית! אדם נוסף שלישי חייב להיות מעורב, ושני הצדדים חייבים לדעת מכך. אדם שלישי זה צריך להיות בעל הכשרה מקצועית בטיפול במקרי התעללות, כגון רופא, פסיכולוג או יועץ דתי. (שימו לב: אנשי מקצוע מסוימים טובים מאחרים בטיפול בהתעללות, יוצא מכך מציאת עזרה יעילה יכולה לערב יצירת קשר עם יותר מאדם אחד.) עירוב חברים בעלי כוונות טובות או בני משפחה עלול להחריף את המצב. לדוגמה, איומים על ידי חברי הקורבן כלפי המתעלל לגבי מה יקרה "אם הוא אי פעם יעשה זאת שוב" בדרך כלל לא יעזרו מלבד למשוך תשומת לב, ואולי אפילו לעורר עימות גורלי. אסור לאנשים המעורבים להשלות עצמם בכך שדפוסי התנהגות מתעללים הם דבר שיוכלו לפתור בינם לבין עצמם. בפרט, אסור לקורבנות ולמתעללים לחשוב כי "התנהגות טובה יותר" של הקורבן תמנע התעללות עתידית. במידה ויותר מתקרית התעללות אחת התרחשה, זה הזמן להשיג עזרה מבחוץ. במידה ותקרית אחת בלבד עירבה פציעה גופנית, זה הזמן לקרוא למשטרה. נקודה חיובית אחת: התעללות היא התנהגות נלמדת במידה רבה יותר ממה שחושבים רוב האנשים. מתעלל אינו בהכרח חלש או זדוני, אולם הם צריכים לראות כי ההתנהגות המתעללת שלהם פוגעת במערכות היחסים שלהם ומרחיקה מהם אנשים. עוזר לראות את המתעלל כמישהו שצריך ללמוד דרכים חלופיות להתמודדות יעילה עם תסכולים וכעס. לכל הקהילות מקורות זמינים לסיוע הן למתעללים והן לקורבנות. בספר הטלפונים, בפרט בחלק הקדמי שלו ישנה רשימה של מקורות מקומיים. * אני משתמש בהגדרת ההסכמה שנוסחה על ידי המטפל ומחנך ה-SM Dossie Easton (דוסי איסטון): "שיתוף פעולה אקטיבי למען טובת, רווחת והנאת כל המעורבים". דן - קפ, תודה על הסבת תשומת ליבי למאמר והיעוץ המתמיד שלך הכולל סבלנות אין קץ )). ערגה. ===== תרגום המאמר פורסם על ידי ערגה באתר אחר, ומובא כאן ברשותה.