פרוייקט הולנד חלק 2: אמסטרדם
- פותח הנושא Gרר
- פורסם בתאריך
Blauw האינדונזית
בהמלצת הפורום ראינו חובה לנסות מסעדה אינדונזית. מאלה שהומלצו הכי נוחה לנו היתה Blauw, במרחק 20 דקות הליכה מה-B&B שלנו.
כמו כל מי שמגיע לשם בפעם הראשונה הזמנו את "שולחן האורז" המפורסם, עם מיקס של בשר ודגים. אין לי שום קריטריון להשוואה אז אני לא יכול להשוות את האיכות של המאכלים לזו שמוגשת במקומות אחרים. בפורום בכלל אמרו שבהארלם זו ליגה אחרת מאמסטרדם אבל בהארלם לא יצא לנו להיות.
לטעם האישי שלי - חלק מהצלוחיות היה מצויין ואפילו הזמנו עוד משתים מהן. לחלק אחר פחות התחברנו. היתה שם מנה אחת לפחות שהבשר היה לא כל כך לעיס וזה פגם. מה שעוד קצת פגם היה שחלק מהמנות היה חריף, ומשלב כלשהו החריפות משתלטת לך על הפה עד כדי כך שאתה כבר לא יכול להבחין בטעמים וזה קצת מבאס.
בבוטום ליין של הא-דיווח הזה הביקור במסעדה הוא חוויה בהחלט ראויה ולכן מומלץ בחום לנסות לפחות פעם אחת. בביקור שני במקום הייתי לחלוטין מוותר על הארוחת רוחב ומעדיף להזמין ספציפית את אותן מנות שיותר אהבנו פלוס עוד כמה מנות שאחרים הזמינו ונראו לנו מעניין אבל לא נכללו בארוחה שלנו.
בהמלצת הפורום ראינו חובה לנסות מסעדה אינדונזית. מאלה שהומלצו הכי נוחה לנו היתה Blauw, במרחק 20 דקות הליכה מה-B&B שלנו.
כמו כל מי שמגיע לשם בפעם הראשונה הזמנו את "שולחן האורז" המפורסם, עם מיקס של בשר ודגים. אין לי שום קריטריון להשוואה אז אני לא יכול להשוות את האיכות של המאכלים לזו שמוגשת במקומות אחרים. בפורום בכלל אמרו שבהארלם זו ליגה אחרת מאמסטרדם אבל בהארלם לא יצא לנו להיות.
לטעם האישי שלי - חלק מהצלוחיות היה מצויין ואפילו הזמנו עוד משתים מהן. לחלק אחר פחות התחברנו. היתה שם מנה אחת לפחות שהבשר היה לא כל כך לעיס וזה פגם. מה שעוד קצת פגם היה שחלק מהמנות היה חריף, ומשלב כלשהו החריפות משתלטת לך על הפה עד כדי כך שאתה כבר לא יכול להבחין בטעמים וזה קצת מבאס.
בבוטום ליין של הא-דיווח הזה הביקור במסעדה הוא חוויה בהחלט ראויה ולכן מומלץ בחום לנסות לפחות פעם אחת. בביקור שני במקום הייתי לחלוטין מוותר על הארוחת רוחב ומעדיף להזמין ספציפית את אותן מנות שיותר אהבנו פלוס עוד כמה מנות שאחרים הזמינו ונראו לנו מעניין אבל לא נכללו בארוחה שלנו.
מלך הרטבים? דוכן הצ'יפס Vleminckx Sausmeester
תשאלו ישראלי איפה יש את הדוכן פלאפל הכי טוב - מספר התשובות שתקבלו יהיה כמספר האנשים שתשאלו. לכל אחד יש את ההוא מהדוכן הזה והזה שאצלו אין אין על הפלאפל שלו.
גם על דוכן הצ'יפס המנצח באמסטרדם יש כמה וכמה תשובות אבל יש בכל זאת קונצנזוס מסויים לגבי שני דוכנים שנמצאים לא רחוק מהמדרחוב הראשי של העיר ברחוב קטן שנקרא Voetboogstraat. איכשהו כשחיפשנו המלצות על דוכן כזה התרשמתי שמי שמנצח (רק בנקודות ולא בנוק אאוט) הוא דוכן בשם Vleminckx Sausmeesters שנמצא במספר 31 ברחוב. מישום מה היו שכתבו שיותר קשה למצוא אותו וממש לא ברור למה. מקלוורסטט, המדרכוב הראשי, פונים לרחוב קטן לקראת סוף המדרחוב שנקרא Heiligeweg. פניה ראשונה ימינה ממנו זה ה- Voetboogstraat ושני צעדים משם כבר נופלים על הדוכן המפורסם.
כמו לא מעט דוכנים מפורסמים בעולם גם כאן השירות הוא קצת מכני. עומדים בתור. כן מה תרצה. שלם. חכה כמה דקות. הנה קח תאכל. אוירה זה לא הצד החזק שלהם מצד שני הם לא בקטע של אוירה אלא בקטע של צ'יפס.
איך היה הצ'יפס? אז ככה. אם קראתי לא מעט דיווחים בסיגנון של "טעמתי צ'יפס בעשרות מקומות באמסטרדם עד שנפלתי על הדוכן הזה שהוא by far הכי טוב שנתקלתי" וכל מיני השתפכויות שגם ככה ידוע שאני לא מת על הסיגנון הזה אז אחרי שטעמתי על אחת כמה וכמה הם נראים לי מופרכים. הצ'יפס הוא אכן טוב. אפילו טוב מאד. בהחלט בקצה הגבוה של הסקאלה. עם זאת לטעמי האישי - אני מעדיף אותו קצת יותר פרוך מבחוץ כך שמבחינה זו הצ'יפס שאכלתי בקפה מסעדה בכפר היה לי יותר מושלם מהצ'יפס של הדוכן.
אם כבר יש משהו שהוא באמת כיף שם זה הרטבים שלהם ודוקא כאן מומלץ לוותר על המיונז הבנאלי ולנסות רוטב או שנים מהיותר משוגעים שלהם. כמי שחובב חמאת בוטנים הייתי חייב לנסות את הסאטה שלהם והוא היה companion נפלא לצ'יפס. חבל רק שהם שופכים את הרוטב על הקונוס של הצ'יפס ולא נותנים אותו בצד, ככה זה דורש מזלג או ללכלך את הידיים (האופציה החביבה עליי...). יש שם גם לא מעט רטבים אחרים ואפשר לבקש שני רטבים על אותו קונוס.
בסך הכל חוויה מומלצת ביותר אם רק לוקחים אותה בפרופורציות הנכונות ועם קצת פחות פיוטים מוגזמים.
תשאלו ישראלי איפה יש את הדוכן פלאפל הכי טוב - מספר התשובות שתקבלו יהיה כמספר האנשים שתשאלו. לכל אחד יש את ההוא מהדוכן הזה והזה שאצלו אין אין על הפלאפל שלו.
גם על דוכן הצ'יפס המנצח באמסטרדם יש כמה וכמה תשובות אבל יש בכל זאת קונצנזוס מסויים לגבי שני דוכנים שנמצאים לא רחוק מהמדרחוב הראשי של העיר ברחוב קטן שנקרא Voetboogstraat. איכשהו כשחיפשנו המלצות על דוכן כזה התרשמתי שמי שמנצח (רק בנקודות ולא בנוק אאוט) הוא דוכן בשם Vleminckx Sausmeesters שנמצא במספר 31 ברחוב. מישום מה היו שכתבו שיותר קשה למצוא אותו וממש לא ברור למה. מקלוורסטט, המדרכוב הראשי, פונים לרחוב קטן לקראת סוף המדרחוב שנקרא Heiligeweg. פניה ראשונה ימינה ממנו זה ה- Voetboogstraat ושני צעדים משם כבר נופלים על הדוכן המפורסם.
כמו לא מעט דוכנים מפורסמים בעולם גם כאן השירות הוא קצת מכני. עומדים בתור. כן מה תרצה. שלם. חכה כמה דקות. הנה קח תאכל. אוירה זה לא הצד החזק שלהם מצד שני הם לא בקטע של אוירה אלא בקטע של צ'יפס.
איך היה הצ'יפס? אז ככה. אם קראתי לא מעט דיווחים בסיגנון של "טעמתי צ'יפס בעשרות מקומות באמסטרדם עד שנפלתי על הדוכן הזה שהוא by far הכי טוב שנתקלתי" וכל מיני השתפכויות שגם ככה ידוע שאני לא מת על הסיגנון הזה אז אחרי שטעמתי על אחת כמה וכמה הם נראים לי מופרכים. הצ'יפס הוא אכן טוב. אפילו טוב מאד. בהחלט בקצה הגבוה של הסקאלה. עם זאת לטעמי האישי - אני מעדיף אותו קצת יותר פרוך מבחוץ כך שמבחינה זו הצ'יפס שאכלתי בקפה מסעדה בכפר היה לי יותר מושלם מהצ'יפס של הדוכן.
אם כבר יש משהו שהוא באמת כיף שם זה הרטבים שלהם ודוקא כאן מומלץ לוותר על המיונז הבנאלי ולנסות רוטב או שנים מהיותר משוגעים שלהם. כמי שחובב חמאת בוטנים הייתי חייב לנסות את הסאטה שלהם והוא היה companion נפלא לצ'יפס. חבל רק שהם שופכים את הרוטב על הקונוס של הצ'יפס ולא נותנים אותו בצד, ככה זה דורש מזלג או ללכלך את הידיים (האופציה החביבה עליי...). יש שם גם לא מעט רטבים אחרים ואפשר לבקש שני רטבים על אותו קונוס.
בסך הכל חוויה מומלצת ביותר אם רק לוקחים אותה בפרופורציות הנכונות ועם קצת פחות פיוטים מוגזמים.
Vinkeles
אם בכפר רוב הארוחות שלנו היו צהרים/אחרי הצהרים, באמסטרדם חיפשנו מסעדה לארוחת ערב טובה, אורחה שתוכל לסיים לנו עם טעם טוב את הטיול. לא היה קל למצוא מסעדה שמצד אחד תהיה מיוחדת ומצד שני - תתאים גם לקטנטונת. אחרי הרבה התלבטויות בחרנו במסעדה בשם Vinkeles שנמצאת במלון הבוטיק דילן באזור של "nine little streets", אזור קטן עם לא מעט חנויות "שינקינאיות" חמודות.
מבחינת שירות, גינונים וכו' - אין ספק שכאן זה היה הטופ שבטופ, וזה לא מפתיע לאור העובדה שב-2009 הוענק למסעדה כוכב מישליין. חלק מהגינונים היו על סף המופרך, כולל טקס טווסי שבו כל מנה שיצאה מהמטבח נישאה על גבי מגש על ידי מלצרית לפתח המסעדה אחת וברגע שהיא נכנסה עם המגש היו צריכים לעוט עליה שני מלצרים כדי לקחת את הצלחות ממנה ולהביא אותן לשולחן. משהו שמעולם לא פגשתי והיה משעשע במיוחד כשהיא הגיעה ולא היה אף מלצר פנוי וכך היא נאלצה לעמוד עם המגש בפנים מיוסרות שצועקות ללא מילים "יאללא, שחררו אותי כבר" עד שהיה מישהו שהתפנה אליה. צחוק צחוק אבל האמת שבארוחה מיוחדת אנחנו דוקא אוהבים את השטויות האלה. יש בזה משהו.
כמובן שכאן לא רק שלא היה צריך לשאול אם יש כסא תינוק אלא שהוא אפילו חיכה שם, יחד עם דפי ציור ועפרונות צביעה משל המסעדה. ככלל, למרות כל הגינונים המלצרים היו מאד נחמדים ובאחד על אחד הם הרגישו לנו ממש בגובה העיניים ובסבבה, ולא כמו שאפשר אולי לחשוש שבמקום כזה המלצרים יהיו "קרירים" יותר. הם היו באמת חביבים להפליא.
על המים המינראלים כאן כבר לא לקחו שלושה יורו אלא שבעה... אבל לפחות שאלו מראש
לפתיחה הביאו צנצנת ובה מקלות ארוכים. מעין "בייגלעך" נחמדים. יחד איתם הוגשה צלחת הפתעות שלצערי אני לא זוכר את הפירוט של ה"ממתקים" שהונחו עליה, אני רק זוכר ששניים היו ממש הנחמדים השלישי ככה ככה.
לאחר מכן הוגשה מנת פתיחה אישית שכללה נתחי טונה (מאד פופולארי בהולנד מסתבר) עם מקפא כלשהו. היה מאד טעים אם כי המקפא היה קצת קר לי מדי וכן אני יודע שזה נשמע מטופש אבל הכוונה היא שזה הרגיש כאילו לפני שניה זה יצא מחנקן נוזלי והיה עדיף מבחינתי אם היו מניחים לזה לעמוד כמה שניות כך שזה עדיין יהיה קפוא אבל קצת פחות קר.
למרות שמלכתחילה חשבנו להריץ על המסעדה את הקונספט של ראשונות בלבד לא מצאנו מספיק ראשונות שהתאימו לנו ולכן בסופו של דבר הזמנו גם וגם.
מכל המסעדות שהיינו זו המסעדה שהכי קשה היה לנו לשחזר את המנות. אולי בגלל האוירה המיוחדת. אולי בגלל שהיינו קצת לחוצים שם עם הקטנה שאמנם היתה למופת בכל המסעדות שהיינו אבל בכל זאת באופן טבעי ובלי להתכוון יש לה בכל זאת קול קצת חזק. בעזרתה של האישה, התפריט והחשבון... היו שם
- Farmhouse duck breast beetroot, king oyster and dates: חזה ברווז זכור לנו. דוקא צדפה לא זכור לנו. אולי שינו קצת את המנה. לא ברור.
- Crayfish and rabbit kidney, broad beans, champignon, soya and chanterelle sauce: כל ניסיון לתרגם crayfish יסבך אותי עם מומחי הפורום (סרטן? לנגוסטין?) אז נשאיר את זה כמו בתפריט
- מנה שדוקא זכורה לי היטב: חלקי יונה שהוגשו בכמה אופני עשיה.
- חזה אווז מוגש עם אפרסקים מבושלים ברוטב יין וציר בקר
לא כתבתי על אף אחת התרשמות ספציפית כי האמת שלא היתה לי אף אחת שממש עשתה לי וואו חסר תקדים. כולן היו בסדר, חלק גם למעלה מזה. רובן אסתטיות בצורה מעוררת השתאות, כפי שאפשר לראות בתמונות. אבל איכשהו בכל אחת היה חסר לי איזה משהו בשביל ליצור לא רק יופי ויזואלי אלא גם משהו חושני בפה.
מחירי המנות שם היו סבירים בהחלט. חלק נעו סביב ה-25. חלק סביב ה-50. מחיר מאד סביר למסעדה ברמה כזאת ובאופן כללי מצאנו את הולנד סבירה יותר לכיס מאשר צרפת או ספרד.
הארוחה עצמה כמכלול אחד זכורה לנו כחווייתית במיוחד. לא בכל יום אוכלים במקום עם כל הגינונים האלה ועם מנות שהן באמת אסתטיות בצורה יוצאת דופן. קצת חבל לי שהשורה התחתונה של הטעם לא הצליחה לעמוד בחזית המכלול אלא קצת בשוליים.
עם קצת ניצוצות מהמנות עצמן זו יכלה להיות באמת ארוחה שמימית. בלי זה - היה מיוחד וכיפי אבל לא מושלם.
אם בכפר רוב הארוחות שלנו היו צהרים/אחרי הצהרים, באמסטרדם חיפשנו מסעדה לארוחת ערב טובה, אורחה שתוכל לסיים לנו עם טעם טוב את הטיול. לא היה קל למצוא מסעדה שמצד אחד תהיה מיוחדת ומצד שני - תתאים גם לקטנטונת. אחרי הרבה התלבטויות בחרנו במסעדה בשם Vinkeles שנמצאת במלון הבוטיק דילן באזור של "nine little streets", אזור קטן עם לא מעט חנויות "שינקינאיות" חמודות.
מבחינת שירות, גינונים וכו' - אין ספק שכאן זה היה הטופ שבטופ, וזה לא מפתיע לאור העובדה שב-2009 הוענק למסעדה כוכב מישליין. חלק מהגינונים היו על סף המופרך, כולל טקס טווסי שבו כל מנה שיצאה מהמטבח נישאה על גבי מגש על ידי מלצרית לפתח המסעדה אחת וברגע שהיא נכנסה עם המגש היו צריכים לעוט עליה שני מלצרים כדי לקחת את הצלחות ממנה ולהביא אותן לשולחן. משהו שמעולם לא פגשתי והיה משעשע במיוחד כשהיא הגיעה ולא היה אף מלצר פנוי וכך היא נאלצה לעמוד עם המגש בפנים מיוסרות שצועקות ללא מילים "יאללא, שחררו אותי כבר" עד שהיה מישהו שהתפנה אליה. צחוק צחוק אבל האמת שבארוחה מיוחדת אנחנו דוקא אוהבים את השטויות האלה. יש בזה משהו.
כמובן שכאן לא רק שלא היה צריך לשאול אם יש כסא תינוק אלא שהוא אפילו חיכה שם, יחד עם דפי ציור ועפרונות צביעה משל המסעדה. ככלל, למרות כל הגינונים המלצרים היו מאד נחמדים ובאחד על אחד הם הרגישו לנו ממש בגובה העיניים ובסבבה, ולא כמו שאפשר אולי לחשוש שבמקום כזה המלצרים יהיו "קרירים" יותר. הם היו באמת חביבים להפליא.
על המים המינראלים כאן כבר לא לקחו שלושה יורו אלא שבעה... אבל לפחות שאלו מראש
לפתיחה הביאו צנצנת ובה מקלות ארוכים. מעין "בייגלעך" נחמדים. יחד איתם הוגשה צלחת הפתעות שלצערי אני לא זוכר את הפירוט של ה"ממתקים" שהונחו עליה, אני רק זוכר ששניים היו ממש הנחמדים השלישי ככה ככה.
לאחר מכן הוגשה מנת פתיחה אישית שכללה נתחי טונה (מאד פופולארי בהולנד מסתבר) עם מקפא כלשהו. היה מאד טעים אם כי המקפא היה קצת קר לי מדי וכן אני יודע שזה נשמע מטופש אבל הכוונה היא שזה הרגיש כאילו לפני שניה זה יצא מחנקן נוזלי והיה עדיף מבחינתי אם היו מניחים לזה לעמוד כמה שניות כך שזה עדיין יהיה קפוא אבל קצת פחות קר.
למרות שמלכתחילה חשבנו להריץ על המסעדה את הקונספט של ראשונות בלבד לא מצאנו מספיק ראשונות שהתאימו לנו ולכן בסופו של דבר הזמנו גם וגם.
מכל המסעדות שהיינו זו המסעדה שהכי קשה היה לנו לשחזר את המנות. אולי בגלל האוירה המיוחדת. אולי בגלל שהיינו קצת לחוצים שם עם הקטנה שאמנם היתה למופת בכל המסעדות שהיינו אבל בכל זאת באופן טבעי ובלי להתכוון יש לה בכל זאת קול קצת חזק. בעזרתה של האישה, התפריט והחשבון... היו שם
- Farmhouse duck breast beetroot, king oyster and dates: חזה ברווז זכור לנו. דוקא צדפה לא זכור לנו. אולי שינו קצת את המנה. לא ברור.
- Crayfish and rabbit kidney, broad beans, champignon, soya and chanterelle sauce: כל ניסיון לתרגם crayfish יסבך אותי עם מומחי הפורום (סרטן? לנגוסטין?) אז נשאיר את זה כמו בתפריט
- מנה שדוקא זכורה לי היטב: חלקי יונה שהוגשו בכמה אופני עשיה.
- חזה אווז מוגש עם אפרסקים מבושלים ברוטב יין וציר בקר
לא כתבתי על אף אחת התרשמות ספציפית כי האמת שלא היתה לי אף אחת שממש עשתה לי וואו חסר תקדים. כולן היו בסדר, חלק גם למעלה מזה. רובן אסתטיות בצורה מעוררת השתאות, כפי שאפשר לראות בתמונות. אבל איכשהו בכל אחת היה חסר לי איזה משהו בשביל ליצור לא רק יופי ויזואלי אלא גם משהו חושני בפה.
מחירי המנות שם היו סבירים בהחלט. חלק נעו סביב ה-25. חלק סביב ה-50. מחיר מאד סביר למסעדה ברמה כזאת ובאופן כללי מצאנו את הולנד סבירה יותר לכיס מאשר צרפת או ספרד.
הארוחה עצמה כמכלול אחד זכורה לנו כחווייתית במיוחד. לא בכל יום אוכלים במקום עם כל הגינונים האלה ועם מנות שהן באמת אסתטיות בצורה יוצאת דופן. קצת חבל לי שהשורה התחתונה של הטעם לא הצליחה לעמוד בחזית המכלול אלא קצת בשוליים.
עם קצת ניצוצות מהמנות עצמן זו יכלה להיות באמת ארוחה שמימית. בלי זה - היה מיוחד וכיפי אבל לא מושלם.
ככה דואגים לילדים במסעדה ממושלנת
בסטטן טאפל המלצר היה בהלם שרוני אהבה את הרביולי. כשהזמנו עוד מנה רק בשבילה הוא צחק ואמר "יש לכם ילדה עם טעם יקר" וכשהוא הביא את המנה הוא עמד לחכות כדי לראות שהיא באמת אוכלת את זה והתמוגג מנחת כשהיא נעצה בזה את המזלג.
לא יודע מה חשבו החבר'ה מפינקלס על ילדה בת שנתיים וחצי שמגיעה למסעדה שלהם. אבל אין ספק שהם התכוננו היטב
בסטטן טאפל המלצר היה בהלם שרוני אהבה את הרביולי. כשהזמנו עוד מנה רק בשבילה הוא צחק ואמר "יש לכם ילדה עם טעם יקר" וכשהוא הביא את המנה הוא עמד לחכות כדי לראות שהיא באמת אוכלת את זה והתמוגג מנחת כשהיא נעצה בזה את המזלג.
לא יודע מה חשבו החבר'ה מפינקלס על ילדה בת שנתיים וחצי שמגיעה למסעדה שלהם. אבל אין ספק שהם התכוננו היטב
חן חן לשניכם
אני מקווה שהיא לא "תתקלקל". כבר עכשיו נרשמה השפעה שלילית של הגן. כנראה שעושים להם שעועית ואפונה של בית חולים כי היא לא אוכלת אותם יותר. את הקשה של הלחם שהיא היתה טורפת בזמנו היא גם התחילה להוריד לאחרונה - כנראה בהשפעת ילדים פסיכים שהיא ראמה מהגן שלה שעושים את זה. חוץ מזה כל נקודה יוצאת דופן במרקם (חתיכת גזר קטנה באורז, וכו') היא ישר רוצה שיוציאו לה. מקווה שהם לא ימשיכו לקלקל לי אותה שם בגן.
אני מקווה שהיא לא "תתקלקל". כבר עכשיו נרשמה השפעה שלילית של הגן. כנראה שעושים להם שעועית ואפונה של בית חולים כי היא לא אוכלת אותם יותר. את הקשה של הלחם שהיא היתה טורפת בזמנו היא גם התחילה להוריד לאחרונה - כנראה בהשפעת ילדים פסיכים שהיא ראמה מהגן שלה שעושים את זה. חוץ מזה כל נקודה יוצאת דופן במרקם (חתיכת גזר קטנה באורז, וכו') היא ישר רוצה שיוציאו לה. מקווה שהם לא ימשיכו לקלקל לי אותה שם בגן.
Pancake Bakery
כמי שלא ממש חובב פנקייקים עם הבצק הספוגי שלהם חיכיתי לארוחה הזו בסקרנות רבה. האם הפנקייקים הכל כך מפורסמים של הולנד יצליחו "לעשות" לי את זה?
את הפנקייק בייקרי בחרנו גם בגלל הרבה ביקורות מהללות וגם בגלל הקרבה לבית אנה פרנק. קצת הזכיר לי את הבדיחה על מה משותף לכל חגי ישראל? תשובה: רדפו אותנו. הרגו אותנו. סבלנו. יאללא תביאו את האוכל.
שתי קומות למסעדה. החלק העליון שמור, ככל הנראה, לקבוצות ולארועים סגורים. התחתון זה לכל היתר. אין אפשרות להזמין מראש. באים. מחכים, או לא מחכים במקרה שלנו (שעת אחר הצהרים מאוחרת - מומלץ גם בכל הקשור לתור באנה פרנק שארוך הרבה יותר בשעות הבוקר). מזמינים. ויאללא חגיגה.
לעצמנו הזמנו פנקייק מלוח עם גבינה האם ואננס. ההפתעה הגדולה היתה הבצק. זה ממש לא הספוג המעאפן שאני שונא. זה הזכיר הרבה יותר בצק של מלאווח וזה היה ממש אבל ממש ממש טוב. האננס מאד הוסיף בשבירת המליחות. הפנקייק הזה באמת היה תענוג צרוף. גם הגודל היה פחות או יותר כמו של מלאווח. ממלא את הצלחת כמו כלום, אבל נטרף חיש קל כלא היה.
לקטנה הזמנו עם בננה ונוטלה. גם כאן אותו בצק וגם הפנקייק הזה היה לי טעים מאד אם כי איכשהו המלוח היה מיוחד יותר.
עוד פנקייק מתוק שהזמנו היה טעות קודם כל כי הסתבר שהקטנה אכלה בקושי שני ביסים מהפנקייק שלה והשאירה את כל היתר. חוץ מזה מישום מה אני הבנתי שהוא מוגש עם קצפת ובסופו של דבר הוא הוגש עם גלידה שכמו תמיד מבחינתי מצליחה להרוס את הכל גם בטעם השתלטן וגם, במקרה הזה, בלהרטיב ולהרוס את הבצק המושלם.
בסופו של דבר אכלנו בעיקר את השאריות של הקטנה.
בביקור חוזר באמסטרדם בהחלט שהייתי חוזר למקום אבל הפעם מתמקד דוקא בפנקייקים המלוחים כי אלו בסופו של דבר היו היותר מיוחדים. אולי גם איזה מתוק אחד אבל בהחלט ובהחלט שבלי גלידה.
השאלה היחידה שנשארת, זה למה היה צריך להמציא את הבצק הספוגי שנראה לי שבארץ (ואולי גם בארצות הברית ששם אולי המציאו אותו?) הוא כמעט שם נרדף לפנקייק? מבחינתי אפשר ורצוי היה להשאר עם הגירסה ההולנדית.
כמי שלא ממש חובב פנקייקים עם הבצק הספוגי שלהם חיכיתי לארוחה הזו בסקרנות רבה. האם הפנקייקים הכל כך מפורסמים של הולנד יצליחו "לעשות" לי את זה?
את הפנקייק בייקרי בחרנו גם בגלל הרבה ביקורות מהללות וגם בגלל הקרבה לבית אנה פרנק. קצת הזכיר לי את הבדיחה על מה משותף לכל חגי ישראל? תשובה: רדפו אותנו. הרגו אותנו. סבלנו. יאללא תביאו את האוכל.
שתי קומות למסעדה. החלק העליון שמור, ככל הנראה, לקבוצות ולארועים סגורים. התחתון זה לכל היתר. אין אפשרות להזמין מראש. באים. מחכים, או לא מחכים במקרה שלנו (שעת אחר הצהרים מאוחרת - מומלץ גם בכל הקשור לתור באנה פרנק שארוך הרבה יותר בשעות הבוקר). מזמינים. ויאללא חגיגה.
לעצמנו הזמנו פנקייק מלוח עם גבינה האם ואננס. ההפתעה הגדולה היתה הבצק. זה ממש לא הספוג המעאפן שאני שונא. זה הזכיר הרבה יותר בצק של מלאווח וזה היה ממש אבל ממש ממש טוב. האננס מאד הוסיף בשבירת המליחות. הפנקייק הזה באמת היה תענוג צרוף. גם הגודל היה פחות או יותר כמו של מלאווח. ממלא את הצלחת כמו כלום, אבל נטרף חיש קל כלא היה.
לקטנה הזמנו עם בננה ונוטלה. גם כאן אותו בצק וגם הפנקייק הזה היה לי טעים מאד אם כי איכשהו המלוח היה מיוחד יותר.
עוד פנקייק מתוק שהזמנו היה טעות קודם כל כי הסתבר שהקטנה אכלה בקושי שני ביסים מהפנקייק שלה והשאירה את כל היתר. חוץ מזה מישום מה אני הבנתי שהוא מוגש עם קצפת ובסופו של דבר הוא הוגש עם גלידה שכמו תמיד מבחינתי מצליחה להרוס את הכל גם בטעם השתלטן וגם, במקרה הזה, בלהרטיב ולהרוס את הבצק המושלם.
בסופו של דבר אכלנו בעיקר את השאריות של הקטנה.
בביקור חוזר באמסטרדם בהחלט שהייתי חוזר למקום אבל הפעם מתמקד דוקא בפנקייקים המלוחים כי אלו בסופו של דבר היו היותר מיוחדים. אולי גם איזה מתוק אחד אבל בהחלט ובהחלט שבלי גלידה.
השאלה היחידה שנשארת, זה למה היה צריך להמציא את הבצק הספוגי שנראה לי שבארץ (ואולי גם בארצות הברית ששם אולי המציאו אותו?) הוא כמעט שם נרדף לפנקייק? מבחינתי אפשר ורצוי היה להשאר עם הגירסה ההולנדית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.