אורלנדו - מדריך למשתמש
אז לפני חודשיים, סקרתי את ווגאס, ועכשיו הגיע תור אורלנדו.
זהירות - זה הולך להיות ארוך:
דיסקליימר: הייתי מספר שבועות באמצע של האמצע של האיזור התיירותי ב INTERNATIONAL DRIVE, קילומטר מיוניברסל, שני ק"מ מ SEA WORLD ואולי 5 ק"מ מדיסני. וכל המסעדות שאותן אסקור כאן נמצאות ברדיוס של 5 ק"מ בדרום אורלנדו. מה קורה בשאר האיזורים? אני באמת לא יודע.
אני חייב לציין שאורלנדו היא מקום מדהים. כנראה העיר הטובה ביותר בעולם לטיול עם ילדים. אין מטר בעיר (או לפחות באיזור אינטרנשיונל, יוניברסל והסאנדס) שאין בו איזה מיני גולף או פארק מים או לא יודע מה. אם היו לי ילדים, הייתי שורץ כאן, אבל אין לי, אז שרצתי במסעדות במקום. נתחיל:
Ocean Prime - המסעדה הכי עילית שהייתי בה בשהותי באורלנדו, למעשה הייתי שם פעמיים, בשתי הפעמים על הבר עם ברמנים חביבים. המקום הוא לגמרי אפסקייל, ובדרך כלל יש שם זוגות לבושים בהידור או אנשי עסקים צעירים ומבוגרים כאחד. מה שטוב באורלנדו (בניגוד למשל, לניו יורק) זה שגם למקומות כאלה, אף אחד לא ימנע ממך להיכנס אם אתה לובש טישירט (לא ניסיתי שורטס וכפכפים, קר מדי). אבל בסך הכל האווירה מצוינת וחביבה. מה אכלתי?
ביסק לובסטר - מדהים, הלובסטר כאן מוצדק לחלוטין, קצת חמצמץ ומאד טעים. מלווה בשני כדורים פריכים, שבהתחלה חשבתי בטעות שהם קרוטונים גדולים, עד שנגסתי בהם וגיליתי שמדובר בכלל בסופגניות פצפוניות, כל המנה כולה היא שילוב מוצלח של חמוץ ומתוק ונפלא.
דואו SURF AND TURF של קוקי סן ז'אק ושפונדרה - אני חייב להגיד משהו, בתור חובב עצום של בשר שאכל בערך כל חתיכה של פרה שאפשר (כולל מוח והאגיס שזה בכלל כבש אבל שיהיה) אין על השפונדרה, בעיניי זה מלך מלכי הנתחים. המנה הזאת היתה אולי המנה הכי טעימה שאכלתי בחיים, או לפחות קרוב לזה. הקוקי סן ז'אק (שניים במספר) היו בגודל של המבורגר קטן, בשרניים, צרובים ועשויים כל כך מצוין שזה היה עצוב כמעט. השפונדרה היתה נימוחה ושומנית בדיוק כמו שאני אוהב, גם אם היא היתה קצת במשורה. כל זה בא על פירה של משהו, אולי תפו"א, אולי לא. מה שבטוח, זה היה מאד חמאתי. מנה עצומה.
אנטריקוט של חצי קילו - תשמעו, אכלתי יותר ממאה סטייקים במאה מסעדות שונות (וגם עשיתי כמה בעצמי כמובן), זה אחד מהשניים הגדולים (השני הוא בגאלגרס בניו יורק), חתיכת סטייק מדהים. לא עבה במיוחד, אבל משויש לגמרי, הבשר הכי פריים שיש. עשוי בדיוק במדיום רייר שביקשתי, טעם של גן עדן ומרקם של חמאה. איזה יופי של דבר.
בטטה עם מרשמלו - טוב, תשמעו המקום הזה יקר. וזה אומר שהסטייק מגיע עם איזה GARNISH סמלי של עלה וזהו. אם אתה רוצה משהו בצד, אתה צריך להזמין את המשהו בצד. והאמת היא גם שהבטטה הזאת היתה המקום היחיד בו המסעדה לא היתה לגמרי מושלמת. ידעתי שזה הולך להיות מתוק, וזה סבבה, אין בעיה. אבל קיוויתי שזה הולך להיות קצת צרוב, וזה לא היה בכלל, למעשה, חלק מקוביות הבטטה לא היו עשויות לגמרי לגמרי. חבל, כי פרט לזה המקום הזה היה מופלא.
****1\2
FOGO DE CHAO - אל תשאלו אותי למה, אבל האיזור מלא בצ'ורקסריות ברזילאיות. בעצם, אני יודע למה - יש פה המון ברזילאים. בעיון קצר ב YELP (שבכלל הנחה אותי לגמרי לכל אורך הדרך) התגלה שזו אחת מהשתיים הטובות, אז לכאן הלכתי.
בקיצור, תחשבו אכול כפי יכולתך בפפגאיו, אבל קצת יותר טוב. לצערי, לא הרבה יותר טוב. הרעיון הוא שאתה יושב, ומניח את האסימון שלידך על ירוק או על אדום. כל עוד הוא ירוק, המלצרים באים ומציעים את מרכולתם, סינטות, עופות, פיקניות, כבשים ושאר חיות טעימות ועסיסיות.
הבעיה היא שבסופו של דבר צ'ורסקריות הן לא הדבר האמיתי. זה מצוין אם בא לך לאכול רק ארוחה אחת ביום, ואתה מתזמן את זאת בדיוק בשעה 1 או 2. כי תאמינו לי, זה יסתום אתכם יותר מאשר שתי מנות חומוס בחליל. אבל אם אתה רוצה סטייק ממש מדהים, זה כנראה לא המקום. זה לא שהסינטה לא טעימה, כי היא כן, וזה לא שהריב איי לא טעים, כי הוא גם בסדר גמור, הם פשוט לא משהו מיוחד יותר מזה. והעשייה לא תמיד בדיוק כמו שהיית רוצה אם היית מזמין אותם לבד.
הנפילות העיקריות היו בתחום הטלאים והכבשים. לקחתי פעמיים צלעות כבש. הפעם הראשונה היתה וול דאן וכמעט לא אכילה, הפעם השניה היתה מדיום וול, וקצת יותר טובה, אבל לא באמת. חוץ מזה, לקחתי גם קצת רגל כבש שהיתה לא טובה. וחבל כי אני מעריץ גדול מאד של החיה הזאת.
הדבר הכי טעים תכל'ס, היתה פיקניה בשום. והסיבה היא לא כל כך השום כמו השומן שדווקא בחתיכה הקטנה הזאת נצרב כמו שצריך. תשמעו, אני לא שמן באמת (אם כי מתחיל להיות קצת גדול, וזה בעיה, צריך לעשות דיאטה), אבל אם היתה מסעדת קונספט שמגישה רק מנה אחת - צ'יפס שומן בקר (כלומר, במקום צ'יפס תפוח אדמה, צ'יפס שעשוי משומן בקר פריך) הייתי כנראה שורץ שם כל היום. זה הדבר הכי טעים בעולם. ובפיקניה שום הזאת, זה נעשה מושלם. אילו רק כל השאר היה כל כך טוב.
חוץ מזה, אכלתי גם משולש עוף, שהיה אחד הטובים שאכלתי בחיים. באמת, צ'ורקרסיות כנראה עושות טוב לבשר הבנאלי הזה. עסיסי ומדויק.
מה עוד היה טוב במקום הזה? ברגע שהאסימון שלך ירוק, המלצרים באמת, אבל באמת לא מפסיקים להגיע, כל דקה מציעים לך עוד משהו. עד כדי כך שכמעט אין לך זמן לחשוב על איך אתה מעביר את הצבע לאדום. זה נפלא.
אה כן , ויש גם בופה סלטים וגבינות אקסטנסיבי, טרי ומיותר לגמרי לאור כל הטוב של הבשר והעובדה שלבטן יש סף קיבולת מסוים.
יאללה, מספיק 53 דולר לארוחה בהחלט סבירה ומעלה.
***1\2
MOONFISH - עוד מסעדה עילית יחסית, עם טוויסט. היא עילית כל עוד היא לא בהאפי האוור. בהאפי האוור היא הופכת להיות מקום מגניב וזול (יחסית כמובן), עם כל מיני מנות קטנות ושוות מאד. אני הייתי שם רק בהאפי האוור, לאחר עיון קצר ב YELP, ולכן לדעתי מיציתי את כל מה שהמסעדה הזאת יכולה להציע לי ועוד קצת. המקום נפתח ב 4 וחצי אחר הצהריים ובערך ברבע לחמש הוא כמעט מלא לגמרי. כן - הוא עד כדי כך מוצלח.
אז מה מזמינים בהאפי האוור?
טאקו טונה - אין על טאקו של אהי טונה. באמת, אני הזמנתי את המנה הזאת בכמה מקומות אחרים (כולל VELVET TACO בדאלאס, שהיא אולי מסעדת הטאקואים הטובה בעולם), אבל גם פה היא מצוינת. מלווה בקצת ארוגולה, עם טאקו מהזן הפריך, וקצת טונה נאה (RAW) בפנים. איזה יופי של דבר. אכלתי 4 כאלה, כל אחד עלה לי דולר ושבעים וחמישה סנט.
שני אויסטרים נאים, שדווקא לא היו הטובים והבשרניים שאכלתי, אבל בקטנה.
שני אויסטרים צרובים בגריל. והצריבה היתה באמת בקטנה. תשמעו, הדבר הזה טעים. הדקה על הגריל עושה לפרי הים הנפלא הזה המון טוב.
קליפורניה רול - טוב מאד, עם סרטן אמיתי לגמרי, גם אם קצת יותר שברירי מהרגיל, וכאן אנחנו מגיעים לשיא של הארוחה:
SUPER CRUNCH ROLL - סושי קראנצ'י לעילא ולעילא, עם טמפורה, שרימפסים ואבוקדו, עטופים מעל הטמפורה בסלמון. תשמעו, הדבר הזה טעים. לא חושב שאכלתי רול יותר טוב בחיים שלי. אז נכון שזה לא לגמרי סושי עם כל הטיגון הזה, אבל זה וואחד דבר טעים.
וכל הטוב הזה עלה לי 30 דולר. בעיניי, זה מדהים.
****
NILE ETHIOPIAN RESTAURANT - תשמעו, בישראל אף פעם לא יצא לי לאכול אוכל אתיופי, אבל מסתבר שבאורלנדו דווקא כן. ותשמעו, היה טעים.
גם כאן אכלתי פעמיים. בסופו של דבר, אני לא יכול להגיד שהמקום הזה מושלם כי הוא לא, אבל בשביל 20 דולר בערך, תצאו שבעים מאוכל בהחלט סביר ומעלה. קודם כל יש כאן יין דבש - יין מתוק שעושים במקום (כלומר, מוהלים במקום, אני בספק אם ממש עושים אותו במקום), יש לו דווקא קיק לא קטן, לדעתי (ובאלכוהול אני דווקא חושב שאני מבין) יש בו משהו כמו 8 אחוזי אלכוהול מאד מאד שתיים. זה טעים וממסטל וסבבה. הבעיה היא שבפעם השניה שאכלתי במקום הזה, זה כבר בא אחרי שלוש בירות (ואני לא שותה בירות עם פחות מ 9 אחוז) אז תיקחו את הדברים שלי בערבון מוגבל.
בפעם הראשונה שאכלתי כאן, אכלתי שפונדרה. כבר כתבתי כמה אני אוהב שפונדרה, אז שפונדרה איט איז גם כאן. ודווקא מהעשייה של השפונדרה התאכזבתי. בסדר, לא יותר. לא רך ושומני ודקדנטי כמו ששפונדרה צריכה ויכולה להיתו, אבל האינג'ירה החמוצה יחד עם ה COLLARED GREENS הטובים בהחלט נתנו תמורה טובה לאגרה.
בפעם השניה, זאת שבה הייתי קצת שיכור, גיוונתי ואכלתי מנה דומה בעיקרון, אבל של BEEF TIBS, לא יודע בדיוק מה זה אבל זה בשר בקר רזה למדי, מבושל במרינדה של פלפלים ובצל, וגם הוא בא על אינג'ירה יחד עם ה COLLARED GREENS. מה שכן זכור לי זה שהבקר היה קשה מדי.
תשמעו, הטעמים שם לגמרי מדויקים. יש שם חמיצות נעימה מאד לכל אורך הדרך. האינג'ירה טרייה ומצוינת (אגב, מצפים מכם לאכול עם הידיים. אם תבקשו ממש ממש יפה תקבלו מזלג חד פעמי, אבל בעיקרון זה מקום לאכול בו עם הידיים). והיא מספחת נפלא את שאר הטעמים. אבל בסופו של דבר, קשה לי להגיד שהעשייה מדויקת. הטעמים יותר טובים מאשר העשייה ובטח שיותר טובים מאשר חומרי הגלם.
ועדיין, מקום מאד נחמד להיות בו.
***1\2
CAFE TU TU TANGO
תשמעו, יש לי בעיה עם המקום הזה. כי הוויב במקום הזה הוא מהטובים שהייתי בו אי פעם, אבל האוכל, אפ
אז לפני חודשיים, סקרתי את ווגאס, ועכשיו הגיע תור אורלנדו.
זהירות - זה הולך להיות ארוך:
דיסקליימר: הייתי מספר שבועות באמצע של האמצע של האיזור התיירותי ב INTERNATIONAL DRIVE, קילומטר מיוניברסל, שני ק"מ מ SEA WORLD ואולי 5 ק"מ מדיסני. וכל המסעדות שאותן אסקור כאן נמצאות ברדיוס של 5 ק"מ בדרום אורלנדו. מה קורה בשאר האיזורים? אני באמת לא יודע.
אני חייב לציין שאורלנדו היא מקום מדהים. כנראה העיר הטובה ביותר בעולם לטיול עם ילדים. אין מטר בעיר (או לפחות באיזור אינטרנשיונל, יוניברסל והסאנדס) שאין בו איזה מיני גולף או פארק מים או לא יודע מה. אם היו לי ילדים, הייתי שורץ כאן, אבל אין לי, אז שרצתי במסעדות במקום. נתחיל:
Ocean Prime - המסעדה הכי עילית שהייתי בה בשהותי באורלנדו, למעשה הייתי שם פעמיים, בשתי הפעמים על הבר עם ברמנים חביבים. המקום הוא לגמרי אפסקייל, ובדרך כלל יש שם זוגות לבושים בהידור או אנשי עסקים צעירים ומבוגרים כאחד. מה שטוב באורלנדו (בניגוד למשל, לניו יורק) זה שגם למקומות כאלה, אף אחד לא ימנע ממך להיכנס אם אתה לובש טישירט (לא ניסיתי שורטס וכפכפים, קר מדי). אבל בסך הכל האווירה מצוינת וחביבה. מה אכלתי?
ביסק לובסטר - מדהים, הלובסטר כאן מוצדק לחלוטין, קצת חמצמץ ומאד טעים. מלווה בשני כדורים פריכים, שבהתחלה חשבתי בטעות שהם קרוטונים גדולים, עד שנגסתי בהם וגיליתי שמדובר בכלל בסופגניות פצפוניות, כל המנה כולה היא שילוב מוצלח של חמוץ ומתוק ונפלא.
דואו SURF AND TURF של קוקי סן ז'אק ושפונדרה - אני חייב להגיד משהו, בתור חובב עצום של בשר שאכל בערך כל חתיכה של פרה שאפשר (כולל מוח והאגיס שזה בכלל כבש אבל שיהיה) אין על השפונדרה, בעיניי זה מלך מלכי הנתחים. המנה הזאת היתה אולי המנה הכי טעימה שאכלתי בחיים, או לפחות קרוב לזה. הקוקי סן ז'אק (שניים במספר) היו בגודל של המבורגר קטן, בשרניים, צרובים ועשויים כל כך מצוין שזה היה עצוב כמעט. השפונדרה היתה נימוחה ושומנית בדיוק כמו שאני אוהב, גם אם היא היתה קצת במשורה. כל זה בא על פירה של משהו, אולי תפו"א, אולי לא. מה שבטוח, זה היה מאד חמאתי. מנה עצומה.
אנטריקוט של חצי קילו - תשמעו, אכלתי יותר ממאה סטייקים במאה מסעדות שונות (וגם עשיתי כמה בעצמי כמובן), זה אחד מהשניים הגדולים (השני הוא בגאלגרס בניו יורק), חתיכת סטייק מדהים. לא עבה במיוחד, אבל משויש לגמרי, הבשר הכי פריים שיש. עשוי בדיוק במדיום רייר שביקשתי, טעם של גן עדן ומרקם של חמאה. איזה יופי של דבר.
בטטה עם מרשמלו - טוב, תשמעו המקום הזה יקר. וזה אומר שהסטייק מגיע עם איזה GARNISH סמלי של עלה וזהו. אם אתה רוצה משהו בצד, אתה צריך להזמין את המשהו בצד. והאמת היא גם שהבטטה הזאת היתה המקום היחיד בו המסעדה לא היתה לגמרי מושלמת. ידעתי שזה הולך להיות מתוק, וזה סבבה, אין בעיה. אבל קיוויתי שזה הולך להיות קצת צרוב, וזה לא היה בכלל, למעשה, חלק מקוביות הבטטה לא היו עשויות לגמרי לגמרי. חבל, כי פרט לזה המקום הזה היה מופלא.
****1\2
FOGO DE CHAO - אל תשאלו אותי למה, אבל האיזור מלא בצ'ורקסריות ברזילאיות. בעצם, אני יודע למה - יש פה המון ברזילאים. בעיון קצר ב YELP (שבכלל הנחה אותי לגמרי לכל אורך הדרך) התגלה שזו אחת מהשתיים הטובות, אז לכאן הלכתי.
בקיצור, תחשבו אכול כפי יכולתך בפפגאיו, אבל קצת יותר טוב. לצערי, לא הרבה יותר טוב. הרעיון הוא שאתה יושב, ומניח את האסימון שלידך על ירוק או על אדום. כל עוד הוא ירוק, המלצרים באים ומציעים את מרכולתם, סינטות, עופות, פיקניות, כבשים ושאר חיות טעימות ועסיסיות.
הבעיה היא שבסופו של דבר צ'ורסקריות הן לא הדבר האמיתי. זה מצוין אם בא לך לאכול רק ארוחה אחת ביום, ואתה מתזמן את זאת בדיוק בשעה 1 או 2. כי תאמינו לי, זה יסתום אתכם יותר מאשר שתי מנות חומוס בחליל. אבל אם אתה רוצה סטייק ממש מדהים, זה כנראה לא המקום. זה לא שהסינטה לא טעימה, כי היא כן, וזה לא שהריב איי לא טעים, כי הוא גם בסדר גמור, הם פשוט לא משהו מיוחד יותר מזה. והעשייה לא תמיד בדיוק כמו שהיית רוצה אם היית מזמין אותם לבד.
הנפילות העיקריות היו בתחום הטלאים והכבשים. לקחתי פעמיים צלעות כבש. הפעם הראשונה היתה וול דאן וכמעט לא אכילה, הפעם השניה היתה מדיום וול, וקצת יותר טובה, אבל לא באמת. חוץ מזה, לקחתי גם קצת רגל כבש שהיתה לא טובה. וחבל כי אני מעריץ גדול מאד של החיה הזאת.
הדבר הכי טעים תכל'ס, היתה פיקניה בשום. והסיבה היא לא כל כך השום כמו השומן שדווקא בחתיכה הקטנה הזאת נצרב כמו שצריך. תשמעו, אני לא שמן באמת (אם כי מתחיל להיות קצת גדול, וזה בעיה, צריך לעשות דיאטה), אבל אם היתה מסעדת קונספט שמגישה רק מנה אחת - צ'יפס שומן בקר (כלומר, במקום צ'יפס תפוח אדמה, צ'יפס שעשוי משומן בקר פריך) הייתי כנראה שורץ שם כל היום. זה הדבר הכי טעים בעולם. ובפיקניה שום הזאת, זה נעשה מושלם. אילו רק כל השאר היה כל כך טוב.
חוץ מזה, אכלתי גם משולש עוף, שהיה אחד הטובים שאכלתי בחיים. באמת, צ'ורקרסיות כנראה עושות טוב לבשר הבנאלי הזה. עסיסי ומדויק.
מה עוד היה טוב במקום הזה? ברגע שהאסימון שלך ירוק, המלצרים באמת, אבל באמת לא מפסיקים להגיע, כל דקה מציעים לך עוד משהו. עד כדי כך שכמעט אין לך זמן לחשוב על איך אתה מעביר את הצבע לאדום. זה נפלא.
אה כן , ויש גם בופה סלטים וגבינות אקסטנסיבי, טרי ומיותר לגמרי לאור כל הטוב של הבשר והעובדה שלבטן יש סף קיבולת מסוים.
יאללה, מספיק 53 דולר לארוחה בהחלט סבירה ומעלה.
***1\2
MOONFISH - עוד מסעדה עילית יחסית, עם טוויסט. היא עילית כל עוד היא לא בהאפי האוור. בהאפי האוור היא הופכת להיות מקום מגניב וזול (יחסית כמובן), עם כל מיני מנות קטנות ושוות מאד. אני הייתי שם רק בהאפי האוור, לאחר עיון קצר ב YELP, ולכן לדעתי מיציתי את כל מה שהמסעדה הזאת יכולה להציע לי ועוד קצת. המקום נפתח ב 4 וחצי אחר הצהריים ובערך ברבע לחמש הוא כמעט מלא לגמרי. כן - הוא עד כדי כך מוצלח.
אז מה מזמינים בהאפי האוור?
טאקו טונה - אין על טאקו של אהי טונה. באמת, אני הזמנתי את המנה הזאת בכמה מקומות אחרים (כולל VELVET TACO בדאלאס, שהיא אולי מסעדת הטאקואים הטובה בעולם), אבל גם פה היא מצוינת. מלווה בקצת ארוגולה, עם טאקו מהזן הפריך, וקצת טונה נאה (RAW) בפנים. איזה יופי של דבר. אכלתי 4 כאלה, כל אחד עלה לי דולר ושבעים וחמישה סנט.
שני אויסטרים נאים, שדווקא לא היו הטובים והבשרניים שאכלתי, אבל בקטנה.
שני אויסטרים צרובים בגריל. והצריבה היתה באמת בקטנה. תשמעו, הדבר הזה טעים. הדקה על הגריל עושה לפרי הים הנפלא הזה המון טוב.
קליפורניה רול - טוב מאד, עם סרטן אמיתי לגמרי, גם אם קצת יותר שברירי מהרגיל, וכאן אנחנו מגיעים לשיא של הארוחה:
SUPER CRUNCH ROLL - סושי קראנצ'י לעילא ולעילא, עם טמפורה, שרימפסים ואבוקדו, עטופים מעל הטמפורה בסלמון. תשמעו, הדבר הזה טעים. לא חושב שאכלתי רול יותר טוב בחיים שלי. אז נכון שזה לא לגמרי סושי עם כל הטיגון הזה, אבל זה וואחד דבר טעים.
וכל הטוב הזה עלה לי 30 דולר. בעיניי, זה מדהים.
****
NILE ETHIOPIAN RESTAURANT - תשמעו, בישראל אף פעם לא יצא לי לאכול אוכל אתיופי, אבל מסתבר שבאורלנדו דווקא כן. ותשמעו, היה טעים.
גם כאן אכלתי פעמיים. בסופו של דבר, אני לא יכול להגיד שהמקום הזה מושלם כי הוא לא, אבל בשביל 20 דולר בערך, תצאו שבעים מאוכל בהחלט סביר ומעלה. קודם כל יש כאן יין דבש - יין מתוק שעושים במקום (כלומר, מוהלים במקום, אני בספק אם ממש עושים אותו במקום), יש לו דווקא קיק לא קטן, לדעתי (ובאלכוהול אני דווקא חושב שאני מבין) יש בו משהו כמו 8 אחוזי אלכוהול מאד מאד שתיים. זה טעים וממסטל וסבבה. הבעיה היא שבפעם השניה שאכלתי במקום הזה, זה כבר בא אחרי שלוש בירות (ואני לא שותה בירות עם פחות מ 9 אחוז) אז תיקחו את הדברים שלי בערבון מוגבל.
בפעם הראשונה שאכלתי כאן, אכלתי שפונדרה. כבר כתבתי כמה אני אוהב שפונדרה, אז שפונדרה איט איז גם כאן. ודווקא מהעשייה של השפונדרה התאכזבתי. בסדר, לא יותר. לא רך ושומני ודקדנטי כמו ששפונדרה צריכה ויכולה להיתו, אבל האינג'ירה החמוצה יחד עם ה COLLARED GREENS הטובים בהחלט נתנו תמורה טובה לאגרה.
בפעם השניה, זאת שבה הייתי קצת שיכור, גיוונתי ואכלתי מנה דומה בעיקרון, אבל של BEEF TIBS, לא יודע בדיוק מה זה אבל זה בשר בקר רזה למדי, מבושל במרינדה של פלפלים ובצל, וגם הוא בא על אינג'ירה יחד עם ה COLLARED GREENS. מה שכן זכור לי זה שהבקר היה קשה מדי.
תשמעו, הטעמים שם לגמרי מדויקים. יש שם חמיצות נעימה מאד לכל אורך הדרך. האינג'ירה טרייה ומצוינת (אגב, מצפים מכם לאכול עם הידיים. אם תבקשו ממש ממש יפה תקבלו מזלג חד פעמי, אבל בעיקרון זה מקום לאכול בו עם הידיים). והיא מספחת נפלא את שאר הטעמים. אבל בסופו של דבר, קשה לי להגיד שהעשייה מדויקת. הטעמים יותר טובים מאשר העשייה ובטח שיותר טובים מאשר חומרי הגלם.
ועדיין, מקום מאד נחמד להיות בו.
***1\2
CAFE TU TU TANGO
תשמעו, יש לי בעיה עם המקום הזה. כי הוויב במקום הזה הוא מהטובים שהייתי בו אי פעם, אבל האוכל, אפ
