שיין אנד שארפ, יגאל אלון 65, תל אביב
הלכנו, אשתי; אני ובן ה-16 על מנת לחגוג לו יום הולדת. מכיוון שהנער מאוד אוהב בשר, חיפשתי מקום שעוד לא היינו בו והפור נפל על שיין אנד שארפ.
המסעדה נמצאת קרוב מאוד לאולם הכדורסל של יד אליהו, צמוד אליה נמצאת Yum Cha האסיאתית שייכת גם היא לבעלי המקום (ונראתה ריקה למדי).
המקום מעוצב באופן חמים ומזמין, כאשר החלק הבולט הוא מקרר היישון העצום שזכה לקיר זכוכית. בכל רגע ניתן לצפות בנתחי בשר עצומים ומגרים.
מה אכלנו:
מנת לחם שכוללת מספר סוגים טעימים של לחם, בליווי זרעי עגבניות וצ'ילי וכן חמאה צהובה ומעולה.
הנער אכל שתי מנות שלא זכינו לטעום מהן, פופקורן שרימפס עם איולי צ'ילי וסטייק סינטה 300 גרם בליווי פירה. כפי שציינתי, לא טעמנו מהמנות, אבל הסטייק נראה מעולה והנער נהנה ממנו מאוד.
אשתי ואני חלקנו בינינו מנה ראשונה אחת ומנה עיקרית אחת.
סלט קייל עם קרוטונים, שבבי שקדים, דומדמניות על מצע של טחינה שומרונית. נהנינו מאוד! הסלט היה טעים מאוד, מגוון ומעניין, מלא בבריאות.
קריספי דאק, חצי ברווז, פנקייק, רוטב הוייסין, בצל ירוק ומלפפון. חלפו שנים ארוכות מאז שאכלנו ברווז, גם כאן נהנינו מאוד. ברווז פריך ועסיסי מאוד, מורגש שהושרה זמן רב ובושל בישול ארוך וייסודי. הברווז פורק במיומנות על ידי המלצר ונאכל ברולים של פנקייקים דקים, משיכה של רוטב הויסין, חתיכת בצל ירוק וחתיכת מלפפון – תענוג! החלק הטעים היה כמובן, העור השמנוני והפריך (בעיקר החלקים השרופים). גם העצמות התפצחו להן בתענוג רב.
המנות האחרונות היו בנאליות וסטרנדרטיות לגמרי, שלא לאמר משעממות.
קרם ברולה אחד, שלא הותיר זכרון טוב במיוחד.
אפוגטו, שהיה בסדר, אבל הוגש בכלי לא מתאים (בצלחת אובלית גדולה, במקום בכוס או ספל).
השירות היה מצוין לכל אורך הארוחה.
שילמנו 470 ש"ח, כולל שתיה, לפני טיפ.
לסיכום: נהננו מאוד ממסעדה מגוונת ומהנה לכל המשפחה. יש מקום לשיפור וגיוון הקונדיטוריה של המקום.
הלכנו, אשתי; אני ובן ה-16 על מנת לחגוג לו יום הולדת. מכיוון שהנער מאוד אוהב בשר, חיפשתי מקום שעוד לא היינו בו והפור נפל על שיין אנד שארפ.
המסעדה נמצאת קרוב מאוד לאולם הכדורסל של יד אליהו, צמוד אליה נמצאת Yum Cha האסיאתית שייכת גם היא לבעלי המקום (ונראתה ריקה למדי).
המקום מעוצב באופן חמים ומזמין, כאשר החלק הבולט הוא מקרר היישון העצום שזכה לקיר זכוכית. בכל רגע ניתן לצפות בנתחי בשר עצומים ומגרים.
מה אכלנו:
מנת לחם שכוללת מספר סוגים טעימים של לחם, בליווי זרעי עגבניות וצ'ילי וכן חמאה צהובה ומעולה.
הנער אכל שתי מנות שלא זכינו לטעום מהן, פופקורן שרימפס עם איולי צ'ילי וסטייק סינטה 300 גרם בליווי פירה. כפי שציינתי, לא טעמנו מהמנות, אבל הסטייק נראה מעולה והנער נהנה ממנו מאוד.
אשתי ואני חלקנו בינינו מנה ראשונה אחת ומנה עיקרית אחת.
סלט קייל עם קרוטונים, שבבי שקדים, דומדמניות על מצע של טחינה שומרונית. נהנינו מאוד! הסלט היה טעים מאוד, מגוון ומעניין, מלא בבריאות.
קריספי דאק, חצי ברווז, פנקייק, רוטב הוייסין, בצל ירוק ומלפפון. חלפו שנים ארוכות מאז שאכלנו ברווז, גם כאן נהנינו מאוד. ברווז פריך ועסיסי מאוד, מורגש שהושרה זמן רב ובושל בישול ארוך וייסודי. הברווז פורק במיומנות על ידי המלצר ונאכל ברולים של פנקייקים דקים, משיכה של רוטב הויסין, חתיכת בצל ירוק וחתיכת מלפפון – תענוג! החלק הטעים היה כמובן, העור השמנוני והפריך (בעיקר החלקים השרופים). גם העצמות התפצחו להן בתענוג רב.
המנות האחרונות היו בנאליות וסטרנדרטיות לגמרי, שלא לאמר משעממות.
קרם ברולה אחד, שלא הותיר זכרון טוב במיוחד.
אפוגטו, שהיה בסדר, אבל הוגש בכלי לא מתאים (בצלחת אובלית גדולה, במקום בכוס או ספל).
השירות היה מצוין לכל אורך הארוחה.
שילמנו 470 ש"ח, כולל שתיה, לפני טיפ.
לסיכום: נהננו מאוד ממסעדה מגוונת ומהנה לכל המשפחה. יש מקום לשיפור וגיוון הקונדיטוריה של המקום.
