הקוראת בצלחות
New member
ביקורת בכורה- מיט במרכז הכרמל
אחרי שנים של קריאה בפורום, אני מפציעה בביקורת בכורה. יום ארוך וקשה וחשק לסטייק הביאו אותי ואת הקורא לצאת באמצע השבוע ולנסות מחדש את מסעדת המיט במרכז הכרמל. באנו חדורי מטרה והתבייתנו על החלק הבשרי הרציני של התפריט, ואחרי שנייה של מחשבה הוספנו גם מנה ראשונה אחת כדי שמשהו ירגיע טיפה את הרעב עד שיגיע הבשר.
אז מה היה לנו שם:
סביצ'ה - נתחי סלמון טרי על מצע עדשים שחורות וירקות שורש ברוטב לימונים. זה בהחלט היה סלמון, אבל טרי, הוא לא היה. הדג היה באיכות ירודה שהורגשה היטב, הסלט שמתחתיו היה נחמד, אבל כשהדג רע, הסביצ'ה רע והליווי ממש לא משנה. רעבים כמו שהיינו, פשוט אכלנו בחוסר חשק וקיווינו שההמשך יהיה יותר טוב.
עיקריות:
אסאדו צלעות – 800 גרם אסאדו במרינדה שעובר צלייה איטית בארון עישון. טעמי העישון היו טובים וכיפיים מאוד, והיה לבשר טעם טיפה מתקתק שאני מניחה שהגיע מהמרינדה המדוברת. הוא היה קצת עשוי מדי והתייבש טיפה, אבל סך הכול המנה הייתה טובה.
ובהמלצה חמה מהמלצר פורטר האוס סטייק – אני מודה שאחרי הסביצ'ה הגרוע והאסאדו הטוב, אבל לא מצוין, קצת חששתי מהסטייק ובגלל החשק משני צדי השולחן, פחדתי מאכזבה קשה. איזה כיף שהתבדיתי! הסטייק היה לא פחות ממעולה. בשר טוב שקיבל טיפול אוהב מגרילמן שבפירוש ידע מה הוא עושה. מידת העשייה הייתה מדויקת משני צדי העצם וקיבלנו בדיוק את הסטייק המהנה ששני קרניבורים מורעבים חלמו לנעוץ בו שיניים. שאפו.
העיקריות מגיעות עם תוספת לבחירה והתוספות שהזמנו היו שעועית ירוקה ותפוחי אדמה אפויים. השעועית הירוקה תובלה בקצת שמן שומשום והייתה נעימה וכייפית. לדעתי, תפוחי האדמה האפויים תובלו בהרבה יותר מדי רוזמרין שהשאיר טעם לוואי לא נעים, בצד השני של השולחן לא נרשמו תלונות. בכל מקרה שום דבר מבריק או ראוי לציון (לחיוב או לשלילה) לא היה שם.
את כל האוכל הזה ליווינו בבקבוק רותם של יקב שטרן, שהיה ליווי מצוין לבשר וכייפי לשתייה בפני עצמו, על הקינוחים ויתרנו וחזרנו הביתה עייפים ומדושנים עם טעם טוב של סטייק מעולה בפה, ובינינו, מי צריך יותר?
אחרי שנים של קריאה בפורום, אני מפציעה בביקורת בכורה. יום ארוך וקשה וחשק לסטייק הביאו אותי ואת הקורא לצאת באמצע השבוע ולנסות מחדש את מסעדת המיט במרכז הכרמל. באנו חדורי מטרה והתבייתנו על החלק הבשרי הרציני של התפריט, ואחרי שנייה של מחשבה הוספנו גם מנה ראשונה אחת כדי שמשהו ירגיע טיפה את הרעב עד שיגיע הבשר.
אז מה היה לנו שם:
סביצ'ה - נתחי סלמון טרי על מצע עדשים שחורות וירקות שורש ברוטב לימונים. זה בהחלט היה סלמון, אבל טרי, הוא לא היה. הדג היה באיכות ירודה שהורגשה היטב, הסלט שמתחתיו היה נחמד, אבל כשהדג רע, הסביצ'ה רע והליווי ממש לא משנה. רעבים כמו שהיינו, פשוט אכלנו בחוסר חשק וקיווינו שההמשך יהיה יותר טוב.
עיקריות:
אסאדו צלעות – 800 גרם אסאדו במרינדה שעובר צלייה איטית בארון עישון. טעמי העישון היו טובים וכיפיים מאוד, והיה לבשר טעם טיפה מתקתק שאני מניחה שהגיע מהמרינדה המדוברת. הוא היה קצת עשוי מדי והתייבש טיפה, אבל סך הכול המנה הייתה טובה.
ובהמלצה חמה מהמלצר פורטר האוס סטייק – אני מודה שאחרי הסביצ'ה הגרוע והאסאדו הטוב, אבל לא מצוין, קצת חששתי מהסטייק ובגלל החשק משני צדי השולחן, פחדתי מאכזבה קשה. איזה כיף שהתבדיתי! הסטייק היה לא פחות ממעולה. בשר טוב שקיבל טיפול אוהב מגרילמן שבפירוש ידע מה הוא עושה. מידת העשייה הייתה מדויקת משני צדי העצם וקיבלנו בדיוק את הסטייק המהנה ששני קרניבורים מורעבים חלמו לנעוץ בו שיניים. שאפו.
העיקריות מגיעות עם תוספת לבחירה והתוספות שהזמנו היו שעועית ירוקה ותפוחי אדמה אפויים. השעועית הירוקה תובלה בקצת שמן שומשום והייתה נעימה וכייפית. לדעתי, תפוחי האדמה האפויים תובלו בהרבה יותר מדי רוזמרין שהשאיר טעם לוואי לא נעים, בצד השני של השולחן לא נרשמו תלונות. בכל מקרה שום דבר מבריק או ראוי לציון (לחיוב או לשלילה) לא היה שם.
את כל האוכל הזה ליווינו בבקבוק רותם של יקב שטרן, שהיה ליווי מצוין לבשר וכייפי לשתייה בפני עצמו, על הקינוחים ויתרנו וחזרנו הביתה עייפים ומדושנים עם טעם טוב של סטייק מעולה בפה, ובינינו, מי צריך יותר?
