גוז' ודניאל הפעם בהרכב משפחתי מורחב
[מושב בני ציון, בקו אוירי בין געש שעל כביש החוף לבין צומת הדרים שעל כביש 4]
מסעדה שכתבתי עליה כל כך הרבה פעמים (תכלס המקום שביקרנו בו הכי הרבה פעמים מכל מסעדה אחרת בשנים האחרונות) תמיד מעלה את השאלה אם לכתוב עוד פעם או לא. הפעם החלטתי שכן, בין היתר בגלל ההרכב המשפחתי המורחב שאיתו הגענו, כשנוסף ל"קטנה" היתה איתנו היום גם הגדולה, כלומר אמא שלי, שבשנים האחרונות הפכנו למסורת נחמדה לקחת אותה למסעדה ליום ההולדת שלה. לא יוצא לה בשוטף להגיע יותר מדי למסעדות כך שהיא מעדיפה את זה יותר מכל "שמונץ" שנתקע לה.
לבחור מסעדה שתתאים גם לה וגם לנו זה עסק די מאתגר. עד כה הספקנו איתה את מאראבו והוטל מונטיפיורי והיה מוצלח. הפעם החלטנו לנסוע במיוחד לגוז' ודניאל, כחצי שעה מהבית. לא עד כדי כך רחוק אבל בהחלט מרחק שלא נוסעים בשבילו לכל מסעדה.
לפתיחה חלקנו שתי ראשונות
- קרפצ'ו בקר: רק לפני כמה ימים כתבתי על זה של הבוצ'רי. הגירסה של גוז' ודניאל היתה יותר טובה ממנו למרות שבבוצ'רי הפציצו יותר עם הגבינה. הטעם היה נעים יותר וגם הטמפרטורה יותר נכונה.
- פטריות שוק: מנה מאד פשוטה אבל מאד מהנה. השם המלא פטריות שוק בחמאה מתובלת. לא יודע/זוכר במה תיבלו את החמאה אבל הרוטב היה מאד מאד מוצלח.
מנת הפטריות היתה אחת הראשונות היותר מוצלחות שאכלנו שם, ובכלל אם בביקורים הראשונים שלנו במסעדה הראשונות היו החוליה החלשה עם כל מיני מנות מוזרות או פחות מוצלחות - אז לאחרונה אנחנו מרגישים שיפור גדול בראשונות שם וסוף סוף כיף להזמין שם גם משהו לפני העיקרית וזה יפה.
העיקריות נחלקו גם כן לשנים
- המבורגר: הקטנה והאישה שתיהן הזמינו המבורגר מדיום. שניהם הגיעו אפילו קצת פחות ממדיום, כשדווקא של הקטנה היה אפילו יותר קרוב למדיום רר מאשר למדיום. תכלס אני תמיד מעדיף שזה יגיע פחות ולא יותר, כי פחות תמיד אפשר לצלות עוד קצת, אבל הקטנה אכלה אותו בלי בעיות, אז מי אנחנו שנתלונן. אגב, שבוע שעבר דיברנו על הנושא בפורום וגם כאן המלצר ישר שאל "שנפתח עם המנות ילדים שלא נשעמם את הקטנה?". אני מניח שאחרי שהוא ראה את הביצוע שלה עם ההמבורגר הוא הבין למה הוא קיבל את המבט הנוזף על השאלה הזו, אבל שוב פעם ההנחה (הוא אפילו לא שאל!) שאם אתה ילד אז אתה חייב לאכול משהו מוגבל - זה חלק מהבעיה, במיוחד אם ההנחה הזו באה מההורים ולא מסתם מלצר. בכל מקרה את ההמבורגר לא טעמתי הפעם אבל האישה דיווחה שהוא היה מוצלח כמו תמיד.
- אני וה"גדולה" הזמנו מנה מהספיישלים צלע חזיר שאולי האישה תזכור יותר במדוייק את הפירוט המלא שלו. ציפיתי לנתח אחד ולהפתעתי הגיעו שני נתחים של 200+ גרם כל אחד. המנה היתה מאד מוצלחת. הנתח היה עסיסי ולא יבש, עם אזורים יותר שומניים ורכים שאני מאד אוהב ליד העצם. אם המנה היתה מוצעת כחלק מהתפריט הרגיל הייתי בשמחה מוסיף אותה למנות הקבועות שלי שם.
בתוספות היינו מאד לא מקוריים - בכל המנות החלפנו את התוספת (צ'יפס להמבורגר, פירה לסטייק) בשפצלי המוצלח שלהם.
לקינוח (אני לא חובב כזכור אבל בכל זאת חוגגים יום הולדת...) הזמנו הפעם את הגירסה שלהם לקראק פאי. למי שמכיר ואוהב את זה מקפה 48 צר לי להגיד ש"זה לא זה". לא אהבנו לא את הבצק שהמרקם שלו היה פחות מוצלח מאשר בקפה 48, וגם לא את שכבת הקרם שנמרחה מעל העוגה שמאד הזכירה את השכבה העליונה החמצמצה של עוגת הגבינה של אורנה ואלה, ששם אני מאד אוהב, רק שכאן זה גם היה יותר לימוני (אפילו פיזרו מעל שבבים של ליים) וגם לא הסתדר לי עם העוגה עצמה. הקטנה אכלה את הרוב. אנחנו הסתפקנו בביסים בודדים מאד.
ככלל, החלטנו לא להזמין שם קינוחים יותר עד להודעה חדשה. פעם היה שם מוס שוקולד שמאד אהבנו. מאז שהחליפו אותו כחלק מהחלפה כוללת של תפריט הקינוחים שם - נחלנו שם רק אכזבות בגיזרת הקינוחים, אז מבחינתנו עדיף לוותר על זה ולדבוק במה שהם טובים יותר.
השירות שם, במיוחד מבחינת האוירה של השירות, משתנה מאד ממלצר למלצר. סך הכל הוא היה הולם מאד. כל בקשה שהיתה לנו מולאה בצורה טובה ובמהירות. כוס יין שנכנס אליה זבוב מולאה מחדש. הנקודה היחידה שאני מוריד עליה ניקוד זה אי ציון מחיר מנות הספיישל, ועל אחת כמה וכמה זה היה בולט אחרי שכבר שאלתי מחיר של אחת ממנות הספיישל ולמרות זאת גם במנות הבאות שהמלצר פירוט הוא המשיך לא לציין מחיר מה שאילץ אותי לשאול שוב פעם וזה לא נעים להתחיל לתחקר מלצר על מחירי מנות. אז נמרוד, אתה חמוד, לבבי מאד, נתת שירות טוב - אבל קח את זה לתשומת לבך ולמסעדה שווה להדגיש את זה למלצרים כי זה דברים שצריכים להיות חלק מהשיגרה.
מבחינת מחיר. הראשונות שם נעו סביב ה-50/55. ההמבורגר - 72. החזיר - אם אני זוכר נכון - 88 ש"ח. הקינוח - 38 שקלים מבוזבזים
לסיכום גוז' ודניאל היא אחת המסעדות הכי מוערכות עליי בארץ והפעם זה אפילו בלי לסייג את האופציות של האיזור כן או לא. הם הקימו שם מקום שמצליח לספק תפריט שמצד אחד הוא לא מפוצץ באלף ואחת מנות כמו בקולומבוס בזמנו אבל מצד נותן מגוון יפה של אופציות כך שכמעט כל אחד ימצא שם משהו.
את מה שהם עושים הם מבצעים בדרך כלל טוב: אם זה ההמבורגר, האוסובוקו שמזמן לא אכלתי, הנתח אתמול - הכל היה ברמה טובה. זו לא מסעדת מישליין אבל זו מסעדה שנותנת למישהו שנמצא על הדרך ורוצה משהו שהוא מעבר לסתם מזנון דרכים או שיפודיה אופציה מאד מאד ראויה לאכול ארוחה מאד סבירה במקום מאד נעים.
המקום מפוצץ בשבתות ומן הסתם קראנו כבר דיווחים עם בעיות נקודיות בשירות כי אי אפשר לצאת עם אפס תקלות לאורך זמן בסרביסים עמוסים כאלה. אבל בסך הכל אכלנו שם מספר די גדול של ארוחות שהיו מאד מהנות ולכן נמשיך לבקר במקום ללא צל של ספק וכן ירבו מקומות כאלה במיוחד באיזורי הספר של הארץ.
בתמונה - הקטנה עם הקראק פאי שלא היה כל כך לטעמנו אז השארנו לה לחסל
[מושב בני ציון, בקו אוירי בין געש שעל כביש החוף לבין צומת הדרים שעל כביש 4]
מסעדה שכתבתי עליה כל כך הרבה פעמים (תכלס המקום שביקרנו בו הכי הרבה פעמים מכל מסעדה אחרת בשנים האחרונות) תמיד מעלה את השאלה אם לכתוב עוד פעם או לא. הפעם החלטתי שכן, בין היתר בגלל ההרכב המשפחתי המורחב שאיתו הגענו, כשנוסף ל"קטנה" היתה איתנו היום גם הגדולה, כלומר אמא שלי, שבשנים האחרונות הפכנו למסורת נחמדה לקחת אותה למסעדה ליום ההולדת שלה. לא יוצא לה בשוטף להגיע יותר מדי למסעדות כך שהיא מעדיפה את זה יותר מכל "שמונץ" שנתקע לה.
לבחור מסעדה שתתאים גם לה וגם לנו זה עסק די מאתגר. עד כה הספקנו איתה את מאראבו והוטל מונטיפיורי והיה מוצלח. הפעם החלטנו לנסוע במיוחד לגוז' ודניאל, כחצי שעה מהבית. לא עד כדי כך רחוק אבל בהחלט מרחק שלא נוסעים בשבילו לכל מסעדה.
לפתיחה חלקנו שתי ראשונות
- קרפצ'ו בקר: רק לפני כמה ימים כתבתי על זה של הבוצ'רי. הגירסה של גוז' ודניאל היתה יותר טובה ממנו למרות שבבוצ'רי הפציצו יותר עם הגבינה. הטעם היה נעים יותר וגם הטמפרטורה יותר נכונה.
- פטריות שוק: מנה מאד פשוטה אבל מאד מהנה. השם המלא פטריות שוק בחמאה מתובלת. לא יודע/זוכר במה תיבלו את החמאה אבל הרוטב היה מאד מאד מוצלח.
מנת הפטריות היתה אחת הראשונות היותר מוצלחות שאכלנו שם, ובכלל אם בביקורים הראשונים שלנו במסעדה הראשונות היו החוליה החלשה עם כל מיני מנות מוזרות או פחות מוצלחות - אז לאחרונה אנחנו מרגישים שיפור גדול בראשונות שם וסוף סוף כיף להזמין שם גם משהו לפני העיקרית וזה יפה.
העיקריות נחלקו גם כן לשנים
- המבורגר: הקטנה והאישה שתיהן הזמינו המבורגר מדיום. שניהם הגיעו אפילו קצת פחות ממדיום, כשדווקא של הקטנה היה אפילו יותר קרוב למדיום רר מאשר למדיום. תכלס אני תמיד מעדיף שזה יגיע פחות ולא יותר, כי פחות תמיד אפשר לצלות עוד קצת, אבל הקטנה אכלה אותו בלי בעיות, אז מי אנחנו שנתלונן. אגב, שבוע שעבר דיברנו על הנושא בפורום וגם כאן המלצר ישר שאל "שנפתח עם המנות ילדים שלא נשעמם את הקטנה?". אני מניח שאחרי שהוא ראה את הביצוע שלה עם ההמבורגר הוא הבין למה הוא קיבל את המבט הנוזף על השאלה הזו, אבל שוב פעם ההנחה (הוא אפילו לא שאל!) שאם אתה ילד אז אתה חייב לאכול משהו מוגבל - זה חלק מהבעיה, במיוחד אם ההנחה הזו באה מההורים ולא מסתם מלצר. בכל מקרה את ההמבורגר לא טעמתי הפעם אבל האישה דיווחה שהוא היה מוצלח כמו תמיד.
- אני וה"גדולה" הזמנו מנה מהספיישלים צלע חזיר שאולי האישה תזכור יותר במדוייק את הפירוט המלא שלו. ציפיתי לנתח אחד ולהפתעתי הגיעו שני נתחים של 200+ גרם כל אחד. המנה היתה מאד מוצלחת. הנתח היה עסיסי ולא יבש, עם אזורים יותר שומניים ורכים שאני מאד אוהב ליד העצם. אם המנה היתה מוצעת כחלק מהתפריט הרגיל הייתי בשמחה מוסיף אותה למנות הקבועות שלי שם.
בתוספות היינו מאד לא מקוריים - בכל המנות החלפנו את התוספת (צ'יפס להמבורגר, פירה לסטייק) בשפצלי המוצלח שלהם.
לקינוח (אני לא חובב כזכור אבל בכל זאת חוגגים יום הולדת...) הזמנו הפעם את הגירסה שלהם לקראק פאי. למי שמכיר ואוהב את זה מקפה 48 צר לי להגיד ש"זה לא זה". לא אהבנו לא את הבצק שהמרקם שלו היה פחות מוצלח מאשר בקפה 48, וגם לא את שכבת הקרם שנמרחה מעל העוגה שמאד הזכירה את השכבה העליונה החמצמצה של עוגת הגבינה של אורנה ואלה, ששם אני מאד אוהב, רק שכאן זה גם היה יותר לימוני (אפילו פיזרו מעל שבבים של ליים) וגם לא הסתדר לי עם העוגה עצמה. הקטנה אכלה את הרוב. אנחנו הסתפקנו בביסים בודדים מאד.
ככלל, החלטנו לא להזמין שם קינוחים יותר עד להודעה חדשה. פעם היה שם מוס שוקולד שמאד אהבנו. מאז שהחליפו אותו כחלק מהחלפה כוללת של תפריט הקינוחים שם - נחלנו שם רק אכזבות בגיזרת הקינוחים, אז מבחינתנו עדיף לוותר על זה ולדבוק במה שהם טובים יותר.
השירות שם, במיוחד מבחינת האוירה של השירות, משתנה מאד ממלצר למלצר. סך הכל הוא היה הולם מאד. כל בקשה שהיתה לנו מולאה בצורה טובה ובמהירות. כוס יין שנכנס אליה זבוב מולאה מחדש. הנקודה היחידה שאני מוריד עליה ניקוד זה אי ציון מחיר מנות הספיישל, ועל אחת כמה וכמה זה היה בולט אחרי שכבר שאלתי מחיר של אחת ממנות הספיישל ולמרות זאת גם במנות הבאות שהמלצר פירוט הוא המשיך לא לציין מחיר מה שאילץ אותי לשאול שוב פעם וזה לא נעים להתחיל לתחקר מלצר על מחירי מנות. אז נמרוד, אתה חמוד, לבבי מאד, נתת שירות טוב - אבל קח את זה לתשומת לבך ולמסעדה שווה להדגיש את זה למלצרים כי זה דברים שצריכים להיות חלק מהשיגרה.
מבחינת מחיר. הראשונות שם נעו סביב ה-50/55. ההמבורגר - 72. החזיר - אם אני זוכר נכון - 88 ש"ח. הקינוח - 38 שקלים מבוזבזים
לסיכום גוז' ודניאל היא אחת המסעדות הכי מוערכות עליי בארץ והפעם זה אפילו בלי לסייג את האופציות של האיזור כן או לא. הם הקימו שם מקום שמצליח לספק תפריט שמצד אחד הוא לא מפוצץ באלף ואחת מנות כמו בקולומבוס בזמנו אבל מצד נותן מגוון יפה של אופציות כך שכמעט כל אחד ימצא שם משהו.
את מה שהם עושים הם מבצעים בדרך כלל טוב: אם זה ההמבורגר, האוסובוקו שמזמן לא אכלתי, הנתח אתמול - הכל היה ברמה טובה. זו לא מסעדת מישליין אבל זו מסעדה שנותנת למישהו שנמצא על הדרך ורוצה משהו שהוא מעבר לסתם מזנון דרכים או שיפודיה אופציה מאד מאד ראויה לאכול ארוחה מאד סבירה במקום מאד נעים.
המקום מפוצץ בשבתות ומן הסתם קראנו כבר דיווחים עם בעיות נקודיות בשירות כי אי אפשר לצאת עם אפס תקלות לאורך זמן בסרביסים עמוסים כאלה. אבל בסך הכל אכלנו שם מספר די גדול של ארוחות שהיו מאד מהנות ולכן נמשיך לבקר במקום ללא צל של ספק וכן ירבו מקומות כאלה במיוחד באיזורי הספר של הארץ.
בתמונה - הקטנה עם הקראק פאי שלא היה כל כך לטעמנו אז השארנו לה לחסל
