קלארו
שלום לכולם - עוד אחד שקורא ולא כותב כבר הרבה זמן, והחלטתי שהגיע הזמן להתחיל.
היינו בקלארו החדשה במתחם שרונה - שולחן של 5 אנשים בשישי בערב.
כשהגענו למסעדה לא ממש מצאנו את הכניסה ומסתבר שנכנסנו מהמרפסת. בזמן הארוחה שמעתי על אורחים נוספים שלא הצליחו להכנס "מהכניסה". קצת מוזר. שלט "כניסה" היה יכול להיות נח.
לא חשוב, האוכל הוא העיקר, לא?
ישבנו בשולחן עגול בחלקה הדרומי של המסעדה. במקום מטבח פתוח ענק וחלל הסעדה גדול עם שולחנות עגולים, מרובעים ועשרות מקומות מסביב לבר שליד המטבח.
יש במסעדה המון אנשי צוות. מלצרים, מארחות, מנהלי משמרת, סטאז'ארים, מנהלים, שפים.... ברדאק לא קטן. שירות? לא ממש.
הזמנו לראשונות:
דג ים נא עם פריקי ועוד כל מיני. הערב הדג היה לוקוס. בפועל, המנה חמוצה ולא מאוזנת. טעם הדג לא מורגש. לא יפה להתנהג ככה עם לוקוס.
טרטר בקר - לא כוס התה שלי כשזה מגיע לטרטר.... טעם הבשר חבוי מאחורי חרדל ותבלון יתר. חבל, כי עשה רושם של בשר איכותי.
ריקוטה חמה טרייה - מנה חביבה ומעניינת. היחידה מבין הראשונות שהזכירה שהבטיחו מסעדה איטלקית. מגיעה עם בריוש חביב, תרד?! וקונפי עגבניות בינוני.
מבחר ירקות מהטאבון - כחובב ירקות אני נוהג להזמין מנות דומות בכל הזדמנות. הירקות איכותיים וטעימים. מצד שני, אף אחד לא ממש נתן להם יתר תשומת לב וטיפול נאות בזמני הכנה וחבל כי חומרי הגלם איכותיים.
סלק סלקים עם מוצרלה צנוברים ועלי רוקט (שמישהו שכח לשים בצלחת) - מנה חביבה. שגרתית. סלקים איכותיים וטעימים. מוצרלה טובה. לא משהו לכתוב עליו הביתה ובטח שלא להתרגש.
ברוסקטה ים תיכונית - שתי פרוסות ברוסקטה לא יציבות שקרסו תחת סלט עגבניות וראשי קלמרי על איולי שומני. מנה לא טובה ולא ברורה.
פוקצה מהטאבון - חסרת נוכחות ולא מעניינת. בזבוז גדול ומוזר מאד בהתחשב בעובדה שבמטבח מוצב טאבון גדול כמו שאני רוצה להביא הביתה יום אחד.......
לעיקריות:
ריזוטו יין אדום עם מח עצם חלמון וחתיכות שפונדרה - מנה שומנית מאד, חסרת איזון ולא ברורה. בינוני מינוס.
פסטה (ארוכה ומסולסלת - לא זוכר ת'שם) ראגו בקר - מי שאכל אמר בקול רם שהיא בינונית ואחרי הארוחה בחוץ (הוא נימוסי...) אמר שזה היה מתחת לכל ביקורת.
פילה דג יומי (בר ים) עם ירקות והכל על רוטב עגבניות - שאלתי את המלצרית אם המדובר על לברק. היא התעקשה שזה דומה אבל לא לברק אלא בר ים. בפועל זה היה לברק כמובן. מנה טעימה עד כמה שלברק יכול להיות טעים. שוב, מיוחד זה רחוק מלהיות.
ספייר ריבס - מנה זוגית לפי התפריט. מתומחרת ב-148 ש"ח. ואכן הוזמנה לזוג. הגיעו שתי חתיכות בשר עטופות במשרה תבלינים יבשים - 5 תבלינים (במסעדה איטלקית?) ולפי הערכתי כ-350 גרם בשר. הביס הראשון והשני היו כל כך יבשים שהחלטתי לוותר. זוגתי אכלה לבד... המנה הגיעה עם 4 רבעים של חצי קלח תירס שידעו ימים טובים יותר וסיר קטן עם פולנטה חביבה. מה הקשר בין תבלין 5 ספייסס לפולנטה רק השף יודע.
רביולי חצילים שרופים בסלסת עגבניות פלפל חריף וגבינת קדוש - הזמנתי אחרי שלא רציתי לאכול את הספייר ריבס. הגיע תוך דקות ספורות. 5-6 רביולי על סלסלה של רסק עגבניות חמוצות עם פלפל ירוק חריף מאד (ואני מאד אוהב חריף). גבינת קדוש לא הרגשתי ולא ראיתי. טעם של חצילים? אולי איפה שהוא מעבר להררי החמיצות וחוסר האיזון. אכלתי 2-3 ביסים נתתי לאחרים לטעום ולא יכולתי להמשיך. שלושת רבעי מנה נשארה בצלחת....
אחרונות:
אני לא אוכל מתוק אחרי האוכל אבל על השולחן היו עוגת גבינה שנאכלה בחצייה, מוס שוקולד אמרטו עם גלידה, קרם קרמל עם דובדבנים חמוצים, מילפיי. שותפיי לשולחן אמרו שהמנות האחרונות נחמדות. בפועל אף אחת מהצלחות לא נשארה ריקה.
קלארו - סוגיית השירות והאווירה הכללית
אין בכלל ספק כי במסעדה הושקעו לא מעט משאבים פיננסיים. המבנה שופץ יפה, המטבח הפתוח מאד מרשים. הכסאות נוחים למרות שהשולחן שלנו היה מעט צפוף ל-5 אנשים שרוצים לאכול. בקומה התחתונה יש בר גדול שהתקיים בו אירוע פרטי. בקומה העליונה יש חדר אוכל פרטי עם שולחן ארוך... במקום מתנגנת מוזיקה נוראית בוויליום סביר. אנשי צוות מתהלכים בחלל המסעדה מכל כיוון אפשרי. לא ממש ברור למה. בכל פעם שצריך מלצר זאת משימה. כשרציתי להזמין מנה עיקרית חדשה (במקום צלעות החזיר שלא אהבתי) נאלצתי לחכות ולחכות ולחכות, עד שהגיע לשולחן אחראי משמרת (כך לדבריו) ממנו ביקשתי תפריט. הוא הלך. אחרי כמה דקות נוספות - ממש רגע לפי שיושבי השולחן סיימו לאכול את המנות שלהם, נאלצתי לקום וללכת לבר הסמוך שם קיבלתי את התפריט בזריזות מהברמנית החביבה.
אחרי עוד כמה דקות הגיע אלי אותו אחרי משמרת לשאול אם הכל בסדר, ואמרתי לו שחוץ מזה שביקשתי ממנו תפריט ולא קיבלתי הכל פנטסטי, אז הוא מלמל משהו כמו "כן, רציתי להביא לך אבל היה לי משהו חשוב לעשות...." ביקשתי להזמין מנה עיקרית והוא אמר שמיד ישלח מלצרית וזאת הגיע מיד (הפעם). בכלל, עושה הרושם (ואני נוהג לאכול במסעדות לא מעט) כי רוב המלצרים במקום חובבנים וחסרי תודעת שירות. לא מאורגנים. עושים הרבה קילומטרז' מיותר בחלל המסעדה... לא ממש נראה מקצועי ומאד לא מרגיש ככה מנקודת מבט של סועד.
לאורך כל הארוחה צריך לבקש מהמלצרים לפנות סכום וצלחות מהשולחן, שלא לומר להביא מפיות או להתעניין במצב הסועדים...בזווית העין ראיתי את המלצרית שלנו פותחת (מנסה יותר נכון) בקבוק יין לסועדים בשולחן סמוך. היא החזיקה מפית בד שנפלה ולא טרחה להרים אותה. אחד הסועדים עשה זאת בשבילה...
בסך הכל המחירים במסעדה סבירים ביחס למה שקורה בתל אביב. מאידך, מנה כמו ספייר ריבס שמוגדרת בתפריט זוגית ומתומחרת ב-148 ש"ח ל-350 גרם בשר זאת הגזמה. זה שהבשר היה יבש ולא לטעמי זה כבר עניין אחר כמובן.
מתחם שרונה ומסעדת קלארו מעלים זכרונות של מתחם התחנה....
קלארו של היום היא מסעדת שף כהגדרתם ולפי הגדרתי מלכודת תיירים. מסעדה איטלקית זה בטח לא.
האוכל בינוני מינוס. השירות סתם מינוס. חבל. אני לא אחזור לשם בעתיד הנראה לעין.
שלום לכולם - עוד אחד שקורא ולא כותב כבר הרבה זמן, והחלטתי שהגיע הזמן להתחיל.
היינו בקלארו החדשה במתחם שרונה - שולחן של 5 אנשים בשישי בערב.
כשהגענו למסעדה לא ממש מצאנו את הכניסה ומסתבר שנכנסנו מהמרפסת. בזמן הארוחה שמעתי על אורחים נוספים שלא הצליחו להכנס "מהכניסה". קצת מוזר. שלט "כניסה" היה יכול להיות נח.
לא חשוב, האוכל הוא העיקר, לא?
ישבנו בשולחן עגול בחלקה הדרומי של המסעדה. במקום מטבח פתוח ענק וחלל הסעדה גדול עם שולחנות עגולים, מרובעים ועשרות מקומות מסביב לבר שליד המטבח.
יש במסעדה המון אנשי צוות. מלצרים, מארחות, מנהלי משמרת, סטאז'ארים, מנהלים, שפים.... ברדאק לא קטן. שירות? לא ממש.
הזמנו לראשונות:
דג ים נא עם פריקי ועוד כל מיני. הערב הדג היה לוקוס. בפועל, המנה חמוצה ולא מאוזנת. טעם הדג לא מורגש. לא יפה להתנהג ככה עם לוקוס.
טרטר בקר - לא כוס התה שלי כשזה מגיע לטרטר.... טעם הבשר חבוי מאחורי חרדל ותבלון יתר. חבל, כי עשה רושם של בשר איכותי.
ריקוטה חמה טרייה - מנה חביבה ומעניינת. היחידה מבין הראשונות שהזכירה שהבטיחו מסעדה איטלקית. מגיעה עם בריוש חביב, תרד?! וקונפי עגבניות בינוני.
מבחר ירקות מהטאבון - כחובב ירקות אני נוהג להזמין מנות דומות בכל הזדמנות. הירקות איכותיים וטעימים. מצד שני, אף אחד לא ממש נתן להם יתר תשומת לב וטיפול נאות בזמני הכנה וחבל כי חומרי הגלם איכותיים.
סלק סלקים עם מוצרלה צנוברים ועלי רוקט (שמישהו שכח לשים בצלחת) - מנה חביבה. שגרתית. סלקים איכותיים וטעימים. מוצרלה טובה. לא משהו לכתוב עליו הביתה ובטח שלא להתרגש.
ברוסקטה ים תיכונית - שתי פרוסות ברוסקטה לא יציבות שקרסו תחת סלט עגבניות וראשי קלמרי על איולי שומני. מנה לא טובה ולא ברורה.
פוקצה מהטאבון - חסרת נוכחות ולא מעניינת. בזבוז גדול ומוזר מאד בהתחשב בעובדה שבמטבח מוצב טאבון גדול כמו שאני רוצה להביא הביתה יום אחד.......
לעיקריות:
ריזוטו יין אדום עם מח עצם חלמון וחתיכות שפונדרה - מנה שומנית מאד, חסרת איזון ולא ברורה. בינוני מינוס.
פסטה (ארוכה ומסולסלת - לא זוכר ת'שם) ראגו בקר - מי שאכל אמר בקול רם שהיא בינונית ואחרי הארוחה בחוץ (הוא נימוסי...) אמר שזה היה מתחת לכל ביקורת.
פילה דג יומי (בר ים) עם ירקות והכל על רוטב עגבניות - שאלתי את המלצרית אם המדובר על לברק. היא התעקשה שזה דומה אבל לא לברק אלא בר ים. בפועל זה היה לברק כמובן. מנה טעימה עד כמה שלברק יכול להיות טעים. שוב, מיוחד זה רחוק מלהיות.
ספייר ריבס - מנה זוגית לפי התפריט. מתומחרת ב-148 ש"ח. ואכן הוזמנה לזוג. הגיעו שתי חתיכות בשר עטופות במשרה תבלינים יבשים - 5 תבלינים (במסעדה איטלקית?) ולפי הערכתי כ-350 גרם בשר. הביס הראשון והשני היו כל כך יבשים שהחלטתי לוותר. זוגתי אכלה לבד... המנה הגיעה עם 4 רבעים של חצי קלח תירס שידעו ימים טובים יותר וסיר קטן עם פולנטה חביבה. מה הקשר בין תבלין 5 ספייסס לפולנטה רק השף יודע.
רביולי חצילים שרופים בסלסת עגבניות פלפל חריף וגבינת קדוש - הזמנתי אחרי שלא רציתי לאכול את הספייר ריבס. הגיע תוך דקות ספורות. 5-6 רביולי על סלסלה של רסק עגבניות חמוצות עם פלפל ירוק חריף מאד (ואני מאד אוהב חריף). גבינת קדוש לא הרגשתי ולא ראיתי. טעם של חצילים? אולי איפה שהוא מעבר להררי החמיצות וחוסר האיזון. אכלתי 2-3 ביסים נתתי לאחרים לטעום ולא יכולתי להמשיך. שלושת רבעי מנה נשארה בצלחת....
אחרונות:
אני לא אוכל מתוק אחרי האוכל אבל על השולחן היו עוגת גבינה שנאכלה בחצייה, מוס שוקולד אמרטו עם גלידה, קרם קרמל עם דובדבנים חמוצים, מילפיי. שותפיי לשולחן אמרו שהמנות האחרונות נחמדות. בפועל אף אחת מהצלחות לא נשארה ריקה.
קלארו - סוגיית השירות והאווירה הכללית
אין בכלל ספק כי במסעדה הושקעו לא מעט משאבים פיננסיים. המבנה שופץ יפה, המטבח הפתוח מאד מרשים. הכסאות נוחים למרות שהשולחן שלנו היה מעט צפוף ל-5 אנשים שרוצים לאכול. בקומה התחתונה יש בר גדול שהתקיים בו אירוע פרטי. בקומה העליונה יש חדר אוכל פרטי עם שולחן ארוך... במקום מתנגנת מוזיקה נוראית בוויליום סביר. אנשי צוות מתהלכים בחלל המסעדה מכל כיוון אפשרי. לא ממש ברור למה. בכל פעם שצריך מלצר זאת משימה. כשרציתי להזמין מנה עיקרית חדשה (במקום צלעות החזיר שלא אהבתי) נאלצתי לחכות ולחכות ולחכות, עד שהגיע לשולחן אחראי משמרת (כך לדבריו) ממנו ביקשתי תפריט. הוא הלך. אחרי כמה דקות נוספות - ממש רגע לפי שיושבי השולחן סיימו לאכול את המנות שלהם, נאלצתי לקום וללכת לבר הסמוך שם קיבלתי את התפריט בזריזות מהברמנית החביבה.
אחרי עוד כמה דקות הגיע אלי אותו אחרי משמרת לשאול אם הכל בסדר, ואמרתי לו שחוץ מזה שביקשתי ממנו תפריט ולא קיבלתי הכל פנטסטי, אז הוא מלמל משהו כמו "כן, רציתי להביא לך אבל היה לי משהו חשוב לעשות...." ביקשתי להזמין מנה עיקרית והוא אמר שמיד ישלח מלצרית וזאת הגיע מיד (הפעם). בכלל, עושה הרושם (ואני נוהג לאכול במסעדות לא מעט) כי רוב המלצרים במקום חובבנים וחסרי תודעת שירות. לא מאורגנים. עושים הרבה קילומטרז' מיותר בחלל המסעדה... לא ממש נראה מקצועי ומאד לא מרגיש ככה מנקודת מבט של סועד.
לאורך כל הארוחה צריך לבקש מהמלצרים לפנות סכום וצלחות מהשולחן, שלא לומר להביא מפיות או להתעניין במצב הסועדים...בזווית העין ראיתי את המלצרית שלנו פותחת (מנסה יותר נכון) בקבוק יין לסועדים בשולחן סמוך. היא החזיקה מפית בד שנפלה ולא טרחה להרים אותה. אחד הסועדים עשה זאת בשבילה...
בסך הכל המחירים במסעדה סבירים ביחס למה שקורה בתל אביב. מאידך, מנה כמו ספייר ריבס שמוגדרת בתפריט זוגית ומתומחרת ב-148 ש"ח ל-350 גרם בשר זאת הגזמה. זה שהבשר היה יבש ולא לטעמי זה כבר עניין אחר כמובן.
מתחם שרונה ומסעדת קלארו מעלים זכרונות של מתחם התחנה....
קלארו של היום היא מסעדת שף כהגדרתם ולפי הגדרתי מלכודת תיירים. מסעדה איטלקית זה בטח לא.
האוכל בינוני מינוס. השירות סתם מינוס. חבל. אני לא אחזור לשם בעתיד הנראה לעין.
