קיטשן מרקט
הרבה זמן שהמסעדה בראש ה-todo שלנו והברזת שישי של ההורים איפשרה לנו סוף סוף לסמן את ה-V המיוחל.
לצערנו לא ידענו שיש אופציה של ישיבה על הבר שמול המטבח... אחרת היינו מנסים להזמין לשם. יש קסם מיוחד בלראות מטבח בפעולה. בביקור הזה הסתפקנו במבט מרוחק יותר מהבר שבמרכז המסעדה. ככלל, דמיינתי את המסעדה כיותר אינטימית כשבפועל האווירה שם התגלתה כיותר "רועשת". לא הייתי ממליץ על המקום למחפשים מסעדה רומנטית, לפחות לא במובן הקלאסי של המילה.
הזמנו שתים מה"לכאן ולכאן" ואחת מהעיקריות, כשכדרכנו התחלקנו בכל.
ראושנה הגיעה הביצה (37). שהייתי מתאר אותה, בתקווה שזה לא יעליב אף אחד, כשקשוקה של פטריות
אם לשקלל את הציונים של האישה ושלי היא כנראה המצטיינת של הערב. פטריות צרובות כשעליהן ביצה רכה, פרמז'ן ושמן כמהין שאת הריח האופייני שלו אי אפשר היה לפספס. הרבה משחק של מרקמים, החל מהביצה הנוזלית ועד הקרוטונים הפציחים. הייתי מוסיף עוד קצת קרוטונים כי הם הוסיפו לי הרבה למנה אבל נגמרו מאד מהר. פתיחה מאד מוצלחת.
קצת אחרי הגיע ברולה פורצ'יני. (59). נראה כמו ברולה שמגישים לקינח, עם שכבת הקרמל למעלה, אבל מפורצ'יני וערמונים. ולפי התפריט היו שם גם פרושוטו ופרמז'ן. למרות שהמנה זוכה בפרס המנה המקורית של הערב, היא גם היתה המאכזבת מבחינת הטעם. שכבת הקרמל נתנה למנה מרירות לא נעימה וגם כל היתר שעל הנייר נראה כמו שילוב מנצח (מה יכול להיות רע בפורצ'יני וערמונים?) לא התחבר למשהו כיפי בפה. המנה אמנם נאכלה, אבל לא בהתלהבות.
מהעיקריות טרין חם של טלה. (98). אחת המנות העיקריות היותר יפות שפגשתי. מלבן מאורך של בשר הטלה (150 גר') שבושל בבישול ארוך ועליו קרם אפונה וערמונים ועל הכל הונחו ירקות (ברוקולי, כרובית וכו'). בצד פירה שחלקו התחתון היה ירקרק. מנה באמת מרשימה מאד. בחלוקת הציונים על הטעם אני אהבתי מאד. לאישה היה חסר יותר מהרוטב שליווה את המנה, והעסק היה לה קצת יבש. לי זה ממש לא הפריע להתענג על הטעם העמוק של הטלה. מהפירה, כהרגלי, התעלמתי.
עם היין שוב פעם הצליח לנו. יין מיקב שאטו גולן, לא זוכר איזה - אחד מאלו שהם מציעים בכוס, שהומלץ על ידי המלצר, היה מלווה מצויין לארוחה. גם השירות לאורך הארוחה היה בסדר גמור. הלחם שלהם חביב, מוגש עם סלסלת עגבניות טעימה.
סיכום. וואו. אחד הסיכומים שהיה לי יותר קשה לנסח. נעשה את זה ככה: איכשהו ממה שזכרתי מהדיווחים השונים התקבל אצלי רושם של מסעדה שמכוונת להיות אחת ממסעדות העילית של ישראל. ההתרשמות שלנו מהביקור, הן מבחינת האוכל והן מבחינת האוירה, היא שהקטגוריה היותר נכונה לה היא בליגה של מסעדות כדוגמת המזללה, קפה 48, וכו'. מסעדות עם אווירה יותר "קז'ואל" ועם זאת סופיסטיקייטד מבחינת האוכל.
בהסתכלות כזאת על המסעדה - יצאתי משם עם תחושה של מקום שהוא לא רע, עם מנות שהן מאד מושקעות מבחינה ויזואלית, ולמעט הברולה - גם טעימות במידה זו או אחרת, אבל אם בדרך כלל תמיד יש איזו מנה שאתה אומר ווי ווי את זה אני חייב להזמין גם בביקור הבא שלי שם - אז כאן, גם מבין שתי המנות המוצלחות של הערב, אף אחת לא השאירה רושם כזה של מאסט.
אם מתישהו התפריט יעבור איזה שינוי משמעותי שיסקרן אותנו לבדוק - נשמח לחזור, אבל לעת עתה - היה נחמד. היה סביר. אבל לא השאיר חותם מיוחד שיגרור אותנו לבדוק את המקום פעם נוספת בקרוב.
הרבה זמן שהמסעדה בראש ה-todo שלנו והברזת שישי של ההורים איפשרה לנו סוף סוף לסמן את ה-V המיוחל.
לצערנו לא ידענו שיש אופציה של ישיבה על הבר שמול המטבח... אחרת היינו מנסים להזמין לשם. יש קסם מיוחד בלראות מטבח בפעולה. בביקור הזה הסתפקנו במבט מרוחק יותר מהבר שבמרכז המסעדה. ככלל, דמיינתי את המסעדה כיותר אינטימית כשבפועל האווירה שם התגלתה כיותר "רועשת". לא הייתי ממליץ על המקום למחפשים מסעדה רומנטית, לפחות לא במובן הקלאסי של המילה.
הזמנו שתים מה"לכאן ולכאן" ואחת מהעיקריות, כשכדרכנו התחלקנו בכל.
ראושנה הגיעה הביצה (37). שהייתי מתאר אותה, בתקווה שזה לא יעליב אף אחד, כשקשוקה של פטריות
קצת אחרי הגיע ברולה פורצ'יני. (59). נראה כמו ברולה שמגישים לקינח, עם שכבת הקרמל למעלה, אבל מפורצ'יני וערמונים. ולפי התפריט היו שם גם פרושוטו ופרמז'ן. למרות שהמנה זוכה בפרס המנה המקורית של הערב, היא גם היתה המאכזבת מבחינת הטעם. שכבת הקרמל נתנה למנה מרירות לא נעימה וגם כל היתר שעל הנייר נראה כמו שילוב מנצח (מה יכול להיות רע בפורצ'יני וערמונים?) לא התחבר למשהו כיפי בפה. המנה אמנם נאכלה, אבל לא בהתלהבות.
מהעיקריות טרין חם של טלה. (98). אחת המנות העיקריות היותר יפות שפגשתי. מלבן מאורך של בשר הטלה (150 גר') שבושל בבישול ארוך ועליו קרם אפונה וערמונים ועל הכל הונחו ירקות (ברוקולי, כרובית וכו'). בצד פירה שחלקו התחתון היה ירקרק. מנה באמת מרשימה מאד. בחלוקת הציונים על הטעם אני אהבתי מאד. לאישה היה חסר יותר מהרוטב שליווה את המנה, והעסק היה לה קצת יבש. לי זה ממש לא הפריע להתענג על הטעם העמוק של הטלה. מהפירה, כהרגלי, התעלמתי.
עם היין שוב פעם הצליח לנו. יין מיקב שאטו גולן, לא זוכר איזה - אחד מאלו שהם מציעים בכוס, שהומלץ על ידי המלצר, היה מלווה מצויין לארוחה. גם השירות לאורך הארוחה היה בסדר גמור. הלחם שלהם חביב, מוגש עם סלסלת עגבניות טעימה.
סיכום. וואו. אחד הסיכומים שהיה לי יותר קשה לנסח. נעשה את זה ככה: איכשהו ממה שזכרתי מהדיווחים השונים התקבל אצלי רושם של מסעדה שמכוונת להיות אחת ממסעדות העילית של ישראל. ההתרשמות שלנו מהביקור, הן מבחינת האוכל והן מבחינת האוירה, היא שהקטגוריה היותר נכונה לה היא בליגה של מסעדות כדוגמת המזללה, קפה 48, וכו'. מסעדות עם אווירה יותר "קז'ואל" ועם זאת סופיסטיקייטד מבחינת האוכל.
בהסתכלות כזאת על המסעדה - יצאתי משם עם תחושה של מקום שהוא לא רע, עם מנות שהן מאד מושקעות מבחינה ויזואלית, ולמעט הברולה - גם טעימות במידה זו או אחרת, אבל אם בדרך כלל תמיד יש איזו מנה שאתה אומר ווי ווי את זה אני חייב להזמין גם בביקור הבא שלי שם - אז כאן, גם מבין שתי המנות המוצלחות של הערב, אף אחת לא השאירה רושם כזה של מאסט.
אם מתישהו התפריט יעבור איזה שינוי משמעותי שיסקרן אותנו לבדוק - נשמח לחזור, אבל לעת עתה - היה נחמד. היה סביר. אבל לא השאיר חותם מיוחד שיגרור אותנו לבדוק את המקום פעם נוספת בקרוב.
