הדסון ברמת החייל.
שלום, נעים להכיר, אני קורא ותיק של הפורום וסוף סוף החלטתי להצטרף. זוהי ההודעה הראשונה שלי בפורום ואשמח לקבל כל ביקורת.
בשבוע שעבר קיבלתי מאשתי הודעת ווטספ עם מילה אחת: "בשר!", הבנתי שרמת ההמוגלובין של יקירתי ירדה בעשירית יחידה ושהערב
חייבים להתנפל על חלק כלשהו של פרה משובחת. ההתלבטות בין NG להדסון הייתה קצרה וב-22:00 מסרנו את שמינו למארחת והושבנו בשולחן.
התפריט הוגש מייד, נשאלנו אם אנחנו רוצים לשתות משהו, סירבנו בשלב הזה, "אולי יין?" - שאלה המלצרית, עניתי שנזמין יין, אך קודם נחליט מה
אוכלים. המלצרית החלה בטקס של הסבר על המנות, אך עצרנו אותה ושאלנו אם יש דנבר קאט (הסטייק זכור לנו מהביקור הקודם לפני חצי שנה),
מסתבר שיש. הזמנו 700 גר' של דנבר ולראשונה את מנת הספיישל של פרוסות אנטריקוט צלויות (49 ש"ח אם זכור לי נכון) שתוארו על ידי המלצרית
כ"מנה סוף" ואת מנת הפטריות (54 ש"ח).
הראשונות הגיעו אחת אחרי השניה (כלומר השניה הגיעה כאשר הראשונה נגמרה), מנת הספיישל התגלתה כבינונית ביותר, היו אלה פרוסות אנטריקות
דקות, מתובלות במלח ופלפל עם רשת של שני רטבים עליהן. הפרוסות נחו על חסה או מיקס עלים (לא זכור לי במדויק). הבשר היה טוב (באיכותו), אך צלוי WD, הרטבים היו סתמיים ולא הוסיפו הרבה.
מנת הפטריות הייתה טעימה הרבה יותר, לפחות שני סוגי פטריות עם רוטב מתקתק וטעים, ביקשנו כף ואספנו את כל הרוטב.
הפסקת עישון הסתיימה בדיוק כשהונח הדנבר קאט על שולחננו. 700 גר' של בשר מדמם (MR), סיבי (במובן הטוב), מיושן היטב וטעים מאוד. עד עכשיו
זהו הסטייק המנצח מבחינתינו בהדסון (טעמנו בעבר גם טומהוק, מנהטן, פריים ריב). עם הסטייק הגיע קולסלו טעים וטרי וצ'יפס פריך מבחוץ ונימוח מבפנים.
לקינוח הזמנו את מנת המוס לימון עם מרנג ודברים אחרים, קינוח זה היה עם טעמים חזקים מאוד של לימון ומתיקות על סף המטרידה, הוא לא היה רע,
אך מקינוח לימון מצפים למשהו חמצמץ ומרענן, בפועל קיבלנו בומבה של טעמים וסוכר.
את הארוחה לווינו בבקבוק של "עירון" של הרי גליל (כ-190 ש"ח).
סך החשבון היה 675 ש"ח (לפני הטיפ).
יקר, אך הסטייק המצויון הצדיק א מחירו הגבוה, מנה ראשונה אחת הייתה טעימה מאוד, השניה בינונית והקינוח לא הרשים.
זה הכל לפעם.
שלום, נעים להכיר, אני קורא ותיק של הפורום וסוף סוף החלטתי להצטרף. זוהי ההודעה הראשונה שלי בפורום ואשמח לקבל כל ביקורת.
בשבוע שעבר קיבלתי מאשתי הודעת ווטספ עם מילה אחת: "בשר!", הבנתי שרמת ההמוגלובין של יקירתי ירדה בעשירית יחידה ושהערב
חייבים להתנפל על חלק כלשהו של פרה משובחת. ההתלבטות בין NG להדסון הייתה קצרה וב-22:00 מסרנו את שמינו למארחת והושבנו בשולחן.
התפריט הוגש מייד, נשאלנו אם אנחנו רוצים לשתות משהו, סירבנו בשלב הזה, "אולי יין?" - שאלה המלצרית, עניתי שנזמין יין, אך קודם נחליט מה
אוכלים. המלצרית החלה בטקס של הסבר על המנות, אך עצרנו אותה ושאלנו אם יש דנבר קאט (הסטייק זכור לנו מהביקור הקודם לפני חצי שנה),
מסתבר שיש. הזמנו 700 גר' של דנבר ולראשונה את מנת הספיישל של פרוסות אנטריקוט צלויות (49 ש"ח אם זכור לי נכון) שתוארו על ידי המלצרית
כ"מנה סוף" ואת מנת הפטריות (54 ש"ח).
הראשונות הגיעו אחת אחרי השניה (כלומר השניה הגיעה כאשר הראשונה נגמרה), מנת הספיישל התגלתה כבינונית ביותר, היו אלה פרוסות אנטריקות
דקות, מתובלות במלח ופלפל עם רשת של שני רטבים עליהן. הפרוסות נחו על חסה או מיקס עלים (לא זכור לי במדויק). הבשר היה טוב (באיכותו), אך צלוי WD, הרטבים היו סתמיים ולא הוסיפו הרבה.
מנת הפטריות הייתה טעימה הרבה יותר, לפחות שני סוגי פטריות עם רוטב מתקתק וטעים, ביקשנו כף ואספנו את כל הרוטב.
הפסקת עישון הסתיימה בדיוק כשהונח הדנבר קאט על שולחננו. 700 גר' של בשר מדמם (MR), סיבי (במובן הטוב), מיושן היטב וטעים מאוד. עד עכשיו
זהו הסטייק המנצח מבחינתינו בהדסון (טעמנו בעבר גם טומהוק, מנהטן, פריים ריב). עם הסטייק הגיע קולסלו טעים וטרי וצ'יפס פריך מבחוץ ונימוח מבפנים.
לקינוח הזמנו את מנת המוס לימון עם מרנג ודברים אחרים, קינוח זה היה עם טעמים חזקים מאוד של לימון ומתיקות על סף המטרידה, הוא לא היה רע,
אך מקינוח לימון מצפים למשהו חמצמץ ומרענן, בפועל קיבלנו בומבה של טעמים וסוכר.
את הארוחה לווינו בבקבוק של "עירון" של הרי גליל (כ-190 ש"ח).
סך החשבון היה 675 ש"ח (לפני הטיפ).
יקר, אך הסטייק המצויון הצדיק א מחירו הגבוה, מנה ראשונה אחת הייתה טעימה מאוד, השניה בינונית והקינוח לא הרשים.
זה הכל לפעם.
