מסע קטן לאמסטרדם

מסע קטן לאמסטרדם

הביקורת המלאה כולל תמונות מפןרסמת אצלי בבלוג

אחרי מעל לשנה הגיע הזמן לחופשה, התלבטתי קשות בין נסיעה לכמה שבועות למקום פראי לשאוף קצת טבע לבין נסיעה קצרה לבירה אירופאית כלשהי, מצד אחד הרצון לברוח מהכול ולראות תרבויות חדשות ומצד שני הרמון סתם לנוח ולנקות את הראש- בתוספת של הרבה מוסיקה ואוכל כמובן.
ההחלטה הפעם עבדה בשיטה האהובה עלי- איפה יש את ההופעות הכי טובות בטווח של שבוע, הפור נפל לו בסוף על אמסטרדם בשביל לראות הופעות של בק ושל קייזר ציפס, על הדרך לאכול ולשתות הרבה בירות ואולי גם לטייל ולנקות את הראש.
נתחיל בזה שאמסטרדם היא כנראה לא פנינה קולינארית מטריפה, בעצם היא בכלל לא אטרקציה עד כדי כך גדולה לטעמי ועיר שפשוט לא הצלחתי להתחבר אליה- נכון שיש בה תעלות וזה יפה ומרגיע, היא מאוד קטנה וקומפקטית וכיף לטייל בה ברגל, יש בה כמה מוזיאונים מעולים, אבל כנראה שאני לא אחזור אליה בשנים הקרובות, אבל בוא נתחיל עם סקירה קצרה של מקומות לאכול.
הכוכב הגדול- הארינג בלחמנייה מתוקה , בדיוק כמו נקניקיה, 2 פילטים יפים של הארינג שמנמן ומתקתק עם קצת בצל קצוץ ומלפפונים חמוצים. יש דוכנים בדרך כלל על הגשרים מעל התעלות. ענין של סביב 4 יורו ותענוג מטריף שאפשר לאכול בכל שעה של היום.
ציפס- כמעט בכל דוכן הציפס טוב, מטוגן במידה,עשוי מתפוחי אדמה מתאימים וטעימים, אפילו המיונז התעשייתי שלהם הרבה יותר טוב ומפנק ממה שנמצא בארץ- תענוג.
פאי תפוחים- עוד מנה שנמצאת כמעט בכל תפריט של בית קפה, ברוב המקרים הפאי מוצלח ועשיר ומצליח להיות לא מתוק מדי, הפאי הכי מוצלח שמצאתי היה בפינה של גן החיות (שמומלץ בחום לכולם) שנקרא café Koosje שהיה מקום ביתי וחמוד ופאי התפוחים שלו היה עשיר בתפוחים נגיסים ומעושר בצימוקים ואוכמניות , הקפה הוגש עם עוגית בוטנים מלוחה ביתית והיה הפסקה מעולה אחרי סיבוב ארוך בגן החיות המדהים של אמסטרדם.
עוד מנה מדהימה שאפשר למצוא בדוכנים מעטים בשווקים היא סוג של וופל דקיק שמורכב לסנדוויץ ובתוכו מילוי קראמל ותבלינים והוא נטבל חציו בשוקולד- חפשו דוכן עם ריח משגע ותטרפו כמה שיותר.
ועכשיו לקצת אוכל.
בבוקר הראשון באמסטרדם חיפשתי מקום לארוחת בוקר- צהרים אבל מסתבר שבאמסטרדם קשה למצוא מקום שפתוח לפני 12 בצהרים, לשמחתי מצאתי שלא רחוק מהדירה שלי ממוקם מוסד מקומי the Pancake Bakery,, מרתף קטן ונעים שמציע מבחר עצום של פנקייקים. הפנקייקים דקיקים מאוד ומגיעים בגדול עצום שיכול בקלות להספיק לזוג אנשים.
למרות הפיתוי ללכת על פנקיק עמוס החלטתי ללכת על ארוחת בוקר שכללה קפה ומיץ תפוזים ופנקייק רגיל עם בייקון- הפנקייק היה עצום בגודלו עם טעמים ניטרליים, הבייקון פריך וטוב, הסירופים מתוקים וסמיכים והמקום שמח ומכניס לאווירה, הפנקייקים המלוחים גם נשמעים מעולים וינוסו פעם הבאה.
המקום החשוב ביותר בעיר- Arendsent, מוסד מקומי המגיש 30 בירות בוטיק הולנדיות מהחבית, הפאב יפה וקלאסי, הצוות בעל ידע מטורף בבירה, הבירות מיוחדות ומוצלחות והצוות שמח להתאים לי מסלולי טעימות בירה חכמים, הגעתי למקום כמעט בכל ערב וניסיתי בירות מעולות. לשמחתי במקום יש גם מבחר גדול של גדלים של כוסות- החל מ-125 סמ"ק ומעלה, כאשר כל בירה מוגשת במידה הנכונה ומאפשרת טעימה של מבחר גדול של בירות.
ארוחת ערב קלאסית- Restaurant De Struisvogel, ביסטרו קטן במרתף עם מלצרית אחת ושף שדחוס במטבח קטן שמגיש בשר אורגני ותפריט של 3 מנות במחיר סביר של 26 יורו.
למנה ראשונה ניסיתי לחי עגל שהגיעה בטמפרטורת החדר עם רוטב מצומצם של יין אדום ושום, במבט ראשון המנה נראתה קצת קטנה ומוזרה אבל הבשר היה רך ומדהים ומלא טעמים והרוטב אלוהי ביחד עם כמה עלעלים ולחם פריך לנגב את הרוטב, עוד הוכחה שמנה יכולה להיות מדהימה רק בזכות רוטב שנעשה בקפידה ומבחר קטן של מרכיבים ברמה עילאית.
למנה העיקרית שהוגשה על ידי השף הגיעה מנה של בשר צבי פרא סקוטי ברוטב של יין אדום ורברבר, הבשר היה עשוי בצורה מדהימה, הרוטב אלוהי וסמיך עם טעם מתקתק-חמצמץ והירקות הצעירים היו מלאי טעם ומופת של עשייה קפדנית שהקפידה להבליט את הטעמים הטבעיים.
לקינוח הגיע קראמבל תפוחים קום וחמים עם גלידת וניל שהיה סיום מעולה לארוחה משובחת ולא יקרה, מקום מומלץ בחום עם VFM גבוה יחסית לעיר.
ארוחת ערב אינדונזית- אחד ההמלצות הייתה לנסות ארוחת שולחן אורז מסורתית, מסורת אינדונזית- הולנדית שאמורה להציע טעימה ממבחר גדול של מנות, המסעדה שנבחרה להציג לפני את המטבח הזה היא Puri Mas, המסעדה נמתא בקומה השנייה ומציעה בריחה שקטה מההמולה של העיר, המקום מעוצב ושקט ומציע מספר מסלולים של ארוחות אורז ואני בחרתי במסלול הקלאסי ביחד עם מרק לפתיחה. ( 25 יורו לאדם)
הארוחה מבוססת על 2 קערות אורז (רגיל ומטוגן) ומבחר של כ-8 מנות קטנות ומגוונות שסודרו על פי הפיקנטיות שלהם בסדר עולה- נתחיל ונגיד שאף אחת לא הייתה ממש פיקנטית.
זה התחיל משיפודי סאטה שהיו חביבים עם רוטב חמאות בוטנים סמיך, היו שם מספר סוגי בשר ברטבים שונים כאשר הטעם הבולט היה עלי דפנה, מספר תבשילי ירקות חביבים אבל בגדול הרגשתי שהארוחה הייתה די שטוחה בטעמים- לא היו בה את הטעמים הבולטים והאוהבים של המטבח האסייתי, שימוש רב בחמאת בוטנים שלא הביאה בשורה מיוחדת. יתכן שזאת המסעדה המסוימת שניסיתי או העובדה שהמבטח הותאם לחיך האירופאי, חביב אבל לא חובה.
ארוחת בשרית מעולה- קלישאה מקומית שהוכיחה את עצמה נכונה, Cafe de klos, פאב חשוך שמתמחה בצלעות והרבה, בחדרון הקטן והצפוף יש הרבה אנשים שמחסלים כמויות גדולות של לצעות שנצלות על גריל בקצה השני של החדר, בירה מוצלחת, צלחת עמוסה בצלעות (3 חצאי שדרה) שהיו מעושנות ושומניות והוגשו עם טבעות בצל חיות ופריכות, סלט שהיה שילוב של קולסלאו וולדורף , חתיכות בגט ששימשו אותי לנקות את האצבעות והרבה מפיות, ארוחה ממלאת במחיר סביר (18 יורו)
 
תודה על הדיווח...

התמונות בבלוג יפיפיות....
אהבתי את ההגשה של הציפס- בנייר עיתון...
&nbsp
הציפס עשוי מתפח"א טרי נכון?...
אני שואלת בגלל הצורה שמזכירה לי את הקפואים בישראל....
אני זוכרת שכשהייתי בהולנד (לפני 16 שנה בערך....) הציפס היה מעולה...
אכלתי אותו בלי קטשופ ובלי מיונז..בילדותי לא אהבתי רטבים...
&nbsp
האם נהוג להגיש באמסטרדם את הציפס בתיבול מלח וחומץ כמו באנגליה למשל או שהוא מתובל רק מלח ?
תנסה להוסיף פעם מעט פלפל שחור....מעוד טעים...
 
תודה..הפעם זה היה חצי טיול צילום

הבאתי הרבה ציוד צילום חדש וחרשתי את העיר בצילומים בשלל טכניקות.
הציפס עשוי מתפוחי אדמה טריים ומזנים מיוחדים והם עוברים טיגון כפול- בכל מקום אתה רואה מדפים מלאי ציפס שעבר טיגון ראשוני ואז הוא נכנס לטיגון סופי והשחמה ושמים עליו לדעתי רק מלח.
בצילום זאת מנה שאכלתי בגן החיות ארטיז, המקום עצמו בכלל מדהים ופשוט חוויה לשבת לאכול ציפס טוב כאשר מימינך תעלה ומשמאלך רצות זברות.
ואני דווקא מחובבי המיונז, אבל גם רוטב חמאת הבוטנים מפתיע. ופלפ שחור עובד יפה עם כמעט כול דבר
 
עכשיו אני כבר אוכלת מיונז :)

מעולם לא ניסיתי לאכול עם חמאת בוטנים...
נשמעילוב מעניין...
אנסה בהזדמנות...
&nbsp
תודה...
 
תודה על ההשקעה והשיתוף. מצטרפת לדעתך

על הרייס טאפל האינדונזי. מסוג הדברים שצריך להזמין פעם אחת כדי לדעת שזו הפעם האחרונה...
הנויה הרינג בלחמניות נפלא ומקווה שגם טעמת פאלינג בדוכנים הללו.
את המסעדה הקטנה עם בשר הצייד רשמתי לפני. השתיים האחרות [דה קלוס והפנקייק באקרי] מוכרות, חביבות וזוכות לביקור בכל גיחה לאמסטרדם.
תודה.
 
דווקא על המקום הכי חשוב דילגת?

לטעמי המקום הכי טוב שגיליתי שהוא גן עדן לחובבי בירה Arendsnest הוא נקודת חובה, הוא גם צמוד למסעדה בלגית שהומלצה לא פעם בפורום פה.
פאלינג לא הצלחתי למצוא בדוכנים, אבל הרינג בלחמניה זה תענוג מספיק גדול.
ועוד משהו קטן שנזכרתי- התמכרתי לווק טו וולק, אחלה פיתרון מהיר ומשביע למנת נודלס שאפשר למצוא כמעט בכל פינה ומוכנה מול עיניך בשניות, קונספט שחובה להביא לישראל
 
מסעדה בלגית! עכשיו אתה מדבר...


 
כמה פעמים שקלתי להיכנס לאכול שם בערב

אבל בכל ערב מחדש נבלעתי בתוך הפאב האהוב שלי ויצאתי מבושם לחלוטין- מזל שהדירה שלי הייתה מעבר לפינה
 

tallyko

New member
רייס טאפל (שולחן אורז) צרלדעת איפה לאכול

בדרך כלל רצוי לא במלכודות תיירים אלא במסעדותשהמקומיים אוכלים בהן. זו יכולה להיות ארוחה נפלאה או נפילה, וזה מאד מאד תלוי-מסעדה. האמת היא שהטוב ביותר שאכלתי היה במסעדה מקומית באחד הכפרים קטנים ולא בעיר.... גם לפי התמונה בבלוג - זו לא צורת ההגשה המסורתית.
&nbsp
ההורים שלי נהגו לעשות לבד ארוחה כזו פעם בשנה או שנתים באיזה אירוע מיוחד, ותמיד זכורות לי מנות טעימות, חלקן חריפות/פיקנטיות וחלקן כלל לא. סה,כ מטבח האינדונזי-הולנדי מאד שונה בטעמים שלו ממטבחים אסייתיים אחרים, והוא פחות מצטין במנות חריפות בהיסטריה (את החריף - סאמבאל, כל אחד מוסיף לעצמו על פי אהבתו) אלא, ממה שזכור לי, בטעמים עדינים יותר...
&nbsp
מבחינת אוכל רחוב למינהו - נראה לי שדי דגמת את החשוב, אולי חוץ מהרינג טרי (לא בלחמניה) ופאלינג, וכן יש דוכנים של פירות יםצדפות, בייבי שרימפס) נפלאים...
 
אין ספק שצריכים לדית לבחור במקום הנכון

מסעדה הספציפית הזו אותרה בעזרת בלוג מקומי שטענה שזה מקום די אותנטי ולא מצועצע, הכול היה טעים אבל לא מרגש והיו טעמים עדינים של תבלינים מסתוריים שיכולים מאוד להפציע סועד אירופאי אבל אותי פחות ריגשו, בסך הכול גימיק חביב ומספק.
נתקלתי בכמה דוכנים של צדפות טריות אבל לא בהיצע מסחרר, בכללית לא חסר מה לאכול בעיר אבל אי פשוט לא הצליחה לרגש אותי , לא קולינארית ולא באופן כללי.
 

Geralt of Rivia

New member
לא מאמין שפספסתי את הצלעות האלה כשהייתי שם

דווקא רשמתי לי, אבל לא יצא.
לפחות את הסטרופוואפל הטרי והחם (בלי שוקולד) לא פספסתי. אחד הדברים השווים :)
 
הזכרת לי את השם של הופל, תודה!!!

הוא באמת היה מוצלח ומקורי ויכולתי לזלול כאלה כל היום.
והצלעות היו טובות, אבל אני מעדיף את השיטה האמריקאית לצלעות מאשר האירופאית שהיא יותר יבשה
 
אין מצב לאכול מהם כל היום. המתיקות מביאה בסוף לקבס.

ןשלא תחשוב שאני לא אוהבת...וגם אני חשבתי כמוך.
 
היה לי די חסך במתוקים באמסטרדם

פשוט לא מצאתי מתוקים שהתחשק לי עליהם ברחובות.... למרות שפאי התפוחים מעולה וגם הפנקייקים נחמדים
התנחמתי בצנצנת של ממרח לוטוס בדירה (במחיר מטריף של יורו בודד) שהצלחי להעלים לי את החשק למתוק במחי כפית אחת
 
למעלה