המסעדה של אמא - מסעדה אתיופית חדשה בחיפה
איך לעזאזל כותבים ביקורת על סוג אוכל שאינך מבין בו דבר ??? ואין לך נקודות השוואה ???
השורה התחתונה - מוצלח מאוד
השורות שלפניה:
לאור הביקורת של הורסרדיש בשרשור מה אכלתם בסוף השבוע גררתי 2 חברים לטעימת נסיון ובכללם את מרפי של המסעדות (האיש שלא באשמתו כמעט כל ביקור שלו במסעדה טובה ויציבה ככל שתהיה הופך לאסון קולינארי איום ונורא).
מצאנו את המקום די בקלות - בפסאז' מול הדואר המרכזי בנביאים (אלכסון מקפה אווה) אבל מאחר ויש שם גם בית קפה אתיופי לקח לנו שניה למצוא את המקום הנכון (הקרוב יותר למדרגות).
המסעדה עצמה די קטנה ומבריקה מנקיון יש בה שתי פינות הסבה עם ספות סביב שולחנות נמוכים וכמה שולחנות מתכת קטנים עגולים שלא ממש מתאימים ליעודם (הם פשוט קטנים מידי בשביל שני אנשים שמבקשים לאכול ביחד.
במסעדה מגישים שני מנות בלבד - צמחונית 35 ש"ח ובשרית (עוף) עבור 40 ש"ח. הברירה הנוספת העומדת לפניך לבחירה היא האם לאכול חריף או לא כאשר מלכתחילה הם מורידים את רמות החריפות בהתאם לצבע העור של המזמין
נקודה מאוד מאוד חשובה לטובתם - הריח - והם החלו בהכנתם התחיל להתפשט במסעדה ריח של קליית תבלינים - מי שאי פעם אכל במסעדה הודית בהודו או באנגליה מכיר את הריח הזה שמשום מה נעדר כליל מהמסעדות בארץ - בארץ כאשר למסעדה יהיה ריח הוא לרוב יהיה ריח של אפיה (שמרים קמח וכו' - ולרוב למסעדות בארץ פשוט לא יהיה ריח)בעוד ששם כמו במסעדות מקבילות בחו"ל וכמו בבית לבישול יש ריח וריח נפלא של תבלינים נפתחים.
לקח להם בערך 10 דקות עד רבע שעה להגיש את המנות.
כאשר הוגשו המנות הם הזכירו לכולנו אוכל הודי אוטנטי (סוף סוף) - בעבור 35 שקלים מקבלים מגש ועליו אינג'ירה, מעין לחוח ענק (פנקייק לאשכנזים בגודל של פיצה משפחתית פחות או יותר) עשוי מדגן מיוחד שנקרא טף TEFF, במרכזו צלחת עם רוטב חריף / פיקנטי חום במראה של גרייבי (רוטב בשר) אשר ככל הנראה עשוי בעיקר מקמח חומוס ותבלינים והוא מאוד מאוד טעים.
מסביב מונחים על האינג'ירה מספר ערימות של תבשילים צמחוניים (5 או 6) מתוכם אני זוכר תבשיל עדשים, תבשיל כרובית, תפוחי אדמה, סלט, משהו עם שעועית ועוד משהו שלא רשמתי וששכחתי.
בנוסף הוגשה לשולחן עוד סלסילה עם חתיכות אינג'ירה.
לשולחן לא מוגש סכו"ם והרעיון הוא שאת בוצע בידים חתיכה מהאינגירה, מנגב מעט מהתבשיל שאתה רוצה וטובל ברוטב באמצע הצלחת ומשם לפה. אני פחות לא מיומן באכילה כזו ולכן ביקשתי גם מזלג קיבלתי מזלג חד פעמי תוך הערה מחוייכת של בעלת הבית כי זו הפעם האחרונה מאחר ומי שמבקש חריף כמוני צריך גם לדעת לאכול עם הידיים.
בכלל השרות היה מאוד נעים ונחמד, ובסוף כאשר סילקתי את החשבון ושאלתי את בעלת הבית אם הם עשו לנו הנחות בחריף למרות שבקשנו חריף - היא צחקה ואמרה שכן - וכי בפועל מה שהוגש לנו היה בדרגת חריפות לילדים.
גם התגובות של שותפי לארוחה היו טובות מאוד - הבשרי אשר ביקש בלי חריף בכלל נהנה מהמנה ואילו הצמחוני הנוסף מרפי של המסעדות טען שזה בדיוק כמו בהודו (ובכלל חגג את העובדה כי הארוחה שלו עברה בלי שום תקלות)
שורה תחתונה 2 - טעים מאוד, נקי, טרי לא שגרתי ובמחיר הוגן מאוד בשביל חוויה קולינארית שחורגת מהשטנץ' אליו התרגלנו.
האם שווה לרדת מהכרמל בשביל ארוחה שם ? - בהחלט !!!
האם שווה להגיע מהמרכז ? - לא בטוח - אלא אם אתם מתגעגים לאוכל הודי אמיתי (לידיעתך סבתא)
עכשיו אני רק מחכה לקרוא ביקורת של סמואל על המקום.
איך לעזאזל כותבים ביקורת על סוג אוכל שאינך מבין בו דבר ??? ואין לך נקודות השוואה ???
השורה התחתונה - מוצלח מאוד
השורות שלפניה:
לאור הביקורת של הורסרדיש בשרשור מה אכלתם בסוף השבוע גררתי 2 חברים לטעימת נסיון ובכללם את מרפי של המסעדות (האיש שלא באשמתו כמעט כל ביקור שלו במסעדה טובה ויציבה ככל שתהיה הופך לאסון קולינארי איום ונורא).
מצאנו את המקום די בקלות - בפסאז' מול הדואר המרכזי בנביאים (אלכסון מקפה אווה) אבל מאחר ויש שם גם בית קפה אתיופי לקח לנו שניה למצוא את המקום הנכון (הקרוב יותר למדרגות).
המסעדה עצמה די קטנה ומבריקה מנקיון יש בה שתי פינות הסבה עם ספות סביב שולחנות נמוכים וכמה שולחנות מתכת קטנים עגולים שלא ממש מתאימים ליעודם (הם פשוט קטנים מידי בשביל שני אנשים שמבקשים לאכול ביחד.
במסעדה מגישים שני מנות בלבד - צמחונית 35 ש"ח ובשרית (עוף) עבור 40 ש"ח. הברירה הנוספת העומדת לפניך לבחירה היא האם לאכול חריף או לא כאשר מלכתחילה הם מורידים את רמות החריפות בהתאם לצבע העור של המזמין
נקודה מאוד מאוד חשובה לטובתם - הריח - והם החלו בהכנתם התחיל להתפשט במסעדה ריח של קליית תבלינים - מי שאי פעם אכל במסעדה הודית בהודו או באנגליה מכיר את הריח הזה שמשום מה נעדר כליל מהמסעדות בארץ - בארץ כאשר למסעדה יהיה ריח הוא לרוב יהיה ריח של אפיה (שמרים קמח וכו' - ולרוב למסעדות בארץ פשוט לא יהיה ריח)בעוד ששם כמו במסעדות מקבילות בחו"ל וכמו בבית לבישול יש ריח וריח נפלא של תבלינים נפתחים.
לקח להם בערך 10 דקות עד רבע שעה להגיש את המנות.
כאשר הוגשו המנות הם הזכירו לכולנו אוכל הודי אוטנטי (סוף סוף) - בעבור 35 שקלים מקבלים מגש ועליו אינג'ירה, מעין לחוח ענק (פנקייק לאשכנזים בגודל של פיצה משפחתית פחות או יותר) עשוי מדגן מיוחד שנקרא טף TEFF, במרכזו צלחת עם רוטב חריף / פיקנטי חום במראה של גרייבי (רוטב בשר) אשר ככל הנראה עשוי בעיקר מקמח חומוס ותבלינים והוא מאוד מאוד טעים.
מסביב מונחים על האינג'ירה מספר ערימות של תבשילים צמחוניים (5 או 6) מתוכם אני זוכר תבשיל עדשים, תבשיל כרובית, תפוחי אדמה, סלט, משהו עם שעועית ועוד משהו שלא רשמתי וששכחתי.
בנוסף הוגשה לשולחן עוד סלסילה עם חתיכות אינג'ירה.
לשולחן לא מוגש סכו"ם והרעיון הוא שאת בוצע בידים חתיכה מהאינגירה, מנגב מעט מהתבשיל שאתה רוצה וטובל ברוטב באמצע הצלחת ומשם לפה. אני פחות לא מיומן באכילה כזו ולכן ביקשתי גם מזלג קיבלתי מזלג חד פעמי תוך הערה מחוייכת של בעלת הבית כי זו הפעם האחרונה מאחר ומי שמבקש חריף כמוני צריך גם לדעת לאכול עם הידיים.
בכלל השרות היה מאוד נעים ונחמד, ובסוף כאשר סילקתי את החשבון ושאלתי את בעלת הבית אם הם עשו לנו הנחות בחריף למרות שבקשנו חריף - היא צחקה ואמרה שכן - וכי בפועל מה שהוגש לנו היה בדרגת חריפות לילדים.
גם התגובות של שותפי לארוחה היו טובות מאוד - הבשרי אשר ביקש בלי חריף בכלל נהנה מהמנה ואילו הצמחוני הנוסף מרפי של המסעדות טען שזה בדיוק כמו בהודו (ובכלל חגג את העובדה כי הארוחה שלו עברה בלי שום תקלות)
שורה תחתונה 2 - טעים מאוד, נקי, טרי לא שגרתי ובמחיר הוגן מאוד בשביל חוויה קולינארית שחורגת מהשטנץ' אליו התרגלנו.
האם שווה לרדת מהכרמל בשביל ארוחה שם ? - בהחלט !!!
האם שווה להגיע מהמרכז ? - לא בטוח - אלא אם אתם מתגעגים לאוכל הודי אמיתי (לידיעתך סבתא)
עכשיו אני רק מחכה לקרוא ביקורת של סמואל על המקום.
