דוקטור פוד
New member
אבו יעקוב- חומוס בעין הוד שמציע המון נשמה ונוף
הביקורת המלאה מפורסמת אצלי בבלוג
לפעמים אתה מחפש בריחה קצרה מהשגרה, אחרי הרהב זמן ללא ניצול ימי החופש הגיע המייל המאיים שמודיע שהגעתי ל-60 ימי חופש ואין ברירה חייבם להתחיל לנצל אותם, חופשה ארוכה בדרך כלל לא באה בחשבון אז אין ברירה אלא לקחת ימים בודדים פה ושם, לכן החלטית על מבצע רביעי חופשי- כול יום רביעי לוקחים יום חופש ומחפשים מה לעשות.
הפור הפעם נפל על טיול מעט צפונה, היום התחיל בעתלית (בחורבת קרתא ליתר דיוק) בקצת תצפית יפה על מבצר עתלית וקצת פריחה סתווית נעימה ומשם המשך תנועה לעין הוד, מלכודת תיירים די קלאסית אך נעימה, השיטוט בין סמטאות הכפר הערבי נעימה כאשר אתה כמעט בודד וללא המולה מסביב, האווירה מזכירה אי יווני והאנשים והאמנים מכניסים עוד קצת פסטוראליות מסביב, הבעיה תמיד מתחילה מתי שהרעב מתעורר כי ישר פעמון ההזהרה של מלכודת תיירים נכנס לפעולה, אתה נכנס למצב מגננה כי אתה בטוח שכל מקום שאליו תכנס ינסה להבטיח הרים וגבעות, יספק מעט מאוד ויגזול הרבה מאוד מהכיס.
לשמחתי העצומה מצאתי מקום שונה, באמפי הקטן משקיף על נוף מדהים של הרים וים נמצא מקום מעולם אחר, אבו יעקוב, החומוסיה של עין הוד. מבחוץ מלכודת תיירים קלאסית שנראית כמו שיפודיה של פעם, תפריט קטן ושלט שמודיע שעובדים פה רק במוזמן, אבל הנוף הנהדר והמזג אוויר המושלם גרם לנו לשבת ולהזמין ארוחה קלילה.
התפריט בסיסי מאוד- חומוס, סלט חצילים, סלט ערבי וכמה מיני בשרים על האש, המחירים רגילים לז'אנר והחלטנו ללכת על ארוחת בוקר-צהרים של חומוס, חצילים וסלט, התיישבנו מול הנוף ונהנו מנוף אנושי של תושבי הכפר שניהלו דיונים סוערים על הווי הכפר והאנשים בו, כל אחד טיפוס בפני עצמו ששמחים לפתוח בשיחה עם כל מי שזז , פרלמנט מקומי אמיתי שרק צריכים היו להוסיף לו בקבוק עארק או אוזו לאווירה מושלמת.
אבו יעקוב שהתגלה כבחור ערבי מבוגר שמתנהל באיטיות מקדימה נכנס למטבח להכין את המנות וחזר אחרי מספר דקות עם יצירות אומנות על צלחת שהפתיעו אותנו לטובה.
זה התחיל בחומוס- צלחת גדולה ומצולחתת יפה עם שכבה דקיקה ויפה של חומוס גס למדי, שלולית עמוקה של שמן זית משובח, חומוס רך וטעם עדין ועמוק של חומוס בייתי שמבושל באהבה.
החצילים- אהבה במבט ראשון של בשר חצילים בכמות גדולה עם טעם עדים אך עמוק של חריכה על גחלים ועם שלולית עמוקה עוד יותר של שמן זית, החציל היה בהיר מלא טעם ומפנק להחריד.
וסלט ירקות... טרי, ירקות מלאי טעם, עלי נענע שלמים שהוסיפו המון ותיבול מדויק עם המון לימון, הכול נעשה באהבה עם יד עדינה.
בצד צלוחית עם מלפפון חמוץ וזיתים דפוקים מרירים ובייתים, צלוחית עם חריף בייתי ירוק וטוב, פיתות רכות ושירות נעים ומבולבל שרק עשה חשק לקרוע עוד חתיכת פיתה, לטבול אותה בשמן זית וליהנות מביס איטי איטי ומלא כול טוב.
זה לא מקום להגיע אליו במיוחד, לא מקום עם הפתעות קולינאריות, פשוט מקום של אדם שאוהב אוכל ונותן תמורה מדהימה ונוף מדהים, 50 ₪ לארוחה שהספיקה יפה לזוג והשאירה טעם של עוד.
הביקורת המלאה מפורסמת אצלי בבלוג
לפעמים אתה מחפש בריחה קצרה מהשגרה, אחרי הרהב זמן ללא ניצול ימי החופש הגיע המייל המאיים שמודיע שהגעתי ל-60 ימי חופש ואין ברירה חייבם להתחיל לנצל אותם, חופשה ארוכה בדרך כלל לא באה בחשבון אז אין ברירה אלא לקחת ימים בודדים פה ושם, לכן החלטית על מבצע רביעי חופשי- כול יום רביעי לוקחים יום חופש ומחפשים מה לעשות.
הפור הפעם נפל על טיול מעט צפונה, היום התחיל בעתלית (בחורבת קרתא ליתר דיוק) בקצת תצפית יפה על מבצר עתלית וקצת פריחה סתווית נעימה ומשם המשך תנועה לעין הוד, מלכודת תיירים די קלאסית אך נעימה, השיטוט בין סמטאות הכפר הערבי נעימה כאשר אתה כמעט בודד וללא המולה מסביב, האווירה מזכירה אי יווני והאנשים והאמנים מכניסים עוד קצת פסטוראליות מסביב, הבעיה תמיד מתחילה מתי שהרעב מתעורר כי ישר פעמון ההזהרה של מלכודת תיירים נכנס לפעולה, אתה נכנס למצב מגננה כי אתה בטוח שכל מקום שאליו תכנס ינסה להבטיח הרים וגבעות, יספק מעט מאוד ויגזול הרבה מאוד מהכיס.
לשמחתי העצומה מצאתי מקום שונה, באמפי הקטן משקיף על נוף מדהים של הרים וים נמצא מקום מעולם אחר, אבו יעקוב, החומוסיה של עין הוד. מבחוץ מלכודת תיירים קלאסית שנראית כמו שיפודיה של פעם, תפריט קטן ושלט שמודיע שעובדים פה רק במוזמן, אבל הנוף הנהדר והמזג אוויר המושלם גרם לנו לשבת ולהזמין ארוחה קלילה.
התפריט בסיסי מאוד- חומוס, סלט חצילים, סלט ערבי וכמה מיני בשרים על האש, המחירים רגילים לז'אנר והחלטנו ללכת על ארוחת בוקר-צהרים של חומוס, חצילים וסלט, התיישבנו מול הנוף ונהנו מנוף אנושי של תושבי הכפר שניהלו דיונים סוערים על הווי הכפר והאנשים בו, כל אחד טיפוס בפני עצמו ששמחים לפתוח בשיחה עם כל מי שזז , פרלמנט מקומי אמיתי שרק צריכים היו להוסיף לו בקבוק עארק או אוזו לאווירה מושלמת.
אבו יעקוב שהתגלה כבחור ערבי מבוגר שמתנהל באיטיות מקדימה נכנס למטבח להכין את המנות וחזר אחרי מספר דקות עם יצירות אומנות על צלחת שהפתיעו אותנו לטובה.
זה התחיל בחומוס- צלחת גדולה ומצולחתת יפה עם שכבה דקיקה ויפה של חומוס גס למדי, שלולית עמוקה של שמן זית משובח, חומוס רך וטעם עדין ועמוק של חומוס בייתי שמבושל באהבה.
החצילים- אהבה במבט ראשון של בשר חצילים בכמות גדולה עם טעם עדים אך עמוק של חריכה על גחלים ועם שלולית עמוקה עוד יותר של שמן זית, החציל היה בהיר מלא טעם ומפנק להחריד.
וסלט ירקות... טרי, ירקות מלאי טעם, עלי נענע שלמים שהוסיפו המון ותיבול מדויק עם המון לימון, הכול נעשה באהבה עם יד עדינה.
בצד צלוחית עם מלפפון חמוץ וזיתים דפוקים מרירים ובייתים, צלוחית עם חריף בייתי ירוק וטוב, פיתות רכות ושירות נעים ומבולבל שרק עשה חשק לקרוע עוד חתיכת פיתה, לטבול אותה בשמן זית וליהנות מביס איטי איטי ומלא כול טוב.
זה לא מקום להגיע אליו במיוחד, לא מקום עם הפתעות קולינאריות, פשוט מקום של אדם שאוהב אוכל ונותן תמורה מדהימה ונוף מדהים, 50 ₪ לארוחה שהספיקה יפה לזוג והשאירה טעם של עוד.
