אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
סוף שבוע בצפון: דיאנה, עימאד, ממתקי מחרום ואל באבור.
ארוחות צהריים בעת שהותנו בנצרת סעדנו במסעדות הנ״ל. בדיאנא הותיקה סעדנו בחמישי: חומוס וסלט עולש, פילה דניס על הגריל וקבב הבית. מי ברז וכוס מים חמים עם נענע. שירות איטי, אוכל בלי בשורה, חומוס משחתי חמצמץ ועם הרבה טחינה. הדג עשוי היטב אבל תוספת הסלט כמו העולש מקומצניםעד זרה. הפיתות מחוממות מיקרו. (קל לי לזהות לחם מחומם: מעלה אדים ומתקשה לכדי דיקט במהרה). השירות היה אדיש כאילו משדרלנו: אתם לא מעניינים אותנו פה. 220 ש״ח. לא נחזור. לחברי לפייסבוק סיפרתי על הפדיחה. כולם אמרו שתהילתה של דיאנה מאחוריה. לא היינו מודעים לכך. למחרתו, בצהרי שישי אכלנו אצל עימאד ברחוב המוסכים במסעדתו היותר עממית. מנת חומוס, שווארמה כבש ועגל, מבחר סלטים לפי בחירתושל האחמש כולל קציצות פלאפל שקיבלו מחמאות מפי יודעי דבר וושוב כוס נענע. סה״כ 130 ש״ח החומוס היה משחתי נטול לימון וטחינה במשורה אם בכלל. הסלטים מאוד טריים וברוחב יד עד כדי מילוי מחדש. השווארמה מצויינת ובכמותגדולה מיכולתנו לחסלה. בקיצור: עימד מומלצת למי שחפץ באוכל ערבי קלאסי. אגב, דומה שיש בעיות חנייה במרכז נצרת ולא היא- המקומיים מסודרים בחנייה נטולת עלות וכך כל הכחול לבן פניו למחזיקי פנגו. מה שכן- צפו לפקקים של לוינסקי תל אביב בשישי. את הקינוח - לקחנו בממתקי מחרום שעל רחוב המוסכים בואכה לכיכר הגדולה שלפני ה-כנסייה. חלקנו כנאפה אחת מצויינת: הרבה גבינהשבושלה היטב, שכבה אחת של שערות פסטה ומתיקות מאוד מרוסנת. 14 ש״ח. מומלץ. אתמול בדרכנו לדרום עשינו צהריים אצל חוסאם באום אל פחם. קיבלנו ערכת כל הסלטים כולל עולש וחובזה וגם הקבב החלבי ופיתה עירקית לוהטת וגם כנאפה וקפה אחד. הכל היה מצויין כולל השירות. המסעדה שהייתה ריקה בהגיענו התמלאה במהרה במשפחות מקומיות וגם במטיילים רבים. ראיתישמוציאים מגשי כתף או צוואר ממולאים אחדים. אנו רצינו לטעום את המח עם עקוב. זו לא עונתו של העקוב ולכן מנה זו נעדרה. הסלטים היו המצויינים שאכלנו בפרק זה: הכרובית, החציל, סלט הירוקים, תפוח האדמה והקישואים הצטיינו. החומוס מוגשכאחד הסלטים. עלותה של ערכת הסלטים למי שלוקח מנה עיקרית 30 ₪ כך בעצם אתה יכול לטעום מ ה כ ל. מעיין ארוחת טעימות. מסקנה שלי: אלבאבור במיטבה. נשוב ודאי שנשוב. אבל - בשביל הכנאפה נעדיף את הנצרתי.
ארוחות צהריים בעת שהותנו בנצרת סעדנו במסעדות הנ״ל. בדיאנא הותיקה סעדנו בחמישי: חומוס וסלט עולש, פילה דניס על הגריל וקבב הבית. מי ברז וכוס מים חמים עם נענע. שירות איטי, אוכל בלי בשורה, חומוס משחתי חמצמץ ועם הרבה טחינה. הדג עשוי היטב אבל תוספת הסלט כמו העולש מקומצניםעד זרה. הפיתות מחוממות מיקרו. (קל לי לזהות לחם מחומם: מעלה אדים ומתקשה לכדי דיקט במהרה). השירות היה אדיש כאילו משדרלנו: אתם לא מעניינים אותנו פה. 220 ש״ח. לא נחזור. לחברי לפייסבוק סיפרתי על הפדיחה. כולם אמרו שתהילתה של דיאנה מאחוריה. לא היינו מודעים לכך. למחרתו, בצהרי שישי אכלנו אצל עימאד ברחוב המוסכים במסעדתו היותר עממית. מנת חומוס, שווארמה כבש ועגל, מבחר סלטים לפי בחירתושל האחמש כולל קציצות פלאפל שקיבלו מחמאות מפי יודעי דבר וושוב כוס נענע. סה״כ 130 ש״ח החומוס היה משחתי נטול לימון וטחינה במשורה אם בכלל. הסלטים מאוד טריים וברוחב יד עד כדי מילוי מחדש. השווארמה מצויינת ובכמותגדולה מיכולתנו לחסלה. בקיצור: עימד מומלצת למי שחפץ באוכל ערבי קלאסי. אגב, דומה שיש בעיות חנייה במרכז נצרת ולא היא- המקומיים מסודרים בחנייה נטולת עלות וכך כל הכחול לבן פניו למחזיקי פנגו. מה שכן- צפו לפקקים של לוינסקי תל אביב בשישי. את הקינוח - לקחנו בממתקי מחרום שעל רחוב המוסכים בואכה לכיכר הגדולה שלפני ה-כנסייה. חלקנו כנאפה אחת מצויינת: הרבה גבינהשבושלה היטב, שכבה אחת של שערות פסטה ומתיקות מאוד מרוסנת. 14 ש״ח. מומלץ. אתמול בדרכנו לדרום עשינו צהריים אצל חוסאם באום אל פחם. קיבלנו ערכת כל הסלטים כולל עולש וחובזה וגם הקבב החלבי ופיתה עירקית לוהטת וגם כנאפה וקפה אחד. הכל היה מצויין כולל השירות. המסעדה שהייתה ריקה בהגיענו התמלאה במהרה במשפחות מקומיות וגם במטיילים רבים. ראיתישמוציאים מגשי כתף או צוואר ממולאים אחדים. אנו רצינו לטעום את המח עם עקוב. זו לא עונתו של העקוב ולכן מנה זו נעדרה. הסלטים היו המצויינים שאכלנו בפרק זה: הכרובית, החציל, סלט הירוקים, תפוח האדמה והקישואים הצטיינו. החומוס מוגשכאחד הסלטים. עלותה של ערכת הסלטים למי שלוקח מנה עיקרית 30 ₪ כך בעצם אתה יכול לטעום מ ה כ ל. מעיין ארוחת טעימות. מסקנה שלי: אלבאבור במיטבה. נשוב ודאי שנשוב. אבל - בשביל הכנאפה נעדיף את הנצרתי.
התמונות מצביעות על כמה סימנים מזהירים
1. בתמונה הראשונה - סלט שנקצץ במנדולינה לרוב אינו סימן טוב במסעדה שאמורה להתבסס על טריות חומרי הגלם.
2. בתמונה השניה - סלט כרוב סגול לרוב מצביע על נסיון לחסוך ולא על מעוף קולינארי.
תפו"א שהשחיר היה צריך למצוא את מקומו בפח ולא להיות מוגש לסועדים
3. בתמונה השלישית - פפריקה על חומוס, מקובל לרוב במסעדות יהודיות, ומהווה סימן מחשיד לגבי מסעדה ערבית / מזרחית שמבינה באמת חומוס.
1. בתמונה הראשונה - סלט שנקצץ במנדולינה לרוב אינו סימן טוב במסעדה שאמורה להתבסס על טריות חומרי הגלם.
2. בתמונה השניה - סלט כרוב סגול לרוב מצביע על נסיון לחסוך ולא על מעוף קולינארי.
תפו"א שהשחיר היה צריך למצוא את מקומו בפח ולא להיות מוגש לסועדים
3. בתמונה השלישית - פפריקה על חומוס, מקובל לרוב במסעדות יהודיות, ומהווה סימן מחשיד לגבי מסעדה ערבית / מזרחית שמבינה באמת חומוס.
תמונות שמבססות את התחושה
שהיינו לא ממש לקוחות רצויים שם. אגב, הכרוב האדום היה כנראה לקישוט. הוא היה חף לחלוטין מכל תיבול. תפוח האדמה מצביע על זלזול או חוסר איכפתיות של מי שהכין אותו לבישולושל מי שהעלה אותו על הצלחת. לא החזרתי את הצלחת כי מלכתחילה נמנעתיבמעמד זה מלאכול פחמימות. בקיצור: אזהרת מסע לדיאנה.
שהיינו לא ממש לקוחות רצויים שם. אגב, הכרוב האדום היה כנראה לקישוט. הוא היה חף לחלוטין מכל תיבול. תפוח האדמה מצביע על זלזול או חוסר איכפתיות של מי שהכין אותו לבישולושל מי שהעלה אותו על הצלחת. לא החזרתי את הצלחת כי מלכתחילה נמנעתיבמעמד זה מלאכול פחמימות. בקיצור: אזהרת מסע לדיאנה.
שישי צהריים בטאטי גבעתיים
היה נחמד מאוד.. קרפצו שעשוי טוב מאוד וחתיכות של פילה עם בצל וחציל בטחינה עם פוטיטו
הבשר היה עשוי M כמו שביקשנו.. - מנה טובה סהכ, לא מרגשת במיוחד.. אבל טובה..
אתמול בערב היינו בגוצה רמת החייל.. הזמנתי פירות ים ועם תפוא.. המנה דיי קטנה בגודלה למרות שהיא מוגדרת כמנה עקרית.. אבל היה טעים כרגיל.. הפירות טרייים.. תפוא דיי סטנדרטי.. אבל הרוטב <שמנת< היה מוצלח מאוד.
היה נחמד מאוד.. קרפצו שעשוי טוב מאוד וחתיכות של פילה עם בצל וחציל בטחינה עם פוטיטו
הבשר היה עשוי M כמו שביקשנו.. - מנה טובה סהכ, לא מרגשת במיוחד.. אבל טובה..
אתמול בערב היינו בגוצה רמת החייל.. הזמנתי פירות ים ועם תפוא.. המנה דיי קטנה בגודלה למרות שהיא מוגדרת כמנה עקרית.. אבל היה טעים כרגיל.. הפירות טרייים.. תפוא דיי סטנדרטי.. אבל הרוטב <שמנת< היה מוצלח מאוד.
דוקטור פוד
New member
המבורגר גרומה 26, נונו ועוד ירקות
סוף שבוע עמוס מאוד בהתחיל בערב מוסיקה ביום חמישי בערב מלווה במבחר בירות של הדובים כולל הגרזילי הנהדרת עם 9% אלכוהול וכשות בכמות הסיטרית (למביני הענין IBU הרבה מעבר ל-100) ועוגת בננה-חמאת בוטנים שיצאה טעימה אבל הרבה גאנש שוקולד חם בצד שידרג אותה בטירוף.
שישי בבוקר בשוק האיכרים בכפר סבא- עגבניות מדהימות כרגיל, חציל יפני נהדר, דוכן של גבינות עפאים שנתנו לי טעימות מכמות מסחררת של גבינות...
צהרים בתל אביב התחיל בהמבורגר גורמה 26 (דיווח יגיע בהמשך) שמסתבר שיש להם עיסקיות צהרים של המבורגר+ציפס ב-55 ש"ח והמקום היה מושחת וטעים.
קיונח מהיר של צהרים בדליקטסן של פאי לימון מקורי- תחתית של בצק פריך מעל ריבוע של קרם לימון מעולה ולסיום מרנג רך, אין מה להגיד מהקומות הטובים בעיר לקינוחים טובים, כולל אפסרסו והפוך יצא לנו 40 ש"ח לקינוח נפלא ושירות מדהים שכלל בקבוק מים קרים שנמזג בשמחה ומלצרית מלאת חיים עם המלצות מדוייקות.
בשבת טיילנו ברמת הנדיב ובחוף הים באולגה ואחרי קניית תקליטים קטנה (קצת לד זפלין, ג'וני מיטשל ,הפסקול של הבוגר,הצלליות ולקינוח חוזליטו נדיר) נהיינו רעבים מאוד ולכן הלכנו לבדוק את האיטלקית החדשה בהוד השרון - נינו (דיווח מלא בהמשך) שהתגלתה כמקום מעולה, אולכ איכותי וטוב בתמחור הוגן, תפריט יין מענין ואווירה נהדרת, יישבנו על הבר, נהנו מטעימות יין מוצלחות, אכלנו פוקאצה ומתבלים מקוריים, שניצלונים של מוצרלה שהיו ממכרים,פיצה ביאנקה עם תרד ופטריות שהייתה מדהימה ו-2 כוסות יין לבן בתמחור הוגן של יין הבית ב-25 ש"ח לכוס ויין בוטיק ישראלי ב-39 ש"ח לכוס. סה"ע 166 ש"ח לארוחה מדהימה ומקום שבטוח שאני יגיע אליו שוב ושוב
סוף שבוע עמוס מאוד בהתחיל בערב מוסיקה ביום חמישי בערב מלווה במבחר בירות של הדובים כולל הגרזילי הנהדרת עם 9% אלכוהול וכשות בכמות הסיטרית (למביני הענין IBU הרבה מעבר ל-100) ועוגת בננה-חמאת בוטנים שיצאה טעימה אבל הרבה גאנש שוקולד חם בצד שידרג אותה בטירוף.
שישי בבוקר בשוק האיכרים בכפר סבא- עגבניות מדהימות כרגיל, חציל יפני נהדר, דוכן של גבינות עפאים שנתנו לי טעימות מכמות מסחררת של גבינות...
צהרים בתל אביב התחיל בהמבורגר גורמה 26 (דיווח יגיע בהמשך) שמסתבר שיש להם עיסקיות צהרים של המבורגר+ציפס ב-55 ש"ח והמקום היה מושחת וטעים.
קיונח מהיר של צהרים בדליקטסן של פאי לימון מקורי- תחתית של בצק פריך מעל ריבוע של קרם לימון מעולה ולסיום מרנג רך, אין מה להגיד מהקומות הטובים בעיר לקינוחים טובים, כולל אפסרסו והפוך יצא לנו 40 ש"ח לקינוח נפלא ושירות מדהים שכלל בקבוק מים קרים שנמזג בשמחה ומלצרית מלאת חיים עם המלצות מדוייקות.
בשבת טיילנו ברמת הנדיב ובחוף הים באולגה ואחרי קניית תקליטים קטנה (קצת לד זפלין, ג'וני מיטשל ,הפסקול של הבוגר,הצלליות ולקינוח חוזליטו נדיר) נהיינו רעבים מאוד ולכן הלכנו לבדוק את האיטלקית החדשה בהוד השרון - נינו (דיווח מלא בהמשך) שהתגלתה כמקום מעולה, אולכ איכותי וטוב בתמחור הוגן, תפריט יין מענין ואווירה נהדרת, יישבנו על הבר, נהנו מטעימות יין מוצלחות, אכלנו פוקאצה ומתבלים מקוריים, שניצלונים של מוצרלה שהיו ממכרים,פיצה ביאנקה עם תרד ופטריות שהייתה מדהימה ו-2 כוסות יין לבן בתמחור הוגן של יין הבית ב-25 ש"ח לכוס ויין בוטיק ישראלי ב-39 ש"ח לכוס. סה"ע 166 ש"ח לארוחה מדהימה ומקום שבטוח שאני יגיע אליו שוב ושוב
BBB בר בורגר ברחוב הארבעה בשבת בצהריים
אחרי שהקינג ג'ורג' הסמוך היה מפוצץ לחלוטין. היינו ארבעה אוכלים - שלושה מבוגרים וילדה בת 3.5 (ועוד תינוקת בעגלה).
השירות היה נחמד, לא נרשמו תקריות.
האוכל היה בסדר גמור (הוזמנו 3 המבורגרים - 2 של 220 גר' ואחד של 160 גר'), צ'יפס אחד ושתי תוספות של סירות תפו"א (ההמבורגר לא מגיע עם תוספות) ומנת ילדים אחת עם שניצלונים (מגיעים בקופסא דמוית משאית - נחמד, הילדה לא נפלה). עם מנת הילדים הגיע כדור גלידה (שוקולד כמובן), ובנוסף הוזמנה מנה של צ'ורוס נוטפת שמן - הגיעו 4 צ'ורוס בשקית נייר עם 3 קעריות של מטבלים מתוקים - טעים.
הבעיות -
1) התוספות היו קצת קטנות. במחיר שהם דורשים, לא היו פושטים את הרגל אם היו שמים בצלחת עוד כמה פלחי תפו"א או צ'יפסים. זה לא אוכל גורמה, אלא אוכל בסיסי, והמטרה העיקרית היא לשבוע ממנו. קשה לומר שיצאנו מפוצצים.
2) אני בחיים לא אצליח להתרגל לתמחור הפראי של המנות בהמבורגריות האלו. מכיוון שההמבורגר מגיע ללא תוספות, יצא שעבור כל המפורט שילמנו כ - 300 ש"ח. לא זול. גם פסיכולוגית - היינו יוצאים בהרגשה הרבה יותר טובה אם היו מייקרים בעוד כמה ש"ח את המנה וכבר מגישים אותה עם התוספת. ככה לא היינו צריכים להתלבט אם להזמין או לא את התוספות.
בשישי אגב, היה חומוס (ופול. ומסבחה) באבו חסן (שימי שישי לא נראים אותו הדבר בלעדיו), ואחריו קפה עם עוגיות בקפה עלמה הסמוך, שהוא פשוט מקום קסום בעיני, ומכיוון שהם מקבלים את העוגות מהמאפיה שליד (פיס אוף קייק) - גם אחד המקומות הזולים.
אחרי שהקינג ג'ורג' הסמוך היה מפוצץ לחלוטין. היינו ארבעה אוכלים - שלושה מבוגרים וילדה בת 3.5 (ועוד תינוקת בעגלה).
השירות היה נחמד, לא נרשמו תקריות.
האוכל היה בסדר גמור (הוזמנו 3 המבורגרים - 2 של 220 גר' ואחד של 160 גר'), צ'יפס אחד ושתי תוספות של סירות תפו"א (ההמבורגר לא מגיע עם תוספות) ומנת ילדים אחת עם שניצלונים (מגיעים בקופסא דמוית משאית - נחמד, הילדה לא נפלה). עם מנת הילדים הגיע כדור גלידה (שוקולד כמובן), ובנוסף הוזמנה מנה של צ'ורוס נוטפת שמן - הגיעו 4 צ'ורוס בשקית נייר עם 3 קעריות של מטבלים מתוקים - טעים.
הבעיות -
1) התוספות היו קצת קטנות. במחיר שהם דורשים, לא היו פושטים את הרגל אם היו שמים בצלחת עוד כמה פלחי תפו"א או צ'יפסים. זה לא אוכל גורמה, אלא אוכל בסיסי, והמטרה העיקרית היא לשבוע ממנו. קשה לומר שיצאנו מפוצצים.
2) אני בחיים לא אצליח להתרגל לתמחור הפראי של המנות בהמבורגריות האלו. מכיוון שההמבורגר מגיע ללא תוספות, יצא שעבור כל המפורט שילמנו כ - 300 ש"ח. לא זול. גם פסיכולוגית - היינו יוצאים בהרגשה הרבה יותר טובה אם היו מייקרים בעוד כמה ש"ח את המנה וכבר מגישים אותה עם התוספת. ככה לא היינו צריכים להתלבט אם להזמין או לא את התוספות.
בשישי אגב, היה חומוס (ופול. ומסבחה) באבו חסן (שימי שישי לא נראים אותו הדבר בלעדיו), ואחריו קפה עם עוגיות בקפה עלמה הסמוך, שהוא פשוט מקום קסום בעיני, ומכיוון שהם מקבלים את העוגות מהמאפיה שליד (פיס אוף קייק) - גם אחד המקומות הזולים.
שיפודי ישראל בקרית טבעון - במנה צמחונית חדשה ומפתיעה-
פשוט - טעים זול
מקום סבבה לגמרי לקפוץ אליו כאשר לא בא לך לבשל.
25 ש"ח לשיפוד בשר עם תיבול ייחודי (לא הצלחתי לזהות את כל התבלינים שנכללו בו) בנוסף סלטים חופשי שגם שם תמיד יש הפתעות לא שגרתיות (הבעלים הם קוקווזים ולא ערבים לכן מנעד הטעמים שונה)
לצמחונים מנה חדשה ומפתיעה - שיפודי פירה מתובלים על האש - נשמע מוזר אבל מאוד מאוד טעים. ובהחלט לא שגרתי.
סה"כ 177 ש"ח לארבעה שיפודי בשר שני שיפודי "פירה" שני שיפודי ירקות על האש - סלטים חופשי, צ'יפס (10 ש"ח) ואחד דיאט קולה. ארבעה אנשים אכלו לשובע ועוד ארזנו את השיפוד הרביעי הביתה.
מומלץ למי שבסביבה או עובר דרך - לא לנסיעה מיוחדת
פשוט - טעים זול
מקום סבבה לגמרי לקפוץ אליו כאשר לא בא לך לבשל.
25 ש"ח לשיפוד בשר עם תיבול ייחודי (לא הצלחתי לזהות את כל התבלינים שנכללו בו) בנוסף סלטים חופשי שגם שם תמיד יש הפתעות לא שגרתיות (הבעלים הם קוקווזים ולא ערבים לכן מנעד הטעמים שונה)
לצמחונים מנה חדשה ומפתיעה - שיפודי פירה מתובלים על האש - נשמע מוזר אבל מאוד מאוד טעים. ובהחלט לא שגרתי.
סה"כ 177 ש"ח לארבעה שיפודי בשר שני שיפודי "פירה" שני שיפודי ירקות על האש - סלטים חופשי, צ'יפס (10 ש"ח) ואחד דיאט קולה. ארבעה אנשים אכלו לשובע ועוד ארזנו את השיפוד הרביעי הביתה.
מומלץ למי שבסביבה או עובר דרך - לא לנסיעה מיוחדת
הרבה יותר מדי אוכל
יום שישי בבוקר קפצתי כרגיל לשוק - לא היו לי הרבה קניות כי מרבית הסופ"ש לא הייתי בבית אבל יצאתי עם אבוקדו מצוינים, תותים וחצילים יפניים מעולים. אחר כך בעקבות סבב השלמות בסופר גם קנינו דלורית וצ'דר להמשך הערב.
אחרי ביקור אצל החברה הכי טובה שבדיוק ילדה לפני שבוע חזרנו הבייתה והתחלנו לעבוד על ארוחת ה thanks giving שהתרחשה במוצאי שבת - האתגר המשמעותי ביותר היה להכין את כל הארוחה כשרה בשרית (מלבד הקינוחים שהיו חלביים) עקב מגבלות הכשרות של המטבח של הבחור.
את ההודו הבחור השרה במים עם מלח לכל הלילה ולאחר מכן ניצלה 3-4 שעות בתנור עם שמן זית, מלח ופלפל כשמהלך האפיה הוא הוזלף מספר פעמים כדי לשמור על הלחות שלו.
הסטפינג היה בסגנון קליפורני (על פי כתבה של איזשהו מגזין אמריקאי שסיפקה מתכונים למנות מסורתיות של המדינות השונות בארצות הברית) והוא כלל לחם מחמצת, שרי, ציר, שקדים, תמרים, קייל, בצל, שום והודו טחון. אמנם אין הנחתום וגו' אבל הוא בהחלט יצא מצוין, חלקו נכנס באמת להודו וחלקו נאפה בפני עצמו
הגרייבי בושל על פני יומיים - בשישי הכנתי ציר על בסיס כנפי עוף והודו - מהציר גנבתי קצת לסטפינג וגם קצת לארוחת שישי בערב שהורכבה ממרק אפונה עם קבנוס וגראטן דלורית.
בשבת אחרי שהמרק הראשוני התקרר לחלוטין את הכנפיים הפרדתי מהבשר והכנתי סלט עוף שכלל גם אבוקדו ובצל והשמועות אומרות שהוא אחלה של ארוחת צהריים
הציר צומצם עד מאוד וקיבל גם חיזוק של שרי ובסוף מעט קורנפלור בשביל המרקם - נרשמה הצלחה.
מלבד המנות הללו גם הכנתי כרובית בסגנון אייל שני ולחמניות תירס שמהן הוצאתי את המרכיב החלבי כדי שיתאימו לארוחה, גם הן נרשמו כהצלחה יפה.
מלבד הדברים שאנחנו הכנו, המוזמנים הביאו גם הם מנות רבות - הצמחונים דאגו לגזרים צלויים מופלאים ומאפה שכבות בטטה, היו שני סלטי ברוקולי (אחד עם חמוציות ובצל סגול שהיה מצוין), פירה, פירה שום (שיצא מעולה), כרוב ניצנים (שהיה טעים אבל נזנח מרוב כמויות האוכל), היו גם בטטות בתנור, פשטידת כרובית ודי בטוחה ששכחתי לא מעט מהאוכל שהיה. סך הכל, למרות שהגיעו 21 אנשים רעבים - נשארו כמויות עצומות של אוכל.
מלבד הארוחה במוצאי שבת, בבוקר שבת השותף של הבחור הכין שקשוקה טובה עם גבינת פטה וקינחנו עם תותים בקצפת (כי אפשר)
בתמונה - הודו במשקל 8.2 ק"ג בסיום הצלייה.
יום שישי בבוקר קפצתי כרגיל לשוק - לא היו לי הרבה קניות כי מרבית הסופ"ש לא הייתי בבית אבל יצאתי עם אבוקדו מצוינים, תותים וחצילים יפניים מעולים. אחר כך בעקבות סבב השלמות בסופר גם קנינו דלורית וצ'דר להמשך הערב.
אחרי ביקור אצל החברה הכי טובה שבדיוק ילדה לפני שבוע חזרנו הבייתה והתחלנו לעבוד על ארוחת ה thanks giving שהתרחשה במוצאי שבת - האתגר המשמעותי ביותר היה להכין את כל הארוחה כשרה בשרית (מלבד הקינוחים שהיו חלביים) עקב מגבלות הכשרות של המטבח של הבחור.
את ההודו הבחור השרה במים עם מלח לכל הלילה ולאחר מכן ניצלה 3-4 שעות בתנור עם שמן זית, מלח ופלפל כשמהלך האפיה הוא הוזלף מספר פעמים כדי לשמור על הלחות שלו.
הסטפינג היה בסגנון קליפורני (על פי כתבה של איזשהו מגזין אמריקאי שסיפקה מתכונים למנות מסורתיות של המדינות השונות בארצות הברית) והוא כלל לחם מחמצת, שרי, ציר, שקדים, תמרים, קייל, בצל, שום והודו טחון. אמנם אין הנחתום וגו' אבל הוא בהחלט יצא מצוין, חלקו נכנס באמת להודו וחלקו נאפה בפני עצמו
הגרייבי בושל על פני יומיים - בשישי הכנתי ציר על בסיס כנפי עוף והודו - מהציר גנבתי קצת לסטפינג וגם קצת לארוחת שישי בערב שהורכבה ממרק אפונה עם קבנוס וגראטן דלורית.
בשבת אחרי שהמרק הראשוני התקרר לחלוטין את הכנפיים הפרדתי מהבשר והכנתי סלט עוף שכלל גם אבוקדו ובצל והשמועות אומרות שהוא אחלה של ארוחת צהריים
הציר צומצם עד מאוד וקיבל גם חיזוק של שרי ובסוף מעט קורנפלור בשביל המרקם - נרשמה הצלחה.
מלבד המנות הללו גם הכנתי כרובית בסגנון אייל שני ולחמניות תירס שמהן הוצאתי את המרכיב החלבי כדי שיתאימו לארוחה, גם הן נרשמו כהצלחה יפה.
מלבד הדברים שאנחנו הכנו, המוזמנים הביאו גם הם מנות רבות - הצמחונים דאגו לגזרים צלויים מופלאים ומאפה שכבות בטטה, היו שני סלטי ברוקולי (אחד עם חמוציות ובצל סגול שהיה מצוין), פירה, פירה שום (שיצא מעולה), כרוב ניצנים (שהיה טעים אבל נזנח מרוב כמויות האוכל), היו גם בטטות בתנור, פשטידת כרובית ודי בטוחה ששכחתי לא מעט מהאוכל שהיה. סך הכל, למרות שהגיעו 21 אנשים רעבים - נשארו כמויות עצומות של אוכל.
מלבד הארוחה במוצאי שבת, בבוקר שבת השותף של הבחור הכין שקשוקה טובה עם גבינת פטה וקינחנו עם תותים בקצפת (כי אפשר)
בתמונה - הודו במשקל 8.2 ק"ג בסיום הצלייה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.