nadavhacohen
New member
הוטל מונטיפיורי-זה לא זה
לאחר שמיעת מספר המלצות על הוטל מונטיפיורי, הוזמן שולחן לארוחת ערב מוקדמת עבור שלושה צעירים (27-30).
נו"ן ראשון: אין למסעדה, ככל שאני חיפשתי, אתר בעברית. כמובן שאני דובר אנגלית והסתדרתי די בקלות, אבל רבאק, אתם לא בתל אביב? מה ההתפלצנות המיותרת של אתר באנגלית בלבד?
נו"ן שני: באתי עם ז'קט ותיק, הבחורה שבינינו כמובן באה עם תיק, וכמו שכתבתי על השכנה בינדלה-לא ממש ברור למה אין מתלה לשים עליו ז'קט ומקום להשאיר בו תיקים. המרחב האישי קטן יחסית, ולכן הז'קט שלי בילה את הארוחה על מסעד כסא, התיק על כסא, והתיק שלה על אדן החלון. הרי משקיעים לא מעט בעיצוב, אז למה לא לסגור את הפינה הזו?
נעבור לאוכל. הוזמנה מנה ראשונה אחת לחלוקה, ולצערי זה היה החלק הטוב בארוחה. מדובר בפולנטה עם פטריות יער מתפריט המיוחדים. אז מיוחד מאד זה לא, אבל טעים כן, המרקם היה מצוין, והשילוב עם הלחמניות הטריות שהוגשו לשולחן בנדיבות עבד יופי. לעקריות הבחורה הזמינה לינגוויני שרימפס בשמפניה מהתפריט הרגיל, והבחור הנוסף ואני החלטנו לחלוק סטייק טי-בון מתפריט המיוחדים, במשקל 650 גרם (המינימלי האפשרי). מהלינגוויני לא טעמתי, המנה נראתה לי פשוטה מאד, הבחורה אמרה שהיה די טעים אבל השאירה מעל רבע מנה בצלחת (והיא יודעת לאכול). לצד הטי-בון הוצעו 2 תוספות מתוך מגוון בנאלי מדי (אורז, פירה, שעועית...), והמלצרית עפה לגמרי על הפירה ("אי אפשר בלי הפירה שלנו..."). הזמנו פירה ושעועית. הפירה הגיע בפנכה בגודל שאין לכנות אלא "מעליב". אני הייתי מתבייש להגיש תוספת בגודל כזה, והתביישתי גם לקבל את זה. הוא היה בסדר, דרך אגב. שום דבר לספר עליו הביתה. השעועית היתה...כמה גבעולי שעועית חלוטים עם מעט מלח גס. עוד דבר שקשה מאד להגדיר כ"תוספת" רצינית באיזשהו קנה מידה. הבשר? בסיידר. לא רע. רחוק מלהדהים. חפשו קצב טוב ושימו על האש עם טאץ' שלכם, תקבלו סטייק מסעיר בהרבה. שיהיה.
תפריט הקינוחים, כמו התוספות, בנאלי לגמרי. סורבה, מרק פירות, מוס שוקולד, קרם ברולה...כזה. אז לקחנו קרם ברולה ומוס שוקולד שהיו...נחשו, נחשו...בנאליים. סתם פצצות סוכר בלי שום ערך מוסף או טאץ' של שף-קינוחים מומחה.
השירות בא ברובו ממלצרית ברמה סבירה יחסית לישראל, מתנחמדת מדי לטעמי וכמובן לא מספיק מקצועית (כשהבחור ביקש לדעת איזה בירות יש, היא ניסתה להזכר מולו).
מבחינת מחיר, האוכל מתומחר סביר לטעמי, הבחור שהגיע מגרמניה קצת פספס-הוא שכח שהוא בארץ וכמה עולה פה בירה, לכן שתה איזה 4 והקפיץ את החשבון חזק למעלה (אבל מה אכפת לו, אני שילמתי).
לסיכום, ייתכן בהחלט שעסקיות הצהריים בתמחור של עסקיות צהריים יעשו את העבודה, אבל לארוחת ערב חגיגית המקום אכזב אותי, ובבינדלה נהניתי מהאוכל הרבה יותר.
לאחר שמיעת מספר המלצות על הוטל מונטיפיורי, הוזמן שולחן לארוחת ערב מוקדמת עבור שלושה צעירים (27-30).
נו"ן ראשון: אין למסעדה, ככל שאני חיפשתי, אתר בעברית. כמובן שאני דובר אנגלית והסתדרתי די בקלות, אבל רבאק, אתם לא בתל אביב? מה ההתפלצנות המיותרת של אתר באנגלית בלבד?
נו"ן שני: באתי עם ז'קט ותיק, הבחורה שבינינו כמובן באה עם תיק, וכמו שכתבתי על השכנה בינדלה-לא ממש ברור למה אין מתלה לשים עליו ז'קט ומקום להשאיר בו תיקים. המרחב האישי קטן יחסית, ולכן הז'קט שלי בילה את הארוחה על מסעד כסא, התיק על כסא, והתיק שלה על אדן החלון. הרי משקיעים לא מעט בעיצוב, אז למה לא לסגור את הפינה הזו?
נעבור לאוכל. הוזמנה מנה ראשונה אחת לחלוקה, ולצערי זה היה החלק הטוב בארוחה. מדובר בפולנטה עם פטריות יער מתפריט המיוחדים. אז מיוחד מאד זה לא, אבל טעים כן, המרקם היה מצוין, והשילוב עם הלחמניות הטריות שהוגשו לשולחן בנדיבות עבד יופי. לעקריות הבחורה הזמינה לינגוויני שרימפס בשמפניה מהתפריט הרגיל, והבחור הנוסף ואני החלטנו לחלוק סטייק טי-בון מתפריט המיוחדים, במשקל 650 גרם (המינימלי האפשרי). מהלינגוויני לא טעמתי, המנה נראתה לי פשוטה מאד, הבחורה אמרה שהיה די טעים אבל השאירה מעל רבע מנה בצלחת (והיא יודעת לאכול). לצד הטי-בון הוצעו 2 תוספות מתוך מגוון בנאלי מדי (אורז, פירה, שעועית...), והמלצרית עפה לגמרי על הפירה ("אי אפשר בלי הפירה שלנו..."). הזמנו פירה ושעועית. הפירה הגיע בפנכה בגודל שאין לכנות אלא "מעליב". אני הייתי מתבייש להגיש תוספת בגודל כזה, והתביישתי גם לקבל את זה. הוא היה בסדר, דרך אגב. שום דבר לספר עליו הביתה. השעועית היתה...כמה גבעולי שעועית חלוטים עם מעט מלח גס. עוד דבר שקשה מאד להגדיר כ"תוספת" רצינית באיזשהו קנה מידה. הבשר? בסיידר. לא רע. רחוק מלהדהים. חפשו קצב טוב ושימו על האש עם טאץ' שלכם, תקבלו סטייק מסעיר בהרבה. שיהיה.
תפריט הקינוחים, כמו התוספות, בנאלי לגמרי. סורבה, מרק פירות, מוס שוקולד, קרם ברולה...כזה. אז לקחנו קרם ברולה ומוס שוקולד שהיו...נחשו, נחשו...בנאליים. סתם פצצות סוכר בלי שום ערך מוסף או טאץ' של שף-קינוחים מומחה.
השירות בא ברובו ממלצרית ברמה סבירה יחסית לישראל, מתנחמדת מדי לטעמי וכמובן לא מספיק מקצועית (כשהבחור ביקש לדעת איזה בירות יש, היא ניסתה להזכר מולו).
מבחינת מחיר, האוכל מתומחר סביר לטעמי, הבחור שהגיע מגרמניה קצת פספס-הוא שכח שהוא בארץ וכמה עולה פה בירה, לכן שתה איזה 4 והקפיץ את החשבון חזק למעלה (אבל מה אכפת לו, אני שילמתי).
לסיכום, ייתכן בהחלט שעסקיות הצהריים בתמחור של עסקיות צהריים יעשו את העבודה, אבל לארוחת ערב חגיגית המקום אכזב אותי, ובבינדלה נהניתי מהאוכל הרבה יותר.
