קפה על המים במסילת ציון
יום הבחירות, מחפשים מה לעשות עם הטף. הגעתי אל בית הקפה דרך פרסום של פסטיבל מטה יהודה, נראה נחמד - ארוחת בוקר פשוטה, משחקים לילדים - מה רע ? אפילו התקשרתי ביום שני כדי לוודא שהמקום פתוח, הבטיחו לי שהוא פתוח מתשע בבוקר והכל כרגיל. אחלה.
הגענו בתשע וחצי, רעבים למדי. היינו לבד - אולי זה היה סימן. המקום עצמו מוזנח אימים, המתקנים עדיין בשלבי ניפוח, מישהו מסתובב במדשאה המלאכותית עם מפוח מרעיש מאוד ומנסה להעיף את העלים לערמות. הנדנדות מתקלפות והמתקנים מלוכלכים מאוד... המלצרית בבית הקפה מודיעה לנו שהטבח עדיין לא הגיע, אז אפשר להזמין רק שתיה. הזמנו 3 שתיה חמה (קפה, תה ושוקו אחד) - השתיה היתה בסדר גמור, ובערך פה מסתיימת שביעות הרצון שלי.
אחרי 20 דקות של שוטטות במתחם המוזנח, רצינו להזמין. המלצרית מודיעה שבגלל הבחירות אין ארוחת בוקר, רק טוסטים ושקשוקות. היינו בהלם קל כי לא נאמר על זה דבר וחצי דבר בטלפון יום לפני, אבל מתאוששים ומבקשים 2 שקשוקות, טוסט אחד ובגלל שהקטן רעב אם אפשר להוציא לחם וחמאה, שינשנש משהו עד שהטוסט יהיה מוכן.
לקח הרבה זמן אבל האוכל הגיע.
שתי שקשוקות במחבת קטנה, כל אחת עם 2 ביצים קרושות וצפודות מבישול עודף. גם הרוטב (שהיה חריף ומלוח מאוד) היה קרוש, וכ"כ מוצק שאכלתי הכל עם מזלג ולא היה מה לנגב. היינו רעבים מאוד, זה התרוץ היחיד להצדקת אכילת המנה. בתמורה אגב זכיתי לצרבת הראשונה שלי במצב לא הריוני.
השקשוקות הגיעו עם חצאי פיתות שחוממו במיקרו למצב נוקשות מתקדמת, ומלפפון חמוץ פרוס.
הטוסט התגלה כשני כריכים מלחם דגנים \ קל, הכי פשוט שיש (קטשופ, גבנ"צ, זיתים בנדיבות). הרעב הקטן אכל משולש וסרב לאכול יותר. הרעב הגדול התייאש אחרי ביס, וביקש לחמניה עם ריבה.
זוכרים את הלחם שביקשתי לפני כמה שורות ? הגיעו 2 לחמניות הכי פשוטות ועלובות שיש (כאלה שמוכרים בסופר 6 בשקית, כשהן כבר חצויות כי הם מוגדרות לחמניות לנקניקיות). גם הן יובשו למוות בחימום במיקרו ומרוב יאוש קרעתי אותן בנסיון לחפש אזור רך לאכילה. הריבה אגב הגיעה בקופסית עלובה קטנה. הגדול נתן 2 ביסים וויתר, זה לא היה אכיל.
כמה זה עלה לנו ?
183 ש"ח, מתוכם 10 ש"ח על הלחמניות. אין לתאר את העולב של הארוחה, ואת תחושת הפראייריות. גם כשהערתי למלצרית שזה לא בסדר שלא אמרו לי בטלפון יום לפני שלא יהיה תפריט רגיל, קיבלתי בתגובה שתיקה ומשיכת כתפיים.
לא השארנו טיפ, כיוון שאת רוב הדברים הבאתי בעצמי מהדלפק לשולחן, והבחור שהיה שם עוד אומר לי שבגלל הבחירות הם לא מחייבים אותנו בעלות הכניסה למשחקיה (30 שקל לילד נדמה לי, פשוט הזוי).
גם בחינם אני לא חוזרת לשם, וממליצה גם לכם להתרחק.
התמונות אגב צולמו בזמן פינוי השולחן.
יום הבחירות, מחפשים מה לעשות עם הטף. הגעתי אל בית הקפה דרך פרסום של פסטיבל מטה יהודה, נראה נחמד - ארוחת בוקר פשוטה, משחקים לילדים - מה רע ? אפילו התקשרתי ביום שני כדי לוודא שהמקום פתוח, הבטיחו לי שהוא פתוח מתשע בבוקר והכל כרגיל. אחלה.
הגענו בתשע וחצי, רעבים למדי. היינו לבד - אולי זה היה סימן. המקום עצמו מוזנח אימים, המתקנים עדיין בשלבי ניפוח, מישהו מסתובב במדשאה המלאכותית עם מפוח מרעיש מאוד ומנסה להעיף את העלים לערמות. הנדנדות מתקלפות והמתקנים מלוכלכים מאוד... המלצרית בבית הקפה מודיעה לנו שהטבח עדיין לא הגיע, אז אפשר להזמין רק שתיה. הזמנו 3 שתיה חמה (קפה, תה ושוקו אחד) - השתיה היתה בסדר גמור, ובערך פה מסתיימת שביעות הרצון שלי.
אחרי 20 דקות של שוטטות במתחם המוזנח, רצינו להזמין. המלצרית מודיעה שבגלל הבחירות אין ארוחת בוקר, רק טוסטים ושקשוקות. היינו בהלם קל כי לא נאמר על זה דבר וחצי דבר בטלפון יום לפני, אבל מתאוששים ומבקשים 2 שקשוקות, טוסט אחד ובגלל שהקטן רעב אם אפשר להוציא לחם וחמאה, שינשנש משהו עד שהטוסט יהיה מוכן.
לקח הרבה זמן אבל האוכל הגיע.
שתי שקשוקות במחבת קטנה, כל אחת עם 2 ביצים קרושות וצפודות מבישול עודף. גם הרוטב (שהיה חריף ומלוח מאוד) היה קרוש, וכ"כ מוצק שאכלתי הכל עם מזלג ולא היה מה לנגב. היינו רעבים מאוד, זה התרוץ היחיד להצדקת אכילת המנה. בתמורה אגב זכיתי לצרבת הראשונה שלי במצב לא הריוני.
השקשוקות הגיעו עם חצאי פיתות שחוממו במיקרו למצב נוקשות מתקדמת, ומלפפון חמוץ פרוס.
הטוסט התגלה כשני כריכים מלחם דגנים \ קל, הכי פשוט שיש (קטשופ, גבנ"צ, זיתים בנדיבות). הרעב הקטן אכל משולש וסרב לאכול יותר. הרעב הגדול התייאש אחרי ביס, וביקש לחמניה עם ריבה.
זוכרים את הלחם שביקשתי לפני כמה שורות ? הגיעו 2 לחמניות הכי פשוטות ועלובות שיש (כאלה שמוכרים בסופר 6 בשקית, כשהן כבר חצויות כי הם מוגדרות לחמניות לנקניקיות). גם הן יובשו למוות בחימום במיקרו ומרוב יאוש קרעתי אותן בנסיון לחפש אזור רך לאכילה. הריבה אגב הגיעה בקופסית עלובה קטנה. הגדול נתן 2 ביסים וויתר, זה לא היה אכיל.
כמה זה עלה לנו ?
183 ש"ח, מתוכם 10 ש"ח על הלחמניות. אין לתאר את העולב של הארוחה, ואת תחושת הפראייריות. גם כשהערתי למלצרית שזה לא בסדר שלא אמרו לי בטלפון יום לפני שלא יהיה תפריט רגיל, קיבלתי בתגובה שתיקה ומשיכת כתפיים.
לא השארנו טיפ, כיוון שאת רוב הדברים הבאתי בעצמי מהדלפק לשולחן, והבחור שהיה שם עוד אומר לי שבגלל הבחירות הם לא מחייבים אותנו בעלות הכניסה למשחקיה (30 שקל לילד נדמה לי, פשוט הזוי).
גם בחינם אני לא חוזרת לשם, וממליצה גם לכם להתרחק.
התמונות אגב צולמו בזמן פינוי השולחן.