אז מה אכלתם בסוף השבוע השרבי?
- פותח הנושא bruno01
- פורסם בתאריך
טייק אוואי מ"פטרה הלבנונית" והמשך חגיגות התרמומיקס
פטרה הלבנונית - מקום שאסור להתקרב אליו בשבתות, ולכן החלטנו להיות חכמים ולהסתפק בטייק אוואי שאכן היה מהיר, נעים ושרותי.
לקחנו חומוס עם פטריות (הם מכינים את רוטב הפטריות מפטריות טריות - הרוטב מאוד מתובל ודומיננטי)
חומוס עם שקדים וצנוברים
ציפס מתובל
3 פיתות (שקל לפיתה).
 
האוכל שלהם מאוד מתובל, זה לא חומוס עדין ורגיש. למי שאוהב את התיבול זו חגיגה, למי שלא - יש בעיה. אני והבחור מאוד אוהבים, הילדים לא. כל האוכל עלה 81 ש"ח שזה לא זול אבל סביר למשהו מזדמן.
 
חוץ מזה הכנתי עם התרמומיקס בלינצ'ס במלית ברוקולי וגבינות, פיצה ביתית, הכנתי את "הפירה הטוב בעולם" של מחניודה שיצא מעולה ממש כמו במסעדה, פאנקייקס לטף, קציצות טופו וממרח ארטישוק מהמם, בול מה שפינטזתי עליו מאז שטעמתי בארה"ב.
פטרה הלבנונית - מקום שאסור להתקרב אליו בשבתות, ולכן החלטנו להיות חכמים ולהסתפק בטייק אוואי שאכן היה מהיר, נעים ושרותי.
לקחנו חומוס עם פטריות (הם מכינים את רוטב הפטריות מפטריות טריות - הרוטב מאוד מתובל ודומיננטי)
חומוס עם שקדים וצנוברים
ציפס מתובל
3 פיתות (שקל לפיתה).
 
האוכל שלהם מאוד מתובל, זה לא חומוס עדין ורגיש. למי שאוהב את התיבול זו חגיגה, למי שלא - יש בעיה. אני והבחור מאוד אוהבים, הילדים לא. כל האוכל עלה 81 ש"ח שזה לא זול אבל סביר למשהו מזדמן.
 
חוץ מזה הכנתי עם התרמומיקס בלינצ'ס במלית ברוקולי וגבינות, פיצה ביתית, הכנתי את "הפירה הטוב בעולם" של מחניודה שיצא מעולה ממש כמו במסעדה, פאנקייקס לטף, קציצות טופו וממרח ארטישוק מהמם, בול מה שפינטזתי עליו מאז שטעמתי בארה"ב.
החומוס של פטרה הוא אכן חגיגת תבלינים
זה מה שאנחנו תמיד עושים - לוקחים טייק אוואי וממשיכים בדרכנו.
צ'יפס לטף ולאחיינים, שתייה קלה וחמש פיתות.
מעבר לזה, ביקרנו גם במוזס הרצליה פיתוח. אני מאוד אוהבת את הארטבורגר שלהם, שהיווה ארוחת ערב לילה נפלאה, והבחור לקח פיליצ'יז סטייק...המנה הגיעה קצת קרה והוחזרה מיד.
זה מה שאנחנו תמיד עושים - לוקחים טייק אוואי וממשיכים בדרכנו.
צ'יפס לטף ולאחיינים, שתייה קלה וחמש פיתות.
מעבר לזה, ביקרנו גם במוזס הרצליה פיתוח. אני מאוד אוהבת את הארטבורגר שלהם, שהיווה ארוחת ערב לילה נפלאה, והבחור לקח פיליצ'יז סטייק...המנה הגיעה קצת קרה והוחזרה מיד.
חאן מנולי + פונדק דה לוקס
חאן מנולי – צהריים ששי
 
הגעתי עם חברה לחאן מנולי ביום ששי בצהריים המוקדמים, אחרי מכירת כלים בשוק הפשפשים שהשתתפתי בה. בגלל שהמקום לא מאפשר הזמנת מקום הגענו מוקדם יחסית ותפסנו שולחן לנו ולבן זוגי שהצטרף אלינו אחרי כחצי שעה. עד שהוא הגיע, הזמנו סיידר תפוחים קר וקמפרי תפוזים שהיה פשוט מעולה, חמצמץ ומרענן. הבחור סוף-סוף הגיע והתפנינו להזמין גם אוכל.
 
סלט טבולה עם עם פריקי היה מאוד מוצלח, והחיטה הירוקה השתלבה מצוין עם עשבי התיבול ויוגורט העזים. עוד הוזמנו עלי תרד חלוטים עם גבינת קשקבל – לא רע, אם כי קצת משעמם לטעמי ואולי היה עובד טוב יותר עם גבינה מלוחה כלשהי. יש לציין כי כמות הקשקבל היתה קטנה מאוד ביחס לכמות התרד. פתיח נוסף שהזמנו הוא סלט שקדים ירוקים. בתור מי שמעולם לא טעמה שקדים ירוקים הוא היה טעים יחסית ומפתיע (לא היה לי מושג מה המרקם של שקדים ירוקים), למרות שפחות התחברתי באופן אישי.
לעיקריות לקחנו 2 מנות מסבחה. הראשונה – עם פול ירוק טרי וביצה קשה, שהיתה פשוט מצוינת. המסבחה חמימה ורכה, והלכה מצוין עם הפיתות הטריות שהוגשו לשולחן. השנייה – עם עוף ועשבי תיבול, שהיתה מוצלחת גם היא, אבל פחות, בעיקר משום שהרגשנו כאילו אין קשר בין העוף ועשבי התיבול למסבחה עצמה, וכל העניין היה עובד טוב יותר לו היה מדובר ב-2 מנות נפרדות. סך הכל המסבחות היו מוצלחות ובהחלט היוו את ההיילייט של הארוחה.
 
השירות היה מאוד ידידותי ומסביר פנים, ועל אף שבכל חצי השעה הראשונה שלנו במסעדה רק ישבנו עם משקאות ועוד לא הזמנו אוכל (אם כי הבהרנו שאנחנו ממתינות לאדם נוסף), אף אחד לא אמר לנו על כך דבר ולא נראה היה שמאיצים בנו בשום שלב. סך הכל הארוחה עלתה לנו בסביבות 200 ש"ח לא כולל טיפ נדיב כמובן.
 
לאחר מכן קינחנו בגלידה בכפיתולינה. סורבה קוקוס מושלם, סורבה אננס לא רע, גלידת עוגת גבינה שהבחור מאוד אהב, אבל אני קצת פחות.
___
 
פונדק דה לוקס – ערב ששי
 
ארוחת הערב המשפחתית השבועית בוטלה, וזה היווה תירוץ מעולה ללכת סוף-סוף לאכול בפונדק דה לוקס, אחרי ששמענו על המקום כל כך הרבה דברים טובים. בשורה התחתונה – הרגשנו שכל השבחים מוצדקים, והיה תענוג גדול.
 
המלצר הידידותי והחייכן הבין שזו הפעם הראשונה שלנו במסעדה, ולכן טרח והסביר לנו בדיוק מה יש, איך הבשרים מוגשים, מה ההבדלים ביניהם ועוד ועוד. כיף לקבל שירות מקצועי ונעים כל כך.
 
בחרנו בפלטה זוגית Combo mix דה לוקס, שכוללת ספייריבס, חזה אווז ואונטריב, והוספנו לה גם 100 גרם בטן חזיר. המנה מוגשת עם 2 תוספות וסלט קולסלאו.
 
הספייריבס היה מעולה ומושחת. אני אמנם מאלה שלא כל כך אוהבים לאכול עם הידיים, אבל גם עם סכין ומזלג היה לי מאוד-מאוד טעים. הבנזוג התענג על כל ביס. חזה האווז היה מעולה ועסיסי, עם פס שומן שהפרדתי ממנו בקלילות. האונטריב מוצלח מאוד, אם כי לתחושתי יעבוד טוב יותר בתוך כריך ולא בפני עצמו. בטן החזיר שהוספנו הגיעה כנתחים פריכים מאוד, שמנוניים בדיוק במידה, וממש טעימים.
 
לתוספות בחרנו בקרעי תפוחי אדמה, שהיו פריכים מבחוץ ורכים וכמעט חמאתיים מבפנים – עונג מוחלט שאני מצטערת שלא הזמנו ממנו מנה נוספת. עוד היה מק אנד צ'יז טעים אבל כבד מאוד, שפחות התחבר בעיני לשאר הארוחה. אבל גולת הכותרת בתוספות היתה סלט הקולסלאו שהיה פשוט מושלם עם כמה וכמה סימני קריאה! פריך, טרי מאוד, ועם תוספת של סלרי ופרוסות דקיקות של תפוח עץ ירוק שיצרו פשוט חגיגה בפה. בחיי שרק בשבילו אני מוכנה לחזור לשם.
 
על קינוח ויתרנו כי לא מצאנו משהו שנראה מעניין מספיק בתפריט, אבל יחד עם 1/2 ליטר בירה שאני לא זוכרת את שמה + בקבוק גדול של סן פלגרינו הגענו לחשבון של כ-250 ש"ח מוצדקים ביותר, לארוחה שיצאנו ממנה שבעים מאוד.
 
חאן מנולי – צהריים ששי
 
הגעתי עם חברה לחאן מנולי ביום ששי בצהריים המוקדמים, אחרי מכירת כלים בשוק הפשפשים שהשתתפתי בה. בגלל שהמקום לא מאפשר הזמנת מקום הגענו מוקדם יחסית ותפסנו שולחן לנו ולבן זוגי שהצטרף אלינו אחרי כחצי שעה. עד שהוא הגיע, הזמנו סיידר תפוחים קר וקמפרי תפוזים שהיה פשוט מעולה, חמצמץ ומרענן. הבחור סוף-סוף הגיע והתפנינו להזמין גם אוכל.
 
סלט טבולה עם עם פריקי היה מאוד מוצלח, והחיטה הירוקה השתלבה מצוין עם עשבי התיבול ויוגורט העזים. עוד הוזמנו עלי תרד חלוטים עם גבינת קשקבל – לא רע, אם כי קצת משעמם לטעמי ואולי היה עובד טוב יותר עם גבינה מלוחה כלשהי. יש לציין כי כמות הקשקבל היתה קטנה מאוד ביחס לכמות התרד. פתיח נוסף שהזמנו הוא סלט שקדים ירוקים. בתור מי שמעולם לא טעמה שקדים ירוקים הוא היה טעים יחסית ומפתיע (לא היה לי מושג מה המרקם של שקדים ירוקים), למרות שפחות התחברתי באופן אישי.
לעיקריות לקחנו 2 מנות מסבחה. הראשונה – עם פול ירוק טרי וביצה קשה, שהיתה פשוט מצוינת. המסבחה חמימה ורכה, והלכה מצוין עם הפיתות הטריות שהוגשו לשולחן. השנייה – עם עוף ועשבי תיבול, שהיתה מוצלחת גם היא, אבל פחות, בעיקר משום שהרגשנו כאילו אין קשר בין העוף ועשבי התיבול למסבחה עצמה, וכל העניין היה עובד טוב יותר לו היה מדובר ב-2 מנות נפרדות. סך הכל המסבחות היו מוצלחות ובהחלט היוו את ההיילייט של הארוחה.
 
השירות היה מאוד ידידותי ומסביר פנים, ועל אף שבכל חצי השעה הראשונה שלנו במסעדה רק ישבנו עם משקאות ועוד לא הזמנו אוכל (אם כי הבהרנו שאנחנו ממתינות לאדם נוסף), אף אחד לא אמר לנו על כך דבר ולא נראה היה שמאיצים בנו בשום שלב. סך הכל הארוחה עלתה לנו בסביבות 200 ש"ח לא כולל טיפ נדיב כמובן.
 
לאחר מכן קינחנו בגלידה בכפיתולינה. סורבה קוקוס מושלם, סורבה אננס לא רע, גלידת עוגת גבינה שהבחור מאוד אהב, אבל אני קצת פחות.
___
 
פונדק דה לוקס – ערב ששי
 
ארוחת הערב המשפחתית השבועית בוטלה, וזה היווה תירוץ מעולה ללכת סוף-סוף לאכול בפונדק דה לוקס, אחרי ששמענו על המקום כל כך הרבה דברים טובים. בשורה התחתונה – הרגשנו שכל השבחים מוצדקים, והיה תענוג גדול.
 
המלצר הידידותי והחייכן הבין שזו הפעם הראשונה שלנו במסעדה, ולכן טרח והסביר לנו בדיוק מה יש, איך הבשרים מוגשים, מה ההבדלים ביניהם ועוד ועוד. כיף לקבל שירות מקצועי ונעים כל כך.
 
בחרנו בפלטה זוגית Combo mix דה לוקס, שכוללת ספייריבס, חזה אווז ואונטריב, והוספנו לה גם 100 גרם בטן חזיר. המנה מוגשת עם 2 תוספות וסלט קולסלאו.
 
הספייריבס היה מעולה ומושחת. אני אמנם מאלה שלא כל כך אוהבים לאכול עם הידיים, אבל גם עם סכין ומזלג היה לי מאוד-מאוד טעים. הבנזוג התענג על כל ביס. חזה האווז היה מעולה ועסיסי, עם פס שומן שהפרדתי ממנו בקלילות. האונטריב מוצלח מאוד, אם כי לתחושתי יעבוד טוב יותר בתוך כריך ולא בפני עצמו. בטן החזיר שהוספנו הגיעה כנתחים פריכים מאוד, שמנוניים בדיוק במידה, וממש טעימים.
 
לתוספות בחרנו בקרעי תפוחי אדמה, שהיו פריכים מבחוץ ורכים וכמעט חמאתיים מבפנים – עונג מוחלט שאני מצטערת שלא הזמנו ממנו מנה נוספת. עוד היה מק אנד צ'יז טעים אבל כבד מאוד, שפחות התחבר בעיני לשאר הארוחה. אבל גולת הכותרת בתוספות היתה סלט הקולסלאו שהיה פשוט מושלם עם כמה וכמה סימני קריאה! פריך, טרי מאוד, ועם תוספת של סלרי ופרוסות דקיקות של תפוח עץ ירוק שיצרו פשוט חגיגה בפה. בחיי שרק בשבילו אני מוכנה לחזור לשם.
 
על קינוח ויתרנו כי לא מצאנו משהו שנראה מעניין מספיק בתפריט, אבל יחד עם 1/2 ליטר בירה שאני לא זוכרת את שמה + בקבוק גדול של סן פלגרינו הגענו לחשבון של כ-250 ש"ח מוצדקים ביותר, לארוחה שיצאנו ממנה שבעים מאוד.
 
JewelStone88
New member
הקולסלאו מדהים
ולשמחתי הצלחתי לשחזר אותו בבית.
בגדול התפוח עץ עושה הבדל משמעותי.
ולשמחתי הצלחתי לשחזר אותו בבית.
בגדול התפוח עץ עושה הבדל משמעותי.
למען האמת כמעט ולא בישלתי
עקב עומס לא הגיוני של עבודה ולימודים כמעט ולא יצא לי להכין אוכל במהלך השבת.
 
בחמישי בערב אחרי שהבחור חזר מהקורס שלו הכנתי לנו פתיתים עם רוטב עגבניות ופטה, אני מכינה את הפתיתים על בסיס דומה לריזוטו והם יוצאים מוצלחים מאוד. קינחנו במקרונים שהבחור הכין בקורס.
בשישי בבוקר הייתי בלימודים אז הבחור נשלח לעשות את הסיבוב השבועי לבד ודיווח שכל המוכרים שאלו איפה אני
הוא חזר עם קצת קניות בשבילי ובעיקר שום טרי גדול. לצערי הוא קנה ממש מעט ולכן השבוע נאלץ לתקן את זה.
בערב היינו עצלנים במיוחד ולכן הזמנו טייקאווי מהג'ירף - פאד תאי עוף חריף עבורו וצ'יקן קונג פאו עבורי - המנה שלו הייתה טעימה עם כי האטריות בתחתית המנה קצת נדבקו זו לזו. המנה שלי הייתה נחמדה, התרד בתוכה לא התחבר ובכללי אני מכינה את רוטב הקונג פאו בצורה מוצלחת יותר.
הזמנו גם מנת גיוזות עוף שהייתה חמודה.
שתינו פטיט סירה כלשהו שהיה טעים.
 
בשבת בבוקר הבחור הכין ארוחת בוקר - פוקצ'ה אימתנית מלאה בשום וזעתר, כרובית בסגנון אייל שני, עגבניות מרוסקות וטחינה. בצהריים נסענו להורים עם מנחה של מקרונים ועוגיות שוקולד צ'יפס ואגוזי לוז של עוגיונט שיצאו כרגיל מצויינות. אבא שלי הכין מרק בשר נהדר (אם כי קצת פחות מתאים לחום) ומוסקה מצויינת עם כל מיני תוספות מסביב.
 
הספקנו בשבת לעצור במשתלה לקנות עוד חול לכל צמחי התבלין והירקות שהבחור קנה לשתילה ביום חמישי בבוקר.
 
זהו, פנינו לליל הסדר (שהמשוגעת שאני הולכת לבשל השנה)
עקב עומס לא הגיוני של עבודה ולימודים כמעט ולא יצא לי להכין אוכל במהלך השבת.
 
בחמישי בערב אחרי שהבחור חזר מהקורס שלו הכנתי לנו פתיתים עם רוטב עגבניות ופטה, אני מכינה את הפתיתים על בסיס דומה לריזוטו והם יוצאים מוצלחים מאוד. קינחנו במקרונים שהבחור הכין בקורס.
בשישי בבוקר הייתי בלימודים אז הבחור נשלח לעשות את הסיבוב השבועי לבד ודיווח שכל המוכרים שאלו איפה אני
בערב היינו עצלנים במיוחד ולכן הזמנו טייקאווי מהג'ירף - פאד תאי עוף חריף עבורו וצ'יקן קונג פאו עבורי - המנה שלו הייתה טעימה עם כי האטריות בתחתית המנה קצת נדבקו זו לזו. המנה שלי הייתה נחמדה, התרד בתוכה לא התחבר ובכללי אני מכינה את רוטב הקונג פאו בצורה מוצלחת יותר.
הזמנו גם מנת גיוזות עוף שהייתה חמודה.
שתינו פטיט סירה כלשהו שהיה טעים.
 
בשבת בבוקר הבחור הכין ארוחת בוקר - פוקצ'ה אימתנית מלאה בשום וזעתר, כרובית בסגנון אייל שני, עגבניות מרוסקות וטחינה. בצהריים נסענו להורים עם מנחה של מקרונים ועוגיות שוקולד צ'יפס ואגוזי לוז של עוגיונט שיצאו כרגיל מצויינות. אבא שלי הכין מרק בשר נהדר (אם כי קצת פחות מתאים לחום) ומוסקה מצויינת עם כל מיני תוספות מסביב.
 
הספקנו בשבת לעצור במשתלה לקנות עוד חול לכל צמחי התבלין והירקות שהבחור קנה לשתילה ביום חמישי בבוקר.
 
זהו, פנינו לליל הסדר (שהמשוגעת שאני הולכת לבשל השנה)
בסטה, ביר גארדן בכיכר דיזינגוף, פלימרקט וריבה ביתית
בחמישי, הפתיחה הרשמית לחגיגות הפיכתה של שירונת לדוקטור, החלו בעסקית בבסטה.
היה טעים וכיף כרגיל. בפתיחים לקחנו את הסינטה הכבושה המעולה הסלמון הכבוש (שניהם מגיעים עם איולי חזרת ממכר), מסבחה של ירקות שורש ושקדים וכרובית בטחינה ועגבניות. אני גם הוספתי "חומוס ואברי פנים" כי הסתקרנתי, ואכלתי אותו לבד. חשבתי שזו תהיה מנת חומוס עם אברי פנים עליה, אבל היה מדובר בתבשיל של גרגירי חומוס עם תערובת של כל מיני איברי פנים, ברוטב בשרי ועמוק. טעים, ואפילו לא הארדקור מדי, בזכות הבישול הארוך.
בעיקריות בורקס סרטנים שתמיד טעים, ו"נקניקיה כזאתי שמנמנה" שהיו בעצם שתי נקניקיות חזיר עסיסיות ומעולות על תבשיל מצוין של כרוב מעושן עם בייקון. קינחנו בתותים מסקרפונה ברוטב יין אדום.
זו עדיין בעיניי אחת העסקיות הכי כיפיות בעיר.
בערב, החגיגות המשיכו עם חבורה גדולה יותר בביר גארדן בכיכר דיזינגוף, שאפילו לא ידעתי על קיומו (בפינה של ריינס). עד שמונה חצי ויש שם האפי אוור וכל השתיה והאוכל ב-50 אחוז, אז יוצא משתלם למדי, אם כי ההגדרה שלהם לביר גארדן היא די רופפת. גם כי לא מדובר בגן, אלא מסעדה סגורה עם כמה שולחנות בחוץ, ועץ או שניים מעדת העיצוב של שגב אקספרס לא הופכים את המקום לגינה, וגם כי 8 בירות בבקבוק ועוד 8 מהחבית זה לא ממש תפריט מספיק רחב, במיוחד שאין ממש משהו מעניין או מיוחד במבחר המצומצם הזה. החברה היתה כיפית, והעובדה שהספקנו להזמין חלק מהדברים לפני סוף ההאפי אוור הפכו את הערב לכיפי, אבל מדובר במקום די חסר ייחוד.
בשישי, אחרי סיבוב קניות פורה למדי של כלים בשוק הפשפשים, חיפשתי עם עוד שתי חברות איפה לאכול, ואחרי סיבוב נוסף בחרנו בבראנץ' של הפלי מרקט. הארוחה התחילה בצורה כיפית מאוד, אבל מהר מאוד די התדרדרה. בצהריים הם מציעים תפריט בראנץ' שכולל בופה חופשי (שאפשר לקחת רק אותו ב-39 שקלים כולל שתיה אחת), ומנה עיקרית נוספת, מז'אנר ארוחות הבוקר כמו שקשוקה או אגס בנדיקט, וגם ממבחר גדול יותר של מנות עיקריות. היינו כבר רעבים וכבר היה מדובר בשעת צהריים, אז הזמנו מנות "רציניות" יותר.
הבופה חביב למדי, גם אם לא מסעיר במיוחד. 6-7 סוגים של ירקות צלויים ומוצלחים כמו שומר, בטטה, סלק... סלט פסטה עם פסטו פשוט וחביב, סלט נודלס אסייתי חביב גם הוא, גבינות מלוחות טובות, לחם מצוין, כמה סלטים כמו סלט חסה, סלט ירקות וסלט חצילים, וריבת קליפות תפוז אניסית מצוינת ממש. בהחלט פתיחה לא רעה.
בעיקריות הסיפור היה קצת אחר. אחת המנות היתה דווקא מוצלחת,מעורב פירות ים בפיתה. שני חצאי פיתה עם שרימפס וקלאמרי באיכות לא רעה בכלל, עם המון תיבול "מזרחי" עמוס כמון ופפריקה, טחינה, ועמבה שהגיעה בצד. לא מנה מעודנת בכלל, אבל טעים וכיפי.
שניצל, שהזמנו עם פירה, היה חסר טעם לחלוטין, בלי שום תיבול, או אפילו מלח בציפוי, ויגרום לי כנראה להפסיק להגיד "איך אפשר להרוס שניצל? זה תמיד טעים". הפירה שהגיע איתו היה מימי ותפל לחלוטין, ואחרי טעימה אחת ביקשנו להחליף אותו לצ'יפס. המלצרית אמרה לנו שגם עם המנה השניה מגיע אותו פירה, אז החלפנו גם אותו בצ'יפס, והיא הביאה לנו קערה אחת ואמרה שזו מנה כפולה לשתי העיקריות.
אם השניצל עוד היה סביל, המנה השלישית היתה נוראית. בהתחלה החברה הזמינה מהתפריט "חזה עוף ממולא". אחרי כמה דקות חזרה המלצרית ואמרה שהפעם מדובר בכרעיים ממולאות, אמרנו לה שזה בסדר. אחרי כמה דקות היא חזרה שוב ואמרה שבעצם לא מדובר בכרעיים ממולאות, אלא ברעיים רגילות, ברוטב סויה ודבש. החברה עיינה שוב בתפריט, אבל החליטה בסוף להישאר עם המנה הזו.
הגיעה לשולחן צלחת עם כרע עוף אחת, קטנה במיוחד (באמת, הרבה יותר קטנה מכל כרע שאני קונה בסופר, ואני מצטער שלא צילמתי אותה), אפרפרה ולא מושכת לחלוטין, עם כלי קטן ובו הרוטב בצד, כאילו מדובר בתוספת קטשופ או מיונז.
באמת שלא ידענו אם לצחוק או לבכות. שאלנו את החברה אם היא רוצה להחליף, אבל היא איכשהו החליטה בכל זאת לאכול, אכלה כמה ביסים מהעוף המסכן, והלכה למלא עוד צלחת מהבופה.
לגבות על הכרע הזו 70 שקלים (אמנם כולל הבופה, וזה בערך המחיר גם של שתי העיקריות האחרות), זו בדיחה לגמרי לא מצחיקה.
חבל מאוד, כי עם עוד קצת השקעה, יכול להיות להם אחלה דיל בראנצ'.
קינחנו בגלידה בכפיתולינה, תמיד מוצלחת למדי. לא טעמים מפתיעים במיוחד, אבל טובים ולא מתוקים מדי.
בשבת, הכנתי סיר גדול של ריבת תותים שתיבלתי עם משחת וניל, קינמון וזרעי כוסברה מעוכים בעלי ומכתש. יצא מעולה, ופעם הבאה אהיה אפילו פחות עדין עם התיבול.
בחמישי, הפתיחה הרשמית לחגיגות הפיכתה של שירונת לדוקטור, החלו בעסקית בבסטה.
היה טעים וכיף כרגיל. בפתיחים לקחנו את הסינטה הכבושה המעולה הסלמון הכבוש (שניהם מגיעים עם איולי חזרת ממכר), מסבחה של ירקות שורש ושקדים וכרובית בטחינה ועגבניות. אני גם הוספתי "חומוס ואברי פנים" כי הסתקרנתי, ואכלתי אותו לבד. חשבתי שזו תהיה מנת חומוס עם אברי פנים עליה, אבל היה מדובר בתבשיל של גרגירי חומוס עם תערובת של כל מיני איברי פנים, ברוטב בשרי ועמוק. טעים, ואפילו לא הארדקור מדי, בזכות הבישול הארוך.
בעיקריות בורקס סרטנים שתמיד טעים, ו"נקניקיה כזאתי שמנמנה" שהיו בעצם שתי נקניקיות חזיר עסיסיות ומעולות על תבשיל מצוין של כרוב מעושן עם בייקון. קינחנו בתותים מסקרפונה ברוטב יין אדום.
זו עדיין בעיניי אחת העסקיות הכי כיפיות בעיר.
בערב, החגיגות המשיכו עם חבורה גדולה יותר בביר גארדן בכיכר דיזינגוף, שאפילו לא ידעתי על קיומו (בפינה של ריינס). עד שמונה חצי ויש שם האפי אוור וכל השתיה והאוכל ב-50 אחוז, אז יוצא משתלם למדי, אם כי ההגדרה שלהם לביר גארדן היא די רופפת. גם כי לא מדובר בגן, אלא מסעדה סגורה עם כמה שולחנות בחוץ, ועץ או שניים מעדת העיצוב של שגב אקספרס לא הופכים את המקום לגינה, וגם כי 8 בירות בבקבוק ועוד 8 מהחבית זה לא ממש תפריט מספיק רחב, במיוחד שאין ממש משהו מעניין או מיוחד במבחר המצומצם הזה. החברה היתה כיפית, והעובדה שהספקנו להזמין חלק מהדברים לפני סוף ההאפי אוור הפכו את הערב לכיפי, אבל מדובר במקום די חסר ייחוד.
בשישי, אחרי סיבוב קניות פורה למדי של כלים בשוק הפשפשים, חיפשתי עם עוד שתי חברות איפה לאכול, ואחרי סיבוב נוסף בחרנו בבראנץ' של הפלי מרקט. הארוחה התחילה בצורה כיפית מאוד, אבל מהר מאוד די התדרדרה. בצהריים הם מציעים תפריט בראנץ' שכולל בופה חופשי (שאפשר לקחת רק אותו ב-39 שקלים כולל שתיה אחת), ומנה עיקרית נוספת, מז'אנר ארוחות הבוקר כמו שקשוקה או אגס בנדיקט, וגם ממבחר גדול יותר של מנות עיקריות. היינו כבר רעבים וכבר היה מדובר בשעת צהריים, אז הזמנו מנות "רציניות" יותר.
הבופה חביב למדי, גם אם לא מסעיר במיוחד. 6-7 סוגים של ירקות צלויים ומוצלחים כמו שומר, בטטה, סלק... סלט פסטה עם פסטו פשוט וחביב, סלט נודלס אסייתי חביב גם הוא, גבינות מלוחות טובות, לחם מצוין, כמה סלטים כמו סלט חסה, סלט ירקות וסלט חצילים, וריבת קליפות תפוז אניסית מצוינת ממש. בהחלט פתיחה לא רעה.
בעיקריות הסיפור היה קצת אחר. אחת המנות היתה דווקא מוצלחת,מעורב פירות ים בפיתה. שני חצאי פיתה עם שרימפס וקלאמרי באיכות לא רעה בכלל, עם המון תיבול "מזרחי" עמוס כמון ופפריקה, טחינה, ועמבה שהגיעה בצד. לא מנה מעודנת בכלל, אבל טעים וכיפי.
שניצל, שהזמנו עם פירה, היה חסר טעם לחלוטין, בלי שום תיבול, או אפילו מלח בציפוי, ויגרום לי כנראה להפסיק להגיד "איך אפשר להרוס שניצל? זה תמיד טעים". הפירה שהגיע איתו היה מימי ותפל לחלוטין, ואחרי טעימה אחת ביקשנו להחליף אותו לצ'יפס. המלצרית אמרה לנו שגם עם המנה השניה מגיע אותו פירה, אז החלפנו גם אותו בצ'יפס, והיא הביאה לנו קערה אחת ואמרה שזו מנה כפולה לשתי העיקריות.
אם השניצל עוד היה סביל, המנה השלישית היתה נוראית. בהתחלה החברה הזמינה מהתפריט "חזה עוף ממולא". אחרי כמה דקות חזרה המלצרית ואמרה שהפעם מדובר בכרעיים ממולאות, אמרנו לה שזה בסדר. אחרי כמה דקות היא חזרה שוב ואמרה שבעצם לא מדובר בכרעיים ממולאות, אלא ברעיים רגילות, ברוטב סויה ודבש. החברה עיינה שוב בתפריט, אבל החליטה בסוף להישאר עם המנה הזו.
הגיעה לשולחן צלחת עם כרע עוף אחת, קטנה במיוחד (באמת, הרבה יותר קטנה מכל כרע שאני קונה בסופר, ואני מצטער שלא צילמתי אותה), אפרפרה ולא מושכת לחלוטין, עם כלי קטן ובו הרוטב בצד, כאילו מדובר בתוספת קטשופ או מיונז.
באמת שלא ידענו אם לצחוק או לבכות. שאלנו את החברה אם היא רוצה להחליף, אבל היא איכשהו החליטה בכל זאת לאכול, אכלה כמה ביסים מהעוף המסכן, והלכה למלא עוד צלחת מהבופה.
לגבות על הכרע הזו 70 שקלים (אמנם כולל הבופה, וזה בערך המחיר גם של שתי העיקריות האחרות), זו בדיחה לגמרי לא מצחיקה.
חבל מאוד, כי עם עוד קצת השקעה, יכול להיות להם אחלה דיל בראנצ'.
קינחנו בגלידה בכפיתולינה, תמיד מוצלחת למדי. לא טעמים מפתיעים במיוחד, אבל טובים ולא מתוקים מדי.
בשבת, הכנתי סיר גדול של ריבת תותים שתיבלתי עם משחת וניל, קינמון וזרעי כוסברה מעוכים בעלי ומכתש. יצא מעולה, ופעם הבאה אהיה אפילו פחות עדין עם התיבול.
סבתא רותרות
New member
מזל טוב לשירונת
ולגבי הריבה, נסה להבא לקלות קצת את זרעי הכוזברה [במחבת, תוך כדי ערבוב] לפני הכתישה.
מעולה.
ולגבי הריבה, נסה להבא לקלות קצת את זרעי הכוזברה [במחבת, תוך כדי ערבוב] לפני הכתישה.
מעולה.
סבתא רותרות
New member
welcome to the club...
רוזי וקיידי
New member
מצטרפת לאיחולים
רק התחלתי את השני ואני בספק שאמשיך לדוקטורט...
באמת כל הכבוד....
במה הדוקטורט?
רק התחלתי את השני ואני בספק שאמשיך לדוקטורט...
באמת כל הכבוד....
במה הדוקטורט?
דוקטור פוד
New member
בר לחם, דלי קרים והשאפה
היה חם וקשה היה לצאת החוצה אבל הצלחתי למרות הכל לעשות שילובים לא רעים.
בשישי בצהרים אחרי יריד תקליטים מוצלח שהשלים לי את כל אוסף המאיר אריאל שלי בויניל עברתי בבר לחם בהדר יוסף, חלת ברישו גדולה הוכחה כשחיתות מוצלחת וקלצונה עם גבינה ותרד הייתה עשירה בטעמים, מלוחה וממכרת והייתה נשנוש נהדר.
בשבת בבוקר התחלתי עם בישולים- שקשוקה גדולה עם בולגרית של קדוש שנוגבה עם חלת הבריוש ומסחטת המיצים החדשה סיפקה מיץ גזר ומיץ תפוחים מעולים, אחרי זה החלטנו שחייבים עוד קצת מתוק ועברנו בדלי קרים בכפר סבא לחצי קילו של גלידה שמשלבת בין זכרונות ילדות (בננה, מסטיק) לטעמים מודרניים (לוטוס-שמנת) אבל בכולם שומרת על איזון נכון בין מתיקות לקלילות.
אחר הצהרים עברנו ביפו לתערוכת צילום חביבה והמשכנו לשוק הפשפשים שהיה די עמוס, מצאנו שולחן לשלושה בשאפה והתחלנו להזמין, המלצרית הביאה בטעות לשולחן בקבוק יין והחלטנו להשאיר אותו ובילנו בכיףת מה שהוזמן היה
סך הכל 360 ש"ח לשלושה אנשים שאכלו ושתו טוב
היה חם וקשה היה לצאת החוצה אבל הצלחתי למרות הכל לעשות שילובים לא רעים.
בשישי בצהרים אחרי יריד תקליטים מוצלח שהשלים לי את כל אוסף המאיר אריאל שלי בויניל עברתי בבר לחם בהדר יוסף, חלת ברישו גדולה הוכחה כשחיתות מוצלחת וקלצונה עם גבינה ותרד הייתה עשירה בטעמים, מלוחה וממכרת והייתה נשנוש נהדר.
בשבת בבוקר התחלתי עם בישולים- שקשוקה גדולה עם בולגרית של קדוש שנוגבה עם חלת הבריוש ומסחטת המיצים החדשה סיפקה מיץ גזר ומיץ תפוחים מעולים, אחרי זה החלטנו שחייבים עוד קצת מתוק ועברנו בדלי קרים בכפר סבא לחצי קילו של גלידה שמשלבת בין זכרונות ילדות (בננה, מסטיק) לטעמים מודרניים (לוטוס-שמנת) אבל בכולם שומרת על איזון נכון בין מתיקות לקלילות.
אחר הצהרים עברנו ביפו לתערוכת צילום חביבה והמשכנו לשוק הפשפשים שהיה די עמוס, מצאנו שולחן לשלושה בשאפה והתחלנו להזמין, המלצרית הביאה בטעות לשולחן בקבוק יין והחלטנו להשאיר אותו ובילנו בכיףת מה שהוזמן היה
- קוביות פולנטה מטוגנות שהיו קרנציות וטעימות, כמו ציפס גדולים
- לימה לימה- צלחת עמוקה עם ממרח שעועית ממכר שנוגב בשמחה עם לחם טוב וסתם עם המזלג
- שפצלה עם בייקון ונקניקיה שנזלל בהנאה
- סינייה צמחונית- המון ירקות שורש ועדשים שחורות עם טחינה מעל, כיף בריא ומלא טעמים
- סלט ירוק רענן עם גבינה נעימה ושקדים שהיה הצד הבריאותי
סך הכל 360 ש"ח לשלושה אנשים שאכלו ושתו טוב
סופ"ש
די משעמם ולא מוצלח במיוחד..
חמישי בערב קמפנלו בבן יהודה - המסעדה קצת מרגישה "מיושנת" למרות שהיא לא קיימת יותר מידי זמן, פשוט ניסיון להיות מאוד "טרטוריה" אותנטית כנראה, שלטעמי לא בטוח שמצליח במיוחד, הרגיש קצת יותר מידי מאולץ. אבל ניחא, רוב היושבים היו תיירים אגב, המסעדה לא הייתה מלאה במיוחד, לא בטוח שאפילו חצי, קצת שקט מידי בשביל יום חמישי בערב.
האוכל היה בסדר, אבל ממש לא טוב במיוחד, מין נחמד עובר כזה, אבל ממש לא הרבה מעבר - במסגרת דיל 180 ש"ח לזוג, לקחנו קרפצ'יו שהגיעה בצלחת קצת קטנה מידי, עם תועפות שמן ירקרק, באמת מוגזם, עדיף היה יותר בשר והרבה פחות שמן, אם על זה במסגרת התפריט הרגיל לוקחים שם כמעט 50 ש"ח, זו בעיה חמורה מאוד.
שתי העיקריות : פיצה עם מחית כמהין ופיטריות, היה שם בעיקר מחית כמהין אגרסיבית, הפיצה באופן כללי לא מהטובות במיוחד שאכלתי, הבצק היה דק אבל די מוזר, או סתמי.
הקנלוני עגל מעט טוב יותר, אבל לא מצדיק 68 ש"ח בתפריט "הרגיל". הקינוח היה מין קסטת שוקולד, קצת חובבני, אבל די טעים, גבול דק עובר בין חובבני לביתי, בקמפנלו כיוונו לביתי איכותי, אבל לא בהצלחה גבדולה מידי ובשביל זה צריך חומרי גלם שוקולדיים טובים הרבה יותר. 42 ש"ח בתפריט ? לא נעים.
שתינו תה קר שהיה חביב ומיץ תפוזים שהיה מיץ תפוזים "משומר" אבל מאיכות סבירה, סה"כ כ 220 ש"ח, לא נראה לי שיכנס לרשימת המקומות הקבועים, אף פעם לא הייתי חסיד גדול של תוצרות מנה שטרום והביקור די הזכיר לי למה.
בשישי בישלנו קצת, שוב פעם קארי פטריות על קוסקוס אינסטנט שסוף סוף יצא מעולה, ברנד TRIA ממרוקו בחסות חבשוש, חומר טוב. ליד זה שרימפסים עסיסיים מוקפצים משקית טובה ותפוחי אדמה קטנטנים בתנור שיצאו משהו משהו יחסית למצוקת התפוחי אדמה המקומיים, מבית הדוד משה, שאפו לדוד. הלכו טוב עם מטבל כוסברה עירית חריף..
לקינוח אירגנו שני פסים מלחמנינה - הפסים היקרים יותר שלהם, עולים כרגע באיזור 49 ש"ח, די הגזמה לדעתי, מצד שני הם פופולאריים כמו אלביס בימי שישי, אז אולי מותר להם. פס הגבינה האפוי (ב 49 ש"ח) היה לטעמינו די סתמי וחלש, אבקת תות שידרגה אותו מאוד. פס הפרג שלהם, הכולל גם מעט תםוחי עץ ואגוזי מלך, הוא כנראה מהטובים בתחום, אבל עדיין, תימחור די פראי.
בשבת התארחנו, היה די בנאלי, הבאנו מבחר בירות משפירא והדובים, הדוקטור של הדובים בלטה במיוחד וזו בהחלט אחת הבירות הנעימות, טעימות והמועדפות עלי לשתייה ביתית בזמן האחרון.
די משעמם ולא מוצלח במיוחד..
חמישי בערב קמפנלו בבן יהודה - המסעדה קצת מרגישה "מיושנת" למרות שהיא לא קיימת יותר מידי זמן, פשוט ניסיון להיות מאוד "טרטוריה" אותנטית כנראה, שלטעמי לא בטוח שמצליח במיוחד, הרגיש קצת יותר מידי מאולץ. אבל ניחא, רוב היושבים היו תיירים אגב, המסעדה לא הייתה מלאה במיוחד, לא בטוח שאפילו חצי, קצת שקט מידי בשביל יום חמישי בערב.
האוכל היה בסדר, אבל ממש לא טוב במיוחד, מין נחמד עובר כזה, אבל ממש לא הרבה מעבר - במסגרת דיל 180 ש"ח לזוג, לקחנו קרפצ'יו שהגיעה בצלחת קצת קטנה מידי, עם תועפות שמן ירקרק, באמת מוגזם, עדיף היה יותר בשר והרבה פחות שמן, אם על זה במסגרת התפריט הרגיל לוקחים שם כמעט 50 ש"ח, זו בעיה חמורה מאוד.
שתי העיקריות : פיצה עם מחית כמהין ופיטריות, היה שם בעיקר מחית כמהין אגרסיבית, הפיצה באופן כללי לא מהטובות במיוחד שאכלתי, הבצק היה דק אבל די מוזר, או סתמי.
הקנלוני עגל מעט טוב יותר, אבל לא מצדיק 68 ש"ח בתפריט "הרגיל". הקינוח היה מין קסטת שוקולד, קצת חובבני, אבל די טעים, גבול דק עובר בין חובבני לביתי, בקמפנלו כיוונו לביתי איכותי, אבל לא בהצלחה גבדולה מידי ובשביל זה צריך חומרי גלם שוקולדיים טובים הרבה יותר. 42 ש"ח בתפריט ? לא נעים.
שתינו תה קר שהיה חביב ומיץ תפוזים שהיה מיץ תפוזים "משומר" אבל מאיכות סבירה, סה"כ כ 220 ש"ח, לא נראה לי שיכנס לרשימת המקומות הקבועים, אף פעם לא הייתי חסיד גדול של תוצרות מנה שטרום והביקור די הזכיר לי למה.
בשישי בישלנו קצת, שוב פעם קארי פטריות על קוסקוס אינסטנט שסוף סוף יצא מעולה, ברנד TRIA ממרוקו בחסות חבשוש, חומר טוב. ליד זה שרימפסים עסיסיים מוקפצים משקית טובה ותפוחי אדמה קטנטנים בתנור שיצאו משהו משהו יחסית למצוקת התפוחי אדמה המקומיים, מבית הדוד משה, שאפו לדוד. הלכו טוב עם מטבל כוסברה עירית חריף..
לקינוח אירגנו שני פסים מלחמנינה - הפסים היקרים יותר שלהם, עולים כרגע באיזור 49 ש"ח, די הגזמה לדעתי, מצד שני הם פופולאריים כמו אלביס בימי שישי, אז אולי מותר להם. פס הגבינה האפוי (ב 49 ש"ח) היה לטעמינו די סתמי וחלש, אבקת תות שידרגה אותו מאוד. פס הפרג שלהם, הכולל גם מעט תםוחי עץ ואגוזי מלך, הוא כנראה מהטובים בתחום, אבל עדיין, תימחור די פראי.
בשבת התארחנו, היה די בנאלי, הבאנו מבחר בירות משפירא והדובים, הדוקטור של הדובים בלטה במיוחד וזו בהחלט אחת הבירות הנעימות, טעימות והמועדפות עלי לשתייה ביתית בזמן האחרון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.