סבתא רותרות
New member
אכלתי אתמול בצהריים במסעדת אלבמה בנתניה.
עד עכשיו קשה לי להגיע למסקנה אם אהבתי או לא, אם שווה או לא...
הלכתי עם ציפיות גדולות. לא סבלנו אבל גם ממש לא הצלחתי להבין את ההתפעלות הגדולה שמלווה את המסעדה הזו כבר כמה שנים. מסעדה בה צריך [עדיין] להזמין שולחן לפחות שבוע מראש...
לקחנו 3 תפריטי טעימות - 130 ש"ח לאדם. קיבלנו 4 מנות חלוקה, כשכל מנה היא למעשה מנה אחת לשלושתנו. [בתוספת מחיר אפשר היה לקבל גם מנת שייטל ופילה עם פרוסת כבד אווז זעירה שבזעירות].
המנות היו צוואר לבן מעושן, אסאדו [מצוין], סינטה פרוסה מדיום, ומה שהם קוראים נתח קצבים שלא נראה או נטעם כנתח קצבים אלא הינו הפס הארוך החצי שומני לאורך הפילה שמנקים אותו כשרוכשים פילה שלם. לטעמי, פחות טוב מנתח הקצבים המקורי מהסרעפת.
המלצרית טענה שכל מנה ל-3 אמורה להיות כ-300 גרם. בפועל, ולדעתי האישית, לא נתח הקצבים ולא הצוואר הגיעו למשקל זה. אולי. הבשר היה בהחלט טוב למרות שמקורו מעגלים ולא ממבכירות. אבל לא משהו מיוחד במינו.
לשולחן מוגשים גם צלוחיות קטנות של כרוב חמוץ, שעועית מבושלת עם נתחי אסאדו וסלט ירקות. אפשר לקבל רפיל. תפוחי אדמה מהאש מוגשים עם האסאדו. תולעת לבנה קטנה בושלה עם השעועית וכנראה הגיחה ממנה בבישול. הפניתי את תשומת ליבם בחיוך אבל ציינתי גם שזה יכול לקרות גם במטבח הביתי [מניסיון] וזה בלתי נמנע.
השירות היה חביב וענייני והאווירה במסעדה הייתה נעימה.
הייחוד הוא האפשרות להביא שתייה מהבית וזה בהחלט מביא לחיסכון בהוצאה הכללית.
לסיכום - למעט האסאדו כל שאר המנות היו מנות שאני מכינה על גריל הפחמים הביתי, לא פחות טוב ובטח יותר זול. לא מאמינה שאגיע לשם שוב למרות קרניבורותי הידועה אבל מניחה שמתאים מאד למי שאין לו גריל ביתי או מעשנה ביתית.
לא נפילה, ממש לא, אבל גם לא התרוממות נפש....
עד עכשיו קשה לי להגיע למסקנה אם אהבתי או לא, אם שווה או לא...
הלכתי עם ציפיות גדולות. לא סבלנו אבל גם ממש לא הצלחתי להבין את ההתפעלות הגדולה שמלווה את המסעדה הזו כבר כמה שנים. מסעדה בה צריך [עדיין] להזמין שולחן לפחות שבוע מראש...
לקחנו 3 תפריטי טעימות - 130 ש"ח לאדם. קיבלנו 4 מנות חלוקה, כשכל מנה היא למעשה מנה אחת לשלושתנו. [בתוספת מחיר אפשר היה לקבל גם מנת שייטל ופילה עם פרוסת כבד אווז זעירה שבזעירות].
המנות היו צוואר לבן מעושן, אסאדו [מצוין], סינטה פרוסה מדיום, ומה שהם קוראים נתח קצבים שלא נראה או נטעם כנתח קצבים אלא הינו הפס הארוך החצי שומני לאורך הפילה שמנקים אותו כשרוכשים פילה שלם. לטעמי, פחות טוב מנתח הקצבים המקורי מהסרעפת.
המלצרית טענה שכל מנה ל-3 אמורה להיות כ-300 גרם. בפועל, ולדעתי האישית, לא נתח הקצבים ולא הצוואר הגיעו למשקל זה. אולי. הבשר היה בהחלט טוב למרות שמקורו מעגלים ולא ממבכירות. אבל לא משהו מיוחד במינו.
לשולחן מוגשים גם צלוחיות קטנות של כרוב חמוץ, שעועית מבושלת עם נתחי אסאדו וסלט ירקות. אפשר לקבל רפיל. תפוחי אדמה מהאש מוגשים עם האסאדו. תולעת לבנה קטנה בושלה עם השעועית וכנראה הגיחה ממנה בבישול. הפניתי את תשומת ליבם בחיוך אבל ציינתי גם שזה יכול לקרות גם במטבח הביתי [מניסיון] וזה בלתי נמנע.
השירות היה חביב וענייני והאווירה במסעדה הייתה נעימה.
הייחוד הוא האפשרות להביא שתייה מהבית וזה בהחלט מביא לחיסכון בהוצאה הכללית.
לסיכום - למעט האסאדו כל שאר המנות היו מנות שאני מכינה על גריל הפחמים הביתי, לא פחות טוב ובטח יותר זול. לא מאמינה שאגיע לשם שוב למרות קרניבורותי הידועה אבל מניחה שמתאים מאד למי שאין לו גריל ביתי או מעשנה ביתית.
לא נפילה, ממש לא, אבל גם לא התרוממות נפש....
?
