שרשור החומוסיות הגדול

[oreldi]

שרשור החומוסיות הגדול

בחודשים האחרונים היה לי קרייבינג גדול לחומוס.
כדי להשביע את את הרעב, ביקרתי בחומוסיות, בכמה מסעדות מזרחיות, ובמקרה אחד במסעדה צמחונית, והחומוס זרם בעורקיי.
לאחר כל ביקור העליתי מיד את הרשמים שלי על הכתב. בחלק מהמקומות אכלתי דברים בנוסף לחומוס, אבל בדיווחים כאן אתמקד רק בחומוס
מסיבות גאוגרפיות, רוב החומוסיות הינן מאזור תל אביב- יפו, ועם העדפה לאזורים ברי- חניה, קרי שאפשר למצוא חניה ולא להסתובב 500 פעם סביב עצמך ולהתייאש למוות (חומוס משוואשה בפינסקר- עימך הסליחה. סיוט למצוא חניה לידך). ישנן גם כמה חומוסיות/מסעדות בודדות ממקומות אחרים בארץ, ואחת מהן אף כבשה בסערה את המקום הראשון.
הנה הרשמים שלי, מהרע ביותר אל הטוב ביותר

 

[oreldi]

חומוס באשא- חומוס באסה

חומוס באשא, אלנבי 136 תל אביב.
לדיווח המלא בבלוג פה גדול

חומוס באשא נפתח לפני מספר חודשים בתל אביב.
באשא הוא חומוסיה ידועה שמקורה בכפר קאסם. לפני מספר שנים הוא אף זכה במקום הראשון, במבחן חומוס שנערך באחד מאתרי האינטרנט. לאחרונה הוא החליט לפתוח חומוסיה בתל אביב, ובתכנון כך אמרה המלצרית, לפתוח חומוסיות נוספות באזור המרכז.
לצערי הרב, על סמך הביקור, חומוס באשא לא יביא בשורת חומוס חדשה לתל אביב. למעשה, זה היה החומוס הגרוע ביותר שאכלתי אי פעם בחומוסיה.

בפתיחה על חשבון הבית הגיעו כמה סלטים- כרוב סגול, כרוב לבן, גזר בשמיר, בצל וחמוצים. הסלטים, אין מילה אחרת לתאר, היו מזעזעים: הכרוב, הסגול והלבן היו מתים. מי יודע מתי נחתכו. השמיר, עשב תיבול שתלטני שצריך לנהוג בו במשנה זהירות, השתלט על טעם הגזר. החמוצים סבלו מטעם לוואי נורא. עלוב.

לקחתי חומוס מסבחה. החומוס עצמו היה בינוני. המרקם חלק, ובעל טעם מעט חמצמץ. סביר בטעמו.
אבל זה עוד היה טוב לעומת המסבחה. המסבחה, שכללה נוכחות דומיננטית של טחינה, היתה גרועה. לא היה שום טעם. ניסיתי איכשהו לערבב אותה עם רוטב שום לימון, מה שאני בדר"כ לא עושה, כדי להרגיש טעם כלשהו. כל דבר שהוא, העיקר טעם. זה לא עבד.
בצד הוגשה פנכת טחינה. היא היתה איומה, חמוצה מדי, בעלת טעם תעשייתי (ונוראי) בולט. אני לא רוצה לחשוב על מקור הטחינה.
בצד קיבלתי פיתות סופרמרקט יבשושיות.

אינני רואה כל הבדל בין לאכול בחומוס באשא, לבין לקנות קופסאות מוכנות של חומוס וטחינה ולאכול בבית. בעצם יש שני הבדלים: זה יהיה יותר טעים, וגם יותר זול.

 

[אקונומיקה]

ובינתיים הוא הספיק להיסגר

 

[oreldi]

לא אבידה גדולה

 

[oreldi]

אבו איברהים, תל אביב

לדיווח בבלוג
חומוסיית אבו איברהים, מקווה ישראל 4, תל אביב

חומוסיית אבו איברהים פועלת בתל אביב כבר מספר שנים.
הזמנתי מנה של חומוס מסבחה.
המנה (20 שקל) לא שיכנעה. החומוס היה אוורירי, חלק במרקם גלילי, אך בעל טעם מאוד סתמי. חומוס דהוי, ללא תיבול, בעל טעם לא משכנע. המסבחה היתה עוד פחות טובה. זו היתה טחינה (רק טחינה, ללא חומוס) שחוממה מעט (אבל לא מספיק חמה) עם מעט גרגירים, בתיבול של פפריקה וכמון. זה היה מאוד לא מוצלח. בנוסף, היתה המנה קטנה וקמצנית מדי, אפשר לראות מהתמונה.
זה היה מאוד סתמי ומאכזב. לא מקום שהייתי חוזר אליו

 

[oreldi]

אבו אדהם- קרליבך 7 תל אביב

כאן הזמנתי מסבחה (24 שקל). המסבחה כאן מוגשת במתכונת של חומוס מסבחה.
החומוס היה רך, במרקם גלילי. הוא היה חסר תיבול ובעל טעם קלוש. חומוס מאוד סתמי.
גם המסבחה היתה סתמית ולא הרשימה. מרקמה היה גס, עם חתיכות של גרגירים, והטעם שלה גם הוא קלוש חסר עומק. הגרגירים והביצה היו טובים אבל רק הם.
אבו אדהם הוא ללא ספק אושיית חומוס, אבל החומוס בסניף ברח' קרליבך היה לא מוצלח בעליל.

 

[הים רגוע]

בעבר אכלתי הרבה אצל אבו אדהם כפר יאסיף

עבדתי בכפר , לאחרונה בקרתי שם קבלו את פני בשמחה ..אבל החומוס לא מה שהיה...התאכזבנו גם מהמסחה וגם ממנת החומוס הרגילה. טפל. וגם ציינו זאת.
כשיצאנו קבלנו קופסת חומוס למשפוחס (ע"ח הבית) בבית הוספנו טחינה עיישא ותיבלנו בלימון. והיה אחלה חומוס.

 

[oreldi]

שביל החלב- תל אביב

שביל החלב, יחיא קאפח 27, כרם התימנים, תל אביב

שביל החלב היא מסעדה קטנה בכרם התימנים בתל אביב, אזור שמשופע בהמון מסעדות (תימניים ולא תימניים).
במסעדה הקטנה "שביל החלב" (אין שלט עם שם המסעדה. אני מקווה שהכתובת והצילום יעזרו בזיהוי המקום) ניתן למצוא ארוחות בוקר, שקשוקות ותבשילים שונים צמחוניים

לקחתי מנת חומוס גרגירים עם ביצה (20 שקל. רציתי גם מסבחה אבל אין) החומוס היה סמיך, כבד ויציקתי. המרקם שלו היה גס, הטעם של החומוס חזק, אבל הוא כלל נוכחות מאוד דומיננטית של שום שהשתלטה על הטעם. זה גם חומוס מאוד כבד, שלא כל אחד יתחבר אליו. באופן אישי לא הייתי מזמין פה חומוס שוב, אבל יחד עם זאת, חשוב לציין כאמור לעיל, שיש במקום תבשילים ומאכלים רבים ומעניינים

 

[oreldi]

אבו איסמעיל - שד' ירושלים 43 יפו

לקחתי חומוס עם גרגירים (16 שקל) שהיה סביר. החומוס היה במרקם חלק, לא סמיך ולא דליל כבד מדי, סביר בטעמו, הוא היה מתובל (יותר מדי) בכמון, שמן זית ופפריקה.
המסבחה (16 שקל) היתה פחות טובה. היא כללה טחינה סתמית ותועפות שמן זית. היא טבעה בשמן. בנוסף היא לא היתה חמה מספיק.
את החומוס פה אפשר לנסות, הוא סביר בסך הכל, על המסבחה הייתי מוותר

 

[oreldi]

פינתי בוגרשוב 43 תל אביב

מדובר בסניף תל אביבי למוסד הירושלמי הידוע.
במסעדה ישנם מאכלים בשריים, בין היתר ממולאים, מרקים, וכו'. כאן כאמור אני מתמקד רק בחומוס.
הזמנתי מנת חומוס טחינה גרגירים (20 שקל): החומוס היה חלק, אוורירי ולא כבד מדי. הוא היה עדין, סביר בטעמו בסך הכל, אך בעל נוכחות בולטת של טחינה. הרגשתי שהטחינה משתלטת על הטעם חבל שהגרגירים היו תפלים ומימיים מאוד, בטעם של מים.
ציפיתי ליותר, אבל זה היה בסך הכל סביר.

 

[oreldi]

רוני פול- אילת 22 תל אביב

איפה החומוס?
רוני פול הוא שם ידוע בענף החומוס בתל אביב.
מספר פעמים הייתי שם בעבר הרחוק, זה היה אחד המקומות שהייתי מבקר בהם מדי פעם כחייל וכסטודנט צעיר (בנוסף למרכז החומוס האסלי ביפו) ואכלתי חומוס מוצלח וטעים. אולם, בשני ביקורים שערכתי שם לאחרונה, נראה שמשהו השתנה.

מנת החומוס גרגירים (30 שקל כולל פחית שתיה) איכזבה. החומוס לא היה רע, הוא פשוט לא היה. קיבלתי משחה לבנה מאוד, חלקה, לא סמיכה ולא דלילה מדי, עם טעם חמצמץ. לא הרגשתי בכלל חומוס, רק טחינה. טחינה זה נחמד, אבל חומוס יותר. זה היה למעשה טחינה גרגירים.

בביקור נוסף לקחתי מסבחה, גם בה לא הרגשתי טעם של חומוס אלא רק טחינה, אבל היתה בעל טעם עשיר, חמה מאוד, חריפה (לא באופן קיצוני, אבל חריף), עם הרבה שום. לדעתי קצת יותר מדי, אבל בסך הכל טעים.
המסבחה כאן נחמדה וראויה בסך הכל, יש יותר טובות לדעתי, אבל אם אני בסביבה, זה אפשרי בהחלט. החומוס פחות מומלץ לדעתי.

 

[o h a d d]

 

[oreldi]

אצל צארום, ישכון 22 תל אביב

עוד אחד מכרם התימנים..
במקור התכוונתי לבקר בשלמה ודורון , המסעדה הידועה מהכרם שנמצאת ממול, אך הוא היה עמוס לעייפה.
ישבתי באצל צארום, מסעדה שמגישה מאכלים תימניים ומנות בשריות וצמחוניות שונות.
קצת חששתי מהחומוס אחרי הביקור בשביל החלב, אבל הוא היה טוב יותר. המרקם שלו היה גס, סמיך, מעט כבד אבל לא באופן חריג. הטעם שלו היה נחמד. חומוס לא רע, חוץ מהגרגירים שהיו מימיים והיה להם טעם של מים. גם זה חומוס שאם אני מבקר בסביבה, הוא אפשרי, אבל לא במיוחד.

 

[oreldi]

אבו כרים, בן צבי 35 תל אביב, ונאג'י, מחמוד ראשיד 4 אבו גוש

על שתי החומוסיות אדווח פה בהודעה אחת הם היו מאוד מאוד דומים בטעמם

אבו כרים
אבו כרים היא חומוסיה שנפתחה בשנה האחרונה.
החומיסה נפתחה ליד איצטדיון בלומפילד ביפו, היכן ששכן חומוס חסוני המפורסם.
לאחרונה ביקרתי שם פעמיים.

הזמנתי חומוס שהיה חלק ואוורירי, בעל טעם מעודן, ובעל נוכחות בולטת של טחינה. הגרגירים חמים וטובים ולא מימיים. הוא היה טעים, לא מבריק אמנם, אבל מוצלח. הבעיה היתה שהוא מלוח מדי, זה קצת הפריע אבל התמודדתי, למישהו אחר זה יכול היה להפריע יותר.
כמו כן הזמנתי מסבחה (22 שקל) היא הוגשה לוהטת, במרקם מוצלח שהיה לא סמיך ולא דליל מדי. היא היתה בעלת טעם מוצלח, אך מאופק מדי לטעמי, קצת תיבול, לא הרבה, היה יכול להוסיף.
בסך הכל אהבתי את החומוס ואת המסבחה, שוב, זה לא הטוב ביותר שניתן למצוא בחומוסיות אבל שניהם טעימים בעיניי


נאג'י אבו גוש
בעקבות המלצותיה של סבתא רות, באחד מהביקורים בחזרה מירושלים, קפצתי לאבו גוש, מקום שהבשורה הקולינרית לא ממש תצא ממנו ואני משתדל בדר"כ להמנע מלבקר בו.
בכל זאת רציתי חומוס, והלכתי לנאג'י,
לקחתי מסבחה שהיתה טובה, חמה מאוד, הזכירה מאוד את זו של אבו כרים.
כמו כן לקחתי הביתה חומוס בקופסא, שהיה גם כן טעים.
על סמך החומוס והמסבחה, נראה שמדובר במקום ראוי עם אוכל טעים. תודה לסבתא על ההמלצה

 

[oreldi]

חומוס אליהו , לבונטין 2 תל אביב

הפינה הזאת של אלנבי- יהודה הלוי לא עשתה לי טוב עד כה. חומוס באשא ואבו איברהים שוכנים שם.
בכל זאת זה אזור שאני אוהב לטייל בו, ראיתי שיש שם חומוסיה נוספת בשם חומוס אליהו (בדיוק מול חומוס באשא)
ישבתי שם ולקחתי מנה של חומוס מסבחה.
החומוס היה במרקם חלק, לא סמיך ולא דליל מדי, היה לו טעם עשיר ומוצלח. רק חבל שהוא הוגש בקמצנות ולא כיסה אפילו את שולי הצלחת.
המסבחה, שכללה נוכחות בולטת הן של חומוס ושל טחינה (לא רק טחינה כמו ברוניפול או אבו איברהים), הוגשה חמה מאוד, היתה חמצמצה עם נוכחות בולטת של לימון, אך קצת יותר מדי לטעמי. היה לה תיבול עדין, מעט חריף אבל במידה. זו לא המסבחה הטובה בעיר, אבל היא טעימה וטובה.
בסך הכל היה טעים, ואהבתי את החומוס והמסבחה, אבל פחות אהבתי את הקמצנות (עלה 42 שקל לחומוס מסבחה, סלט ירקות קטן ופחית שתיה. לא זול והיה ראוי לנהוג יותר בנדיבות)

 

[oreldi]

אבו חסן עלי קרוואן, שבטי ישראל והדולפין, יפו

אצל המלך הבלתי מעורער של ממלכת החומוס הישראלית ביקרתי בשני הסניפים, פעם אחת ברח הדולפין ו-3 פעמים בסניף בשבטי ישראל

בשני הסניפים, הזמנתי מנת חומוס גרגירים. הזמנתי מנת חומוס גרגירים (20 שקל). החומוס היה עדין, חלק, עם נוכחות בולטת של טחינה , הטעם שלו סביר, אבל לא מעבר. אפשר גם להחליף את את הסביר בבינוני, אפילו בינוני מינוס. חומוס לא רע אולי, אבל לא יותר. במקום אחר חומוס כזה אולי היה מתקבל בהבנה. באבו חסן- קצת מפתיע לקבל מנה כזו.

בשני ביקורים שונים בשבטי ישראל, אכלתי את המסבחה של אבו חסן. היא הייתה חייבת לשנות את הרושם שנוצר מהחומוס.
היא הוגשה חמה מאוד, לא דלילה ולא סמיכה מדי, כללה נוכחות בולטת של טחינה ושל חומוס, והיתה בעלת טעם כובש, עשיר ומעולה. הבעיה רק היתה עם התיבול- היא היתה חריפה מאוד, בעלת תיבול אגרסיבי מדי. אני אוכל חריף (במידה), אבל הרגשתי שזה יותר מדי. יש להם מסבחה כל כך טובה, למה להפציץ אותה בתבלינים?
בפעם אחרת שישבתי שם היא היתה דומה, למעט החריפות. היא היתה עדינה יותר, עדיין מעט חריפה אבל במידה. תיבול פחות אגרסיבי ויותר מוצלח לפי דעתי.
המסבחה נהדרת (למעט הסתיגות החריף שתוארה לעיל) החומוס פחות, לא יצאתי משם בתחושה שהייתי אצל הטוב ביותר בארץ, אבל בשביל המסבחה כדאי מאוד להגיע




החומוס בינוני . אם הייתי משוה רק חומוס, אבו חסן היה מבחינתי במקום הרבה פחות טוב. חומוס ששוכחים דקה אחרי שאוכלים.
המסבחה מאוד מאוד טעימה. אם היה מדובר רק במסבחה אז היא היתה מבחינתי גבוה יותר. אחזור , אבל רק למסבחה.

 

[o h a d d]

אבו חסן הלך לעולמו לפני כמה שנים ואיתו הלך גם הטעם

נשאר רק השם

 

[החתולית]

אף פעם לא אכלתי חומוס באבו חסן

רק מסאבחה, וזכיתי לאכול בסניף הקטן ברחוב הדולפין כשהוא עוד היה בחיים, וסוגר את המקום כשהחומוס בסיר היה נגמר.
&nbsp
המסאבחה היתה מעולה, לא חריפה (אתם הרי יודעים שאילו היתה חריפה לא הייתי אוכלת אותה), מתובלת בדיוק נכון ועם יחס מושלם בין המרכיבים שלה.
&nbsp
אללה ירחמו השאיר אותנו עם בנים שמנסים להמשיך את דרכו, אבל כנראה ששינו משהו בנוסחה המנצחת.

 

[oreldi]

אבו מרואן, יפת 129, יפו

הזמנתי בשני ביקורים שונים מנת חומוס גרגירים: החומוס היה חלק, אוורירי, וטעם החומוס היה מאוד מאוד "חומוסי" (הרבה יותר חומוס מטחינה. כמו שאני אוהב). הגרגירים היו חמים, טעימים מאוד, וחיש מהר סיימתי את תכולת הצלחת.

הזמנתי בנוסף גם מסבחה. היא היתה אמנם סמיכה מדי, המסבחה הכי סמיכה שנתקלתי בה, אבל לא כבדה מדי, עם תיבול עדין של פפריקה, כמון ושמן זית, ובעלת טעם "חומוסי" מאוד ומעולה. לטעמי, היא לא נופלת מאבו חסן .
אבו מרואן היא חומוסיה נהדרת, מומלץ מאוד לחובבי החומוס.

 

[oreldi]

משק ברזילי- אחד העם 6 נוה צדק

המסעדה שוכנת בבניין ישן בנוה צדק, ומכילה חלל פנימי לא גדול ומרפסת חיצונית. העיצוב פשוט מאוד, ישן, וכולל חפצי וינטאג' כגון רדיו ישן ועוד. בחלק הפנימי, השולחנות והכסאות די צפופים והיה מאוד צפוף. עדיף כבר למי שמגיע, לבקש לשבת במרפסת החיצונית,
לאחרונה הייתי שם בארוחת בוקר, לא אפרט פה עליה (פרוט מלא אפשר לראות בבלוג) אלא רק על החומוס, שהיה אחד מהדברים שקיבלנו בארוחת בוקר ושהשאיר חותם רציני
קיבלנו חומוס בקערית קטנה. החומוס היה במרקם גרגירי, סמיך, בעל טעם עמוק, נהדר וממכר ממש. הוא השאיר אותי בהלם. לא ציפיתי לאכול דווקא כאן חומוס כזה. לחובבי חומוס, כדאי מאוד לנסות כאן את החומוס.