דוקטור פוד
New member
קפה נואר- מקצועיות מנצחת
ערב מהביל תל אביבי, השדרות מלאות בבני אדם מזיעים בחום הכבד ומחפשים קצת בריזה, מסתובבים קצת בשדרה ומנסים להחליט מה לאכול- פיצה? המבורגר? תאילנדי?
עוברים על פני מסעדות השדרה- השולחן מרגיש קצת צעקני מדי, הקנטינה קצת סנובית מדי... ואז רואים את הפינה הנצחית והנהדרת של נחמני ואחד העם עם המראה הכל כך קלאסי של קפה נואר .
מארחת מובילה אותנו לבר , המסעדה מלאה באנשים, מעוצבת באופן כל כך קלאסי שלא מרגיש שהשתנה אחרי כמעט 20 שנה שהיא שוכנת לה בפינה הקבועה, התפריט גם לא משתנה ושומר על העקרונות של הביסטרו עם מנות קבועות ועוגנים שלא מחליפים עם פריט ספיישלים קטן, אין פה הפתעות קולינאריות או ריגושים רק יד טובה שמובילה אותך לערב נעים.
הברמן החביב והידידותי (אפילו מעט מדי) ממליץ ובונה לנו ארוחה וקוקטייל, בשבילה קוקטיייל קמפרי שנבנה לידנו עם כמות יפה של קמפרי, ג'ין ופלחי תפוזים ולימון שהיה מרענן, חמצמץ ונכון לחום התל אביבי, בשבילי שליש סטלה בכוס קפואה על פי כללי הטקס.
המתנה קצרה וצלוחית של זיתים משובחים ומגיעים המנות שלנו, בשבילי צלחת גדולה עם נתח שניצל צלע לבן שבאמת גולש מקצוות הצלחת, נתח דק ומצופה בפירורי לחם ומטוגן בשלמות ככה שהציפוי לוהט ופריך ובפנים רך ועסיסי, סחיטה קלה של לימון ואני בעננים, בצד ערימה קטנה של פירה עשיר ומושבח וסלט קטן עם כמה עגבניות ורוטב ממכר ואתה מסודר.
בשבילה ניוקי פסטו עם ברוקולי ושקדים, כמות יפה של ניוקי רכים מאוד, רוטב סמיך ועשיר אבל לא כבד וברוקולי שנותן קצת ויטמינים, מנת ביסטרו קלאסית וטעימה.
אחרי פחות משעה כבר היינו בחוץ, 195 ש"ח של בריחה קטנה מהמציאות ושבעים עד מאוד, אין פה אופנות חולפות, מוסיקה קולנית, שופוני או צילחות מרהיב שיגרום לך לדבר על המנה במשך שבועות, רק ביסטרו קלאסי ויציב שבכל פעם מחדש שמח לחבק אותך ולספק אוכל מנחם, וכמה חסרים לנו מקומות כאלה בארץ.
ערב מהביל תל אביבי, השדרות מלאות בבני אדם מזיעים בחום הכבד ומחפשים קצת בריזה, מסתובבים קצת בשדרה ומנסים להחליט מה לאכול- פיצה? המבורגר? תאילנדי?
עוברים על פני מסעדות השדרה- השולחן מרגיש קצת צעקני מדי, הקנטינה קצת סנובית מדי... ואז רואים את הפינה הנצחית והנהדרת של נחמני ואחד העם עם המראה הכל כך קלאסי של קפה נואר .
מארחת מובילה אותנו לבר , המסעדה מלאה באנשים, מעוצבת באופן כל כך קלאסי שלא מרגיש שהשתנה אחרי כמעט 20 שנה שהיא שוכנת לה בפינה הקבועה, התפריט גם לא משתנה ושומר על העקרונות של הביסטרו עם מנות קבועות ועוגנים שלא מחליפים עם פריט ספיישלים קטן, אין פה הפתעות קולינאריות או ריגושים רק יד טובה שמובילה אותך לערב נעים.
הברמן החביב והידידותי (אפילו מעט מדי) ממליץ ובונה לנו ארוחה וקוקטייל, בשבילה קוקטיייל קמפרי שנבנה לידנו עם כמות יפה של קמפרי, ג'ין ופלחי תפוזים ולימון שהיה מרענן, חמצמץ ונכון לחום התל אביבי, בשבילי שליש סטלה בכוס קפואה על פי כללי הטקס.
המתנה קצרה וצלוחית של זיתים משובחים ומגיעים המנות שלנו, בשבילי צלחת גדולה עם נתח שניצל צלע לבן שבאמת גולש מקצוות הצלחת, נתח דק ומצופה בפירורי לחם ומטוגן בשלמות ככה שהציפוי לוהט ופריך ובפנים רך ועסיסי, סחיטה קלה של לימון ואני בעננים, בצד ערימה קטנה של פירה עשיר ומושבח וסלט קטן עם כמה עגבניות ורוטב ממכר ואתה מסודר.
בשבילה ניוקי פסטו עם ברוקולי ושקדים, כמות יפה של ניוקי רכים מאוד, רוטב סמיך ועשיר אבל לא כבד וברוקולי שנותן קצת ויטמינים, מנת ביסטרו קלאסית וטעימה.
אחרי פחות משעה כבר היינו בחוץ, 195 ש"ח של בריחה קטנה מהמציאות ושבעים עד מאוד, אין פה אופנות חולפות, מוסיקה קולנית, שופוני או צילחות מרהיב שיגרום לך לדבר על המנה במשך שבועות, רק ביסטרו קלאסי ויציב שבכל פעם מחדש שמח לחבק אותך ולספק אוכל מנחם, וכמה חסרים לנו מקומות כאלה בארץ.
