אז מה אכלתם בסוף השבוע?

ארוחה משותפת של כמה מחברי הפורום

יוזמה של אחד מחברי הפורום הביאה למפגש בצהרי השבת
לארוחה משותפת שלהם ובני/בנות זוגם
האוירה היתה נהדרת והאוכל (בשבילו הרי התכנסנו) הרקיע שחקים (קומה 5)
פתחנו ב"קונסומה עגבניות" ו"בורשט עם שמנת"
וקינחנו בתאנים ממולאות, קניידל שזיפים (אין כבר משמשים בשווקים), אספרסו מוס שוקולד
ופנקוטה עם עוגיות שקדים פריכות
את המנות שבאמצע אני משאיר למשתתפים האחרים לתאר
אה והיינות: שאבלי פרמייר קרו 2009 , ירדן בוטריט סמיון אציל 2001, ירדן ק"ס 2007 וסנט אמיליון גרנד קרו 2003







 

מיתר44

New member
מאז הפכנו לתיירים בתל אביב

עם דירה ואפשרויות בישול, הריתי רעיון (שחוק ולא ממש מקורי) להפיח רוח חדשה בארוחת חובבי בישול ואכילה כארוחות הזכורות
לטוב מתקופת iol ו אורט אוכל.
פניתי בהצעה ממוקדת תאריך למי שפניתי מבין כותבי פורום זה וגם לאחרים מחוצה לו וכך התגבשה מיד קבוצה שנפגשה אתמול
לארוחת צהריים רבת מנות. היינו שבעה והאוכל, כתמיד, היה מספיק למספר כפול של סועדים.
מראש בדקתי את מגבלות הסועדים והתאמנו את התפריט גם להיותנו בקיץ התל אביבי.
זוגתי הכינה בורשט חמצמץ קר שהוגש עם שמנת של תנובה (לא הצלחתי למצוא את זו שי יעקבס או מהמחתרות הבלתי מפוסטרות).
המרק הוגש ללא תפוחי אדמה הלוהטים שאני כה אוהב - החם והקר עושים לי טעם שלם במקרה זה.
אני הגשתי שתי מנות:
עצמות מח עם צנימי בגט שנאפה על ידי חברתי לתחביב אפיית לחמי ארטיזן ד׳ וסלט פטרוזיליה עם מעט עלי לאושטיאן שאני מגדל
בגינתי שבמיתר. מנה זו אכלתי לפני מספר שנים בסנט ג׳ון שבלונדון, התאהבתי בה ותמיד חלמתי להכינה.
את המתכון המצויין מצאתי בבלוג נהדר של חובב אוכל ובישול ישראלי. את העצמות קיבלתי מאבו חילווה.
המנה השניה שהכנתי: שייטל צרוב על סלט בתיבול ויאטנאמי מוגש קר. את השייטל קניתי אצל אבו חילווה והוא היה לא פחות ממעולה.
תמונות אצרף בהמשך.
כפי שכתב אריה, יהיה המשך לבישול, אפייה ואכילה בצוותא.
 
את מלכותי תמורת מתכון לבורשט קר (שנקרא חמיצה במחוזותינו )

ומאחר ומלכותי זה לא בדיוק מטבע עובר לסוחר אז טיפ היכן למצוא קרם פרש משובחה. וגם שמנת לא מפוסטרת.... ( בפרטי כמובן . נגע עינא בישא )
 

bob68

New member
יופי של יוזמה

ויופי של שבלי מחלקה טובה.
יינות 2007 פרמייר קרו משבלי צריכים להיות עכשיו מאד מהנים.

אינני מכיר את היין ששתיתם מסנט אמיליון . תוכל להרחיב בנוגע ליקב או ליין ?
 
סנט אמיליון

זהו אזור היין האהוב עלינו בבורדו (יחד עם שאבלי מבורגון ושאטונף דה פפ)
בבלנד של האזור דומיננטי דווקא דווקא המרלו
יש לנו מגוון רחב של יינות האזור הזה ממגוון שנים ומחלקות שונות כולם "גרנד קרו"
מ"גמדים" ועד מגנום והם נפתחים בד"כ עפ"י גילם (ונפתחים לפחות שעה לפני השתיה)
היין הזה משנת 2003 היה דווקא קצת אכזבה לגבי. בעת הפתיחה דווקא היה מבטיח
הריח מהפקק ומתוכן הבקבוק היה נהדר.
אבל בעת המזיגה הראשונית הצבע היה "אטום" ונטה לחום מה שהעיד שהיין מאד בוגר
ואולי אף מעבר לשיא לאחר כשעה הוא היה עדיין מסוגר כארי ורק אחרי שעתיים
ניתן היה להנות ממנו אבל אכן היה מעבר לשיאו (והוא נשמר כל השנים בתנאים אופטימליים)
היקב (ממה שאני זוכר מהתווית) LA CHAPELL LLE DESPAGENT ואין לי עוד יין
מהיקב הזה במקרר
 
הייתה ארוחה נהדרת

וחברה נפלאה.

תרומתנו הצנועה לארוחה כללה:
לחמניות מאודות במילוי של בשר לחי בבישול ארוך בבירה, כרוב אדום וצנוניות ובצל מוחמצים.
טונה ואוכמניות - קוביות טונה בכבישה עם צנוניות, שאלוט ואוכמניות.

הבחור הכין לקינוח:
פנקוטה שוקולד לבן מקורמל עם מנגו ועוגיות שקדים פריכות





 
הנה ההמשך המתבקש

כ"א תאר את המנות ולכן רק אוסיף
סלט של עגבניות שרי צבעוניות (6 סוגים שונים) בצל סגול וריחן
פטה כבד על פרוסות בריוש ומרקחת אגסים
לברק ברוטב שמנת ופטריות פורצ'יני על מצע פסטה שטוחה







 
היה ברור מהצילומים והתיאורים שזו ארוחה של פליטי אורט

נראה כל כך מוכר.
קיבלתי דה ז'וו נקודתי.
שמחה שנהניתם.
 
לא "פליטי פורום אורט" ולא נעליים

לא מכיר את הפורום הזה (למעט משהו שהיה כאן בפורום) ולא הייתי חבר בו
סה"כ כמה אנשים שאוהבים לבשל + כמה שאוהבים לאכול
"ואידך זיל גמור"
 

החתולית

New member
תשמעו, אתם אכלתם ושתיתם טוב

הייתי מוכנה לתת הרבה כדי לטעום את היינות הללו
 

Bibaloo

New member
אחרי שבוע מאוד קשה,

שהתחיל ממחלת חום ממושכת של הקטן, המשיך במחלת חום (ממושכת קצת פחות, אך מתישה) של הבן זוג, והסתיים בקול תרועה של וירוס בטן נוראי כמעט לכל דיירי הבית, יצאנו מזה כמעט לגמרי בשישי בבוקר, ושמנו את פעמינו אל הוטל מונטיפיורי.
בחירה כנראה לא מאוד מוצלחת. לא חלילה בגלל המקום, המשובח, הטוב, והמוכר. אלא בגלל הנוכחים
הגענו יחד עם הכלב, ועם הילד. חשדנו, כשאמרו לנו שלא בטוח שיש כסא תינוק
, שזה כנראה לא המקום האידיאלי לסעוד בו עם פעוט... אבל אח"כ הוא נמצא, והתיישבנו. היה שקט ונעים. כנראה ששקט מדי.
הילד היה בהתקף נוראי של "את-זה", והוא הצליח לשבור את השקט בצורה חד משמעית. בבושת פנים, חתכנו משם כעבור פחות משעה, כי זה היה פשוט מצחיק וקצת מביך (המקום בדיוק היה מלא בתיירים שקטים, ואנשי עסקים, שניסו לקרוא עיתון).
הזמנו 2 מקושקשות עם גאודה, ואחת גם עם סלמון. אני מתה לפצח את הסוד של המקושקשת הכי טעימה בעיר.
נטרף, בהנאה, על ידי כולם.
כל המאפים היו מוצלחים וטריים בטירוף (שהגיעו במסגרת הסלסלה המפורסמת).
היו גם יוגורט, גבינת עזים, ושמנת.. ריבה, וסלט עגבניות. אבל חלק גדול נאכל בחופזה, אז לא ממש נהנינו מהכל.
היה תה מוצלח, ומים שמולאו בכל פעם מחדש.
מקום מהמם, וכיפי, תמיד, רק כנראה לא עם עולל דעתן בן שנה וחצי.
NOTED.
&nbsp
למחרת בערב, בואכה מוצ"ש/ערב ט' באב, היתה לי דודה נוראית לבשר. ובצורה ספונטנית, אחרי שקראתי את ההודעה של פיקסלס (שהמליצה על מנות במקום), הלכנו לשם. הפעם - לבד! בלי הגור הכלבי, או האנושי.
היה מוצלח ומושחת כאחד.
אכלנו את הקומבו דלוקס, והזמנו גם בטן חזיר. היה לא פחות ממושלם. חזה אווז, ספייריבס, והבטן - היו השוס הגדול מבחינתי. האונטריב טיפה פחות. בסדר.. בפעם הבאה, נדע להזמין לא את הקומבו, אלא פשוט לפי משקל.
אני נשנשתי סלט קולסלאו חביב (לא יותר), ואהובי אכל צ'יפס מושחת עם גבינה צהובה. הגיעו גם חמוצים חביבים, ולחמניית תירס קטנה. נאמר לי שהיא נחמדה.
בסוף המלצרית הציעה להזמין אותנו לצ'ייסרים, אבל אני די מנסה להמנע לאחרונה מאלכוהול, אז למרות שהתחשק, החלטתי שעדיף לסרב. בן זוגי אינו שתיין גדול, בטח ובטח כשאני לא מצטרפת, אז גם הוא סרב.
היה מאוד מהנה, ומאוד משתלם. הכל, כולל הכל, כולל שתייה קלה, עלה בסביבות ה200 ש"ח. לא כולל טיפ.
 
למעלה