שגב קיטשן גארדן ( ) וקלואליס

[Mickey מאוס]

שגב קיטשן גארדן (

) וקלואליס

 

[Mickey מאוס]

שגב -נהדרת

אני לא כותבת ביקורות בדרך כלל, כי אני גרועה בכל תיאורי האוכל אבל הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי ולנסות.
פעם שניה שלנו בשגב קיטשן גארדן, הם שיפרו חלק מהמנות ביחס לביקור קודם- וכל כך כל כך נהנינו! (אני נהניתי גם בביקור הקודם, אמא שלי קצת פחות).
לראשונות מקבלים 11 מנות חלוקה (נהדרות וכיפיות) תמורת עשרה שקלים לסועד (בעיסקית).
המסעדה נורא נעימה בעיני והקונספט של המשתלה מדליק ביותר, לו רק היה פחות צפוף ורועש זה היה אפילו יותר מדליק ביותר

.
השירות היה טוב מאד, רק למים לקח קצת זמן להגיע בהתחלה (אגב, כשנגמרו המים המלצר מילא את הכוסות עם משפך- את המילה מדליק כבר אמרתי?).
אהה, כן, אז המנות:
פוקאצ'ה- די מעפנה ומשעממת בעיני.
מרק תירס- קצת חריף ופשוט מעולה... (אמרתי לכם כבר שאני לא טובה בתיאורים?).
טרטר סלמון- וואו, זו הייתה המנה הטובה ביותר, הרוטב היה קצת מתקתק והסלמון כל כך טרי.
סלט כלשהו של כרובית עם שברי בוטנים ושמן כמהין - מעולה ומיוחד.
סלט נבטים שהיה פשוט מעולה לא יודעת מה שמו שם אבל זה היה מצוין. במצב רגיל אין שום סיכוי שאגע בנבטים- היחיד אצלנו בבית שאוכל את הדברים האלה הוא התוכי.
צנצנת פטה כבד עם ריבת בצל- נראה לי שכבר שחקתי קלות את המילה אבל מעולה.
הרבה חתיכות של משהו שנראה בדיוק כמו חטיף דובונים, רק בלי המליחות ההיסטרית ובלי השומן, אהה וגם בלי הצורה של הדובונים (זה חבל דווקא

). בפעם שעברה זה הגיע עם איזה רוטב שנראה כמו משהו שטובלים בו סושי (לא התעמקתי), זה די הצחיק אותנו ולא נגענו. הפעם הגיע עם ממרח אבוקדו נהדר (ראיתם אני מגוונת בתיאורים!) והיה ממש כיף לאכול את זה (ביקשתי בשלב מסוים פנכת אבוקדו נוספת וקיבלתי ללא חיוב).
היו גם פלפלונים (אדומים וכתומים) צרובים שהיו טובים מאד. בפעם שעברה במקום המנה הזו היו פלפלים טריים עם אותו רוטב שנראה כמו רוטב לסושי- לא נגענו גם בהם.
אהה- היה גם חומוס בצנצנת שלא טעמתי.
והיה עוד סלט - שגם לא היה נראה לי שווה מעניין כמו יתר הדברים- אז לא טעמתי.
לא זוכרת את היתר.
לעיקריות אני לקחתי דג (ששכחתי איך קוראים לו...יופי) מאודה בסלסילת אידוי (ממש השתלטתי על הז'רגון

). הדג היה מצוין, הגיע גם עם אורז דביק שתכננתי להתעל ממנו אבל למרבה הפלא הוא דווקא היה מאד טעים (רק שלי כבר לא היה מקום). בתוך הסלסלה (נו, הכלי אידוי) היו גם מלא ירקות, גזר, לוביה, בצל ירוק. לא טעמתי.
אמא שלי הזמינה סלמון (אני זוכרת את השם!) צרוב, שהיה כל כך מעולה וטעים יותר משלי (פעם הבאה אני לוקחת את זה!!!).
האוכל היה טעים וטרי ובריא. כל כך נהנינו... בדרך כלל כשאנחנו הולכים למסעדה כאן באיזור אנחנו לא מצפים ליותר מידי. מעתה זו המסעדה הקבועה שלי!
שילמנו 200 שח (204?) מוצדקים למדי.

 

[Mickey מאוס]

קלואליס- התחיל נורא והמשיך מצוין

אני לא מאלה שאוהבים לגוון במסעדות. תנו לי 100 פעם את אותה מנה במסה ואהיה מרוצה, העיקר שלא יהיו נפילות. אבל הפיצוץ בגשר מעריב ולך תגיע למסה... על כן, לכבוד יום הולדת בחרנו בקלואליס.
קודם כל- יש חניה! איזה שיפור..המסעדה, מסתבר, יפיפיה. מלצרית נחמדה ומקצועית.
קודם כל הגיעו לשולחן שני סוגים של לחם- כהה שהיה טוב ולבן שהיה יבש ברמות קשות. הוגשו גם חמוצים שאני לא אוהבת ולא הרגשתי שאלה היו שונים במשהו (אבל לא יכולה לחוות דעה) וחמאה שהייתה טובה.
למנה ראשונה התלבטתי ממושכות בין קוקי סאן ז'ק וקרבקייק. המלצרית ממש המליצה על הCRAB CAKE אז הלכתי על זה. מולי נלקחה "ברזאולה פילה בקר עם שמן כמהין ומוצרלה מעושנת רכה".
כבר דמיינתי את הניוקי סרטנים של מסה עם חתיכות הסרטנים והטעם העשיר... בפועל קיבלתי שתי קציצות פירה קטנות ומטוגנות (יאמר לזכות המלצרית שהיא הזהירה שיש בזה פירה אני פשוט לא הבנתי שזו כל המנה). היה צריך להתאמץ כדי להרגיש טעם של סרטנים. הקציצות המטוגנות נחו על מעין רוטב בטעם ובמרקם של אלף האיים. זו הייתה מנת פירה הכי סתמית שאפשר.
המנה השניה הייתה מלוחה ברמות קשות, אי אפשר היה לגעת בה, והיא הייתה מעולה, אפשר היה להרגיש את זה בשניות הראשונות לפני הצפה של גל מלח מטורף. אני ניסיתי לאכול חלק מהמנה עם הרבה מים אבל לקראת הסוף אי אפשר היה. כל הזמן הזה המלצרית ממש לא התקרבה אלינו. כשהיא פינתה את השולחן אמרתי לה שהיה ממש נורא והיא לא אמרה כלום (בשלב הזה לא באמת היה מה לעשות ממילא...).
לעיקריות אני לקחתי "קלמארי במחבת שחורה עם פלפלים קטנים, בצל מעושן, עלים ירוקים ובזיליקום תאילנדי בניחוח אניס". המנה הייתה טובה מאד ונהניתי ממנה.
מולי נלקח "בלוטין SEA BASS ממולא בדוקסל וז'וליין ירקות שורש, רוטב שמנת וציר דגים, מוגש עם אורז "מדרס"". אני לא מבינה איך המנות האלה אף פעם לא שלי, תשמעו, זה היה הדג הטוב ביותר שאכלתי מימי, באמת, משהו יוצא מגדר הרגיל. גם האורז היה מעולה. מנה מושלמת. אבל באמת.
העיקריות היו פשוט ההפך הגמור מהראשונות.
אחרי שסיימנו לאכול את העיקריות דיבר איתנו מישהו ממש נחמד מהמסעדה ששאל איך היה ושיתף שגם הוא לא אוהב את המנה הראשונה המלוחה. בשלב הזה כבר התפוגגה הבאסה מהבחירה הגרועה של הראשונות והזמנו קינוח:
"וולקנו דולסה דה לצ'ה"
עוגת וולקנו ריבת חלב ארגנטינאית מוגש עם גלידת לבנדר.
אני יודעת שאמרתי כבר "מושלם" ו"הכי טוב שאכלתי מימי" בביקורת הזו, אבל כך בדיוק זה היה. מושלם. ציפיתי לאיזו עוגת ויטרינה חביבה וקיבלנו סופלה של ריבת חלב, אין לתאר, פשוט אין. גם גלידת הלבנדר הייתה נהדרת ולא מתוקה. מושלם כבר אמרתי? לא התאפקנו והזמנו עוד וולקנו.
על חשבון הבית קיבלנו גם שני כדורי גלידה שהיו מצויינים (מחר דיאטה!). וסיכמנו שנחזור... כנראה שנפלנו במקרה על המנות הלא מוצלחות.
יחד עם קפה אחד שילמנו 450 ש"ח.

 

[החתולית]

על הדיווחים